סינרגיה אנרגטית: העמקה בחיבור בין הדושות לצ'אקרות באיורוודה

האיורוודה, "מדע החיים" העתיק של הודו, מציעה תפיסה הוליסטית של הקיום, הרואה את האדם כמיקרוקוסמוס של היקום. בריאות מיטבית, על פי האיורוודה, היא תוצאה של איזון דינמי בין שלושת הדושות הבסיסיות:  ואטה, פיטה וקאפה. במקביל, תורת הצ'אקרות, מערכת ידע עתיקה נוספת שמקורה במסורות רוחניות הודיות, מתארת שבעה מרכזי אנרגיה מרכזיים הממוקמים לאורך עמוד השדרה, המשמשים כצמתים של תודעה ואנרגיה חיונית -פראנה. קיימת בין 2 מערכות הידע השקה עמוקה ומשלימה, המאפשרת לנו להבין את זרימת האנרגיה בגוף בצורה מקיפה יותר ולשאוף להרמוניה רב-ממדית. כדי להבין את החיבור, חשוב תחילה לרענן את הבנתנו לגבי הדושות . ואטה, המורכבת מיסודות האוויר והאתר, אחראית על כל סוגי התנועה בגוף – נשימה, זרימת דם, דחפים עצביים, ואף תנועת המחשבות. היא מאופיינת בקלילות, יובש, קרירות וחוסר יציבות. אנשים עם דומיננטיות של ואטה נוטים להיות יצירתיים, אינטואיטיביים ולעתים חסרי שקט. פיטה, המורכבת מיסודות האש והמים, שולטת בתהליכי טרנספורמציה, עיכול, חילוף חומרים וטמפרטורת הגוף. היא מאופיינת בחום, חדות, קלילות ושמנוניות מתונה. אנשים עם דומיננטיות של פיטה הם לרוב בעלי אינטליגנציה חדה, שאפתנים ולעתים נוטים לכעס או אי-סבלנות.  קאפה, המורכבת מיסודות האדמה והמים, מעניקה לגוף מבנה, יציבות, לחות וסיכוך. היא מאופיינת בכבדות, קרירות, לחות ויציבות . אנשים עם דומיננטיות של קאפה הם לרוב רגועים, סבלניים ובעלי נטייה לאגירה.                                                                                                                                                       

 הצ'אקרות: שבעה מרכזים אנרגטיים להבנה הוליסטית                                                             

שבע הצ'אקרות הראשיות הן מרכזי אנרגיה פסיכו-פיזיים המשפיעים על היבטים שונים של קיומנו. כל צ'אקרה רוטטת בתדר ייחודי ומקושרת לצבע, אלמנט, חוש ואיכויות ספציפיות, ומשקפת מערך מורכב של תפקודים פיזיים, רגשיים, פסיכולוגיים ורוחניים.                                                                                                                                             

 מולהדארה (צ'אקרת השורש):

מיקום:  בבסיס עמוד השדרה, בין פי הטבעת לאיברי המין. אלמנט: אדמה. צבע: אדום.                                            

היבטים פיזיים:  קשורה למערכת השלד, שיניים, ציפורניים, כפות רגליים, רגליים, פי הטבעת, המעי הגס, בלוטות האדרנל (הורמוני סטרס).                                                                                                                                              

היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  אחראית על תחושת ביטחון קיומי, יציבות, הישרדות, בסיס, הארקה, חיבור לשורשים (משפחה, קהילה), וכסף. חוסר איזון יכול להתבטא בחרדה, פחד, חוסר ביטחון, קשיים כלכליים, הפרעות אכילה.       

היבטים רוחניים:  הבסיס להתפתחות רוחנית; ללא בסיס יציב, קשה לטפס במעלה הצ'אקרות. מייצגת את היכולת להיות נוכח במציאות הפיזית.                                                                                                      

סוואדהישטנה (צ'אקרת המין): מיקום: באזור האגן, מתחת לטבור. אלמנט: מים. צבע: כתום.                                                                                  

היבטים פיזיים:  קשורה לאיברי המין, שלפוחית השתן, כליות, מערכת הרבייה, נוזלי הגוף (דם, לימפה, שתן).         

היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  מרכז יצירתיות, הנאה, מיניות, תשוקה, רגשות, גמישות, והיכולת לחוות הנאה מהחיים. חוסר איזון יכול להתבטא בחוסר יצירתיות, קשיים במיניות, חוסר חשק, תלות רגשית, הפרעות במערכת השתן/רבייה. היבטים רוחניים:  מאפשרת זרימה של אנרגיה יצירתית ורוחנית, וחווה את העולם דרך רגשות והנאה.                            

מאניפורה (צ'אקרת מקלעת השמש):

מיקום: בבטן העליונה, מעל הטבור. אלמנט: אש. צבע: צהוב                                                                                                  

היבטים פיזיים:  קשורה למערכת העיכול (קיבה, לבלב, כבד, מרה), חילוף חומרים, בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). 

היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  מושב הכוח האישי, כוח הרצון, ביטחון עצמי, אסרטיביות, הערכה עצמית, שליטה ועיכול רגשי. חוסר איזון יכול להתבטא בחוסר ביטחון, תחושת חוסר אונים, כעס, תסכול, בעיות עיכול, סוכרת, כיבים.        

היבטים רוחניים:  מייצגת את היכולת לממש את המטרות שלנו בעולם, לקחת אחריות על חיינו ולזהור בכוחנו הפנימי.

אנהטה (צ'אקרת הלב):

מיקום: במרכז החזה. אלמנט: אוויר. צבע: ירוק/ורוד                                                                                                            

היבטים פיזיים:  קשורה ללב, ריאות, מערכת הדם, מערכת החיסון, בלוטת התימוס. 

 היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  מרכז האהבה הבלתי מותנית, חמלה, סליחה, קבלת האחר, חיבור רגשי, נתינה וקבלה. חוסר איזון יכול להתבטא בקושי לאהוב או לקבל אהבה, קנאה, התבודדות, אגוצנטריות, בעיות לב וריאות, אסתמה. היבטים רוחניים:  הגשר בין הצ'אקרות הפיזיות לצ'אקרות הרוחניות, המאפשר להתעלות מעל האגו ולחוות אחדות עם הכל.                                                                                                                                  

וישודהה (צ'אקרת הגרון): מיקום: בגרון. אלמנט: אתר (חלל). צבע: כחול בהיר

 היבטים פיזיים:  קשורה לגרון, קנה הנשימה, בלוטת התריס, מיתרי הקול, צוואר, לסתות.

היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  מרכז התקשורת האותנטית, ביטוי עצמי, הקשבה, אמת, יצירתיות מילולית, ויכולת להביע את הרצונות והרגשות. חוסר איזון יכול להתבטא בקושי לדבר את האמת, דיבור יתר, ביישנות, קושי להקשיב, בעיות גרון, קול צרוד, בלוטת תריס לא מאוזנת.                                                                                                                         

היבטים רוחניים:  היכולת לבטא את האמת הפנימית שלנו, לחיות ביושר ולהתחבר לתודעה גבוהה דרך קולנו. 

אג'נה (העין השלישית):

מיקום: בין הגבות. אלמנט:  אור (ואף מעבר לאלמנטים הפיזיים). צבע: אינדיגו. 

היבטים פיזיים:  קשורה למוח (אונה קדמית), בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), עיניים, אוזניים, מערכת העצבים.          

היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  מרכז האינטואיציה, חוכמה פנימית, תפיסה על-חושית, דמיון, בהירות מחשבתית, וראיית התמונה הרחבה. חוסר איזון יכול להתבטא בבלבול, חוסר מיקוד, כאבי ראש, בעיות ראייה, קושי בקבלת החלטות, חוסר חיבור לאינטואיציה.                                                                                                                                           

היבטים רוחניים:  שער לתפיסה גבוהה יותר של המציאות, ראיית האמת מעבר למראית עין וחיבור לידע קוסמי.

סאהסררה (צ'אקרת הכתר):

מיקום: בקודקוד הראש. אלמנט: תודעה קוסמית (מעבר לכל האלמנטים). צבע: סגול (לבן/זהב).                                                                                                                                                           היבטים פיזיים:  קשורה למוח (אונה עליונה), בלוטת האצטרובל (איזון מחזורי שינה-ערות, רוחניות).                               היבטים רגשיים ופסיכולוגיים:  מייצגת חיבור רוחני, אחדות, תודעה גבוהה, הארה, הבנה, חוכמה אוניברסלית, והיכולת לחוות שלווה עמוקה. חוסר איזון יכול להתבטא בניתוק רוחני, דיכאון, ציניות, חוסר משמעות בחיים, בעיות נוירולוגיות. היבטים רוחניים:  פסגת ההתפתחות האנושית, המאפשרת חוויה של אחדות עם הבורא ועם כל הקיים, והשגת שלמות פנימית.

הקשר הסינרגטי: איך הדושות משפיעות על הצ'אקרות

הקשר הסינרגטי בין הדושות לצ'אקרות מתבטא בכך שמאפיינים של דושה מסוימת יכולים להשפיע באופן ישיר על תפקוד הצ'אקרה הקשורה אליה או על זרימת האנרגיה בה. הבנה זו מאפשרת גישה טיפולית עמוקה יותר:                    

השפעת ואטה על הצ'אקרות: 

מולהדארה (שורש):  חוסר היציבות של ואטה לא מאוזנת יכול להתבטא בחוסר ביטחון פיזי וכלכלי, חרדה קיומית וקושי "להתקרקע".                                                                                                                                                    

וישודהה (גרון) ואג'נה (עין שלישית):  תנודתיות מנטלית ונטייה למחשבות יתר עלולות להקשות על ביטוי עצמי בהיר ועל פיתוח אינטואיציה. קושי בביטוי או פטפטנות יתר (מאפייני ואטה בגרון) יכולים לחסום את צ'אקרת הגרון.                      

השפעת פיטה על הצ'אקרות:                                                                                                                                

מאניפורה (מקלעת השמש):  חום ואינטנסיביות יתר של פיטה עלולים ליצור מתח, צרבת, דלקות באזור הבטן, ואף התנהגות כוחנית או ביקורתית הפוגעת בכוח הרצון הבריא.                                                                                       

אנהטה (לב):  כעס, שיפוטיות ונטייה להתנגדות (מאפיינים של פיטה לא מאוזנת) עלולים ליצור חסימה בצ'אקרת הלב, המתבטאת בקושי במתן וקבלה של אהבה וחיבור אמיתי.                                                                                         

השפעת קאפה על הצ'אקרות:

מולהדארה (שורש) וסוואדהישטנה (מין):  כבדות וקיפאון של קאפה לא מאוזנת עלולים ליצור תחושת חוסר תנועה, סטגנציה, עצלות, וקושי ביצירתיות או הנאה מהחיים.                                                                                                         

אנהטה (לב):  נטייה לאגירה וקושי בשחרור (הן פיזי והן רגשי) עלולים לחסום את צ'אקרת הלב, ולמנוע זרימה חופשית של חמלה ואהבה. תחושת כבדות רגשית או דיכאון יכולות להצביע על חסימה כאן.

כלים איורוודיים לאיזון דושות ופתיחת צ'אקרות:

האיורוודה מציעה מגוון רחב של כלים עוצמתיים לאיזון הדושות, אשר באופן עקיף או ישיר תומכים גם באיזון הצ'אקרות:                                                                        

תזונה איורוודית מותאמת:  אכילת מזונות המאזנים את הדושה הדומיננטית ואת חוסר האיזון הנוכחי תומכת בזרימת אנרגיה הרמונית בגוף ובצ'אקרות. לדוגמה, מזונות מקרקעים ומחממים יכולים לחזק את צ'אקרת השורש (לואטה), בעוד שמזונות קלים ומרים יכולים לסייע באיזון פיטה ולפתוח את צ'אקרת הלב. מזונות קלים וממריצים יכולים להקל על קאפה ולהמריץ את מרכזי האנרגיה התחתונים.                                                                                                                        

צמחי מרפא איורוודיים:  צמחים רבים ידועים בסגולותיהם המרפאות ויכולתם להשפיע על הדושות ועל מרכזי האנרגיה. לדוגמה, אשווגנדה יכולה לתמוך באיזון ואטה ובחיזוק צ'אקרת השורש, בעוד גוטו קולה יכולה לתמוך בפעילות המנטלית ובאיזון העין השלישית.  בראמי מצוין לבהירות מחשבתית ולצ'אקרת הכתר.

יוגה ואסאנות:  תנוחות יוגה שונות משפיעות על זרימת האנרגיה באזורים שונים בגוף ויכולות לסייע בפתיחה ובאיזון של הצ'אקרות הספציפיות. לדוגמה, תנוחות פתיחת אגן (כמו תנוחת הפרפר) יכולות לעורר את צ'אקרת המין, בעוד כיפופי גב (כמו גמל או גשר) יכולים לפתוח את צ'אקרת הלב.                                                                                          

פראניאמה (תרגילי נשימה):  טכניקות נשימה שונות יכולות להרגיע את מערכת העצבים (מאזנות ואטה), לקרר את הגוף (מאזנות פיטה) ולהמריץ את האנרגיה (מאזנות קאפה), ובכך לתמוך בזרימה חופשית של פראנה דרך הצ'אקרות.

מדיטציה ומנטרות:  תרגול מדיטציה קבוע מסייע בהשקטת התודעה ובחיבור פנימי, מה שתומך באיזון כל הצ'אקרות. שימוש במנטרות ספציפיות הקשורות לכל צ'אקרה (כגון צלילי זרע) - Bija Mantras – יכול לחזק ולנקות את מרכזי האנרגיה. 

טיפולי גוף איורוודיים: עיסויים בשמנים (אבהיאנגה), טיפולי הזנה (באסטי) וטיפולים נוספים יכולים לסייע בשחרור חסימות אנרגטיות ובהשבת האיזון הן לדושות והן לצ'אקרות, ובכך לאפשר זרימת פראנה חלקה יותר.                          

מודעות והתבוננות עצמית:  זיהוי דפוסי חשיבה, רגשות והתנהגויות הקשורים לחוסר איזון דושי או צ'אקרתי הוא צעד קריטי בריפוי. מודעות זו מאפשרת בחירה מודעת של פעולות ותמיכה בתהליך הריפוי.

סיכום: השילוב של הבנת הדושות והצ'אקרות מציע לנו מפה הוליסטית ומעמיקה של בריאות ואיזון. על ידי התבוננות בדפוסי חוסר האיזון הדושיים שלנו והבנת השפעתם על מרכזי האנרגיה, אנו יכולים לבחור בדרכים מותאמות אישית לריפוי ולצמיחה. האיורוודה, בשילוב עם חוכמת הצ'אקרות, מזמינה אותנו למסע מרתק של גילוי עצמי והשגת הרמוניה פנימית וחיצונית. כאשר האנרגיה זורמת בחופשיות ובאיזון דרך הדושות והצ'אקרות, אנו חווים תחושה עמוקה של בריאות, חיוניות וחיבור למהות האמיתית שלנו.

אסף, כתב וערך: דודו רווח – בית הספר לתנועה אינטגרטיבית

הפוסט סינרגיה אנרגטית: העמקה בחיבור בין הדושות לצ'אקרות באיורוודה / דודו רווח הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

יוגה, תנועה אינטגרטיבית והאור שבפנים: מסע אל המרחב הפנימי והשלם

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר"  (בראשית א, ג). קריאה קדמונית זו, הדהוד של בריאה, מקבלת משמעות עמוקה בנתיב חיינו. היא מזמינה אותנו להתבונן באור שבפנים –  אותה מהות קדומה ושלמה המהווה את לב הווייתנו. מאמר זה יבחן את החיבורים בין הפילוסופיות העתיקות לפרקטיות המודרניות של היוגה והתנועה האינטגרטיבית, תוך התמקדות בבריאות, באמונה ובהיבטים המדעיים והרוחניים של המרחב הפנימי.

המרחב הפנימי: בין "דוּקְהָאם" ל"סוּכָּהָאם"- התרגול היוגי, כפי שנוסח על ידי פטנג'לי, מטרתו העיקרית היא "יוגה צ'יטה וריטי נירודהה"  - השקטת תנודות התודעה. כאשר הרעש הפנימי שוכך, מתגלה המרחב הפנימי הרחב -ה"סוּכָּהָאם)  "Sukham – מרחב נוח, טוב), שהוא תחושת הרווחה והאושר הבלתי-תלויים בנסיבות חיצוניות. לעומתו, ה-"דוּקְהָאם)  "Dukham – מרחב רע, כיווץ, סבל(,הוא חוויית הכאב והצמצום הנובעת מהזדהות עם אשליות העולם ("מאיה" בסנסקריט). מנקודת מבט פסיכולוגית,  הכיווץ הפנימי הזה הוא לא פעם תוצאה של דפוסים נוירוטיים ורשמים קרמתיים (סאמסקרות) האצורים בתת-מודע. היוגה פועלת להפחתת ה"אוודיא) "Avidya – בורות, אי-ידיעה),  שהיא השורש של חמשת ה"קְלֵשָׁות- "Kleshas – המכאובים הפוגעים בתודעה . ומפתחת סוודיאיה  (Svadhyaya – לימוד עצמי, חקירה פנימית), המאפשרת לאדם לנתח את מצבו הרגשי והמנטלי.

"הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל…"  (ישעיהו ט, א).

בחיבור רוחני ליהדות, ניתן לראות את האור שבפנים כניצוץ אלוהי, "נר ה' נשמת אדם".

ה"דוּקְהָאם" הוא המצב שבו הניצוץ מכוסה על ידי קליפות וחשכות – "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ"

התרגול הוא הדרך להסיר את החסימות ולאפשר לאור זה להאיר, כפי שאומר רבנו בחיי:  "שהמעט מן האור מסלק הרבה מן החשכה" (חובות הלבבות, שער ייחוד המעשה).

האור הפנימי אינו משהו שצריך "לייצר", אלא מציאות שצריך "לחשוף". תפקיד התרגול הוא להסיר את המחיצות, להשקיט את הרעש ולגלות מחדש את הזוהר הפנימי שמקרין חן, יופי וכוח החוצה, כפי שמלמדת היוגה סוטרה: "חן, יופי, כוח, אנרגיה ועוצמה מקשטים את הגוף דרך היוגה" ( פטנג'לי, יוגה סוטרה 3.47).

התנועה האינטגרטיבית: פוטנציאל פיזי וקוונטי :

תנועה אינטגרטיבית זו טכניקה המשלבת בתוכה מספר אסכולות תנועה וטיפול (רשימה חלקית- שאדו יוגה, האתה יוגה ,ויניאסה יוגה, איינגאר יוגה, שיווננדה יוגה, טנטרה יוגה, אייקידו, צי' קונג, טאי צ'י,  קונג פו, ג'ודו,שיאצו, שין סאן דו, פאלון גונג, חמשת הטיבטים, רפואה סינית, רפואה קוריאנית, פוקוסינג, ג'יין שין אקופרסורה ועוד).

התנועה האינטגרטיבית מאמצת גישה הוליסטית הרואה בגוף מערכת אחת שלמה ומקושרת, שבה כל תנועה/רצף תנועות או מנח בודד משפיע על כל הרמות – הפיזית, האנרגטית, הרגשית ,המנטלית והרוחנית. היא אינה מסתפקת רק בביצוע האסאנות (מנחי הגוף), אלא מדגישה את איכות התנועה, הנשימה המודעת (פראנאימה), שילוב בין אסכולות, עבודת מידות, חיבור בין גופי ידע מסורתיים לגופי יגע מדעיים ותשומת לב גדולה לנוכחות הרגעית (דרישטי) - כדרך ליצירת איחוד פנימי.

היבטים פיזיים ומדעיים של תנועה אינטגרטיבית:

1.מערכת הפאשיה: (Fascia)  כיום, מדע הרפואה והיוגה מבינים כי הפאשיה (מערכת רקמות חיבור המשכית ורב-ממדית, המעטפת ויוצרת רצף בין כל חלקי הגוף – שרירים, עצמות, עצבים ואיברים פנימיים), היא מרכיב קריטי. היא עוטפת את השרירים, האיברים והעצמות ויוצרת רשת תלת-ממדית שמחברת את כל חלקי גוף האדם. תנועה יוגית מודעת ורציפה (כמו בוויניאסה) אינה רק מותחת שריר ספציפי, אלא משחררת מתחים בפאשיה , משפרת את ההידרציה של הרקמה ומאפשרת שיקום של דפוסי תנועה לקויים. זוהי הדרך שבה ניתן לשנות זיכרון כאב כרוני או משקעי טראומה האצורים ברקמות.

 2.ויסות מערכת העצבים:  הנשימה המודעת והתנועה המאורגנת משפיעים ישירות על מערכת העצבים האוטונומית.  תרגול מביא להפחתת דומיננטיות של המערכת הסימפתטית ("הילחם או ברח") ולהגברת פעילות המערכת הפאראסימפתטית ("מנוחה ועיכול"). זהו יסוד בריאות ראשון במעלה, המוביל להורדת לחץ הדם, שיפור העיכול ואיכות השינה – כולם ביטויים פיזיים של שלווה פנימית.

היבטים מעולם הפיזיקה (היבט קוונטי):

העיקרון המנחה של התנועה האינטגרטיבית מתחבר לתפיסות בפיזיקה הקוונטית . לפי עקרון זה, המתרגל אינו רואה את גופו רק כמסה של חומר, אלא כשדה אנרגיה ותנודות.                                                                         

-אנרגיה (פראנה):  ביוגה, מדברים על פראנה –  אנרגיית החיים הזורמת בערוצים (נאדיס). מנקודת מבט פיזיקלית, אנרגיה זו יכולה להתפרש ככוח אלקטרומגנטי וביו-פוטוני הפועל בגוף. כיווץ פיזי, רגשי או מנטלי נתפס כחסימה בזרימת אנרגיה. התנועה היוגית מטרתה להסיר חסימות אלה, וליצור "שקיפות" מבנית ואנרגטית, כך ש"גלי האור" יוכלו לעבור ולהאיר את המערכת.

-מודעות וצפייה: (The Observer Effect)  בפיזיקה קוונטית, מעשה הצפייה משפיע על המציאות הנצפית. ביוגה, כאשר המתרגל מביא תשומת לב (דהאראנה) למתרחש בגופו ובמחשבתו, הוא הופך ל-"צופה המודע". היבט רוחני זה מאפשר לו להפסיק להזדהות עם המצבים החולפים (הקְלֵשָׁות) ולבחור מחדש את תגובתו, ובכך ליצור שינוי ברמה העמוקה ביותר של הווייתו.

אומנות הצלילים המרפאים: ויברציות של אור-

המסע אל האור שבפנים ואל המרחב הפנימי המתרחב אינו שלם ללא שילוב הריפוי שבאומנות הצלילים. אם התנועה האינטגרטיבית מנקה את החסימות במישור הפיזי והאנרגטי, אזי הצליל פועל על רמת התנודה היסודית ביותר. ביוגה, הגיית מנטרות או שימוש בקערות טיבטיות ובגונגים פועלים על פי עקרון הרטט (ויברציה), מתוך הבנה שהכול ביקום הוא אנרגיה ותדר. צלילים הרמוניים ומכוונים יוצרים תהודה בגוף, משחררים מתח עמוק האגור במערכת העצבים ובפאשיה, ומחזירים את המערכת כולה לאיזון (ה"סוּכָּהָאם"). עבודה זו בתדר מאפשרת לתודעה להשקיט את תנודותיה (צ'יטה וריטי נירודהה), ומקלה על המתרגל לחוות את האור הטהור של העצמי האמיתי,הפורושה.                                                                                                                                                                                                                

זוהי השלמה רוחנית ופיזית לתרגול, המזכירה את הברכה היהודית העתיקה: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כ"ט, י"א) – כשהצליל והתנועה יוצרים הרמוניה פנימית, מתאפשר השלום הפנימי המוביל לבריאות שלמה.

חיים אקולוגיים: היוגי כחלק מהשלם הגדול - התנועה האינטגרטיבית והחיפוש אחר האור שבפנים מובילים באופן טבעי אל תפיסת חיים אקולוגית, המדגישה את הקשר הבלתי-נפרד בין הפרט לסביבתו – האדם כחלק מהשלם הגדול, מהברהמן או מהבריאה. כפי שתרגול היוגה מדגיש את החיבור ההרמוני בין גוף, נשימה ותודעה (המיקרוקוסמוס), כך תפיסה אקולוגית מרחיבה חיבור זה אל המרחב החיצוני (המאקרוקוסמוס). ביוגה, מידת האַהִימְסָא )Ahimsa – אי-אלימות- לא לפגוע), אינה מכוונת רק כלפי בני אדם, אלא גם כלפי כל היצורים והסביבה. כאשר מתגלה האור הפנימי, האדם מבין שהוא אינו נפרד מאף יצור חי או צמח, ומכאן נובעת אחריות עמוקה לשמירה על הטבע והבריאות הכללית של כדור הארץ – כלי הקיבול של חיינו. בחזון היהודי, החיבור הזה בא לידי ביטוי במצוות "לשמרה ולעבדה" (בראשית ב, טו), המעניקה לאדם אחריות אקולוגית. בכך, הופך היוגי, מתוך השקט והמודעות שרכש במרחב הפנימי, לסוכן של איזון והרמוניה גם במרחב החיצוני, כשהוא מקרין את האור הפנימי שלו על העולם כולו.                                                                       

אמונה והתמסרות: הליבה הרוחנית  –  האמונה אינה רק מצב מנטלי, אלא כוח מחולל. ביוגה, שרדהא היא האמון בנתיב, המסייעת לקיים את הטאפאס Tapas – (חריצות וטיהור פנימי), שהוא המאמץ הנחוץ לשינוי.                                                                                                                                                     

"טאפאס מטהר את "הטומאה (הקְלֵשָׁות) ומאפשר לחוכמה לזהור (יוגה סוטרה 2.28).                             

במסורת היהודית,  "מי שיש לו אמונה חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד" (רבי נחמן מברסלב).

אמונה זו מזינה את האישוורה פראנידהאנה Ishvara Pranidhana -(התמסרות לעצמי הגבוה/אלוהי).

זוהי ההכרה שיש סדר גבוה יותר, ושעלינו להתמסר לתהליך היוגה (הדרך) במקום להיות מרוכזים בתוצאות (הפירות), כפי שמלמדת הבהגווד גיטא את עיקרון הקארמה יוגה –  פעולה ללא היצמדות לתוצאה.

החיבור בין יוגה, צלילים מרפאים, אקולוגיה ויהדות יוצר תמונה של בריאות אינטגרטיבית:  הבריאות הפיזית נתפסת ככלי (היכל) לעבודת הנפש והנשמה. כאשר אנו משקיעים בטיפוח הגוף, אנו מאפשרים לאור הנשמה לזהור ללא הפרעה, כפי שאומר הרב קוק: " מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל."

התרגול הוא, אם כן, ריקוד מתמיד בין הכיווץ (דוּקְהָאם) להתרחבות (סוּכָּהָאם), שבו אנו לומדים להכיר את הקצוות ולהתמקם בדרך האמצע המאוזנת. זוהי הדרך של התנועה האינטגרטיבית המאפשרת לאדם להיות ער, שלם ובריא בכל רבדי הווייתו.

כתב , אסף וערך : דודו רווח – בית הספר לתנועה אינטגרטיבית

הפוסט יוגה, תנועה אינטגרטיבית והאור שבפנים – מסע אל המרחב הפנימי והשלם / דודו רווח הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה