מזון סאטווי הינו מזון קל, פשוט, טרי, חי או מבושל קלות, שמספק את כל אבות התזונה
מזון שהינו קרוב ביותר לצורתו הטבעית, כפי שברא הטבע
דיאטה סאטווית מכילה דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות ואגוזים
דיאטה סאטווית הינה דיאטה שתורמת לאיזון גופני-אנרגטי-רגשי-מנטאלי-רוחני.

מוצרי חלב לעיתים נחשבים סאטווים ולעיתים ראג'אסים.

מזון ראג'אסי מכיל בשר ודגים. כמו כן, מאכלים סאטווים אשר אופן ההכנה שלהם כולל הרבה שמן ותבלינים. מזון ראג'אסי הינו כבד יותר מהמזון הסאטווי.
תזונה ראג'אסית מגבירה חוסר שקט מנטאלי

מזון תאמאסי הינו מזון לא טרי, ישן או מקולקל.מזון מעובד ומשומר,אלכוהול וסמים.
תזונה תאמאסית מקטינה את רמת האנרגיה ומגבירה עצלות.

הדרך הטובה ביותר לבדוק את הדברים שרשומים לעיל, הינה התנסות אישית. לאכול למשך

פרק זמן מסוים בצורה מסוימת ולנסות לשים לב לשינויים שחלים בך עקב התזונה.

היוגה ממליצה  על תזונה סאטווית ועם זאת, תזונה סאטווית אינה דרישה מוקדמת לתרגול יוגה ומדיטציה.
תרגול יוגה ומדיטציה יביא לאיזון בכל תזונה, אך תזונה שהיא בעיקרה סאטווית, תתמוך ותקל על תרגול היוגה והמדיטציה. דרך תרגול היוגה, נעשים מודעים יותר, וכשמודעים יותר, מודעים גם לדרך בה המזון שאנו אוכלים משפיע עלינו ומודעות זו מביאה לבחירה.

ששת הטעמים:

באיורוודה מציינים שישה טעמים:מתוק, מלוח, חמוץ, חריף, מר ומכווץ (עפיץ). כל טעם נוצר משילוב מסוים של חמשת היסודות / אלמנטים (אדמה, מים, אש, אוויר, מרחב). מאחר וכל חומר וכל חי נוצר מחמשת היסודות הבסיסיים הללו, ביחס מסוים ושונה, ישנו השוני באיכויות הצמחים והמזונות השונים. בכל צמח וצמח מצויים ששת הטעמים, אך תמיד אחד או שניים מהם יהיו הדומיננטיים יותר.

התזונה איורוודית מלמדת לכלול את כל ששת הטעמים., כארוחה מאוזנת ומספקת

אך בפרופורציות מתאימות-מתינות.

בבְּהַגַוַד גִיתָא (17.7-10) כלל המזונות מחולקים ל-3 קטגוריות:

א)  מזון במידת הטובות-מזון סטוי-מזון טהור: "מזון אהוב על השרויים בטובות מאריך את   תוחלת החיים, מטהר את  ההוויה, ומעניק און, בריאות חדוות חיים וסיפוק. מזון כזה הינו עסיסי, שמנוני, מזין ומביא שמחה ללב". לדוגמה : חלב,חמאה,פירות,דבש ירקות ודגנים.

ב) מזון במידת הלהיטות-מזון ר'גסי: "מזון שהינו מר מידי, חמוץ מידי, מלוח מידי, חריף, צורב, יבש ושורף, אהוב על אנשים במידת הלהיטות. מזון כזה גורם למועקה, ייסורים ומחלות". לדוגמה:תבלינים,חומרים חריפים,בשר ,דגים וביצים.

ג) מזון במידת הבערות-מזון טמאסי-מזון בלתי טהור ורקוב: "מזון שהוכן יותר משלוש שעות לפני אכילתו, מזון תפל, רקוב ומצחין, ומזון שמותקן משאריות ומדברים שאינם ראויים למאכל – מזון כזה אהוב על אנשים במידת החושך". לדוגמה: אלכוהול,מזון רקוב,מעופש ובשל יתר על המידה.

מזון טהור(סאטווי) מביא טוהר ושלווה לתודעה,הוא מרגיע ומזין את הגוף.

מזון רג'סי מעורר את היצר החייתי באדם ומביא למצב חוסר-מנוחה של התודעה.

מזון טמסי או בלתי טהור גורם לאדם לעמימות ועצלות, כמו כן יכולת החשיבה שלו פוחתת והוא שוקע או נאטם.

התזונה היוגית לא מעודדת שימוש בבצל ושום. אלו שייכים למידת הלהיטות. זאת משום טבעם המעורר והמגרה. אדם שחושיו מגורים יקשה עליו למצוא שלווה וסיפוק פנימיים, גם לא שליטה על רוחו ויצריו, בלעדיהם ההתקדמות הרוחנית תואט מאוד.

התזונה הזו מעודדת גם צריכת מזון קל לעיכול. זאת כדי לא להכביד על מערכת העיכול ולאפשר ערנות רוחנית גבוהה. ישנן קטניות – כמו מאש, אפונה, שעועית, חומוס, פולי סויה וכו' – שחלבונם מתפרק ומתעכל בקלות בקיבה, וישנם קטניות שחלבונם קשה לפירוק (כמו פוּל). היוגים מעדיפים לא לצרוך סוג כזה של קטניות. באופן דומה ביצים (וכמובן בשר לסוגיו) הינם קשים לפירוק ומכבידים מאוד על מערכת העיכול. בשר לא רק שהינו כבד לעיכול; מקורו באלימות. לא ניתן לאכול בשר בלי לאטום את הלב לסבל של אותה נשמה שבשרה נלקח ממנה למטרה זו. אין דבר שעוצר את הצמיחה הרוחנית כמו אטימות זו לסבלו של האחר.היוגים ממליצים על תבלון עדין ביותר(מעט פלפל חריף,ג'ינגר,קינמון),דבש,קני סוכר וסירופ מייפל טבעי כממתיקים מזינים וטבעיים.שאנדור ראמטה מייסד אסכולת השאדו יוגה ממליץ על שינוי תזונתי מתון והדרגתי ללא אלימות וכפייה עצמית שתוביל לפגיעה או נטישת הדרך- מתינות.

ב.ק.ס איינגאר בספרו "אור על הפראנאיאמה" מביא מעט מהכתוב באופנישאדים העתיקים:"…כאשר המזון הטהור נצרך הוא מייצר אנרגיה שמשמרת את החיוניות. החיוניות מולידה משמעת,שמפתחת אמונה שנותנת ידע,ידע מעניק למידה,שמביאה יישוב הדעת שיוצר שלווה,השלווה מבססת שוויון נפש,שמפתח זיכרון שמשרה הכרה,הכרה מביאה לשיפוט,שמוביל למימוש העצמי הטהור…".

הפוסט שלושת הגונות-שלושת המזונות-שלושת איכויות התודעה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

ימי הווסת הם ימים של חסד. ימים של הקשבה, התבוננות והתכנסות. אלו ימים בהם האינטואיציה של האישה במיטבה. כאשר לא נותנים לזה ביטוי כתוצאה מאורח חיים דינאמי קבוע, הימים האלו הופכים להיות מטלטלים. הגוף זקוק למנוחה, הרפיה ומדיטציה, אך האישה ממלאת את כל תפקידיה בנאמנות תרבותית ומרצה את הבוס, הבעל והילדים, אז גופה זועק: מיגרנות, כאבי בטן קשים ומנטרלים, עצבנות ומצבי רוח קשים, תשוקה עזה למתוק ועוד. אם האישה ממשיכה בשלה, הגוף יחמיר את המצב עד כדי בעיות קשות הרבה יותר. 

בתרביות רבות מחזור הווסת של האישה נתפס כמקודש. כל מחזור יתחיל בימי הווסת, הימים של הווסת הם ימים של כינוס פנימה התבוננות, סוג של חשבון נפש, ימים שבהם טוב לווסת את הפעילות להוריד הילוך, הימים שבהן fsh (הורמון מגרה זקיק המופרש מההיפופיזה) מתחיל לעלות עד לביוץ. לאחר הווסת מתחילה עלייתו של האסטרוגן המופרש מהשחלות. האסטרוגן מכין את הגוף לקליטה של היריון ע"י עיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד, הגוף מכין עצמו לבריאה של חיים חדשים. בשלב זה ביצית מבשילה בשחלה בתוך זקיק וכשהזקיק גדול הביצית פורצת מתוכו ומתוך השחלה, זה רגע הביוץ. הביצית נשאבת ע"י החצוצרה ונודדת לאורכה עד שהיא מגיעה לרחם. אסטרוגן מעלה חדות וזיכרון, מעלה את החשק המיני, מעלה את היכולות הקוגניטיבית, מפתח את החושים, מרכך את העור, מחזק את העצמות ונוגד דיכאון. האסטרוגן יגיע לשיאו בביוץ.במידה ואין האישה הרה בזמן הביוץ היא עוברת למחצית השנייה של מחזור הווסת.

Lh המופרש מההיפופיזה הופך את הזקיק שממנו פרצה הביצית לגופיף צהוב, הגופיף הצהוב אשר בשחלה יפריש פרוגסטרון אשר יזין את רירית הרחם לקראת ההיריון הרצוי הורמון זה גם אחראי על כך שהגוף לא ידחה את ההיריון.השבועות שמהביוץ עד לווסת זה הזמן שבו מתחיל כינוס עדין והדרגתי פנימה.

שאנדור ראמטה,מייסד אסכולת השאדו יוגה,טוען שתהליכים קיצונים שנשים רבות חוות בגיל הבלות נובעות מחולשת מרקם העצם בגוף. תנוחות עמידה מסוימות והסדרה הראשונה של השאדו יוגה(balakrama-stepping into strength) מחזקות מאוד את מבנה ,נפח ויציבות מסגרת השלד ובכך תומכות במניעת הסימפטומים שנשים רבות חוות בגיל הבלות.

ב.ק.ס איינגאר חושף שתרגול פיזי לא מאוזן בזמן הווסת מגדיל את הסיכויים לסימפטומים קשים בגיל הבלות.הוא ממליץ על 12 תנוחות בלבד שמיועדות לזמן הווסת.

יוגה ומחזור הווסת:ממש לפני הווסת, האסטרוגן עולה וישנה תחושה שרוצים להיות פעילים, כאילושאפשר לעשות הכול; אבל בארבעת הימים הבאים רמת האסטרוגן תרד. ולכן כדאי לשמור על רמת האנרגיה בזמן המחזור. אם שומרים על האנרגיה בזמן המחזור ואחרי המחזור משתמשים בה, התרגול מעמיק ומשתבח. בזמן הווסת רמת האסטרוגן נמוכה, ולאט מתחילה לעלות במהלך המחזור- לקראת חלקו השני. אסטרוגן גורם לגוף להיות פעיל, שומר על רעננות המינד ועוזרלהתגבר על עייפות.

שתי תנוחות ווסת חשובות על בסיס קבוע: האחת תנוחת האישה – סופטה בדה קונסנה. זוהי תנוחה נשית יומיומית וטובה גם בימי הווסת. תנוחה המזרימה דם אל אברי האגן ומשפרת את תפקוד מערכת העצבים והלימפה. והשנייה – ואג'ראסנה, ישיבה יפנית. זוהי תנוחת ווסתהמאפשרת זרימת דם טובה דרך צוואר הרחם אל הנרתיק ואל האדמה.
תנועה טובה להניע ווסת מכאיבה היא עמידה על 6 עם קימור המתנית בנשיפה וקיעור בשאיפה(חתול).   אם בזמן המחזור יש כאבי בטן – דיסמנוריאה- כדאי להתחיל לתרגל תרגול שלמחזור + תנוחות הפוכות כבר 4 ימים לפני המחזור. כלומר: צריך לעשות תנוחות הפוכות לפני המחזור כדי להימנע מבעיות ותופעות בזמן המחזור. כדי למנוע כאבי ראש- כדאי להתרכז בכפיפות קדימה. בזמן הווסת אסור לעשות תנוחות הפוכות, נאוואסנה, אובהיה פדנגושטאסנה, אורדהווה מוקהה פשימוטאנאסנה , ג'אטרה פריוורטנהאסנה כל אלה מקשות את הבטן זה יגרום לדימום להיות כבד ויזיק.                                                                  

התרגול אחרי הווסת קשור לביוץ שיתרחש 15 ימים אח"כ ,פה נזרע הזרע של הווסת או ההיריון  הבא. ולכן, ביום שאחרי המחזור מומלץ להתחיל עם שירשאסנה(עמידת ראש)וסארוונגאסנה(עמידת כתפיים) עם כל הוריאציות ולאט להגביר את עוצמת התרגול. בימים שאחרי הווסת האסטרוגן לאט לאט עולה. הימים שבין סוף המחזור והביוץ הבא הם ימים נהדרים לעבודה על כפיפות לאחור תנוחות עמידה, תנוחות איזון וכו..

בזמן הביוץ יש שינוי הורמונאלי.
בלוטת הפיטואיטרי מגורה על ידי ההיפותלמוס Fsh  ו- lh  מופרשים על ידי ההיפוטאלמוס. באמצעות תרגול ניתן לגרום לבלוטה לשחרר הורמונים. כשאנחנו מתרגלים שירשאסנה וסארוונגאסנה אנחנו עוסקים ישירות בשחרור fsh  ו lh   .
בזמן הביוץ יש פחות כוח ואז ישנה כמו אכזבה כי לפני כן (לפני הביוץ ) עשית כפיפות לאחור ותנוחות איזון טוב יותר, ועכשיו בזמן הביוץ הן הרבה יותר קשות לך. הגוף נעשה נוקשה יותר, ישנה הזעה מוגברת. האסטרוגן מתחיל לרדת והפרוגסטרון לעלות וזו הסיבה לאנרגיה הנמוכה.הפרוגסטרון עולה כהכנה  למחזור או לווסת.
גם אם את לא בהריון אבל ישנה אנרגיה נמוכה של ביוץ- צריך לתרגל בהתאם.
לנשים עם ווסת בעיתית וקשיים בכניסה להריון אסור לתרגל תרגול קשה ואינטנסיבי כמו: כפיפות לאחור חזקות, הן צריכות להתרכז בתנוחות הפוכות, כפיפות לאחור צריכות להיות  עם תמיכה. צריכה להיות תמיכה לאזור האגן בכל הכפיפות לאחור. צריך להקפיד לא לדחוף את הבטן למטה ולהרים את גופכן מהבטן התחתונה למעלה.( אחרי הביוץ- נשים שמרגישות שהן נעות לכיוון של הריון צריכות להימנע מכל התנוחות מלבד תנוחות הפוכות וכפיפות קדימה מתונות.( אח"כ זה הזמן של פוסט ביוץ- בחלק זה של המחזור ישנה יותר נוקשות. אלה שסובלות ממתח קדם וויסתי- זה הזמן לתרגל פתיחות חזה ואגן על הגב –
supine poses. ישנן נשים שלפני המחזור חשות בכובד בגוף, או סוג של כאב, הן מקוררותמשתעלות, לפעמים יש להן חום. לנשים אלה כדאי להתחיל לתרגל בהתאם, כבר 4 ימים לפני המחזור- כלומר לתרגל supine pose  על מנת להפחית את המתח הקדם וויסתי.
בתקופה זו אם יש כאב ראש או מתח וכו.. כדאי לתרגל ז'אנו שירשאסנה עם תמיכה לראש, סארוונגאסנה עם כסא, חצי הלאסנה. אם יש כאב ראש לא לתרגל שירשאסנה, אם אין כאב ראש- בהחלט כן לתרגל שירשאסנה.
אלה שנכנסות לדיכאון, הפרעות רגשיות, חוסר איזון מנטאלי, רעד – להן כדאי לתרגל כפיפותלאחור עם תמיכה- כמו דוויויפריטה דנדאסנה על קשת ועל כסא.                 

ישנם כל מיני בעיות בווסת:  

 אמנוריאה- כשלא מקבלים ווסת או כשהווסת מתאחרת – על מנת לפטור את בעיית האיחור-לתרגל כפיפות לאחור- כך שתהייה ווסת, סוג של ווסת. אבל לא לעשות יותר מידי כי זה יהפוך להיות הפרעה פנימית. צריך לתרגל כפיפות לאחור באופן שהוזכר קודם- כמו לפני הביוץ- כפיפות לאחור שבהן כפות הרגליים למעלה. כל אלה עוזרים לאמנוריאה                                                                                                  .

דיסמנוריאה- כאבים במחזור ,צריך לתרגל אוטהיטה הסטה פדנגושטאסנה, סופטה פדנגושאסנה, בדהה קונאסנה, אופווישטה קונאסנה לפני המחזור. זה עוזר למניעת דיסמנוריאה.                                                                                                                 

במנוראגיה יש דימום כבד ומטרוראגיה הדימום ממשיך אחרי שנגמר זמן הווסת.  במקרים אלה צריך להדגיש תרגול של supine poses יותר מאשר כפיפות קדימה, בזמן המחזור . 

בהיפומנוריאה- כשיש מעט דימום- כפיפות קדימה עוזרות. למשל מאלאסנה .                            

במטרוראגיה הזרימה מאד חזקה ונמשכת הרבה ימים.
נאמר שהדימום אינו כבד אבל נמשך 10 ימים. במקרה כזה תנוחות עמידה יעזרו לזרוק את הדם החוצה, כלומר זה הזמן שצריך לעשות תנוחות עמידה ואחריהן supine   poses  שמחזירות את הדברים לשליטה                                                           .

בפולימנוריאה- יש ווסת של יום או יום וחצי, יש תחושה של חוסר סיפוק, כאילו משהו לא הושלם. במקרה כזה צריך לעשות תנוחות עמידה ובמקרים מסוימים אפילו פיתולים יכולים לעזור על מנת שהדימום יתרחש במלואו. למרות שהדימום תלוי יותר במצב הורמונאלי פנימי. לפעמים זה טבעי ונורמאלי שיש דימום יותר ימים, פחות ימים,יותר דימום וכו..

בלויקוריאה- הפרשה צמיגית ולבנה בזמן הווסת ואחרי הווסת, חשים בעייפות פנימית וגירוי. במקרה כזה צריך לתרגל supine poses   באופן מאד קבוע, בתנוחות עמידה לא לאפשר לבטן להתקשות. תנוחות הפוכות הן הטובות ביותר למניעה של הפרשה לבנה                                                                                                                    .

כשלאישה אין ביוץ היא צריכה לתרגל באופן קבוע טריקונאסנה, פרשווקונאסנה, וויראבהדראסנה 2 ארדהה צ'אנדראסנה,
פרשווטאנאסנה, אוטאן אסנה, אדהו מוקהה שוואנאסנה, פרסריטה פאדוטאנאסנה עם גב קעור.

מתוך כך ניתן להבין כמה חשוב לתרגל תנוחות הפוכות באופן מאד קבוע.                           שימו לב- ב15 הימים אחרי המחזור עד לביוץ הגוף עובד מצוין וב 15 הימים שבין הביוץ ועד למחזור הוא לא כ"כ משתף פעולה. חשים בעייפות, כעס ,כובד חום וכו.. ואז צריך לתרגל בהתאם. כך שהתרגול של לפני הביוץ עוזר לימים שאחרי הביוץ. זאת לא שאלה של לעשות פחות או יותר אלא איך עומדים מול המצב ועושים את ההתאמה. גם תרגול פרניאמה צריך להיות מותאם למחזור החודשי.
בזמן הווסת אי אפשר לתרגל יותר מדי פראניאיאמה. היכולת פוחתת וישנה עייפות פנימית,לא צריך להכריח את הגוף לתרגל פרנאימה. אחרי המחזור זה זמן מצוין לתרגול פראניאמה. היכולת גדולה יותר- היכולת לשאוף, להחזיק בפנים, לנשוף וכו.. עולה.
בזמן הביוץ מצוין לתרגל פראניאמה היא יכולה לעזור לביוץ טוב יותר.
לפני הווסת אם יש תופעות קדם ווסתיות- הדבר הטוב ביותר לעשות זה ווילומה פרניאמה.         צריך ללמוד להקשיב לכל השינויים הקטנים שמתרחשים במהלך המחזור.ככל שתתרגלי יותר נשיפות בזמן של לפני הווסת, תמצאי שהמתח הקדם וויסתי יהיה יותר בשליטה. לפני הביוץ, את בפירוש יכולה לאחסן ולאגור אנרגיה בזמן שאיפה- עצירה או אוג'אי על שאיפה או קומבהקה(החזקה) אחרי שאיפה.    מתחילת הווסת ועד לגיל המעבר- מנופוזה,כל התרגול צריך להיות מאורגן באופן הזה. בין הגילאים 25-50  חשוב לבסס תרגול שמותאם למחזור החודשי.                                                                             

כדי להתחיל להחזיר את הגוף למשהו הקרוב לאיזון, על האישה להבין כי ימי הווסת הם מתנה בשבילה. בימים אלו עליה להוריד הילוך, לעשות קצת פחות. אין הכוונה לוותר על עבודה, ילדים ובית ולשכב במיטה. אלא למצוא איזון, להחליט מה לא מספיק חשוב עכשיו ויכול לחכות לימים אנרגטיים יותר. אלו ימים בהם כדאי לדבר פחות, להיות יותר קשובות פנימה, לאינטואיציה, לעולם הפנימי.

למידע נוסף והורדת חוברת אימון בזמן ימי הוסת מאת אמה (בת זוגתו של שאנדור ראמטה,מייסד השאדו יוגה):
https://www.hostdigital.net/shop/shadowyoga2012/

מקורות:

תרגול יוגה לימי הווסת- מירה ארצי פדן.

יוגה לנשים-גיתה איינגאר.                                                               

יוגה נשית –טלי מור.

שאנדור ראמטה (סדנאות עומק פרונטאליות 2009-2012).

ב.ק.ס. איינגאר- אור על היוגה.

הפוסט ווסת,ביוץ,יוגה ומה שבניהם הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה