1.תודעה שקטה:כאמצעי ולא כמטרה.זו אחת התובנות החשובות ביותר לתרגול.זהו כלי שמאפשר לי התבוננות בתרגול שלי.בזמן תרגול צריך להיות בהווה ,במיוחד בתרגול מתקדם יותר,בכדי להבחין בניואנסים הקטנים ביותר ובתנועה הפנימית.

2.גוף שקט:לרוב,תודעה שקטה תביא אותנו לגוף שקט."ברוגע יש מתח,המתח אינו נוקשה.במתח יש רוגע,הרוגע אינו רפיון".להיות במצב של דריכות רפויה במהלך התרגול.הדרך לגוף שקט מתחילה בנשימה ובהרפיית המתח בפנים.בד"כ הוצאת אוויר בצורה נכונה ומלאה משפיעה על הגוף וגורמת לו להתרכך ולהיות שקט.

3.התכוונות:כשישנה התרגול נכון,כשאיננה התרגול ריק.מיקוד,ריכוז אל תוך התרגול ומטרתו.ההתכוונות תבוא לידי ביטוי בתנועה פנימית.המקום שבו אני מתמקד-לשם הולכת האנרגיה."Where the mind goes, the che goes".

4.השתרשות:נעשית דרך התכוונות.כשיש השתרשות יש תנועה כלפי מעלה.ככל שהרגליים שלי יהפכו לשורשים חזקים יותר-העמוד שידרה שלי יהפוך לגזע עבה וחזק יותר.ככל שהרגליים של המרגל נחלשות הגוף נחלש ונסגר ולאט לאט מאבד מיכולותיו הפוטנציאליות.

5.חיבור בין קצוות:הכוונה היא שלכל תנועה יש את הצד השני שלה.לדוגמה:כשמשתרשים ומכים שורש צריך להתחבר למקום הכי רחוק-לקודקוד.אנו עושים זאת בכדי להאריך את הגוף.כל תנועה מתחילה מהצד השני ומשפיעה גם עליו:כשאני נע למטה אני בעצם גם נע למעלה,כשאני נע ימינה אני גם נע שמאלה,כשאני נע החוצה אני בעצם גם נע למרכז."כשחלק נע,אין חלק שאינו נע.כשחלק במצב שקט,אין חלק שאינו שקט. כשמושכים בשערה אחת,כל הגוף נע".

6.תנועה:בבסיס התרגול של האסנות(מנחי הגוף) קיימת תנועה-לרוב נראית לעין,לעיתים נכבית.אפשר לדמות את התנוחות למילים,כשאני מחבר מספר מילים נוצר משפט.התנועה היא הדבק שהופך את אוסף המילים למשפט,לשיר.התנועה חייבת להתחיל ממרכז הגוף.בתנועה נכונה חייבת להיות נוכחת הנשימה-התנועה שלי מבטאת את הנשימה שלי.הגוף הנע מגלם מבחוץ את תנועת הנשימה.

7.נשימה:הנשימה תמיד נוכחת בתרגול.אסור "לאלץ" את הנשימה להיכנס פנימה,המתרגל "מזמין" את הנשימה להיכנס.כשהנשימה נכונה היא תורגש בכל הגוף.הנשימה היא הזרע לכל פעולות האדם.

8.קצב:ככל שהתרגול שלי יהיה יותר קצבי ומסונכרן-התרגול יהיה יותר אפקטיבי,שקט,שלם ומדויק.יש זרימה ושינוי בין תנועה לתנועה.כשיש למתרגל קצב ותנועה נכונה הוא ילמד את אומנות ה-vinyasa(מיקום במרחב).המתרגל ילמד לחבר את המילים לכדי משפט נכון ומסודר,שתומך בגוף ובתרגול.מתנוחה לתנוחה,דבר מוביל לדבר,דבר פותח דבר.

9.מידה נכונה:רגישות,ערנות וכנות.כשיש לנו אש-אם אנו נזין אותה מעט מידי היא כבה,אם נזין אותה יותר מידי היא כבה או שתהפוך חמה מידי.בהשוואה לתרגול:אם אני יתאמן בכל יום בהגזמה ,בצורה לא מאוזנת ובלי לשים לב לצרכים הפנימיים שלי-הגוף ייצר יותר מדי אש (חום)-וזה מצב שיכול ליצור יובש ברקמות,מחזור לא סדיר,פגיעות במפרקים ובאיברים ותנודות מנטאליות לא רצויות.

10.קבלה:צריך ללמוד לקבל את עצמנו.הכנות היא לזהות מה מגיע מהראש ומה מגיע מהגוף.הנטייה של גופינו היא לגלוש לעצלות,המתרגל בסבלנות ואומץ רב צריך לפתח משמעת-עצמית וכוח רצון.במהלך תרגול היוגה עולים דברים-מחשבות,זיכרונות,חוויות סומאטיות ותובנות.אסור להחזיר את אותם תכנים בחזרה לחדרים אפלים בתוכנו.צריך להיות ערים,מודעים ,קשובים ולתת לאותם תכנים פנימיים לצאת ,ולנסות לעשות איתם תהליך טיפולי-חיובי.

הפוסט עשרת התובנות של דרך היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה