ימי הווסת הם ימים של חסד. ימים של הקשבה, התבוננות והתכנסות. אלו ימים בהם האינטואיציה של האישה במיטבה. כאשר לא נותנים לזה ביטוי כתוצאה מאורח חיים דינאמי קבוע, הימים האלו הופכים להיות מטלטלים. הגוף זקוק למנוחה, הרפיה ומדיטציה, אך האישה ממלאת את כל תפקידיה בנאמנות תרבותית ומרצה את הבוס, הבעל והילדים, אז גופה זועק: מיגרנות, כאבי בטן קשים ומנטרלים, עצבנות ומצבי רוח קשים, תשוקה עזה למתוק ועוד. אם האישה ממשיכה בשלה, הגוף יחמיר את המצב עד כדי בעיות קשות הרבה יותר. 

בתרביות רבות מחזור הווסת של האישה נתפס כמקודש. כל מחזור יתחיל בימי הווסת, הימים של הווסת הם ימים של כינוס פנימה התבוננות, סוג של חשבון נפש, ימים שבהם טוב לווסת את הפעילות להוריד הילוך, הימים שבהן fsh (הורמון מגרה זקיק המופרש מההיפופיזה) מתחיל לעלות עד לביוץ. לאחר הווסת מתחילה עלייתו של האסטרוגן המופרש מהשחלות. האסטרוגן מכין את הגוף לקליטה של היריון ע"י עיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד, הגוף מכין עצמו לבריאה של חיים חדשים. בשלב זה ביצית מבשילה בשחלה בתוך זקיק וכשהזקיק גדול הביצית פורצת מתוכו ומתוך השחלה, זה רגע הביוץ. הביצית נשאבת ע"י החצוצרה ונודדת לאורכה עד שהיא מגיעה לרחם. אסטרוגן מעלה חדות וזיכרון, מעלה את החשק המיני, מעלה את היכולות הקוגניטיבית, מפתח את החושים, מרכך את העור, מחזק את העצמות ונוגד דיכאון. האסטרוגן יגיע לשיאו בביוץ.במידה ואין האישה הרה בזמן הביוץ היא עוברת למחצית השנייה של מחזור הווסת.

Lh המופרש מההיפופיזה הופך את הזקיק שממנו פרצה הביצית לגופיף צהוב, הגופיף הצהוב אשר בשחלה יפריש פרוגסטרון אשר יזין את רירית הרחם לקראת ההיריון הרצוי הורמון זה גם אחראי על כך שהגוף לא ידחה את ההיריון.השבועות שמהביוץ עד לווסת זה הזמן שבו מתחיל כינוס עדין והדרגתי פנימה.

שאנדור ראמטה,מייסד אסכולת השאדו יוגה,טוען שתהליכים קיצונים שנשים רבות חוות בגיל הבלות נובעות מחולשת מרקם העצם בגוף. תנוחות עמידה מסוימות והסדרה הראשונה של השאדו יוגה(balakrama-stepping into strength) מחזקות מאוד את מבנה ,נפח ויציבות מסגרת השלד ובכך תומכות במניעת הסימפטומים שנשים רבות חוות בגיל הבלות.

ב.ק.ס איינגאר חושף שתרגול פיזי לא מאוזן בזמן הווסת מגדיל את הסיכויים לסימפטומים קשים בגיל הבלות.הוא ממליץ על 12 תנוחות בלבד שמיועדות לזמן הווסת.

יוגה ומחזור הווסת:ממש לפני הווסת, האסטרוגן עולה וישנה תחושה שרוצים להיות פעילים, כאילושאפשר לעשות הכול; אבל בארבעת הימים הבאים רמת האסטרוגן תרד. ולכן כדאי לשמור על רמת האנרגיה בזמן המחזור. אם שומרים על האנרגיה בזמן המחזור ואחרי המחזור משתמשים בה, התרגול מעמיק ומשתבח. בזמן הווסת רמת האסטרוגן נמוכה, ולאט מתחילה לעלות במהלך המחזור- לקראת חלקו השני. אסטרוגן גורם לגוף להיות פעיל, שומר על רעננות המינד ועוזרלהתגבר על עייפות.

שתי תנוחות ווסת חשובות על בסיס קבוע: האחת תנוחת האישה – סופטה בדה קונסנה. זוהי תנוחה נשית יומיומית וטובה גם בימי הווסת. תנוחה המזרימה דם אל אברי האגן ומשפרת את תפקוד מערכת העצבים והלימפה. והשנייה – ואג'ראסנה, ישיבה יפנית. זוהי תנוחת ווסתהמאפשרת זרימת דם טובה דרך צוואר הרחם אל הנרתיק ואל האדמה.
תנועה טובה להניע ווסת מכאיבה היא עמידה על 6 עם קימור המתנית בנשיפה וקיעור בשאיפה(חתול).   אם בזמן המחזור יש כאבי בטן – דיסמנוריאה- כדאי להתחיל לתרגל תרגול שלמחזור + תנוחות הפוכות כבר 4 ימים לפני המחזור. כלומר: צריך לעשות תנוחות הפוכות לפני המחזור כדי להימנע מבעיות ותופעות בזמן המחזור. כדי למנוע כאבי ראש- כדאי להתרכז בכפיפות קדימה. בזמן הווסת אסור לעשות תנוחות הפוכות, נאוואסנה, אובהיה פדנגושטאסנה, אורדהווה מוקהה פשימוטאנאסנה , ג'אטרה פריוורטנהאסנה כל אלה מקשות את הבטן זה יגרום לדימום להיות כבד ויזיק.                                                                  

התרגול אחרי הווסת קשור לביוץ שיתרחש 15 ימים אח"כ ,פה נזרע הזרע של הווסת או ההיריון  הבא. ולכן, ביום שאחרי המחזור מומלץ להתחיל עם שירשאסנה(עמידת ראש)וסארוונגאסנה(עמידת כתפיים) עם כל הוריאציות ולאט להגביר את עוצמת התרגול. בימים שאחרי הווסת האסטרוגן לאט לאט עולה. הימים שבין סוף המחזור והביוץ הבא הם ימים נהדרים לעבודה על כפיפות לאחור תנוחות עמידה, תנוחות איזון וכו..

בזמן הביוץ יש שינוי הורמונאלי.
בלוטת הפיטואיטרי מגורה על ידי ההיפותלמוס Fsh  ו- lh  מופרשים על ידי ההיפוטאלמוס. באמצעות תרגול ניתן לגרום לבלוטה לשחרר הורמונים. כשאנחנו מתרגלים שירשאסנה וסארוונגאסנה אנחנו עוסקים ישירות בשחרור fsh  ו lh   .
בזמן הביוץ יש פחות כוח ואז ישנה כמו אכזבה כי לפני כן (לפני הביוץ ) עשית כפיפות לאחור ותנוחות איזון טוב יותר, ועכשיו בזמן הביוץ הן הרבה יותר קשות לך. הגוף נעשה נוקשה יותר, ישנה הזעה מוגברת. האסטרוגן מתחיל לרדת והפרוגסטרון לעלות וזו הסיבה לאנרגיה הנמוכה.הפרוגסטרון עולה כהכנה  למחזור או לווסת.
גם אם את לא בהריון אבל ישנה אנרגיה נמוכה של ביוץ- צריך לתרגל בהתאם.
לנשים עם ווסת בעיתית וקשיים בכניסה להריון אסור לתרגל תרגול קשה ואינטנסיבי כמו: כפיפות לאחור חזקות, הן צריכות להתרכז בתנוחות הפוכות, כפיפות לאחור צריכות להיות  עם תמיכה. צריכה להיות תמיכה לאזור האגן בכל הכפיפות לאחור. צריך להקפיד לא לדחוף את הבטן למטה ולהרים את גופכן מהבטן התחתונה למעלה.( אחרי הביוץ- נשים שמרגישות שהן נעות לכיוון של הריון צריכות להימנע מכל התנוחות מלבד תנוחות הפוכות וכפיפות קדימה מתונות.( אח"כ זה הזמן של פוסט ביוץ- בחלק זה של המחזור ישנה יותר נוקשות. אלה שסובלות ממתח קדם וויסתי- זה הזמן לתרגל פתיחות חזה ואגן על הגב –
supine poses. ישנן נשים שלפני המחזור חשות בכובד בגוף, או סוג של כאב, הן מקוררותמשתעלות, לפעמים יש להן חום. לנשים אלה כדאי להתחיל לתרגל בהתאם, כבר 4 ימים לפני המחזור- כלומר לתרגל supine pose  על מנת להפחית את המתח הקדם וויסתי.
בתקופה זו אם יש כאב ראש או מתח וכו.. כדאי לתרגל ז'אנו שירשאסנה עם תמיכה לראש, סארוונגאסנה עם כסא, חצי הלאסנה. אם יש כאב ראש לא לתרגל שירשאסנה, אם אין כאב ראש- בהחלט כן לתרגל שירשאסנה.
אלה שנכנסות לדיכאון, הפרעות רגשיות, חוסר איזון מנטאלי, רעד – להן כדאי לתרגל כפיפותלאחור עם תמיכה- כמו דוויויפריטה דנדאסנה על קשת ועל כסא.                 

ישנם כל מיני בעיות בווסת:  

 אמנוריאה- כשלא מקבלים ווסת או כשהווסת מתאחרת – על מנת לפטור את בעיית האיחור-לתרגל כפיפות לאחור- כך שתהייה ווסת, סוג של ווסת. אבל לא לעשות יותר מידי כי זה יהפוך להיות הפרעה פנימית. צריך לתרגל כפיפות לאחור באופן שהוזכר קודם- כמו לפני הביוץ- כפיפות לאחור שבהן כפות הרגליים למעלה. כל אלה עוזרים לאמנוריאה                                                                                                  .

דיסמנוריאה- כאבים במחזור ,צריך לתרגל אוטהיטה הסטה פדנגושטאסנה, סופטה פדנגושאסנה, בדהה קונאסנה, אופווישטה קונאסנה לפני המחזור. זה עוזר למניעת דיסמנוריאה.                                                                                                                 

במנוראגיה יש דימום כבד ומטרוראגיה הדימום ממשיך אחרי שנגמר זמן הווסת.  במקרים אלה צריך להדגיש תרגול של supine poses יותר מאשר כפיפות קדימה, בזמן המחזור . 

בהיפומנוריאה- כשיש מעט דימום- כפיפות קדימה עוזרות. למשל מאלאסנה .                            

במטרוראגיה הזרימה מאד חזקה ונמשכת הרבה ימים.
נאמר שהדימום אינו כבד אבל נמשך 10 ימים. במקרה כזה תנוחות עמידה יעזרו לזרוק את הדם החוצה, כלומר זה הזמן שצריך לעשות תנוחות עמידה ואחריהן supine   poses  שמחזירות את הדברים לשליטה                                                           .

בפולימנוריאה- יש ווסת של יום או יום וחצי, יש תחושה של חוסר סיפוק, כאילו משהו לא הושלם. במקרה כזה צריך לעשות תנוחות עמידה ובמקרים מסוימים אפילו פיתולים יכולים לעזור על מנת שהדימום יתרחש במלואו. למרות שהדימום תלוי יותר במצב הורמונאלי פנימי. לפעמים זה טבעי ונורמאלי שיש דימום יותר ימים, פחות ימים,יותר דימום וכו..

בלויקוריאה- הפרשה צמיגית ולבנה בזמן הווסת ואחרי הווסת, חשים בעייפות פנימית וגירוי. במקרה כזה צריך לתרגל supine poses   באופן מאד קבוע, בתנוחות עמידה לא לאפשר לבטן להתקשות. תנוחות הפוכות הן הטובות ביותר למניעה של הפרשה לבנה                                                                                                                    .

כשלאישה אין ביוץ היא צריכה לתרגל באופן קבוע טריקונאסנה, פרשווקונאסנה, וויראבהדראסנה 2 ארדהה צ'אנדראסנה,
פרשווטאנאסנה, אוטאן אסנה, אדהו מוקהה שוואנאסנה, פרסריטה פאדוטאנאסנה עם גב קעור.

מתוך כך ניתן להבין כמה חשוב לתרגל תנוחות הפוכות באופן מאד קבוע.                           שימו לב- ב15 הימים אחרי המחזור עד לביוץ הגוף עובד מצוין וב 15 הימים שבין הביוץ ועד למחזור הוא לא כ"כ משתף פעולה. חשים בעייפות, כעס ,כובד חום וכו.. ואז צריך לתרגל בהתאם. כך שהתרגול של לפני הביוץ עוזר לימים שאחרי הביוץ. זאת לא שאלה של לעשות פחות או יותר אלא איך עומדים מול המצב ועושים את ההתאמה. גם תרגול פרניאמה צריך להיות מותאם למחזור החודשי.
בזמן הווסת אי אפשר לתרגל יותר מדי פראניאיאמה. היכולת פוחתת וישנה עייפות פנימית,לא צריך להכריח את הגוף לתרגל פרנאימה. אחרי המחזור זה זמן מצוין לתרגול פראניאמה. היכולת גדולה יותר- היכולת לשאוף, להחזיק בפנים, לנשוף וכו.. עולה.
בזמן הביוץ מצוין לתרגל פראניאמה היא יכולה לעזור לביוץ טוב יותר.
לפני הווסת אם יש תופעות קדם ווסתיות- הדבר הטוב ביותר לעשות זה ווילומה פרניאמה.         צריך ללמוד להקשיב לכל השינויים הקטנים שמתרחשים במהלך המחזור.ככל שתתרגלי יותר נשיפות בזמן של לפני הווסת, תמצאי שהמתח הקדם וויסתי יהיה יותר בשליטה. לפני הביוץ, את בפירוש יכולה לאחסן ולאגור אנרגיה בזמן שאיפה- עצירה או אוג'אי על שאיפה או קומבהקה(החזקה) אחרי שאיפה.    מתחילת הווסת ועד לגיל המעבר- מנופוזה,כל התרגול צריך להיות מאורגן באופן הזה. בין הגילאים 25-50  חשוב לבסס תרגול שמותאם למחזור החודשי.                                                                             

כדי להתחיל להחזיר את הגוף למשהו הקרוב לאיזון, על האישה להבין כי ימי הווסת הם מתנה בשבילה. בימים אלו עליה להוריד הילוך, לעשות קצת פחות. אין הכוונה לוותר על עבודה, ילדים ובית ולשכב במיטה. אלא למצוא איזון, להחליט מה לא מספיק חשוב עכשיו ויכול לחכות לימים אנרגטיים יותר. אלו ימים בהם כדאי לדבר פחות, להיות יותר קשובות פנימה, לאינטואיציה, לעולם הפנימי.

למידע נוסף והורדת חוברת אימון בזמן ימי הוסת מאת אמה (בת זוגתו של שאנדור ראמטה,מייסד השאדו יוגה):
https://www.hostdigital.net/shop/shadowyoga2012/

מקורות:

תרגול יוגה לימי הווסת- מירה ארצי פדן.

יוגה לנשים-גיתה איינגאר.                                                               

יוגה נשית –טלי מור.

שאנדור ראמטה (סדנאות עומק פרונטאליות 2009-2012).

ב.ק.ס. איינגאר- אור על היוגה.

הפוסט ווסת,ביוץ,יוגה ומה שבניהם הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

העד,ההוויה ובהירות התודעה/דודו רווח

*"בטקסטים המוקדמים יותר של היוגה ישנה תפיסה ודנטית (Vedanta) הצועדת לצד הטכניקות היוגיות.תפיסת עולם זו דוגלת במציאות אחת,שהיא רוחנית ביסודה.ואילו האדם ש"אינו רואה" חווה מציאות זו כרבת-פנים.עם זאת,פטנג'לי עצמו מציע בסוטרות תפיסה דואליסטית.הוא העמיד את הנשמה,העצמיות,העד (purusha) מול הטבע,ההוויה (prakriti) כישויות הקיימות בפני עצמן ונפרדות לחלוטין. ישנם יחסי גומלין חשובים בין הפורושה(העצמיות)-הפרקריטי(ההוויה)- והצי'טה(citta-תודעה).

היוגי המפורסם ט.ק.וו.דסיקשר (בנו של המאסטר קרישנמצ'ריה) טוען שאחד הרעיונות החשובים ביוגה סוטרה של פטנג'לי נוגע לדרך שבה אנו תופשים את הדברים,והוא מסביר מדוע אנו תמיד נקלעים לקשיים בחיינו.אם אנחנו יודעים לייצור בעיות כאלה,נוכל גם ללמוד כיצד להשתחרר מהן.

כיצד פועלת התפישה שלנו?

 פעמיים רבות אנו משוכנעים שהבנו סיטואציה מסוימת בצורה "נכונה",ואז אנו פועלים לפי תפישה זו.עם זאת,בפועל מתברר שהשלינו את עצמנו,ולכן הפעולות שעשינו עלולות לגרום צרות לנו או לאחרים.בעייתי באותה מידה הוא המצב שבו אנו מפקפקים בהבנה שלנו כשהיא בעצם נכונה,ולכן איננו נוקטים שום פעולה אל אף שהפעולה שלנו עשויה להועיל במקרה זה.

היוגה סוטרה משתמשת במושג אווידיה כדי לתאר את שני הקצוות האלה של טווח החוויה.הפירוש המילולי של אווידיה הוא "הבנה מוטעית",והיא מתארת תפישה שגויה או חוסר הבנה.אווידיה גורמת לבלבול בין הגס לעדין.ההפך מאווידיה היא וידיה-"הבנה נכונה".

לא קל לקלוט את האווידיה בתוכנו. קל יותר לזהות את מאפייני הענפים של האווידיה.

הענף הראשון של אווידיה הוא מה שאנו מכנים "אגו"(אסמיטה)-הוא דוחף אותנו למחשבות כמו "אני חייב להיות טוב יותר מאחרים","אני הטוב ביותר" וכו'.

הענף השני של האווידיה מתבטא בהצבת דרישות (ראגה)-אנו רוצים משהו היום מכיוון שהוא היה נעים לנו אתמול,לא מפני שאנו ממש צריכים אותו היום("אני רוצה את המאכל ההוא..",אני רוצה להיות עם האדם ההוא..").אנו רוצים דברים שאין לנו.אנו רוצים לשמור את מה שהתבקשנו לתת.זוהי ראגה.

הענף השלישי של אווידיה הוא דחייה (דוושה)-הייתה לנו חוויה קשה ואנחנו חוששים לחוות אותה שוב,לכן אנו דוחים אנשים,מחשבות ואת הסביבה הקשורים לאותה חוויה,בהנחה שהם שוב יובילו אותנו לכאב.דוושה גם גורמת לנו לדחות דברים שאנחנו לא מכירים.

הענף הרביעי הוא פחד (אבהיניוושה)-אנו חשים לא בטוחים,חווים ספקות לגבי מיקומינו בחיים, אנו פוחדים שאנשים ישפטו אותנו לשלילה. אנו לא רוצים להזדקן וכו'…

ארבעת ענפים אלה של אווידיה,ביחד או לחוד,מערפלים את תפישתנו.

מטרת היוגה היא להפחית את שכבת האווידיה כדי שנפעל בצורה נכונה.

העצמיות (purusha )היא ללא שינוי ולחלוטין בלתי מהולה.ע"פ היוגים ,העצמיות היא מושא ההתנסות היחיד בעל ערך-והוא הערך העליון."העצמיות היא המציאות היחידה שנותרת,לאחר שהיתר נשחק ומתבטל מכוחו של הזמן"(ג'ורג' פוירשטין).הבהגבדגיטה מוסיפה-"הוא לעולם אינו נולד או מת.הוא לא התהווה ולא יתהווה.הראשון הזה הוא לא נולד,הוא נצחי ואינסופי.הוא לא נשחט,כשהגוף נשחט".

הפורושה יכולה לתפוס את השינוי התמידי של הדברים,מכיוון שהיא עצמה אינה ניתנת לשינוי.

אך גם הפורושה עצמה עטופה באותו מעטה של אווידה המכסה את התודעה.

הפורושה היא החלק בנו שיש לו יכולת ראייה ותפישה אמיתית.

"התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה-העצמיות,שהיא בלא השתנות".(פטנג'לי )

ההוויה,טבע (prakriti) הוא הנראה והעצמיות היא הרואה.

הוא נתון לשינוי תמידי וכולל את כל מה שהוא חומר-כולל התודעה,המחשבות,הרגשות והזיכרונות שלנו

בהוויה נע החומר בשלושה מצבי אנרגיה:

סטווה(sattva)-טוהר,לובן,קלילות,ניקיון,שקט נפשי

ראג'אס(rajas)-פעלתנות,אודם,אי-שקט,תנועה,אי-סדר,כעס.

טאמאס(tamas)-יציבות,כהות,ריקבון,עצלות,לכלוך,אדישות,בערות.

ההוויה נמצאת כל הזמן בהשתנות מתמדת ונעה בין המצבים האלו ובין גוני המיזוג שלהם.

ההוויה אינה רק ישות מכנית,אלא היא כוללת בתוכה את התודעה-citta,וכך נוצרות נקודות החיבור בין שני הקטבים-הפורושה והפרקריטי.

"לנראה תכונות של בהירות,תנועה ויציבות-הוא עשוי מהיסודות ומהחושים,ומטרתו הנאות העולם והשתחררות".( פטנג'לי).

התודעה ((citta היא הבמה עליה מתרחשת הדרמה של החיים. הצ'יטה אינה ישות בפני עצמה אלא חלק מהטבע,מההוויה. דרך השימוש בתודעה אנו קולטים את ההוויה ויכולים גם לקלוט את העצמיות.

הצ'יטה מגלה את ההוויה-את העולם-ולאט לאט מגלה לא רק את ההנאות אלא אף את הסבל,את ההשתנות הבלתי פוסקת.כאשר היא מואסת בעולם,היא מחפשת אפיקים חדשים,שלא יישחקו,ולבסוף היא מפנה את מבטה אל עבר העצמיות.כל היוגה-סוטרה היא שרטוט מפה עבור תודעה החפצה להיפגש עם העצמיות,הנשמה.

התודעה בנויה מחלקים נוספים:

מנאס(manas)-לפי הכתבים זה החלק בתודעה שאחראי למחשבות ולרגשות.

בודהי(buddhi)-האינטליגנציה הגבוהה והבהירה שבתודעה.ההבנה.

בנוסף,פעילים בתודעה עצמה גורמים אחדים:

סמסקרה(samskara)-הטבעה.משקע בתודעה הנוצר מכל פגישה עם המציאות הסובבת אותנו מיום לידתנו.כל מגע עם ההוויה מוטבע בתוכנו.כאשר משהו במציאות נוגע בנו ומעורר זיכרון עמוק,עולה הטבעה זו לסף הכרתנו ומעצבת תגובה.

וסאנאס(vasanas)-רשמים.אלו הן נטיות אופי שמשפיעות אף הן על ההתייחסות להוויה.ניתן להתייחס אליהן כאל תכונות גנטיות.

נירודה(nirodha)-הגבלה.

קאיבליה(kaivalya)-ראייה בלבדית ומתמשכת של העצמיות.בסוף מסע רוחני נוצרת מציאות,שאין ממנה נסיגה,מציאות של ראייה בלעדית.

"יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה".( פטנג'לי).

השאלה שעולה היא –מדוע בכלל אנו מתחילים במסע הזה? התשובה היא שאנו חשים שלא תמיד אנו עושים את מה שעשוי להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו או בשביל אחרים,מכיוון שאנו מבחינים שהרבה פעמים איננו מזהים דברים מסביבנו ובתוכנו בצורה בהירה מספיק.ומדוע זה קורה? מכיוון שמעטההאווידה מערפל את התפיסות שלנו.אנחנו יכולים בכל רגע נתון להיות צודקים או טועים בהערכתנו את המצב,אך איננו יכולים לדעת זאת באותו רגע.אם נקודת המבט שלנו על מצב כלשהו היא מוטעית,זה אומר שקיימת אווידה ושהפעולה הבאה שלנו תהיה מעורפלת על ידה.כך אווידה משפיעה על הפעולה שלנו וגם על תוצאותיה,שעמן נצטרך להתמודד במוקדם או מאוחר.

האווידה מתבטאת בארבע דרכים:

אסמיטה-האגו: "אני צודק","אני עצוב" וכ'.

ראגה-הרצון .התשוקה שיהיה לנו משהו,בין אם אנו צריכים אותו ובין אם לא.

דוושה-דחייה: מתבטאת בדחייה של דברים וברגשות של שנאה.

אבהיניוושה-פחד: בעקבות פחדנו מהמוות נאחזים בחיים בכל כוחנו.

המטרה העיקרית בתרגול היוגה היא להפחית את האווידה,כך שבהדרגה תוכל ההבנה לעלות אל פני השטח.

אווידה משתנה על פי הצורה שבה היא מתגלית: לפעמים היא תתגלה כחרדה,במקרים אחרים כדחייה,היקשרות,תאבת בצע וכ'.ארבעת ההיבטים של אווידה לא תמיד נוכחים ביחס שווה,אף על פי שבאופן רגיל כל ההרבעה תמיד נמצאים שם,בד"כ היבט אחד או שניים הם דומיננטים והאחרים מסתתרים מאחורי הקלעים.כמה ימים של תרגול יוגה והתבוננות יכולים לעזור לזמן קצר,אך התועלת לא תימשך לנצח.עלינו להניח לבנה על לבנה,זהו תהליך הדרגתי.עלינו לעסוק בתרגולים אלה בקביעות,מכיוון שלמרות שהיום הגענו רחוק יותר מאתמול,מחר אנו עלולים להידרדר צעד אחד אחורה. לעולם אל לנו לשבת בחיבוק ידיים ולשקוע בשביעות רצון עצמית כאשר נראה לנו שאנו משוחררים מהאווידה.מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של אווידה עלינו להישאר דרוכים וערניים בזמן הפעולות שלנו ולהמשיך במאמצינו להפחית את השפעת האווידה עלינו.אנחנו נדרשים להיות פעילים באופן קבוע עד שהזרעים של אווידה יישרפו ולא יוכלו לנבוט עוד.כל זמן שנמצא שם הזרע,איננו יכולים לדעת אף פעם אם הוא יצמח או לא.תרגול היוגה עוזר לכך שזרעים אלה לא ינבטו ויגדלו מחדש.

כל פעולה שנובעת מאווידה תמיד מובילה לצורה זו או אחרת של דוהקהה(סבל,צרות,חולי,מוגבלות).לעיתים קרובות מאוד קורה שאנחנו לא רואים את האווידה שלנו בצורה של אנוכיות,תשוקה,שנאה או פחד,אלא יכולים לתפוש רק את התוצאה,את הדוהקהה.

בפעולה שנובעת מתודעה בהירה לא יכולה להסתתר דוהקהה כלשהי. דוהקהה יכולה לעלות אפילו מתוך המאמץ שלנו להתקדם בדרך היוגה.כאשר אנו רואים משהו שהיינו רוצים בו,עדיין לא קיימת דוהקהה. דוהקהה מתחילה לתפוס אחיזה כאשר אנחנו לא יכולים להשיג את מה שאנו רוצים. הרבה פעמים כאשר ההרגלים שלנו מופרים אנו חווים דוהקהה.סוג זה של דוהקהה נובע מהפעולות שלנו עצמנו,שהסבו לנו תחושה של סיפוק. ומכיוון אחר-לפעמים התהליך של עזיבת מסלול ישן שהבנו שאינו טוב בשבילנו הוא כואב ויכול לגרום ל דוהקהה.ההיפרדות מההתנהגות או הדפוס שאליהם אנו רגילים יכולה להיות מאוד כואבת.

לפי היוגה סוטרה ,לתודעה שלנו יש 5 אופני פעולה שאותם אנו מכניםוריטי-תנועות:

פראמנה-תפישה ישירה דרך החושים שלנו.

ויפריאיה-הבנה לא נכונה.

ויקלפה-הכוח של הדמיון.(הכוונה היא לידע או הבנה המבוססים על רעיונות שאין להם קשר במציאות).

נידרה-שינה חסרת חלומות.

סמריטי-זיכרון.(היכולת של התודעה לאחסן חוויה או מראה).

כל היכולות האלה ,פרט לנידרה,פועלות יחד.אנחנו חווים תערובת שלהן בכל רגע של היום.פעילויות מנטאליות אלה,לא בהכרח טומנות בחובן צורה כלשהי של דוהקהה,אבל יכולות להשפיע על כמות הדוהקהה הקיימת.

היוגה מתארת שלוש איכויות של התודעה: טאמאס,ראג'אס וסאטווה-נקראות יחד גונות. הגונות כוללות 3 איכויות אלה שמיוחדות לכל מה שהוא חומר-לרבות המחשבות שלנו,הרגשות שלנו וכל טווח הפעילות המנטלית שלנו-אך לא לפורושה. התנועה של 3 הגונות יכולה גם היא לגרום לדוהקהה.

טאמאס-מתאר מצב של כבדות ואיטיות במחשבה ובקבלת החלטות.מצב זה מעלה דוהקהה.

ראג'אס-מתאר מצב של תנועה,יצריות,נמרצות,אי יציבות ומהירות מחשבה.מצב זה גם מעלה דוהקהה.

סאטווה-האיכות השלישית של התודעה שמתארת את היעדר שתי האיכויות האחרות.אין כבדות ועייפות וגם לא נמרצות וחוסר מנוחה,אלא רק בהירות ותובנה זכה,בהירה ושקופה.ממצב זה של התודעה לא עולה הדוהקהה.

שלוש איכויות אלו נתונות למחזורים משל עצמן-לפעמים אחת מהן שולטת ולפעמים אחרת.

היוגה סוטרה מציינת שאף על פי שדוהקהה יכולה להימצא בכל מקום,אנחנו לא תמיד תופשים אותה,וכנראה שיש אנשים שלעולם לא יהיו מודעים אליה כלל. הפרשנות של ויאסה ליוגה סוטרה נותנת דוגמה נהדרת לכך.נאמר שם שאבק המתיישב על העור אינו מזיק,אך אם רק חלקיק זעיר ממנו ייכנס לעין,זה יכאב מאוד. במילים אחרות: אדם המחפש בהירות נעשה רגיש מכיוון שעיניו חייבות להיות פקוחות,אפילו אם מה שהן רואות הוא לפעמים מאוד לא נעים.מי שמחפש בהירות תמיד רואה יותר סבל מאחרים.

דרך תרגול היוגה שלנו אנחנו מנסים להיות מודעים יותר לתנועות הפנימיות האלה,להפחית את המגבלות הנובעות מהן ולהימנע מהיווצרות דוהקהה עתידית.כאשר אנחנו הופכים מודעים לדוהקהה ורואים בה דבר שיש להתמודד עמו,אנחנו גם מסוגלים למצוא דרך להיפטר ממנה.לכן מודעות לדוהקהה היא הצעד הראשון להשתחררות ממנה.מעט גמישות מחשבתית  תמיד מפחיתה דוהקהה.

הקשר בין התודעה(צ'יטה) לחלק בנו שרואה(פורושה) הוא מורכב- הפורושה יכולה לראות רק באמצעות התודעה.אם התודעה צבועה ומוכתמת,התפישה תהיה צבועה ומוכתמת גם כן,והדבר ישפיע על הפורושה.

אבל אם התודעה בהירה,כוח ההתבוננות שלה יהיה במיטבו.מאחר שהפורושה מתבוננת דרך התודעה ובעזרתה,איכות ההתבוננות של הפורושה תלויה לחלוטין באיכות התודעה.מכיוון שאיננו יכולים לעבוד ישירות עם הפורושה,אנחנו מתמקדים בתודעה.בעזרת היוגה הופכת התודעה בהתמדה לשקופה יותר,כך שהפורושה מסוגלת לראות בבהירות רבה יותר ולהפוך את הראייה הזו לנגישה לנו.

לעיתים קרובות מאוד התודעה הי זו שמחליטה להיכן תופנה תשומת לבנו.היא עושה זאת מכיוון שהיא הותנתה לעשות זאת.ההתניה של התודעה,שגורמת לה לפעול באותו כיוון שוב ושוב,נקראת סמסקרה.

סמסקרה היא כלל הפעולות שלנו שמתנות אותנו להתנהג בדרך מסוימת.סמסקרה יכולה להיות חיובית או שלילית.דרך היוגה אנחנו מנסים ליצור סמסקרה חדשה וחיובית במקום לחזק את הסמסקרה הישנה שהגבילה אותנו.כאשר דפוסי ההתנהגות החדשים הופכים חזקים יותר,הדפוסים הישנים הופכים לחסרי יכולת השפעה.

אנחנו יכולים להבין בקלות רבה מהי פורושה אם נחשוב לרגע על מה שחסר בגוויה.עם המוות,הפורושה נעלמת.הגוף,המוח ואיברי החישה עדיין נוכחים,אך הם חסרי חיים,כי הפורושה איננה.אך בשביל הפורושה אין כל מוות.אנחנו יודעים שיש פורושה רק מפני שלפעמים אנחנו חווים רגעים של בהירות.הפורושה היא  העד המרכזי לכל פעולותינו.העד הוא פעיל ,אך איננו מושפע ממה שהוא רואה.מכיוון שהפורושה פועלת דרך הצ'יטה(התודעה),היא יכולה לראות רק כאשר התודעה בהירה.

ע"י הבנה עמוקה של הבעיות והבלבול אנו יכולים להתקדם לכיוון הבהירות.

אם קיימת בהירות אמיתית ,אנחנו חווים שקט ושלום בתוכנו.אם ישנה רק בהירות אינטלקטואלית,ייתכן שנהיה שמחים למשך רגע או שניים,אך תחושה זו לא תימשך. המטרה שלנו היא השתחררות מדוהקהה,ממצוקה ומסבל. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להכיר בדוהקהה,אנחנו חייבים לדעת שהיא מתעוררת בעקבות הבנה לא נכונה מתוך אווידיה ,ואנחנו חייבים להכיר בכך שאנחנו יכולים להימנע ממנה. המטרה שלנו בתרגול היוגה היא לגרום לשינוי באיכותה של התודעה,כדי שנוכל לתפוש יותר דרך הפורושה.היוגה מנסה להשפיע על התודעה כך שהפורושה שלנו תוכל לפעול ללא הפרעות.

שלושת הגופים:

האורגניזם האנושי מורכב מחלקים שונים ונבדלים זה מזה,הקשורים זה עם זה באופן בלתי ניתן להפרדה פחות או יותר.

שטולה-הגוף הפיזי הגס

שוקשמה-הגוף הדק

קרנה-הגוף הסיבתי

אלו הם שלושת השמות הניתנים לגופים השונים של הנשמה הטהורה.

-הגוף הפיזי הגס מכיל חלקיקים של חומר הלוקחים מן האדמה או מהמישור הפיסי. הגוף הפיסי מורכב מחמישה יסודות-אדמה,מים,אוויר,אש וחלל. גוף זה נקרא "דהה" בסנסקריט,הואיל   והוא מתבלה בעת הזקנה ויש לו מספר שלבי קיום שהם: הלידה,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה.

-הגוף הדק או האסטראלי עשוי מתשעה עשר יסודות, שהם: 5 אברי פעולה: ידיים,רגלים,פה,אברי המין,פי טבעת. 5 אווירים חיוניים:פראנה,אפאנה,סאמנה,אודאנה,ויאנה. 5 איברי מידע: עיניים,לשון,עור,אוזניים,אף. ו 4 כלים פנימיים הקרויים: תודעה,שכל,תת-מודע,האני. בגוף זה בא לידי ביטוי טבעו הריגושי של האדם.גוף זה הו האמצעי להתנסות בהנאה ובכאב.הוא מתפורר רק כאשר האדם מגיע לשחרורו הגמור שבו הוא נעשה אחד עם אלוהים,(לפי הכתובים זה השלב השביעי והאחרון בתוך שלבי הסמהדי,ההארה) .

-הגוף הסיבתי ידוע בתור הקרנה שרירה או גוף הזרע.

חמשת המעטים:

חמישה מעטים(קושה) מכסים את הנשמה.היא מכוסה ע"י הגוף,האוויר החיוני,התודעה,השכל והגוף    הסיבתי.

חמשת המעטים ידועים בשמות אלה:

אנמיה קושה-מעטה המזון-מעטה המזון בגוף הפיזי הגס עשוי מחמישה יסודות- אדמה,מים,אוויר,אש וחלל.

פרנמיה קושה-המעטה החיוני-המעטה החיוני עשוי מאווירים חיוניים ומחמישה אברי פעולה.

מנומיה קושה-המעטה התודעתי-המעטה התודעתי מורכב מהתודעה,התת מודע וחמשת אברי המידע הנקראים ג'ננה אינדרים בסנסקריט.

ויג'ננמיה קושה-המעטה השכלי-המעטה השכלי מורכב מן השכל והאני ופועל באמצעות חמשת אברי המידע או אברי התחושה.

אננדמיה קושה-מעטה האושר-האחרון הוא מעטה האושר,הואיל ובאמצעותו מתנסה היחיד בתוצאותיו של מעשה טוב.כאשר אנו ישנים,אנו יודעים שמחה,אושר,שלווה ונחת,אשר מושגים באמצעות המעטה הזה.

חמשת המעטים הללו מתחלקים לשלושה גופים: הפיסי,האסטראלי והסיבתי.

לגוף הפיסי ישנו מעטה אחד-מעטה המזון.

לגוף האסטראלי ישנם שלושה מעטים- החיוני,התודעתי והשכלי.

לגוף הסיבתי ישנו מעטה אחד-מעטה האושר.

במצב העירות,האדם מתפקד באמצעות הגוף הפיסי,במצב זה כל חמשת המעטים מתפקדים.

במצב חלום פועל האדם עם ארבעה מעטים-החיוני,התודעתי,השכלי ומעטה האושר.

במצב השינה העמוקה הוא מתפקד עם מעטה האושר בלבד.

הקיום,הלידה ,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה הם תכונות השייכות למעטה הפיסי.

הרעב,הצמא,החום והקור הם תכונות השייכות למעטה החיוני.

החשיבה,הטלת הספק,הכעס,התשוקה,הצהלה,הדיכאון,דמיון –שווא וכו' הם תכונות השייכות למעטה התודעתי.

הבחינה וההחלטות הם תכונות השייכות למעטה השכלי.

החוויה של האושר  שייכת למעטה האושר.

מדבריו העמוקים של סואמי וישנו דיוננדה אנו יכולים לראות שישנם גופים דקים יותר של הנשמה,הפועלים בגופים שונים בתנאים נפשיים שונים.

הפילוסופיה של היוגה מלמדת שהאדם האמיתי איננו גופו,כי אם האני האלמותי,שכל בן-אנוש מודע לו עד לדרגה מסוימת לפי התפתחותו הרוחנית.האדם אינו הגוף,כי אם רק שוכן בו ומשתמש בו,בגוף,כבכלי.

כתוב ב"סרימד-בהגודגיטה" שהגוף דומה לשמלה,שהרוח לובשת אותה ופושטת אותה מזמן לזמן,כאשר השמלה הישנה מתבלה.מעטה בשרי זה הוא חיוני לגילויו של האדם בשלב מסוים זה של התפתחותו.אף-על-פי שהיוגי מקדיש תשומת לב וטרחה מרובה לגוף הפיסי,הוא עולה מעל לנקודה זו ומביא את הגוף תחת פיקוחה של התודעה,ולבסוף הוא משתמש בשניהם כאחד לשם עיסוקיו הרוחניים הסופיים והעילאיים יותר.

התודעה והגוף הם בני ברית הפועלים ומשפיעים זה על זה. אצל רובינו הגוף חזק יותר מהתודעה וכופף את רצונו עליה. לפי נוסחה זו אפשר להבין שעל ידי לימוד הפיקוח והשליטה על הגוף נוכל לאמן את התודעה,ולחשוף,בהדרגה,את טבעה האמיתי.

על מנת להגיע לפיקוח על הגוף ועל התודעה עלינו להסתייע תחילה בתרגילים פיסיים מסוימים,לאחר שהגוף נתון לפיקוח מספיק,יכולים אנו,להתחיל לאמן את התודעה.טוהר התודעה אינו אפשרי ללא טוהר הגוף,שבו היא מתפקדת ואשר ממנו היא מושפעת.ע"י אימון באסנות ופרנאימה נעשית התודעה מרוכזת בנקודה אחת,וכך אדם יכול להתקדם בזהירות בהתרכזות ובמדיטאציה. עם אימון התודעה גובר כוח הריכוז,וברגע של חסד אנו עשויים למצוא את אותה היחידה היסודית אשר ממנה נוצר כל הקיום האישי שלנו,שהיא בעצם חלק מהאינטליגנציה האחת שנעשית רבות.

ב.ק.ס. איינגאר מטיב לתאר את ההתפתחות הרוחנית של האדם בספרו "עץ היוגה": "יום או יומיים אחרי שהזרע נזרע,הוא נובט ומתפתח לשתיל.שתיל זה ידוע כדהרמנדריה…אבר הסגולה.אבר הסגולה הוא המצפון.נביטת זרע הנשמה מניבה את התפיסה הראשונה,תפיסה של מידות ומצפון,פתיחה של שער.

כשהזרע נפתח כך,צומח ממנו גבעול שהוא הצ'יטה או תודעה.הגבעול היחיד שיוצא מהזרע נחלק לענפים שונים-ענף אחד הוא העצמי הקטן,הידוע כאסמיטא.אחר הוא האגו או אהמקארה.אסמיטא הוא מודעות הפרט לקיומו.זה עדין לא אגו.זו מודעות של העצמי,של האני.אהמקרה הוא אגו-זוהי הנביטה של האסמיטא,התעוררות העצמי לפעולה.כל עוד אין העצמי פועל,זהו אסמיטא,אבל ברגע שהוא מבטא את עצמו בפעולה הוא נהפך לאהמקרה.

כשהתודעה מתפתחת היא מתפצלת לכמה ענפים:האהמקארה או האגו,הבודהי או התבונה,המנס או המינד.כששלושתם ממשיכים לגדול,מתפצלים מהם עוד ענפים-הקרמנדריה והניאננדריה.אלה אברי הפעולה והחישה הבאים במגע עם העולם החיצוני ויוצרים גלי מחשבה,תנודות,כוונות,אפנונים והתאמות.כמו עלי העץ הפוגשים את האטמוספרה,העצמי הפרטי,התבונה הפרטית והמיינד באים במגע עם העולם החיצוני ואוספים מידע שמוזן חזרה לענפים,ומשם לגבעול או לגזע המרכזי של התודעה והלאה אל זרע הנשמה.כך אברים אלה פועלים כגשר שמביא את הגוף הפנימי והגוף החיצוני במגע זה עם זה."

…אברי החישה והפעולה שלנו קיימים כדי לאסוף ידע והבנה וכדי לפתח את התבונה ואת האגו,וכך הם מזינים את העצמי ואת הזרע המקורי,הנשמה,שהיא הסיבה המכילה את מהות השלם כולו.כפי שהעץ מתפתח במסע החוצה מהזרע דרך הגבעול אל הענפים והעלים,כך במסע השיבה עליו לעבור מהעלים ועד לזרע.בתרגול אסנות אתם חשים את האנרגיה הזורמת במערכת שלכם.אתם חשים איך היא עובדת,איך היא זורמת.בעץ האנרגיה זורמת מהזרע לעלים וכשהעלים במגע עם האוויר,הם מזינים אנרגיה חזרה במסע בכיוון ההפוך,דרך הענפים והגבעול אל השורש,והשורש שב ומצמיח את העץ כדי שיוכל ללבלב וליצור פרחים ופירות."

תודה מיוחדת למורי היקר דודי מלכא, שנוטע בי השראה ורצון להמשיך לחקור, לרפא ולחדור מבעד הצללים שבי.

תודה לאל ,לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

מאת: דודו רווח

davidrevach1@gmail.com

בברכת תרגול פורה,מאוזן ושלם

סוף

 ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ב.ק.ס איינגאר-אור על היוגה

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

סואמי וישנו דיוננדה-ספר היוגה השלם

אורית סן גופטה- תרגום ליוגה סוטרה של פטנג'לי

הפוסט הפסיכולוגיה בראי היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

                                                  ☼ ☼ ☼ ☼ ☼ ☼ ☼ ☼

 כשנכנסים פנימה לכתבי ההאתה יוגה העתקים אנו מוצאים תיאורים מפורטים של מבנה ומרכבי הגוף:

הגוף מורכב מ-5 יסודות: רוח ,אש ,מים ,אדמה  ואתר.

הגוף מורכב מ-שלוש גופים נפרדים.

ע"פ הטקסטים היוגים הגוף מכיל 5 מעטפות,ע"פ הטקסטים האירוודים יש 2 נוספים.

ישנם בגוף 108 נקודות מרמה.

הגוף מכיל 7 מרכזי אנרגיה עיקריים (7 הצאק'רות).

ישנם בגוף 10 סוגי רוחות(veyus) שמפעילות אותו ומשפיעות עליו, מתוכן 5 עיקריות.

בגוף יש 72,000 ערוצי מעבר אנרגיה (נאדים), שמתוכם יש 13 חשובים ומתוכם יש שלוש חשובים ומרכזים,ומתוך השלוש יש את האחד החשוב מכולם.

ישנם בגוף 5 איברי חישה שלהם יש 5 חושים , להם יש 5 איכויות, 5 איברי פעולה, 5 צבעים וחמש כיוונים. כל אלה מקבלים ל 5 האלמנטים הבסיסים.

בטבלה שלהלן מסודרים האלמנטים כנגד מיקומם בגוף,איברי חישה,חוש,איכות,איברי פעולה,צבע וכיוון.

כל שעה עגולה נשלטת ע"י 5 האלמנטים בגוף :

 ב 8 דק' הראשונות שולט אלמנט הרוח

ב 12 הדק' הבאות שולט אלמנט האש

ב 16 הדק' הבאות שולט אלמנט המים

ב 20 דק' הבאות שולט אלמנט האדמה

ב 4 דק' הנותרות שולט אלמנט האתר.

כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר והימנע מפגיעות בזמן תרגול-יש להתחיל לתרגל כאשר אלמנט האדמה או המים שולטים.

לדוגמה :נכון להתחיל חימום בין 6:20  ל-6:56 (זמן השליטה של אלמנט המים והאדמה).

הזמנים הטובים ביותר לתרגול : לפני הזריחה , אמצע היום ,לפני השקיעה ולפני חצות.

בטקסטים היוגים מדובר על 5 מעטים (koshas),ואילו בטקסטים האירוודים מדובר על 7 מעטים.כאשר כל המערכות האנרגטיות האלו פועלות בצורה הרמונית יש סינרגיה,אך כאשר אחד מחלקיה נפגע יש השפעה על כל המערכת.

המעטים ארוגים בשלושת הגופים והם אחראים על האינטגרציה של תפקודי החיים של האדם. המעטים הם ביטוי של הכוח הפראני. המעטים מתמוססים בחזרה למקור שלהם באמצעות תהליך הטרנספורמציה שמגורה ומוזן ע"י האימון היוגי.

המעטים:

Annamaya kosha . 1 – המעטה של המזון.מורכב מחומר מוצק, נוזלי וגאזי.

 Pranamaya kosha . 2- המעטה של הכוח, עוצמה-המעטה החיוני האתרי.

מורכב מחלקיקים אתריים ואטומיים ומחמשת אברי הפעולה.

Manomaya kosha  . 3 – המעטה המנטאלי.מורכב מהתודעה, התת- מודע    וחמשת איברי המידע.

Vijnanamaya kosha  . 4 – מעטה האינטלקט האינטואיטיבי.מורכב מן השכל והאני,ופועל באמצעות חמשת אברי המידע או איברי התחושה.

Anandamaya kosha  . 5- מעטה האושר העילאי.

במדע האירוודה מדברים על 2 מעטים נוספים:

6 . הברק שעל העור.

7 . הצל שעל האדמה.

המעטים האלו הם דרכי המודעות השונים שבהם המוח עובד.

אנשים שונים, ע"י דפוסי התנהגות שונים ,"נלכדים" במעטים אלו ונוטים להשתעבד אליהם במודע או שלא במודע. אך האדם הער שם לב לנטייה של חושיו ומוחו לעבר אחד המעטים ועוצר זאת.עם התרגול,לומד האדם לשלוט במעטים האלו ולהשתמש באנרגיה הגלומה בהם בשביל גדילה ,עידון והעצמת המודעות.מדע ההתה יוגה נותן לנו את האמצעים לרתום את האנרגיה של המעטים: תרגולאסאנה בשילוב של מזון טהור ומזין נותנים שליטה במעטה הראשון.קריה,פראנאימה, באנדה ומודרה יתנו למתרגל שליטה על שלושת המעטים הנוספים.

כאשר המתרגל רוכש שליטה על המעטים האלו ,הדרך לעבודה פנימית קצרה יותר.התרגול הפנימי מתחיל ב pratyhara (נסיגת החושים) ומשם מתקדם ל-dahrana (ריכוז) , dhayana (מדיטציה) ולבסוף samadhi (שחרור,הארה).

שני המעטים האחרונים(הברק שעל העור והצל שעל האדמה) משמשים לאבחון בראותי ואנרגטי של המתרגל.

מדע היוגה דן בשלוש גופים:

הגוף הפיזי הגס- שטולה

הגוף האסטראלי הדק- שוקשמה

הגוף הסיבתי- קרנה

הנשמה כשלעצמה היא שלמות ללא כל חלוקה. התודעה,הגופים והמעטים,בהיותם הכוח הפעיל של הנשמה,אשר נובעים ממנה ומביאים לידי תודעה אינדיבידואלית,הם חלקים מתוך השלמות הזאת.

חלקו של הגוף הגס הנראה לעין מתחלק לשני מעטים-מעטה המזון והמעטה החיוני.אף על פי שמעטים אלה ניתנים בדרך כלל להפרדה זה מזה,הם נפרדים רק במקרים יוצאים מן הכלל,כגון תחת הרדמה בכלורופורם,שבהן עשויה לקרות הינתקות חלקית וזמנית בין השניים.שתי המעטים נפרדים לבסוף זו מזו ומתפוררים בעת המיתה.

בזמן השינה עוזבת הרוח את מעטה המזון,עוברת אל תוך הגוף הדק ונחה בתוך עצמה בלי שום מגע עם הגוף הפיסי,אם כי שני הגופים קשורים זה לזה.

בגוף האסטראלי בא לידי ביטוי טבעו הרגשי של האדם והתנסותו בהנאה ובכאב.המעטה המנטאלי ומעטה האינטלקט (גוף הידיעה) קשורים לגוף האסטראלי.

בגוף הסיבתי,העדין מכולם קשור במעטה האושר העילאי.

סואמי שיוננדה כתב בספרו "שיעורים ראשונים בוודנטה":

"קרח מייצג את הגוף הפיסי,מים מייצגים את הגוף הדק,והאדים מייצגים את הקרנה שרירה או את גוף הזרע(הגוף הסיבתי)".

הגוף הפיזי מורכב מחמישה יסודות,דהיינו,העפר,המים,האוויר,האש והחלל.בהיותו עשוי מלשד,דם,בשר,שומן,עצמות,מוח עצמות וכיוצא בזה:הוא נקרא "דהה" בסנסקריט,הואיל והוא מתבלה בעת הזקנה ויש לו מספר שלבים,שהם הלידה,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה.

הגוף הדק או האסטראלי עשוי מ19 יסודות,שהם 5 אברי הפעולה,חמישה סוגי אוויר(veyus) חיוניים,5 איברי מידע ו4 כלים פנימיים הקרויים-תודעה,שכל,

תת-מודע והאני.הגוף האסטראלי הוא אמצעי להתנסות בהנאה ובכאב.הוא מתפורר רק כאשר האדם מגיע לשחרורו הגמור שבו הוא נעשה אחד עם אלוהים.

הגוף הסיבתי הוא למעשה הסיבה לקיום הגוף הפיזי והגוף האסטראלי.הוא קשור למעטה האושר,באמצעותו מתנסה היחיד בתוצאותיו של מעשה טוב.כאשר אנו ישנים,אנו יודעים שמחה,אושר,שלווה ונחת,אשר מושגים באמצעות המעטה הזה.ע"י עשיית מעשים טובים אנו חווים שמחה ואושר.

108 נקודות מרמה:

ישנם 108 נקודות מרמה פזורות ע"פ השטח של הגוף.הן נמצאות בצמתים שבין מפרקים,ורידים,עורקים,עצבים,שרירים וגידים.הן אזורים רגישים או נקודות מפתח שדרכן מגיעים למרכזים אנרגטיים שונים או לפעילות מסוימת בתוך הגוף.

נקודות המרמה הובחנו לראשונה כאזורים פגיעים באומניות הלחימה ההודיות       -kalaripayyat-(במיוחד באומניות התקיפה וההחייאה לאחר התקפה).

 ובאירוודה-אומנות הריפוי ההודית(במיוחד באומנות המסג' והמגע).

נק' המרמה מגיבות לדפוסי שימוש בשרירים,תנועה ונשימה.

השימוש בנק' אלה הומלץ ב 2 טקסטים יוגים עתיקים:

1.yogayajnavalkya samhita

2.vasishta samhita

12 מתוך 108 הנקודות הן בעלות חשיבות ורגישות גדולה יותר.הן נמצאות בין חיץ הנקבים(הרקמה המפרידה בין אברי המין לפי הטבעת) לבין הקודקוד.

שאר 96 הנקודות תומכות בתפקודי החיים השונים אך הרבה פחות מרכזיות ורגישות.

השימוש הנכון בנק' המרמה תורם לבריאות הגוף ותומך בתרגול היוגה.לדוגמה:

נק' המרמה במפרק כף היד,בקרסול ובצוואר שולטות ומשפיעות על הגידים,השרירים ורקמות החיבור בגוף ומכאן שהן משפיעות על גמישות הגוף-לכן חשוב להשתמש ולהפעיל צמתים אלו בזמן החימומים.

כאשר הידע לגבי נק' המרמה משולב בצורה מאוזנת ונכונה בתרגול ההאסנה,קריה,באנדה,פראנאימה ומודרה ההתקדמות בשלבי היוגה תגיע במהרה.

השימוש בנק' אלו משפיע על התפקוד הפסיכולוגי,הפיזי וכמו כן האנרגטי של האדם

10 סוגי vayus (רוחות):

שאנדור ראמטה חושף בספרו מידע רב על עשרת הרוחות ותפקידיהם הבסיסים.

הוא מלמד שתנועה חופשית של 10 הרוחות בגוף גורמת להתחזקות הגוף,המחשבה וגורמת להארכת תוחלת החיים.

ישנם 5 רוחות עיקריות ו 5 רוחות משניות.

חמשת ה-vayus העיקריות:

Pranavayu- מושבה העיקרי של רוח זו הוא בלב.אך היא נמצאת גם בקצה האף, בטבור, ובבהונות הרגלים.צבעה ירוק וטבעה הוא חום.היא אחראית על תהליך השאיפה, בריאות המוח וההפרדה של נוזלים, מוצקים וגזים במעי הדק.

Apanavayu-  מושבה העיקרי של רוח זו הוא בפי הטבעת. אך היא נמצאת גם בבסיס הצוואר,בעמ"ש,בשרירי הגב ובעקבי כפות הרגליים.היא אחראית על כל פעולות ההוצאה מהגוף-נשיפה,שתן וצואה.כמו כן היא אחראית על החזקת העובר ברחם אימו בזמן ההיריון ואחראית על תהליך הלידה.צבעה הוא שחור.

Samanavayu-    מושבה העיקרי של רוח זו הוא בטבור. צבעה הוא לבן. היא אחראית על ההטמעה של תמצית המזון שנכנס לגוף וספיגתו. כמו כן על ההטמעה של דפוסי מחשבה.

Udanavayu- מושבה העיקרי של רוח זו הוא בגרון, אך היא נמצאת גם בלב, בענבל , בנקודה שבין הגבות ובכתר הראש.צבעה הוא אדום.היא אחראית על לקיחת האנרגיה כלפי מעלה במעלה השושומנה (הנאדי המרכזי).היא אחראית גם על המבנה הפסיכולגי והנפשי שלנו.

Vyanavayu- מושבה העיקרי של רוח זו הוא בעור, אך מצוין שנוכחות שלה נמצאת בכל חלקי הגוף.צבעה הוא כצבע הקשת.היא אחראית על מחזור הדם ועל ההובלה של תמצית המזון לכל חלקי הגוף.

חמשת  המשניות-(nagadi vayus):

חמשת הרוחות האלה נמצאות בתוך ומסביב ללב.

Kurma- מושבה של רוח זו הוא מתחת ללב והיא אחראית על רפלקס המצמוץ.

-Krikara מושבה של רוח זו הוא משני צידי הלב והיא אחראית על רפלקס ההתעטשות, הגיהוק והרעב.

Devadatta- מושבה של רוח זו הוא מעט מעל הלב והיא אחראית על רפלקס הפיהוק.

Naga- מושבה של רוח זו הוא במרכז הלב והיא אחראית על התנועה האינטואיטיבית של אברי הגוף- שגורמת לתנועה של הכוח הפראני שחי בעור.

Dhanamjaya- רוח זו נמצאת בתוך הלב ובסביבתו אך מושבה הוא במרכז הלב. היא אחראית על תנועת הקול (sound) בתוך הגוף.היא נוכחת בגוף בשנות חייו של האדם ונשארת בגוף אחרי מותו.היא זו שאחראית על פירוק הגוף ויצירת תהליך הריקבון לאחר המוות.

                                     ☼ ☼ ☼ ☼ ☼ ☼ ☼ ☼

"יוגה ידועה כמעט לכול כפילוסופיה או כדרך,אבל רק מעטים יודעים שיוגה היא גם אומנות.אמן לא יכול להגדיר את אומנותו: אפשר לבטא את מהות האמנות רק דרך האמנות עצמה,ולא דרך מילים… נדרשות 3 איכויות כדי להפוך לאמן.יש צורך בכשרון או ביכולת לרכוש שליטה באמנות.יש צורך באהבה כבירה לאמנות כדי לעבוד בנחישות,במאמץ ובריכוז,ויש צורך בדמיון וביצירתיות כדי לפתח את האמנות לאורך נתיבים חדשים ובלתי ידועים.מה שידוע כיום היה בלתי ידוע אתמול.כל יום מתווסף ידע חדש,אך הבלתי ידוע נותר עצום,משום שהאוניברסלי הוא עצום.הבלתי ידוע הוא האזור שעל האומנים לחקור כדי לזקק את אומנותם.בעודם חיים בסביבה החברתית הרגילה,על האומנים להציג בה בעת רטט חדש כדי לחולל שינויים שלא קרו עד כה,כדי שאומנותם תחייה."

(ב.ק.ס איינגאר)

                                 ————————————————

במאמר זה בחרתי לא להביא פרוט על הנאדים והצ'קרות מכיוון שנושאים אלו הרבה יותר נפוצים וידועים וישנו חומר רב על נושא זה בספרים ומאמרים.

בחרתי לעסוק בנושאים מעט פחות מוכרים שנמצאים מעט בצל וממתנים להיחשף.

השימוש הנכון בידע הזה בזמן התרגול גורם לשינוי והתפתחות של האדם מבחינה פיזית,מנטאלית,רגשית ורוחנית.על המתרגל להביא לידי ביטוי בכל תנועה ואסנה מוגמרת את כל הרבדים שהוזכרו במאמר זה.כשזה קורה המתרגל מצליח לטפס במעלה הסולם בעל שמונה השלבים ,לעדן והתמיר את הסמסקרות (מכתמים,דפוסים), להתפתח ולעבור טרנספורמציה . ואולי ,ברגע של חסד,לחוות סמאדי (הארה).

תודה אישית למאסטר שאנדור ראמטה ותלמידו דודי מלכא שפתחו לי את הדלתות לנושאים אלה ועזרו לי,גם עם מרחוק,לעבור דרכם.

ביבליוגרפיה:

The Five Bodies (Koshas) of Yoga Psychology     . 1

By: Swami Shivajnanam       

 Remete      .2  Shadow yoga,chaya yoga by: shandor

3. אור על הפארנאיאמה  מאת : ב.ק.ס איינגאר.

4. ספר היוגה השלם מאת: סואמי וישנו דיוננדה.

5. אור על היוגה מאת: ב.ק.ס איינגאר.

6. הרצאות פרונטאליות עם מאסטר שאנדור ראמטה (2009-2012).

7. עץ היוגה מאת: ב.ק.ס איינגאר.

8. שערי הרוחות מאת:אורית סאן-גופטה.

הפוסט המסע פנימה-האתה יוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

הטקסטים המוקדמים של ההתה-יוגה מסכימים כולם על תשע האסנות הבסיסיות והחשובות מכולן.שמהן,נגזרו והתפתחו כל הוואריאציות שאנו מכירים היום.

תשע אסנות אלו הם הזרע לכל האפשרויות הבלתי מוגבלות של התנועה ולכל שאר התנוחות שקימות. השליטה בתשע האסנות האלו תיתן את הבסיס הנדרש לשליטה בתנוחות מתקדמות יותר.

תשע אסנות המפתח:

Baekasana-תנוחת העגור

Bhujangasana-תנוחת הנחש (קוברה)

Mandukasana-תנוחת הצפרדע

Kurmasana-תנוחת הצב

Mayurasana-תנוחת הטווס

-Bhadrasanaתנוחת הפרפר

Siddhasana-תנוחת החכם

Badda padmasana-תנוחת הלוטוס הקשור

Kukkutasana-תנוחת התרנגול

במאמר זה אנסה להסביר מעט על תנוחות אלו ועל דרך ביצוען הנכון.כמו כן,אנסהלפשט ולבהר את התפתחות האתה-יוגה .

Baekasana-תנוחת העגור:

הגוף דומה בתנוחה זו לעגור בבריכת מים,ומכאן שם התנוחה.שבו ישיבה שפופה על העקבים כשכפות הרגליים צמודות.סוליות כפות הרגליים והעקבים צריכים להיות לגמרי על הרצפה.הרימו את הישבנים מן הרצפה והתאזנו.פסקו את הברכיים והרכינו את החלק העליון של הגוף לפנים.נשפו,כרכו את הזרועות סביב הברכיים הכפופות והניחו את כפות הידיים על הרצפה.כופפו את המפרקים,הרימו את העקבים מן הרצפה,הביאו את החלק העליון של הגוף עוד קדימה והניחו את השוקיים על גב החלק העליון של הזרועות קרוב לבתי השחי.נשמו 2 או 3 נשימות.נשפו,נדדו את הגוף קדימה והרימו את אצבעות הרגליים מן הרצפה.יישרו את הידיים ומתחו אותן והאזנו את הגוף כולו על כפות הידיים.הישארו בתנוחה במשך 20 עד 30 שניות כשאתם נושמים נשימות רגילות.נשפו,כופפו את המפרקים,הורידו את החלק העליון של הגוף,שחררו את הרגליים מבתי השחי,חזרו לישיבה שפופה על הרצפה והרפו.

השפעות: אסאנה זו מחזקת את הזרועות ואת אברי הבטן מכיוון שאלה מתכווצים,כמו כן שרירי הגב והבטן מתחזקים ושיווי המשקל משתפר.

Bhujangasana-תנוחת הנחש (קוברה):

בהוג'אנגא פירושה נחש.בתנוחה זו,שכבו על הבטן על הרצפה,פנים למטה.מתחו את הרגלים,ברכיים הדוקות וכפות הרגלים צמודות.אצבעות הרגלים פונות ישר ולאחור.הניחו את כפות הידיים לציידי אגן הירכיים.נשפו,לחצו את כפות הידיים בחוזקה לרצפה ומשכו מעלה את החלק העליון של הגוף.נשמו 2 נשימות.

נשפו,הרימו את החלק העליון של הגוף עד שהחיק יבוא במגע עם הרצפה והישארו בתנוחה זו כשמשקל הגוף על הרגליים ועל כפות הידיים.הטו את הראש לאחור.חשוב לא לתת לראש לקרוס לתוך הכתפיים.כווצו את פי הטבעת ואת הישבנים,הדקו את הירכיים.הישארו בתנוחה זו כ10-20 שניות , כשאתם נושמים נשימות רגילות.

נשפו,כופפו את המרפקים והניחו את החלק העליון של הגוף על הרצפה.

השפעות: תרופת כל לעמוד שדרה פגום ובמקרים של פריצות דיסק קלות מחזיר התרגול של תנוחה זו את הדיסקים למקומם המקורי.נוצר טונוס באזור עמוד השדרה והחזה נפתח במלואו.הכליות מקבלות עיסוי,ובלוטות יותרת הכליה מגורות.תנוחה מאוד מעוררת וממריצה ולכן מומלצת יותר בשעות הבוקר.

Mandukasana-תנוחת הצפרדע:

הפעולה באסנה זו דומה לפעולת הצפרדע ומכאן שמה.

שכבו על הבטן על הרצפה,שהפנים מטה.מתחו את הזרועות לאחור.נשפו,כופפו את הברכיים וקרבו את העקבים לעבר הירכיים.אחזו ביד ימין את כף רגל ימין וביד שמאל את כף רגל שמאל.נשמו 2 נשימות.נשפו,הרימו את הראש ואת החלק העליון של הגוף מן הרצפה והביטו מעלה.כעת סובבו את כפות הידיים כך שהחלק הפנימי שלהן יגע בגב כף הרגל כשאצבעות כפות הרגלים פונות לראש.דחפו את הידיים עוד מטה והביאו את אצבעות הרגליים ואת העקבים קרוב לרצפה.השאירו את האמות,משורשי כפות הידיים עד המרפקים,מאונכות.כאשר הברכיים והקרסוליים מתגמשים,העקבים יכולים לגעת ברצפה.הישארו בתנוחה 15-30 שניות,אך על תעצרו את הנשימה.בכל מקרה של כאב חד בגב תחתון או בברכיים לצאת מהתנוחה.נשפו,שחררו את כפות הידיים מכפות הרגליים,ישרו את הרגליים והרפו.

השפעות: איברי הבטן מפיקים תועלת רבה מאסאנה זו מכיוון שהם נלחצים לרצפה.הברכיים מתחזקות והתנוחה משחררת כאבים במפרקי הברכיים כתוצאה משגרון וצינית.התנוחה מקלה גם כאשר קיימת תזוזה פנימית של מפרקי הברכיים.לחץ הידיים על כפות הרגליים יוצר קשת נאותה ולכן מרפא פלטפוס.התנוחה עוזרת לקרסוליים נקועים ומחזקת אותם.התנוחה משחררת גם כאבים בעקבים.ע"י תרגול מתמשך של אסאנה זו,מתרככים העקבים.אנשים הסובלים מדרבנים בעקבים מפיקים תועלת רבה מתנוחה זו.

Kurmasana-תנוחת הצב:

קורמא פירושה צב.שבו על הרצפה כשהרגליים מתוחות וישרות לפנים.פסקו את הרגלים עד שהמרחק בין הברכיים יהיה כ-45 ס"מ.כופפו את הברכיים והרימו אותן על-ידי קירוב כפות הרגלים לחלק העליון של הגוף.נשפו,כופפו את החלק העליון של הגוף לפנים והכניסו את הידיים בזו אחר זו מתחת לברכיים.דחפו את הזרועות מתחת לברכיים ומתחו אותן לצדדים.הניחו את הכתפיים על הרצפה והשאירו את כפות הידיים עליה,נשמו נשימה אחת.

נשפו,מתחו עוד יותר את החלק העליון של הגוף,הושיטו את הצוואר והביאו את המצח ולאחר מכן את הסנטר ולבסוף את החזה,אל הרצפה.לאחר מכן,יישרו שוב את הרגליים.כעת יהיו הברכיים ליד בתי השחי והצד האחורי של הברכיים יגע בחלק העליון של גב בזרועות ליד בתי השחי.

הגבירו את המתיחה בהדרגה עד שהסנטר והחזה ינוחו לרצפה.מתחו את הרגליים מתיחה מלאה ולחצו את העקבים על הרצפה.זהו השלב הראשון.הישארו במצב זה במצב זה במשך 30 עד 60 שניות.כעת סובבו את שורשי כפות הידיים כך שפנים כפות הידיים יפנה כלפי מעלה והעבירו את הזרועות הרחק מן הכתפיים כשאתם משארים את הרגליים,החלק העליון של הגוף והראש באותו מצב.מתחו את הזרועות ישר כך שהאמות יהיו קרוב למפרקי הירכיים.הישארו במצב זה מבלי לכפוף את המפרקים במשך 30 עד 60 שניות.זהו השלב השני של התנוחה.

כופפו והרימו את הברכיים.לאחר מכן הרימו מעט את החזה מן הרצפה,כופפו את המפרקים והעבירו את הידיים אל מאחורי הגב ואחזו את כפות הידיים זו בזו. כעת העבירו את כפות הרגליים לכיוון הראש.שלבו אותן בקרסוליים כשאתם מניחים את כף רגל ימין על כף רגל שמאל או להפך.נשפו,הכניסו את הראש בין הרגליים והשאירו את המצח על הרצפה.הקודקוד יגע בכפות הרגליים השלובות ליד הקרסוליים.זהו השלב הסופי המכונה: סופטה קורמאסאנה.רצוי להחליף את שליבת הרגליים במהלך השהייה  במנח הסופי.שאפו,הרימו את הראש ושחררו את כפות הידיים וכפות הרגליים.מתחו את הרגליים ישר לפנים,שכבו על הרצפה והרפו.נשמו נשימות רגילות בשלושת השלבים המתוארים לעיל.

השפעות:  "כאשר,שוב כמו צב הוא מושך את איבריו פנימה מכל הצדדים,הוא מושך את חושיו ממושאי החושים,ואז הבנתו נעשית מאוזנת היטב" (בהגאוואד גיטה,נאום שני,פסוק 58).בתנוחה זו נמשכים האיברים והגוף דומה לצב.המחשבה הופכת שקטה והמתרגל מפתח קור רוח הן בצער והן בשמחה.התנוחה יוצרת טונוס בעמוד השדרה ומפעילה את איברי הבטן.היא מרגיעה את עצבי המוח ולאחר שמסיימים אותה חשים רעננים כמו לאחר שינה ארוכה ללא הפרעות.אסאנה זו מכינה את השוחר לשלב החמישי בתרגול,כלומר,לפראטיאהארה(משיכת החושים פנימה).

Mayurasana-תנוחת הטווס:

כרעו ברכיים על הרצפה בפיסוק קל.רכנו קדימה,הפכו את כפות הידיים והניחו אותן על הרצפה.הזרתות צריכות לגעת זו בזו והאצבעות צריכות להיות מופנות לכיוון כפות הרגליים.כופפו את המפרקים והשאירו את האמות צמודות.הניחו את הסרעפת על המפרקים ואת החזה על גב הזרועות.יישרו את הרגליים  והשאירו אותן צמודות וחזקות.

נשפו,הביאו את משקל הגוף לשורשי כפות הידיים ולכפות הידיים,הרימו את הרגליים מן הרצפה(בזו אחר זו או ביחד)ובו זמנית מתחו את החלק העליון של הגוף ואת הראש לפנים.כל הגוף צריך להיות מקביל לרצפה כשהרגליים מתוחות וכפות הרגליים צמודות.הישארו בתנוחה זו כפי יכולתכם,כשאתם מאריכים בהדרגה את הזמן עד שתגיעו ל-30 עד 60 שניות.אל תפעילו לחץ על הצלעות.הנשימה תהיה כבדה מכיוון שהסרעפת לחוצה.הורידו תחילה את הראש לרצפה ולאחר מכן את הרגליים.הניחו את הברכיים לצד כפות הידיים,לאחר מכן הרימו את כפות הידיים והרפו.לאחר שתשלטו בתנוחה,למדו לשלב רגליים כמו בפאדמאסאנה(לוטוס)במקום להשאירן ישרות.

השפעות: אסאנה זו יוצרת טונוס מצוין באזור הבטן.כתוצאה מהלחץ שמפעילים המפרקים על אב העורקים של הבטן זורם הדם בצורה נאותה באברי הבטן.הדבר משפר את העיכול,מרפא מחלות בקיבה ובטחול ומונע הצטברות רעלנים הנובעים מהרגלי אכילה גרועים.אנשים הסובלים מסוכרת יפיקו תועלת מן התנוחה.   "כמו שהטווס משמיד נחשים,מחסלת תנוחה זו את הרעלנים בגוף".היא מחזקת את האמות,שורשי כפות הידיים והמפרקים.

-Bhadrasanaתנוחת קרסול-ברך (פרפר):

פשוט את הרגליים כשסוליות כפות הרגליים נוגעות זו בזו ישירות.קפל את הרגליים בברכיים.מבלי לתת לסוליות לאבד מגע,משוך אותן כלפי הגוף ושים את העקבים סמוך למפשעה.שלב את כפות ידיך סביב כפות הרגליים ומתח את גבך.  הרפה את הברכיים כמה שניתן.השאר בתנוחה זו כ 15 נשימות.

השפעות:תנוחה זו מותחת את השרירים של הירכיים,השוקיים וכפות הרגליים.כמו כן יש השפעה גדולה על טווח התנועה של מפרק אגן ירך.מחזורים של תנוחה זו, בשלוב כפיפה קדימה, מתקנים אי סדירות במחזור החודשי ועוזרים לשחלות לתפקד כראוי.התנוחה מומלצת לנשים בהריון.ישיבה יומיומית בתנוחה זו מונעת ורידים ודליות ברגליים.

Siddhasana-תנוחת החכם:

סידא פירושה ישות חצי אלוהית שאמורה להיות טהורה וקדושה ביותר,בעלת יכולות על טבעיות המכונות סידהיס. סידהא פירושה גם חכם,נביא וחוזה מלאי השראה.בכתבים מצוין ש: "מבין 84 האסנות,צריך תמיד לתרגל את הסידאהאסאנה.היא מטהרת 72,000 נאדיס."

:היוגי השוקע בהרהורים על אטמאן ומקפיד על תזונה מתונה,אם הוא מתרגל סידהאסאנה במשך שתים עשרה שנים,הוא משיג את היוגה סידהיס."

שבו על הרצפה,כשהרגליים מתוחות וישרות לפנים.כופפו את רגל שמאל בברך.אחזו בכף רגל שמאל בשתי הידיים,הניחו את העקב ליד חיץ הנקביים והניחו את כף רגל שמאל על ירך ימין.כעת כופפו את רגל ימין בברך והניחו את כף רגל ימין על קרסול שמאל,כשאתם משאירים את העקב הימני על עצם החיק.הניחו את כף רגל ימין בין הירך והשוק של רגל שמאל.

אל תשעינו את הגוף על העקבים.

מתחו את הזרועות לפנים והניחו את גב כפות הידיים על הברכיים כך שהן יפנו מעלה.הצמידו את האגודלים ואת האצבעות המראות והשאירו את שאר האצבעות פתוחות(גננ'ה מודרה).הישארו בתנוחה זו כמה שתוכלו.שחררו את כפות הרגליים ונוחו זמן מה.לאחר מכן חזרו על התנוחה במשך פרק זמן זהה,כאשר כעת אתם מניחים את העקב הימני ליד חיץ הנקביים תחילה ולאחר מכן את כף רגל שמאל על הקרסול הימני כפי שתואר לעיל.

השפעות: תנוחה זו שומרת על אזור חיץ הנקביים בריא.כמו בלוטוס,גם תנוחה זו היא אחת מן האסנות המרפות ביותר.אסאנה זו מומלצת גם לתרגול פראנאיאמה ולמדיטציה.מנקודת מבט פיזית טהורה,אסאנה זו טובה לריפוי נוקשות בברכיים ובקרסוליים.בתנוחה זו הדם זורם היטב באזור המותניים והבטן והיא יוצרת טונוס באזור התחתון של עמוד השדרה ובאיברי הבטן.

Badda padmasana-תנוחת הלוטוס הקשור:

באדהה פירושה קשור,מאופק.בתנוחה זו הידיים שלובות מאחור והבהונות נתפסים מאחור.הגוף קשור בין הרגליים השלובות מלפנים והידיים השלובות מאחור ומכאן שם התנוחה.

שבו בלוטוס.נשפו,סובבו את זרוע שמאל לאחור מן הכתף והביאו את כף היד קרוב לירך.תפסו את הבוהן השמאלית,הישארו במצב זה ושאפו.באופן דומה,עם הנשיפה,סובבו את זרוע ימין לאחור מן הכתף,הביאו אותה קרוב לירך השמאלית ותפסו את הבוהן הימנית.אם קשה לתפוס את הבהונות מתחו את הכתפיים לאחור,כך שהשכמות יתקרבו זו לזו.מעט תרגול בסיבוב הזרועות לאחור עם הנשיפה יאפשר לכם לתפוס את הבהונות.

אם כף רגל ימין נמצאת תחילה על ירך שמאל ולאחר מכן כף רגל שמאל על ירך ימין,תפסו את בוהן שמאל תחילה ולאחר מכן את בוהן ימין,ולהפך.תפסו תחילה את הבוהן של כף הרגל העליונה.

משכו את הראש לאחור רחוק ככל האפשר ונשמו כמה נשימות עמוקות.שאפו שאיפה עמוקה,ולאחר מכן עם הנשיפה כופפו את החלק העליון של הגוף לפנים מן הירכיים והניחו את הראש על הרצפה,מבלי לשחרר את הבהונות מאחיזת הידיים.

השפעות: שילוב הידיים מאחור פותח את החזה ומגביר את טווח התנועה של הכתפיים.התנוחה בשילוב כפיפה קדימה מחזקת את פעילות המעיים ודוחפת מטה את הפסולת המצטברת במעי הגס וכתוצאה מכך משחררת עצירות ומגבירה את עוצמת העיכול.ב.ק.ס איינגאר כותב שאסאנה זו יעילה במיוחד כדי להעיר את אנרגית הקונדאליני.

Kukkutasana-תנוחת התרנגול:

קוקטא פירושה תרנגול,שתנוחה זו דומה לו.

שבו בתנוחת לוטוס.הכניסו את כפות הידיים ברווח שבין הירך והשוק ליד הברכיים.התחילו עם האצבעות ובהדרגה דחפו את כפות הידיים מטה עד למפרקים.נשפו,הרימו את הגוף מן הרצפה והתאזנו על כפות הידיים כשאתם משאירים את האגודלים צמודים.שמרו על האיזון זמן ממושך ככל שתוכלו כשאתם נושמים נשימות רגילות.חזרו לרצפה,שחררו את כפות הידיים,שנו את שליבת הרגליים וחזרו על התנוחה.

השפעות: תנוחה זו מחזקת את שורשי כפות הידיים ואת דפנות הבטן.

כמו כן,שיווי המשקל משתפר.

_________________________________

השאלה הגדולה שנשאלת כאן היא-האם היו תנוחות או סדרות של תנועות שמכינות את הגוף לאסנות מורכבות אלו? מניסיוני כמתרגל וכמורה  מדובר במקבץ של תנוחות מורכבות,מאתגרות ואפילו מסוכנות לתלמידים מסוימים.בתור תלמיד ומורה למדתי ולימדתי את רוב תנוחות אלו רק לאחר מספר חודשים ולעיתים שנים של תרגול.

הרי, לרוב האוכלוסייה שלא מתאמנת על בסיס קבוע ,טווח התנועה במפרקי כף הרגל,קרסול,ברך,אגן-ירך,כתף וחוליות עמוד השדרה מוגבל יחסית.ומתיאור אסאנות אלו אפשר להבין שהמתרגל המתחיל יתקשה מאוד לבצע תנוחות אלו ואפילו יסתכן בפציעה.

שאלה זו עוררה את מחשבתי וגרמה לי להסיק מסקנות על התרגול שקדם ל 9 תנוחות אלו.

שאלות ותהיות אלו הביאו אותי לחזור ולחקור את הבסיס האנתרופולגי של התפתחות היוגה.

 בשנת 1923 שני מהנדסים בריטיים נשלחו ל"נקור" (עיר בצפון הודו) לשם בניית מסילת רכבת. הם נעזרו במקומיים בכדי למצוא סלעים לשם בניית המסילה. אחד המקומיים לקח אותם למאגר גדול של אבנים מסותתות.המהנדסים גילו שהוא לקח אותם לאתר ארכיאולוגי עתיק. במקום זה נתגלו 2 ערים עתיקות שנקראו-"harapa" ן"mohenjo-daro" .גילו  שבשתי ערים אלו הייתה קיימת-"תרבות עמק האינדוס".תרבות זו שגשגה בערך בשנת 3500 לפני הספירה .

נמצאו בשני ערים אלו פסלונים וציורים של דמויות בתנוחות יוגיות,מכך הסיקו החוקרים שבשנים אלו תרגול היוגה ,בצורה כזאת או אחרת, כבר הייה קיים.

בנוסף גילו שלאחר הפלישה הארית לאזור בשנת 2000 לפנה"ס ,התרבות הזאת מתחילה לדעוך.

כשהארים פלשו לאזור ,הם החלו לכפות את דרכם,דתם ודעתם.לעיתים גם בכוח הזרוע.משם מתחילה החלוקה ל 4 מעמדות:

המעמד העליון היו ה-ברהמינים שהם היו כוהני הדת.

המעמד השני היו ה-כשהטריאס שהם היו הלוחמים.

המעמד השלישי היו ה-ווישיאס  שהם היו הסוחרים ובעלי האדמות.

והמעמד הרביעי היו ה-צ'ודראס שהם היו העבדים.

חוץ מ 4 אלו היו השבטים שלא "אולפו" ונחשבו כטמאים לחלוטין.

באותה תקופה החיים היו ארוגים דרך טקסים שמי שניהל אותם היו הברהמינים,שלאט לאט צברו יותר ויותר כוח.

לציידם של הברהמינים מתחיל להתפתח זרם שנקרא:   shramanism-"החושבים החופשיים".זרם זה היה מורכב מזרמי משנה רבים ובניהם היאטיס,מוניס,ג'ינאס,רישיס,יוגיס,סאדניס.

החושבים החופשיים היו מעין מורדים שהחלו להתקיים בצד והפוך לברהמינים.

החושבים החופשיים עסקו בעבודה רוחנית,בחיפוש ובשאלות פילוסופיות קיומיות,הם עסקו בתרגול יוגה שאז התמקד בסגפנות,אי-אלימות ומדיטציה.

הברהמינים התחילו לזהות את ניסיון החלשת כוחם ולאט לאט החושבים החופשיים נפלטים החוצה אל היער וההר.אם הזמן אנשים מהמעמדות הנמוכים מצטרפים לחושבים החופשיים,בעיקר של מעמד הלוחמים.בסביבות 1500 לפנה"ס התחילו להופיע כתבי ה-upanishads .אלו הם הכתבים של החושבים החופשיים.הפירוש של המילה   upanishadsהוא-  "לשבת לרגליהם". בכתבים אלו היה ניחוח נסתר ומיסטי שלאט לאט גנב מזוהרן של הואדות(הכתבים של הברהמינים).

ה- Upanishads נתפסים ככתבים היוגים הראשונים,אך רובם היו כתובים בצורה סתומה ומוצפנת.כל Upanishad חובר ע"י יוגי אחר,הם נכתבו בין 500-1500 לפנה"ס. היוגה סוטרה של פטנג'לי נכתבה סביב המאה השניה לספירה,יצירה מופלאה זו ביארה ופישטה את המורכבות של כתבי ה- Upanishads.

בערך בשנת 500 לספירה מתחילה התקופה המתקשרת לטנטריזם,בזרם זה מתחילה עבודה אם ה-kaya sadhana-עבודה עם הכוחות שטמונים בגופנו. משם בעצם מתפתח מה שאנו מכירים היום כ-hata yoga. 2 המורים הגדולים באותה תקופה היו: matsyendra-nath ו- .gorak-nathשני מורים אלו היו כנגד שיטת המעמדות,הם היו פמיניסטים ,הם היו נודדים .מסופר שהם היו מאוד חזקים,מומחים באומניות לחימה,בעלי ידע עמוק בקריות (ניקיונות),פראנאימה,מדיטציה ותרגול אסאנות. באותה תקופה נכתבו חיבורים רבים כגון ה –siva samhita וה- hata yoga pradipika. בכתבים אלו ובעוד היה מוצפן ולא מוצפן ידע רב על התרגול.במהלך 1500 השנה שחלפו מאז ועד היום.התפתחה והשתנה היוגה.מורים רבים הוסיפו טכניקות חדשות וטכניקות ישנות הלכו לאיבוד באבק הזמן, או שנשמרו בסוד אצל מורים מסוימים.המערב חדר למזרח והשפיע על אופן התרגול בצורות רבות לעיתים חיוביות ולעיתים מזיקות. מאסטר שאנדור ראמטה שפיתח  את שיטת ה-shadow yoga ,נשאר נאמן לבסיס ולמקור הראשוני של התרגול.שאנדור ומורים נוספים כגון ב.ק.ס איינגאר(מייסד אסכולת איינגאר),בנו דסיקשר (מייסד אסכולת הויני יוגה) ופאטבי גוי'ס(מייסד אסכולת אשטנגה) הושפעו רבות מהמורה הנערץ- קרישנהמצ'אריה שהקפיד ללמד במסורת ה- .old school  בזרם ה-shadow yoga ישנם שלושה סדרות  המבוא, שנקראותPrelude.סדרות אלו מכילות את כל כיווני התנועה שיכינו את המתרגל לתשע אסנות המפתח,ולתנוחות הנגזרות מתשע אלו.שאנדור טוען שתרגול תנוחות ישיבה ושכיבה מורכבות אלו ללא הכנה ארוכה,אינטנסיבית ועמוקה ,תגרום לבזבוז אנרגיה גדול וסיכון של פציעה.

מהתבוננות אובייקטיבית זו על התפתחות התרגול היוגי,שמים לב שהראשונים שהצטרפו לאותם "חושבים חופשיים" היו אנשים מקסטת הלוחמים.הסקת מסקנות פשוטה מביאה אותנו להבין שהבסיס התנועתי למה שלימים התפתח לhata yoga ,על כל זרמיה שאנו מכירים היום ,הן סדרות תנועה מעולם אומניות הלחימה ההודיות.עוד אז הבינו שהדרך הטובה ביותר להכין את הגוף לכל אותן תנוחות ישיבה ושכיבה מורכבות,הן תנוחות העמידה למיניהן.סדרות התנועה מעולם השאדו יוגה, (שרוב רובן נעשה בעמידה), מכילות תנועה ספירלית ומעגלית(סדרות לוחמים) ותנועה ליניארית (ברכות שמש) ובכך מכסות את שלושת כיווני התנועה של מפרקי הגוף.ובכך עוזרות למתרגל לחזק ולהגדיל את טווח התנועה של המפרקים,הרצועות, הגידים,השרירים והאיברים השונים בגופו. שלושת הסדרות נלמדות באיטיות ולאורך זמן,כאשר דרגת הקושי עולה מסדרה לסדרה . שנדור ממליץ לתרגל את שלושת הסדרות בין שלוש לשבע שנים(תלוי במידת המוכנות,המבנה והמסירות של התלמיד)לפני שניגשים לתנוחות הישיבה.

אין ספק שהיוגה עשתה דרך ארוכה מתקופת ה- shramanism,היוגה השתנתה והתפתחה לאורך הדורות.הידע עבר ממורה לתלמיד בעל פה או בכתב,וכל תלמיד שלימים הפך למורה הכניס להוראתו משהו חדש,שונה ומתאים יותר לאוכלוסייה ולזמנים שבה הוא חי. העובדה הפשוטה היא שבראש ובראשונה היוגה שרדה,לעומת מסורות אחרות שנעלמו באבק הזמנים.ויותר מכך,תרגול היוגה חדר לכל היבשות וכמעט לכל העמים באשר הם.הסיבה העיקרית לכך היא שתרגול יוגה אף פעם לא היה קשור לדת מסוימת. התרגול היוגי מקרב כל אדם לבוראו בלי קשר לתרגול דתי כזה או אחר,עצם ראיית הנשמה מקרב ומזכך את ההבנה והאמונה באל.

כאן חשוב לי להביא נושא חשוב נוסף.תלמידים ומורים רבים מתמקדים רק בתרגול האסנות .היוגה היא מערכת בעלת 8 שלבים:

- Yama     קוד מוסרי
Niyama   -טיהור עצמי ולימוד.
Asana –תנוחה (תרגול פיזי)
Pranayama -שליטה בנשימה
Pratyahara -שליטה בהכרה (נסיגת החושים)
Dharana -ריכוז
Dhyana -מדיטציה
Samadhi –התבוננות,שחרור, הארה.

צריך ללמוד ולהכיר את כל השמונה בכדי להבין את תרגול היוגה במלואו.כאשר לומדים את השלבים השונים אפשר לזהות את השינויים שמתחוללים בנו עם הזמן בעקבות התרגול.

בספרו "עץ היוגה",מטייב לתאר ב.ק.ס איינגאר איך כל שמונת השלבים באים לידי ביטוי בתרגול האסנות. רמה כזאת של תרגול מעוררת השראה וכיוון בדרך.ליבנתים סרטט לנו פטנגאל'י מפה מפורטת ,סולם בעל שמונה שלבים, שעליו אפשר לטפס בבטחה.היוגי המסור, לאורך שנות תרגולו ,"משוטט" לו בין השלבים,הלוך ושוב, ולומד להכיר את גופו,נפשו ונשמתו.ההגעה לשלב האחרון תלויה בחסדו של האל, באמונה גדולה ובמסירות ללא תנאי. מניסיוני כמורה,תלמיד וכמתרגל אין דרך אחת שמתאימה לכל בני האדם.לכל אחד יש תכונות,מבנה נפשי ופיזי,משיכה והבנה שונה.אנחנו שונים ולכן הצרכים שלנו שונים.מה שמתאים לאדם היום לא בטוח שיתאים לו גם מחר.קיבעון בתרגול יוצר תקיעות וחוסר מעוף .יותר מכך,קיבעון בתרגול יוצר אי-סימטרייה במבנה הגוף ויצירת סטגנציות וחסימות נוספות.בכל יום צריך לתת ליצירתיות ולדמיון שלנו לשוטט למחוזיים לא ידועים.התרגול של היום צריך להמשיך מאיפה שהתרגול של אתמול הפסיק.מה שהיה בלתי אפשרי נהיה אפשרי.כל הצורות וכל התכנים נמצאים במצב קבוע של זרימה.רעיון זה של שינוי קבוע ומתמשך נקרא פרינאמאוודה בסנסקריט.הדרך שבה אנו רואים דברים היום לא חייבת להיות הדרך שבה ראינו דברים אתמול.זאת מכיוון שהמצבים,היחסים שלנו עם אחרים,ואנחנו עצמנו-כל אלה השתנו בינתיים. ההמלצה לתרגול יוגה קבוע נובעת מהעיקרון לפיו באמצעות תרגול אנו יכולים ללמוד להיות נוכחים בכל רגע,וכך להשיג חלק גדול ממה שקודם היה מעבר ליכולתנו.

יש בגופנו 300 מפרקים,למוח יש 4 אונות,כלי הדם הם באורך של 96000 ק"מ(אם מסכמים את כל העורקים,הוורידים ונימי הדם),פני השטח של הריאות הם בגודל מגרש טניס,יש 16000 ק"מ של אנרגיה ביולוגית שזורמת במערכת העצבים.היוגה מסייעת לכל החלקים האלה לפעול יחד כך שפעולתם תהיה הרמונית ומתואמת.היוגה פועלת על המצפון שלנו.היוגה פועלת על התודעה שלנו.היוגה פועלת על התבונה שלנו.היוגה פועלת על חושינו.היוגה פועלת על הבשר שלנו.היוגה פועלת על אברי החישה שלנו.לכן היא נקראת אמנות גלובלית.כשהגוף,הנפש והנשמה שלנו בריאים והרמוניים,נביא בריאות והרמוניה לסובבים אותנו ובריאות והרמוניה לעולם-לא על ידי פרישה מהעולם,אלא בהיותנו אבר חי ובריא בגוף האנושות.

תודה לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

מאת:דודו רווח

dudurevach@gmail.com

                       סוף

ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ב.ק.ס איינגאר-אור על היוגה

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

סואמי וישנו דיוננדה-ספר היוגה השלם

הפוסט אסנות המפתח-תשעת שערי הגוף הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

במרוצת השנים שאלתי את עצמי לא פעם מהו איזון?מה מסמלת אותה מילה בת 5 אותיות שכולנו שואפים אליה?

האם מדובר על איזון גופני?איזון נפשי?איזון רגשי?איזון כלכלי?איזון חברתי?איזון אמוני?איזון רוחני?איזון מחשבתי?איזון תודעתי?איזון סביבתי? או אולי המילה איזון מכילה את כל אלו כמקשה אחת,כמין שאיפה כמוסה בלב האדם לחיות בהוויה שמכילה את כול אלו יחד.

מניסיוני בחיים עד כה ולמיטב הבנתי והידע שצברתי במהלך חיי מצב קבוע של איזון הוא ביליתי אפשרי,מהסיבה הפשוטה שהכול נמצע בתנועה מתמדת.

כל –כך הרבה דברים בחיי היומיום משפיעים על האיזון,זה מתחיל בתזונה ,שעות שינה,מצב חברתי,מצב רגשי,כלכלי,מחשבתי,השפעת דפוסי עבר, תנועה,מקום מגורים,עיצוב הבית ,זיהום אוויר,מצב גופני עכשווי,גיל,גנטיקה ,תרבות ועוד…

כדברי הפילוסוף הרקליטוס :"הכול זורם"…

עם כל זאת,הכמיהה לאיזון היא דבר מובנה באדם,ואכן ישנם אינספור תורות,מורים,מאמנים ופילוסופיות שמנסות לכוון אותנו לעבר האיזון הנכסף. תורת הפאנג-שואי שמלמדת על עיצוב נכון של חלל מגורינו וסביבתנו לשם יצירת איזון, תורתו של ניסים אמון הטרילותרפיה שמנסה לאזן בין הרגש לרציונל ע"י מציאת האמצע,תיאורית ההומוסטזיס (שיווי המשקל פנימי) של גופינו, וכמובן היוגה עוסקת באיזון כל מרכיבי הגוף-רגש-נפש-רוח-מחשבה.

כבר בתרבות יוון הקלסית ניתן למצוא כי הנחת היסוד היא שקיים בטבע איזון– כל התופעות נתפסו כקשורות זו בזו בכדי לשמר את הסדר הטבעי. ארגון יציב זה תואר כמתוזמר על ידי כוח אלוהי. אקראיות של התופעות, כמו למשל היעלמות של מינים, לא נתפסו בדרך כלל כאפשריות, וגיוון או שינוי, גם כאשר נצפו, זכו בדרך כלל להתעלמות. תפקיד האדם היה לסייע לכוחות השמימיים בשמירה על יציבות זו על ידי תפילות, מנחות וקרבנות. ניסיונם של האנשים לימדם כי מזג אוויר יציב או יבולים שופעים אינם משהו צפוי מאליו. כך נוצרו תפילות להורדת הגשמים בעתם, ליבולים שופעים ולהעדרם של מזיקים חקלאיים או מגפות. גם בעתות מאוחרות יותר היה מקובל כי אחדות והרמוניה נכפות על העולם בידי שמימיות נדיבה ומיטיבה. בימי הביניים, עת בה האמונה הדתית בהשגחה האלוהית הייתה אולטימטיבית, כלל לא היה דיון בנושא, והוא התחדש רק בעת הרפורמציה, עם התפתחות הפרוטסטנטיות. במאה ה-17 החל עניין בארגון של החברה, השלטון וגםהטבע, והתעורר עניין מחודש בתפיסת האיזון בטבע. במקביל לדיון פילוסופיבנושא, חוקרים גם החלו לעסוק בתצפיות אקולוגיות, כדוגמת קצב ריבוי ומוות של אוכלוסיות שונות ותצפיות על שיעורי הישרדות של צאצאים.המעניינת והקשה מכל השאלות הייתה השאלה שהציבו מאובנים – היו בהם שרידים של חיות, אשר לא דמו לאף חיה מוכרת. אי אפשר היה שלא להעלות לראשונה את האפשרות כי הטבע אינו יציב וקבוע, אלא משתנה, והיו מינים שחיו בעבר ואינם חיים יותר. היה ברור לעוסקים בנושא כי יש בכך ערעור מהותי על התפיסות שהיו קיימות עד אז. הפתרון שהוצע לסתירה זו היה כי חיות אלו, ששרידיהן במאובנים, קיימות במחוזות לא נודעים שטרם התגלו בעולם. במאה ה- 20, התפיסה של "איזון בטבע" הייתה כוח מעצב באקולוגיה ובתחומים קרובים. נעשה בה שימוש ככוח חלוץ בתחומי הביולוגיה של שמירת טבע, והיא בבסיס של עמדות סביבתיות רבות. באקולוגיה מודרנית, התפיסה של איזון בטבע יצרה אמונה כי הטבע פועל ליצירת שיווי משקל בין כוחות מנוגדים. התוצאה היא מערכת שבה יש אוכלוסייה יציבה או רק תנודות קלות באוכלוסייה ובמספר המינים. גישה זו הייתה תולדה של כוחות מדעיים וחברתיים. מחד גיסא, מדע האקולוגיה שהתפתח היה עשיר במודלים אך עני בתצפיות רלוונטיות. מאידך גיסא, גישות חברתיות והיסטוריות, ובכללן הטבע האנושי, שמעודדות יציבות חיזקו את האמונהב"איזון בטבע". בנוסף תיאורית ה"פרא האציל", על פיה האדם חי בהרמוניה עם הטבע עד להיווצרות הציוויליזציות, קשורה בעבותות עזים לתפיסת ה"איזון בטבע". תיאוריה זו גם מתיישבת היטב עם אופנות "החזרה אל הטבע" שראשיתן בשנות השישים. בשנים הללו האופנות של חיים ב"הרמוניה עם הטבע" השפיעו מאוד לא רק על המוזיקה ואורך השער, אלא גם על החשיבה בין כותלי האוניברסיטאות. כיום מקובל בין מדענים כי לא קיים איזון בטבע, ותפיסת רקע זו נשללה לחלוטין ברוב המחלקות לאקולוגיה ושמירת טבע. מרבית המדענים מתייחסים לתפיסה של "איזון בטבע" כאל גישה רומנטית מאוד. בפועל, הטבע אינו "שוקט על שמריו" – אוכלוסיות באות והולכות, מינים נוצרים ונעלמים וחברות משנות את אופיין. השאלה הגדולה והחשובה היא היכן אנו כבני אדם מפרים את "העדר האיזון בטבע," או במילים אחרות יוצרים הפרעה בדינמיות הטבעית של הטבע.

מעניין לציין שגם בתיאוריות עתיקות יותר (מלפני 3000-5500 שנה) כגון: תיאורית 5 האלמנטים ברפואה הסינית, ותאוריית 5 האלמנטים ,3  הדושות ו3 הגונות מעולם הרפואה האירוודית מדברות על מערכת דינמית של מיזוגים ואיזונים אין סופיים שמתרחשים בטבע ובאדם. ושוב אנו מוצאים שאותם יוגים ,שאמנים ומרפאים ידעו את כל אותם נתונים שהמדע המודרני מאמת כיום,וזאת ללא אמצעי ניתוח,מחשבים,סכין מנתחים,אינטרנט וכו'…כל זאת מהתבוננות מעמיקה בעולמו הפנימי והחיצוני של האדם ע"י טכניקות כגון תרגול תנוחות גוף שונות,אומנויות לחימה,מדיטציה,סווט-לוג',תקשור,טקסי מעבר,חלימה, ועוד.

הומיאוסטזיס הנו מונח מתחום הביולוגיה המציין תהליך ביולוגי שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית למרות השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. יציבות פנימית זו דרושה בכל אספקט הקשור לחיים. ליצור החי דרוש חום קבוע, רמת מלח ומים קבועה, רמת חומציות קבועה, רמה קבועה של אנרגיה שאגורה בו, רמה קבועה של אותות עצביים שמקורם בגריה חושית ועוד. רעיון ההומיאוסטזיס מרכזי גם בענפי הפסיכולוגיה הקשורים לביולוגיה ולפיזיקה  ובאלה הקשורים לתודעה. אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען כי גם מבחינה פסיכולוגית, מטרתו של האדם הינה להגיע להומיאוסטזיס פנימי, כלומר, להפחית מתחים נפשיים ולשמור ככל האפשר על האיזון הנפשי. בתיאוריה של פרויד, היצרים השוכנים באיד גורמים לעלייה של המתח הנפשי. על מנת להחזיר את הנפש לשיווי משקל אופטימלי, מבקש האדם לספק את היצר. היות שרוב היצרים אינם מקובלים מבחינה חברתית, הם מודחקים או באים לידי ביטוי בדרכים חלופיות, המותרות ומקובלות בחברה (לדוגמה, עידון או אינטלקטואליזציה).

בניגוד לגישה זו, תיאוריות הומניסטיות ואקזיסטנציאליות שהחלו להתפתח בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, טענו כי השאיפה הבסיסית של האדם אינה שמירה של שיווי משקל נפשי, אלא דווקא להפך: הפרה בלתי פוסקת של האיזון על מנת להתפתח לכיוונים של הגשמה עצמית. כך ניתן להסביר למשל שאיפה של סמנכ"ל חברה לקבל קידום ולהגיע למעמד של מנכ"ל, על אף שביעות רצונו מהאחריות ומהשכר שהוא מקבל בתפקידו הנוכחי. הרפואה הסינית מדברת על תנועה ואיזון בין 5 האלמנטים-אדמה,מתכת,מים,עץ ואש,תנועה שיוצרת את כל הנראה ואפילו מצבים רגשיים וטיפוסי אופי.

מדע היוגה מדבר על איזון בין שלושת הגונות (ראג'ס,טאמאס וסטווה ),שלושת הדושות (ואטה,פיטה,קאפה) וחמשת האלמנטים (אש,רוח,חלל,אדמה ומים) לשם יצירת איזון באדם.מידע פילוסופי רב בנושאים אלה אפשר למצוא בכתובים עתיקים  ובספרי יוגה מהעת האחרונה. אך איך מורידים את כל אותו ידע פילוסופי לקרקע,לפרקריטי? ע"י הכלי הכי נגיש לנו-הגוף.                                                         הגוף הוא הכלי שניתן כמרכבה לרוחנו מכיל בתוכו את כל הדרוש ליצירת חוויה של איזון, למרות שכבר הבנו שאיזון תמידי זה דבר לא ראלי אך רגעים ותקופות של איזון הם אלה שנותנות להווייתנו את המרווח המיוחל,אותו פתח שבו אפשר לנוח ולהירגע,לצבור כוחות,יצירתיות והשראה להמשך הדרך. כולנו חווינו תקופות של לחץ ומרוץ בלתי פוסק אחרי דבר מה,נוכל להסכים שאיזון היא לא המילה שמאפיינת תקופות כאלה. נהפכו,לחץ גורם לתגובות שרשרת הרסניות רבות שמקרינות מרמת הגוף (מחלה) החוצה לעולמינו החברתי,הכלכלי והמשפחתי. אז איכן נפתר הפרדוקס? ברמה הכי קרובה אלינו,בנקודת ההתחלה,בגוף.                                                                                                              היוגה תופסת את האדם כישות רוחנית עם נשמה פרטית ,כשהגוף הגשמי הוא רק מראה של הנפש. למעשה כל מה שאנו רואים וחשים בגוף דרך החושים שלנו הוא רק שיקוף למה שהתחיל במחשבות שלנו או בחלק הרוחני שבנו שאותו עלינו לטפח,להכיר ולפתח.

בהיבט הפיזי-בריאות אינה תלויה באיבר אחד או בתפקוד מסוים,אלה ביחסים שבין האיברים, במכלול כולו .בין האיברים בגוף יש חילופי מידע העוברים דרך מערכת העצבים, בריאות היא תוצאה של איזון ביחסים האלה, כאשר יש הרמוניה בין האיברים ובין המערכות הפנימיות בגוף ניתן לומר שיש השגה של מה שקרוי בריאות.אימון יוגה בהיבט הגופני מפעיל את כל האיברים וכל המערכות ..אין טוב ורע יש אימון בכוחות שפועלים אצל כולנו ואיזונן.בנוסף היוגה לא מתמקדת רק בקליפה החיצונית של הגוף אלה גם בפנימית כלומר שאנו מאמנים גם את האיברים הפנימיים בגופנו על ידי תרגילי נשימה ותרגול אסאנות.ללא תשומת הלב לנושא הזה המהות של האימון לא תהיה יוגה.לאמן את הבחוץ ואת הבפנים,את כל החלקים מקדם את הדבר שכולנו רוצים בריאות. אימון יוגה טוב שממצא את עצמו צריך לתת כלים ממוקדים לחיזוק ההגנות הטבעיות של הגוף ולאפשר הקשבה מלאה לכל איתות שהגוף נותן ולתת כלים לזיהוי נכון של טוב ורע, לידיעת התחושות הנלוות, האם הכאב או התחושה המסוימת נכונה לי או מסמנת לי להוריד קצב ולהאט? האם הכאב הוא התחושה של המתיחה? ואז זה "כאב טוב"?. עשיית הזיהוי משקפת חיבור עמוק של המתרגל עם עצמו ועם יוצרו ומאפשרת לו לחוות ביטחון במתרחש בגופו.בנוסף  בניית כוח,גמישות,תנועתיות, זרימה, הכנסת חיות ואנרגיה דרך הנשימה ושחרור רעלים מכל המערכת.

בהיבט התודעתי-היוגה מאמנת את המתרגל להגביל את תנודות התודעה כלומר להגביל את המחשבות,לצמצם אותם לאותה מהות וערוץ  של חיבור פנימה וחיבור רוחני. באימון יוגה מאטים את קצב התנודות בתודעה בזכותהעבודה עם הנשימה ,ניתן להרגיש בשקט שבין מחשבה למחשבה,בדממה מסוימת לכן מירב האימון הוא בריכוז התודעה וזה אימון אינסופי כי כל יום מגיעים לתרגול עם מצב רוח שונה,עם מחשבות שונות שכתוצאה מהם מרגישים שונה, יש ימים שקל להתרכז ויש ימים שזה מרגיש בלתי אפשרי אבל עבודה ממוקדת וממושכת תביא עימה יכולת ריסון ותכניס אותנו לריכוז מהר יותר.כאשר מטפחים את החלק החשוב הזה ניתן לשחרר עומסים רבים מגופנו,מחשבות שליליות מובילות  להרס,לכאב לייסורים רבים ומחלות קשות.מחשבות ורגשות הן פועל יוצא אחת של השנייה.הקולות הפנימיים שפועלים (מחשבות) בזמן כעס(רגש) הם קשים ושליליים לא ניתן יהיה לוותר על הכעס מבלי לוותר על המחשבה שיוצרת אותו.והאם זה בשליטתנו? אז כןהמחשבות והפרשנויות שלנו ניתנות לשינוי ואם היוגה נותנת לנו כלי להתבוננות במחשבה והגבלתה משמע שיש לנו כלי ליצור שינוי,לשחרר ולהתאזן מחדש לעשות  סוג של  reset למחשב שלנו-למוח.כאשר נחווה את הניקיון המנטאלי הזה במהלך תרגול, נוכל לבחון מחדש את הרגשות שלנו.כל מי שמתרגל יוגה באופן קבוע מכיר את התחושה של לפני התרגול ואחרי, לעיתים השינוי מאוד קיצוני ואנו מקבלים הזדמנות לשנות את ההרגשה שלנו כל יום מחדש.וזה יוגה, לא משהו חד פעמי שגורם לתענוג גדול אלה תחזוקה קבועה ומתמשכת שמאפשרת לנו להכיל טוב יותר את "הצינור הרגשי התודעתי".

בהיבט הנפשי רוחני-ניתן לומר שאחרי שהגוף עובר תהליך של זיכוך והתודעה עוברת תהליך של הגבלה ריכוז ומיקוד אז החיבור אל הנפש החלק הרוחני שבנו שאקרא לו גם נשמה יורגש עם הזמן.אימון יוגה הוא רוחני לחלוטין למי שמתכונן לכך.התמזגות אל הנשמה הפרטית היא למעשה התמזגות והתחברות אל נשמת הבורא.זו מטרת העל של היוגה(בסנסקריטסאמהדי). המילוי הוא רוחני,חוויתי וסובייקטיבי.לא ניתן ללמוד את זה מספרים או מסיפורים של אחרים,זו חוויה והשגה של דרגת איחוד שכל מתרגל מתקדם אליה בקצב שלו. אם כך ניתן להבין  שבריאות רוחנית תכלול תחושות של אמונה,תיקווה,אהבה ושמחה.יכולת נתינה לזולת,הבנת מהות החיים,קבלה של כל החלקים בחיינו הטובים והמוצלחים והקשים יותר.מודעות עצמית יכולה להוביל להתפתחות רוחנית.היופי שביוגה שהיא מאפשרת לכל אדם להתחיל מהמקום שהוא נמצא בו ללא ביקורת ושיפוט ללא הגבלה של דת או לאום וללא קשר לאמונה הפרטית.היוגה מסמלת שלמות ואחדות בכל אחד מההיבטים שדובר עליהם ולכן מועילה לחיינו כל כך.

ביבליוגרפיה:

-האם יש איזון בטבע?/ד"ר יעל גבריאלי ואורי רול.

-אתר בטיפולנט – (http://www.betipulnet.co.il/).

– אתר ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

-אור על החיים- ב.ק.ס איינגאר.

-תרומת היוגה לבריאות-מירב אשכנזי

-אתר טרילותרפיה/ניסים אמון –(http://www.nissimamon.com/).

הפוסט איזון הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

פטנג'לי מתאר את המכשולים כסלעים המונחים בדרכו של אדם שהתחיל את מסע היוגה.המתרגל כל הזמן נתקל בהם,עוקף אותם או נתקע בגללם.

9 המכשולים הם:מחלה,עייפות מנטאלית,ספק,פזיזות או חוסר סבלנות,התייאשות,הסחת דעת,בורות או יהירות,חוסר יכולת להתחיל במשהו חדש,אובדן הביטחון העצמי.

הם באים לידי ביטוי בתסמינים כמו רחמים עצמיים,גישה שלילית,בעיות פיזיות וקשיי נשימה.(סוטרות 30-31 פרק 1).

מחלה-ויאדהי- מפריעה לתודעה עד כדי כך שאני קודם כל צריך לטפל בעצמי ולשפר את מצב בריאותי לפני שבכלל אוכל להמשיך בדרך.

עייפות מנטאלית-סטיאנה- מצב התודעה שלנו כפוף למצבי רוח משתנים.לטוב ולרע.זה נובע מסיבות רבות ומגוונות כגון-אכילה מופרזת,תזונה לקויה,מזג אוויר קר או מתוך אופיה של התודעה עצמה.

ספק-סמשיה- כאן מתואר מצב של תחושה קבועה ומתמשכת של חוסר ודאות.אל לנו להתבלבל באיכות נוספת של ספק,אותו מצב של חקירה עצמית שעוזר לנו להתקדם.כאן מדובר באיכות של ספק שתוקע את התקדמותנו וגורם לנו לגרד רק את פני השטח של הדברים.

פזיזות-פרמאדה-כשאנו רוצים להגיע למטרה שלנו במהירות,לרוב אנו נוהגים בפזיזות.אך זאת עלולה לגרום לנו לסגת אחורה במקום להתקדם.מכיוון שאנו לא מקדישים מספיק זמן להרהר,לנתח ולהבין את הדברים,אנחנו מאטים בהדרגה את התרגול שלנו עד לעצירה מוחלטת.

התייאשות-אלאסיה-במצב זה יש חוסר התלהבות ומעט מאוד אנרגיה,ואנחנו חייבים לעשות משהו כדי להשיג מחדש מוטיבציה והתלהבות.חוסר התלהבות הוא מכשול רציני בדרך היוגה.

הסחת דעת-אווירטי- לעיתים החושים שלנו משיגים עליונות ומתחילים לראות את עצמם כאדונים של התודעה במקום כמשרתים שלה.במצבים אלה החושים משתלטים על התודעה ויוצרים הסחת דעת שעלולה להסיט אותנו לכיוון הלא נכון.

יהירות-בהרנטידרשנה- מכשול מסוכן שקורה כאשר אנו חושבים שאנחנו יודעים הכול.אנחנו מדמיינים שראינו את האמת ושהגענו לשיא,כאשר לאמתו של דבר חווינו "תקופת רגיעה".אך ההרגשה שהגענו לפיתרון היא רק אשליה ברוב המקרים. וכאן אצטט את מורי היקר דודי מלכא :" 90% מהאנושות חושבים שהם יודעים את האמת ,10% יודעים אמת . ומתוך ה-10% שיודעים אמת ,רק 10%  יודעים את כל האמת".

חוסר יכולת להתחיל במשהו חדש-אלבדהבהומיקטווה- מכשול זה מתעורר בדיוק כשחשבנו שעשינו התקדמות מסוימת, אנו מבחינים לפתע כמה עוד הרבה יש לנו לעשות.פתאום אנו עלולים לאבד את העניין לנסות שוב,למצוא דרך או זווית אחרת להתחיל,לעשות צעד נוסף.

אובדן ביטחון עצמי-אנווסטהיטטוואני- למרבה הצער כאשר אתם נעשים מודעים לאשליה שטיפחתם ומישרים מבט אל האמת,אתם עשויים בקלות רבה מדי לראות את עצמכם כ"קטנים" ופחות חשובים מכפי שאתם באמת.כך מגיעים לאובדן הביטחון העצמי-המכשול האחרון שתיאר פטנג'לי.

אלה הם המכשולים שבהם אפשר להיתקל כשהולכים בדרך היוגה.הם אינם חייבים להופיע בסדר שתיארתי,ולא כל תלמיד חייב להתמודד איתם.

אך שימו לב שלעיתים מאוד קשה לזהות ולאבחן את עצמנו,קל הרבה יותר למצוא פגם באחר מאשר בתוכנו.הסמסקארות והדפוסים מפעילים מנגנוני הדחקה וערפול חזקים.שגורמים לנו לפעול מתוך רפלקס והתניה ולא מתוך הבנה בהירה.אך מי שדבק בדרך,כנה,ישר,פתוח ומנסה לקלוט את התמונה הגדולה יראה ויטעם את פירות השינוי.

התגברות על המכשולים:

כשם שהיוגה מזהה את המכשולים שבהם אתם עלולים להיתקל לאורך הדרך,היא גם מציעה דרכים שיעזרו לכם להתגבר עליהם.

-בחיי היומיום אנו רואים סביבנו אנשים שמחים מאיתנו,וכאלה שהם שמחים פחות.ישנם אנשים העושים מעשים הרואיים לשבח,והאחרים הגורמים לבעיות.

לא משנה מהי גישתנו הרגילה כלפי אנשים אלה ופעולותיהם,אם נוכל להיות שבעי רצון בחברת האנשים השמחים מאיתנו,לחוש חמלה כלפי אלה שאינם שמחים,להיות מאושרים בחברת אלה שעושים דברים ראויים לשבח,ולהישאר בלתי מוטרדים מטעויות של אחרים,התודעה שלנו תהיה יותר רגועה.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 33).

-היוגה סוטרה נותנת לנו רמז חשוב בנוגע ליחסים שבין מורה לתלמיד. היוגה סוטרה ממליצה לשמור על קשר רציף עם המורה שבחרתם,למרות שלעיתים יש קשיים ו "עמידה במקום".עם תעשו זאת תגיעו להבנה עמוקה יותר ולרמה גבוהה יותר של אמון בו.סביר מאוד להניח שכאשר המורה שלכם יחוש באמון שלכם בו,הוא יוכל לגלות מה אתם צריכים ללמוד.(יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 32).

-פראנאיאמה היא טכניקה נוספת שמומלצת כדי לעזור לנו להתגבר על המכשולים.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 34).

-שיטה נוספת היא חקירת החושים כדי להשקיט את התודעה-השלבים הידועים כנסיגת החושים,ריכוז ומדיטציה.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 35).

-אפשרות נוספת להדממת התודעה היא להתחיל לבחון את הרעיון של פורושה-הנשמה. לפי האופנישדות ממוקמת הפורושה במיקום עמוק ופנימי באזור הלב.ע"י התמקדות באזור זה התודעה נעשית שקטה ושלווה יותר.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 36).

-טכניקה נוספת היא לבקש עצה של אדם שעבר סבל (דוהקהה) זהה לשלנו .עם באמצעות שיחה ישירה אן באמצעות קריאת ספרים ומאמרים שהאדם כתב. זה יוצר מרחב וחופש רב יותר בתודעתנו. (יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה פרק 1 סוטרה 37).

-חקירה שקטה ובהירה של תודעתנו וחוויותינו בזמן השינה,החלום והערות תורמת לתחושה עצמית טובה ושלווה ויכולה לשפוך אור על חלק מהבעיות שלנו.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 38).

-טכניקה נוספת שמוצעת ביוגה סוטרה היא מדיטציה על אובייקט מסוים ,חשובה מאוד בחירת אובייקט שיוצר אצלנו תחושה רגועה ונעימה.שיוצרת בהירות ושלווה בתודעה.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 39).

-השיטה החשובה ביותר להסרת המכשולים בדרך לבהירות רבה יותר היא אישוורפרנידהנה-התמסרות לאל (אישוורה),(יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 23).הרעיון של התמסרות לאל נובע מתוך האמונה שיש ישות רוחנית גבוהה יותר מאיתנו.אנו מוסרים את עצמנו לישות גבוהה זו,ומאמינים שהיא יכולה לעזור לנו.אנו מקדשים את כל פרות העבודה שלנו לישות זו. האל נבדל מאחרים בכמה תכונות:הוא רואה את כל הדברים כפי שהם,פעולתו היא מושלמת,הוא יודע-כול,הוא המורה הראשון,מקור כל עזרה ותמיכה.בניגוד אלינו,האל אינו נתון להשפעת האווידיה-ובגלל כך הוא לעולם לא פועל באופן שגוי.הוא מעולם לא כוסה במעטה האווידיה ,ולכן הוא יכול לראות דברים שאנחנו לא יכולים לראות.הוא נמצא מעל מעגל הקרמה,הוא אינו רגיש לדוהקהה(סבל).פטנג'לי קורא לאל "הגורו הראשון".הוא המורה העולה על כל האחרים.ולו אני מגיש את פירות פעולתי.

תודה לאל ,לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

                                                         בברכת תרגול פורה,מאוזן ושלם

                                                                               סוף

מאת: דודורווח

dudurevach@gmail.com

ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

אורית סן גופטה- תרגום ליוגה סוטרה של פטנג'לי

הפוסט תשעת המכשולים ופתרונם בדרך היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה