אנטומיה, פתולוגיה ותנועה

במאמר זה אנסה לפשט ולבאר את המאפיינים האנטומים והקינזיולוגיים של מפרקי הגוף השונים ופתולוגיות נפוצות.
מאמר זה נכתב על סמך דבריו המעוררים של ד"ר גיל זולברג בספרו "יציבה ותנועה" ודבריהם של מאסטר ב.ק.ס איינגאר ומאסטר שאנדור רמטה.
"התפקוד הבסיסי והעיקרי של מערכת השלד והשרירים הוא תנועה,וכל המצבים הסטטיים שבהם נמצא הגוף הם אך חלק מפעילות בסיסית זו, היות שהיציבה "עוקבת" אחר התנועה-כמו צל".

---

הגורמים המשפעים על יציבת האדם הם רבים ומגוונים:
תורשה, גיל, מין, תנאים סביבתיים, מצב רגשי ופעילות גופנית.

מבחינה אנטומית היציבה תלויה במערכות השלד, השרירים ורקמות החיבור שאינן מתכווצות (כגון מחתלות, גידים ורצועות). מנקודת ראות ביו-מכאנית שלוש מערכות אלה יוצרות מבנה מתחים מורכב שהכוחות הפועלים בו משלימים אלה את אלה, וכך הם מאפשרים יציבה זקופה ומאוזנת.

תפקודו התנועתי התקין של האדם תלוי במערכת שרירים יציבה ומאוזנת התומכת בגוף ומאפשרת לו לפעול באופן אופטימאלי הן במצבים דינאמיים הן במצבים סטטיים. תנועות הגוף מתבצעות הודות לפעולת ההתכווצות של תאי שריר,אולם כאמור מערכת השרירים אינה רק מניעה את הגוף אלא מחזיקה אותו ומייצבת אותו. טונוס שרירי מסוים קיים באופן קבוע,כאשר סיבים אחדים נמצאים באופן תמידי בפעילות מינימאלית.בכל שריר קיימות נקודות מוצא ונקודת אחיזה.ברוב תפקודי היומיום נשארת נקודת המוצא קבועה,ונקודת האחיזה הנה הנקודה הנעה.

פעולתו של השריר מתבטאת במשיכת העצמות שאליהן הוא מחובר, לכן מערכת השרירים בגוף מאורגנת באופן שבו סביב כל מפרק קיימות קבוצות נגדיות (אנטגוניסטיות). איזון בין קבוצות שרירים אנטגוניסטיות הוא תנאי הכרחי ליציבה תקינה.

מפרקי הגוף:

כף הרגל:
מבנה כף הרגל ומגוון המפרקים הקשורים אליה מאפשרים את נשיאת משקל הגוף תוך שילוב אופטימלי של יציבות עם תנועה. מבנה תקין מאפשר לשאת משקל זה תוך הוצאת אנרגיה מינימלית ממערכת השרירים. כף הרגל בנויה מ-7 עצמות פיסת כף הרגל, 5 מסרקי כף הרגל ו-14 גלילי האצבעות. המבנה האנטומי של כף הרגל יוצר 2 קשתות: קשת אורכית וקשת רוחבית. בטווח הנורמאלי לקשתות אלה יש חשיבות רבה מבחינת היציבה, והן מאפשרות שילוב של חוזק ויציבות עם גמישות וקפיציות. קשתות נמוכות או גבוהות מהנורמה הן ליקוי העלול להשפיע לרעה על יציבתו הכללית של האדם.

מפרק הקרסול:
מפרק הקרסול נוצר במקום המפגש של שתי עצמות השוק עם עצם הקפץ. המצב תקין טווח התנועה המתאפשר במפרק זה הוא 70 מעלות (כפיפה גבית וכפית). תנועות הטיה המבוצעות בכף הרגל אינן מתרחשות במפרק הקרסול אלא במפרק שמתחתיו הנקרא subtalar joint.
למפרק זה יש תפקיד חשוב בנוגע ליציבה, בהעברת משקל הגוף לכף הרגל בעמידה, בהליכה ובריצה. הקרסול הנו מפרק נוח לפגיעה כאשר כוחות בלתי רגילים פועלים על חלקיו. המפרק רגיש במיוחד לשינויים חדים במהירות תנועת הגוף וכיוונה.

מפרק הברך:
מפרק הברך הוא אחד המפרקים הגדולים של הגוף. כמו כן, הברך היא אחד המפרקים המורכבים והפגיעים ביותר בגוף. המפרק נמצא בין עצמות הירך והשוק, והוא נושא משקל תוך שימוש במנופי תנועה ארוכים. עובדות אלה גורמות לכך שהכוחות והמומנטים הפועלים עליו גדולים וחזקים במיוחד. עצם הירך, השוקה והפיקה מתחברות בצורה המאפשרת לברך תנועות של כפיפה ופשיטה, תנועות של סיבוב השוק ביחס לירך וכן תנועות קלות קדימה ואחורה בין העצמות.כ אשר הברך כפופה ניתן גם לבצע תנועות רוטציה.

הפיקה היא עצם ססמואידית הנמצאת בתוך הגיד של השריר הארבע-ראשי. הפיקה מאפשרת ריכוז כוחות מהשריר הארבע-ראשי המתחבר לאותה נקודה מכיוונים שונים, והיא עוזרת לתנועת הפשיטה בברך ע"י הגדלת זרוע המומנט. באופן זה, מבחינה ביומכנית משמשת הפיקה כמנוף לכוחות הסטטיים והדינאמיים המתפתחים בברך. השריר הארבע-ראשי הנו הפושט העיקרי של הברך,והוא נושא בעומס העיקרי של תפקודים רבים כמו עמידה,הליכה,ריצה,עלייה וירידה במדרגות ועוד.ארגון נכון של משקל הגוף ומדעות לתפקוד נכון של מפרקי הברכיים יאפשרו למפרקים אלה להיות יציבים במגוון מצבים דינאמיים.איזון קבוצות שרירים אנטגוניסטיות ותפקוד תקין של הרצועות התומכות הם הגורמים העיקריים בשמירה על יציבות זו.

טווח התנועה הנורמטיבי בכפיפת הברך נע בין 120-140 מעלות בהתאם למנח הירך.במעגל תנועה פתוח(כשהשוק משוחררת)מנח מפרק הירך יקבע את טווח התנועה בתנועות הברך.במעגל תנועה סגור טווח התנועה בברך תלוי הן במנח הירך הן במנח הקרסול.כל מגבלה תפקודית באחד המפרקים האלה (ירך-קרסול) תיצור מגבלה תנועתית גם בברך.

מפרק הירך:

מפרק הירך נוצר במקום המפגש של ראש עצם הירך עם השקע באגן.בנוסף למבנה הגרמי המפרק מיוצב ע"י מערכת רצועות ומגוון שרירים,העוטפים אותו מכל עבר ומאפשרים שילוב של חוזק ויציבות עם תנועה רחבה בכל המישורים.מפרק הירך מאפשר תנועה של כפיפה-פשיטה,קירוב-הרחקה,רוטציה פנימה והחוצה,תנועת סיבוב בכל המישורים.טווחי התנועה הנורמטיביים המתאפשרים במפרק הירך משתנים בהתאם למנח המפרקים השכנים (ברך-אגן) ותלויים גם באורך השרירים. הטווחים הנורמטיביים הם:כפיפה (כשהברך כפופה)-110 מעלות.פשיטה-30 מעלות.הרחקה-50 מעלות.קירוב-30 מעלות.רוטציה לטרלית-60 מעלות.רוטציה מדיאלית-40 מעלות.איזון תפקודי בין קבוצות השרירים האנטגוניסטיות הפועלות על מפרק הירך הוא תנאי למנח תקין של הרגליים ושל האגן.

אגן הירכיים:

מקומו של האגן במרכז הגוף יוצר השפעות שרשרת תפקודיות הן על הגפיים התחתונות הן על מנח עמוד השדרה.חיבורו של עמוד השדרה לאגן יוצר את "זווית האגן",זווית טבעית זו של האגן היא בד"כ בגודל של 55 מעלות אצל גברים ו-60 מעלות אצל נשים.הגדלת או הקטנה של זווית זו משפיעה על מצב הלורדוזה בגב התחתון.נקודת חיבורו של עמוד השדרה המותני לעצם העצה היא מוקד רגיש להיווצרות עומסים בתפקודי היום יום.לחצים אלו באים לידי ביטוי בשכיחות גבוהה לפגיעות בדיסק הבין-חולייתי באזור המפגשS1-L5  .מבחינה קינזיולוגית עצם העצה מושפעת בעיקר מתנועות הנוצרות בגו,והיא מגיבה בהתאם.בשל עקרון השרשרת ומבנהו התפקודי המורכב של עמוד השדרה,תנועתו של האגן משפיעה בד"כ על חוליות אחדות באזור המותני ואינה מתמקדת רק באזור החיבור L5-S1 . האגן מאפשר הגדלה בטווח התנועה במפרק הירך.

עמוד השדרה:

עמוד השדרה מורכב מ7 חוליות באזור הצוואר (c1-7) ,12 חוליות אזור החזה (t1-12),  5 חוליות מותניות(L1-5),סקרום ועצם הזנב.היחסים התפקודיים בין המשטחים המפרקים בחוליות,הדיסק הבין-חולייתי,השרירים,הרצועות ומערכת העצבים יוצרים מערכת מורכבת.במבט על שלד שלם מראות עקומות עמוד השדרה: לורדוזה צווארית, קיפוזה גבית,לורדוזה מותנית.

הדיסק הבין חולייתי מהווה נקודת משען והעברת עומסים בין החוליות.הוא מאפשר תנועה בין

החוליות ועוזר בספיגת הזעזועים לאורך עמוד השדרה.ליקויים מבנים או תפקודיים,נגרמים לרוב מניוון. תהליכים אלו,הנגרמים משחיקה לאורך השנים,גורמים לירידה ביכולת הדיסק לעמוד בעומסים מכניים ולפגיעות כגון פריצה או בלט דיסק.

תפקיד הרצועות לייצב את עמוד השדרה ולהגביל את תנועתו במישורים השונים.

השרירים בקבוצת זקופי הגב העמוקים נדרשים לפעולה מתמשכת כנגד כוח המשיכה,והם מאפשרים את תנועתו ויציבתו של עמוד השדרה.מבנהו המורכב של עמוד השדרה מאפשר תנועה רחבה במישורים השונים.תנועה זו היא סכום התנועות החלקיות הקטנות המתרחשות בין חוליה לחוליה בהתאם לעקרון השרשרת.מסיבה זו מושפעת התנועתיות הכללית בעמוד השדרה מתפקודם התנועתי התקין של עשרות מפרקים קטנים בין החוליות עצמן.מגבלה מקומית משפיעה באופן ישיר על טווח התנועה באותו אזור,ובאופן עקיף על אזורים נוספים מעל לאותו מקום ומתחתיו.

בית החזה:

מבחינה אנטומית בית החזה הגרמי בנוי ממסגרת המכילה את 12 החוליות הגביות בעמוד השדרה,T1-12, 12 זוגות של צלעות ואת עצם החזה.תפקידו העיקריים של כלוב בית החזה הם: הגנה על מערכות פנימיות,נקודת אחיזה לשרירים רבים,עזרה אקטיבית לתהליך הנשימה. 7 הצלעות הראשונות מחוברות ישירות לעצם החזה באמצעות סחוס,והן נקראות "צלעות אמיתיות".צלעות 8-9-10 מחוברות באמצעות סחוס לצלע 7,והן נקראות "צלעות מדומות".צלעות 11-12 הן "צלעות צפות",והן אינן מחוברות לעצם החזה. הצלעות יוצרות מפרקים אחדים בחיבורן לעצם החזה ולחוליות עמוד השדרה.מבחינה תפקודית קיימת חשיבות בעיקר לשני מפרקים: מפרק צלע חוליה,מפרק עצם חזה סחוס.קיים קשר תפקודי בין הנשימה ובין המפרקים הרבים הקשורים לאזור בית החזה.תנועתם ותפקודם התקין של מפרקים אלה חשובים לשמירה על טווחי נשימה אופטימליים,ולהפך.

עובדה זו מצביעה על הקשר בין אפיוני היציבה לבין תפקודן של מערכות הגוף הפנימיות.

חגורת הכתפיים:

העצמות הקשורות לחגורת הכתפיים כוללות את השכמה,עצם הבריח,כלוב בית החזה ועצם הזרוע.חגורת הכתפיים בנויה מ 4 מפרקים הפועלים באופן הרמוני וסינכרוני:

הראשון נמצא בחיבור בין ראש הזרוע לעצם השכמה.השני נמצא בחיבור בין שיא השכמה לקצה החיצוני של עצם הבריח. השלישי נמצא בחיבור בין עצם החזה לקצה התיכוני של עצם הבריח.הרביעי נמצא במפגש בין עצם השכמה לכלוב בית החזה.

בניגוד למבנהו היציב של מפרק הירך,מבנהו האנטומי של מפרק הכתף פגיע ביותר.

תפקודן התקין של השכמות משפיע על כל המבנים המחוברים אליהן באופו שבו קיימים יחסי גומלין תנועתיים בין היד,הכתף,בית החזה ועמוד השדרה.ומכך אפשר להסיק שמנח השכמות משפיע על היציבה הכללית.

פתולוגיות המערכת השלד ודרכי טיפול:

בחלק זה הנסה לתאר פתולוגיות נפוצות במערכת השלד ודרכי טיפול ומניעה.זה המקום להוסיף שכל הכתוב הוא בגדר המלצה בלבד ואין להתייחס אליו כאל "מרשם" שרירותי.גוף האדם מורכב מאין כמהו,ופתולוגיה זהה אצל אנשים שונים יכולה לנבוע מסיבות שונות ומגוונות.תמיד עדיף לעבור תהליך טיפולי בפרטנות מול מטפל תנועתי המוסמך לכך.ההמלצות הן בגדר כיוון,רמיזה והכוונה כללית.

קיפוזיס:

קיפוזיס קשור לליקוי יציבתי שבו קיים קמר מוגבר בחוליות החזה,המאופיין בנטיית הכתפיים והראש לפנים.כמו כן קיצור בשרירי החזה וחולשה בשרירי הגב העליון ומקרבי השכמות.תופעה זו גורמת לרוב לנשימה קצרה ושטחית ומודעות נמוכה לגוף. תופעה זו גורמת לקשיים בתפקודים מוטוריים ותחושת מתח ואי-נוחות באזור העורף וחגורת הכתפיים עקב טונוס שרירי מוגבר.

לקיפוזיס סיבות שונות: פתולוגיות שונות בחוליות עמוד השדרה (לדוגמא-מחלת שוירמן).חוסר איזון בקבוצות שרירים אנטגוניסטיים. גורם פסיכולוגי המאופיין במקרים של מתח רגשי ודימוי עצמי נמוך.מודעות גופנית נמוכה והרגלי תנועה מוטעים בפעילויות היום יום.

תחומי הטיפול העיקריים בקיפוזיס:

1. תרגול לשמירה על מנח תקין של האגן-כבסיס לארגון נכון של עמוד השדרה.
2.תרגילי מתיחה והארכה לשרירי החזה.
3.תרגול נשימתי להגדלת טווח הנשימה.
4.הנעת המפרקים שבין עצם החזה לצלעות ובין הצלעות לחוליות עמוד השדרה.
5.פעילות אירובית לשיפור סבולת לב-ריאה.
6.תרגול תנועתי המכוון להנעת חוליות החזה
T1-12).7.תרגילי הגמשה לשרירים פושטי הירך.
8.תרגילי מודעות והרפיה.

לורדוזיס:

לורדוזיס הוא מצב שקיימת בו עקומה מוגברת בעמוד השדרה המותני עם סיבוב מוגבר של האגן לפנים.במנח זה משקל הגוף מועבר מהחלק החזק,הרחב והתומך של גוף החוליות לקשתות העדינות יותר,כך שהזיזים הגביים מתקרבים זה אל זה יותר מהרגיל.הפתחים של החוליות שדרכם עוברים העצבים נעשים קטנים יותר,ולאורך זמן מצב זה עלול להוביל ללחץ על שורשי העצבים באזור המותני.

הסימנים ללורדוזה הם: זווית אגן מוגברת-למעלה מ-60 מעלות אצל נשים או 55 מעלות אצל גברים. קער בולט בחוליות המותניים. בטן בולטת ורפויה. עכוז בולט.פשיטת יתר בברכיים. כפות רגליים שטוחות.

ללורדוזיס סיבות שונות: קיצור שרירים המסובבים את האגן לפנים. חולשת שרירים המסובבים את האגן לאחור. שינויים מבניים בחוליות. הרגלי תנועה לקויים. מבנה תורשתי. ליקויים במנח מפרקים בגפיים התחתונות. פגיעות בחוליות המותניים.

תחומי הטיפול העיקריים בקיפוזיס: 1. הארכה והגמשה של השרירים המסובבים אגן לפנים.2.חיזוק וקיצור של השרירים המסובבים את האגן לאחור.3.לימוד השליטה במנח האגן התקין.4.לימוד הפעלתו הנכונה של עמוד השדרה בכלל,ושל הגב התחתון,בפרט.

גב שטוח:

ליקוי זה ביציבה מאופיין בהקטנת הלורודזה המותנית ביחס לנורמה.סיבות לליקוי זה:גורם תורשתי,חולשה בשרירים המכופפים את הירך וקיצור שרירי ה-hamstrings,מצב היוצר שינוי במנח האגן וגורם לסיבובו לאחור.

במקרים רבים ליקוי זה כרוך בכאבי גב תחתון. המבנה הלקוי במנח החוליות והדיסקים הבין חולייתיים יוצר לחץ על חוט השדרה במנחים מסוימים,לחץ זה יכול לגרום לכאבים חריפים באזור.

תחומי הטיפול העיקריים בגב שטוח:

1.תרגול לשמירה על מנח תקין באגן.2.תרגילי הגמשה והארכה לשרירי ה-hamstring במטרה לשפר את מנח האגן בסיבובו לפנים.3.חיזוק השרירים המכופפים את הירך.4.תרגול לשיפור התנועתיות הכללית בחוליות הגב התחתון.

יציבה רפויה:

ביציבה רפויה האגן מוסע קדימה,הכתפיים שמוטות,ולעיתים קיים שיטוח של העקומה המותנית עם הגברת העקומה הטורקאלית(בית החזה).זהו ליקוי המאופיין במקרים רבים במודעות גופנית נמוכה ובדפוסי תנועה לקויים. סיבות לליקוי זה:חולשה כללית,עייפות והרגלי תנועה מוטעים,היבטים רגשיים (כגון דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון).

"מעגל הקסמים"-חולשה כללית ועייפות-גומת להשענות הגוף על רצועות המפרקים-שגורמת לעומס יתר על הרצועות-שגורם להיחלשות הרצועות עקב עומס מצטבר-שגורם לעומס יתר על מערכת השרירים-שגורם לחולשה כללית ועייפות….וחוזר חלילה…

תחומי הטיפול העיקריים ביציבה רפויה:

1.חיזוק שרירי הגב העליון וחוגרת הכתפיים.2.חיזוק שרירי הבטן.3.חיזוק שרירי הרגליים.4.עבודה על מודעות לגוף לשיפור ארגון הגוף ושינוי דפוסי התנועה והיציבה.

עקמת:

למצב של סטיית עמוד השדרה מקו האמצע קיימות הרבה וריאציות המוגדרות כעקמת (סקוליוזיס).העקמת מלווה בד"כ גם ברוטציה בחוליות.לעקמת 2 צורות אפשריות:1- עקמת מסוג 'c' מאופיינת בקימור עמוד השדרה לצד אחד(ימין או שמאל).הסטייה יכולה להתמקד באזור אחד בעמוד השדרה או לכלול גם אזור אחר בעמוד השדרה.

2-עקמת מסוג 's' המאופיינת בקיומן של לפחות 2 עקומות העוברות משני צדי קו האמצע של עמוד השדרה,לדוגמה קמר עליון ימיני באזור החזה,ותחתון שמאלי באזור המותניים.

בגלל מורכבות הפתולוגיה ,הטיפול בעקמת דורש משנה זהירות ,התמחות ספציפית

בנושא ובפיקוח רופא אורתופד.

מסיבות אלה ונוספות ההמלצה לטיפול בעקמת (לסוגיה)תינתן רק לאחר אבחון מעמיק וניתוח המצב הכללי של המטופל.

ליקויים בגפיים התחתונות:

כף רגל שטוחה:

ליקוי זה מתייחס למצב שבו הקשת האורכית בכף הרגל נמוכה מהנורמה.מנח זה פוגע במנגנון בלימת הזעזועים וגורם גם לקשיים בתפקודים מוטוריים הדורשים שיווי משקל.כמו כן ,יתכנו תגובות שרשרת שיתבטאו בכאב או סטגנציה לאורך הרגליים,האגן והגב.

 תחומי הטיפול העיקריים בכף רגל שטוחה:1.חיזוק השרירים העוזרים בשמירה על קשתות כף הרגל.2.חיזוק השרירים המבצעים כפיפה כפית בכף הרגל.

קשת מוגברת בכף הרגל:

ליקויי זה מאופיין בקשת גבוהה מהנורמה בכף הרגל.זהו מצב נדיר יותר באוכלוסיה.

מצב זה גורם לחוסר איזון בחלוקת המשקל.

תחומי הטיפול העיקריים בכף רגל שטוחה:הטיפול בליקוי זה מתמקד בהיבט האורתופדי,בעזרת מדרסים המתואמים לכף הרגל וממלאים בתמיכתם את החללים שנוצרו.

Pronated foot:

ליקוי זה מתאפיין במצב שבו הגבול הפנימי של כף הרגל שוקע ונמצא במנח נמוך ושטוח ולפיכך חשוף לעומסים מוגברים.

Supinated foot:

מצב זה הפוך לקודם.ובו כף הרגל קורסת לגבול החיצוני ועיקר העומס מופעל על השפה הלטרלית (חיצונית) של כף הרגל.מחזור ההליכה התקין נפגע וקיימת נטייה לפציעות ונקעים במפרק הקרסול.

תחומי הטיפול העיקריים ב- foot  Pronated\: Supinated

1.לימוד ותרגול של ארגון הגוף המאוזן על כל נקודות התמיכה בכף הרגל.2.תרגילי ביסוס והשתרשות.3.תרגילים לחיזוק קשתות כף הרגל.

ברכי 'x':

ליקוי זה במנח הברך מאופיין במצב שבו שתי הגבליות המדיאליות בברכיים קרובות זו לזו.כתוצאה מכך חלוקת המשקל על מפרק הברך אינה מאוזנת וזה יכול לגרום לעומס ושחיקה באזור החיצוני של המפרק.לרוב נוצר מצב זה על רקע תרשתי,אולם לעיתים מופיע גם כתגובת שרשרת לשינויים במנח מפרק ירך-אגן ולליקויים במנח כף הרגל.

ברכי 'o':

ליקוי זה מאופיין במרחק גדול בין הברכיים בעמידה ישרה.במצב זה חלוקת המשקל על משטחי השוקה אינה מאוזנת ועיקר העומס על מפרק הברך מופעל על האזור הפנימי של המפרק. לרוב נוצר מצב זה על רקע תרשתי,אולם לעיתים מופיע גם כתגובת שרשרת לשינויים במנח מפרק ירך-אגן ולליקויים במנח כף הרגל.

תחומי הטיפול העיקריים ב- ברכי 'x' ובברכי 'o':אם הבעיה מתעוררת על רקע של ליקוי במנח כף הרגל או מפרק אגן –ירך,ניתן לכוון את הטיפול לשיפור מנח כפות הרגליים או שיפור טווח התנועה וכיוונה במפרק אגן-ירך.

פשיטת יתר במפרק הברך:

תפקודן התקין של הרצועות והשרירים העוטפים את הברך מאפשר תמיכה טובה ויציבות,המונעות מהמפרק פשיטה מוגזמת ומגבילות את תנועתו לאחור.כשאר תמיכה זו נפגמת בעקבות חולשת הרקמות הרכות או בעקבות ליקוי מבני, נוצרת פשיטת יתר מעבר לטווח הפשיטה הנורמאלי.מצב זה חושף את החלק הקדמי של המפרק לעומסים מוגברים.בנוסף,מצב זה יוצר תגובת שרשרת שעלולה לפגוע במפרק הקרסול ומנח האגן,ובכך מערער את איזונו האופטימאלי של הגוף כולו.

תחומי הטיפול העיקריים ב פשיטת יתר במפרק הברך: 1.תרגילי חיזוק לשרירים העוטפים ומייצבים את מפרק הברך.2.עבודה על מודעות גופנית ושינוי דפוסי התנועה בגפיים התחתונות.

בכל מקרה של ספק או של בעיה גופנית מומלץ להתייעץ עם רופא. אין הכתוב לעיל מתיימר להוות תחליף לטיפול רפואי ואין בדברים משום עצה רפואית.

הערה: התיאורים האנטומיים, הקינזיולוגיים והפיזיולוגיים נלקחו מספרו של ד"ר גיל זולברג.

ביבליוגרפיה:

• הרצאות פרונטליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה (2006-2012)
• הרצאה פרונטליות עם גברת ציפי נגב, גברת מיכל ירקוני וד"ר גיל זולברג (2010)
• ד"ר גיל זולברג – יציבה ותנועה (2004)