"אלי,                                                                                                                                                                           תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.                                                                                         אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי                                                                                                                ואת התבונה להבחין בין השניים."

(כלי זה ניתן לי ממורי היקרים: אבי מזרחי ואבי גורלי, בלימודי טיפול באמצעות שיטת 12 הצעדים).

הפוסט תפילת השלווה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

בענווה העשה ניסיון לחבר בין עולם היוגה לעולם 12 הצעדים, וכמו כן אחלוק בתהליך העמוק שאני עברתי במהלך הקורס להכשרת מנחי צעדים.

                        —————————————————

כתבי היוגה העתיקים דנים בהרבה מעבר לתרגול הפיזי המוכר,הם דנים ברמה עמוקה

ביותר במבנה הפסיכולוגי של האדם.עם השנים ,התרגול ובזכות מורי הענווים והיקרים נחשפו בפני רמזים  למפה ברורה ובהירה של המבנה הפסיכולוגי והנפשי של האדם ותודעתו. בשנים האחרונות בחרתי להתעמק בנושא ואת התובנות שמצאתי אנסה להביא במילים.

בטקסטים המוקדמים יותר של היוגה ישנה תפיסה ודנטית (Vedanta) הצועדת לצד הטכניקות היוגיות.תפיסת עולם זו דוגלת במציאות אחת,שהיא רוחנית ביסודה.ואילו האדם ש"אינו רואה" חווה מציאות זו כרבת-פנים.עם זאת,פטנג'לי עצמו מציע בסוטרות תפיסה דואליסטית.הוא העמיד את הנשמה,העצמיות,העד (purusha) מול הטבע,ההוויה (prakriti) כישויות הקיימות בפני עצמן ונפרדות לחלוטין. ישנם יחסי גומלין חשובים בין הפורושה(העצמיות)-הפרקריטי(ההוויה)- והצי'טה(citta-תודעה).

היוגי המפורסם ט.ק.וו.דסיקשר (בנו של המאסטר קרישנמצ'ריה) טוען שאחד הרעיונות החשובים ביוגה סוטרה של פטנג'לי נוגע לדרך שבה אנו תופשים את הדברים,והוא מסביר מדוע אנו תמיד נקלעים לקשיים בחיינו.אם אנחנו יודעים לייצור בעיות כאלה,נוכל גם ללמוד כיצד להשתחרר מהן.

כיצד פועלת התפישה שלנו?

 פעמיים רבות אנו משוכנעים שהבנו סיטואציה מסוימת בצורה "נכונה",ואז אנו פועלים לפי תפישה זו.עם זאת,בפועל מתברר שהשלינו את עצמנו,ולכן הפעולות שעשינו עלולות לגרום צרות לנו או לאחרים.בעייתי באותה מידה הוא המצב שבו אנו מפקפקים בהבנה שלנו כשהיא בעצם נכונה,ולכן איננו נוקטים שום פעולה אל אף שהפעולה שלנו עשויה להועיל במקרה זה.

היוגה סוטרה משתמשת במושג אווידיה כדי לתאר את שני הקצוות האלה של טווח החוויה.הפירוש המילולי של אווידיה הוא "הבנה מוטעית",והיא מתארת תפישה שגויה או חוסר הבנה.אווידיה גורמת לבלבול בין הגס לעדין.ההפך מאווידיה היא וידיה-"הבנה נכונה".

לא קל לקלוט את האווידיה בתוכנו. קל יותר לזהות את מאפייני הענפים של האווידיה.

הענף הראשון של אווידיה הוא מה שאנו מכנים "אגו"(אסמיטה)-הוא דוחף אותנו למחשבות כמו "אני חייב להיות טוב יותר מאחרים","אני הטוב ביותר" וכו'.

הענף השני של האווידיה מתבטא בהצבת דרישות (ראגה)-אנו רוצים משהו היום מכיוון שהוא היה נעים לנו אתמול,לא מפני שאנו ממש צריכים אותו היום("אני רוצה את המאכל ההוא..",אני רוצה להיות עם האדם ההוא..").אנו רוצים דברים שאין לנו.אנו רוצים לשמור את מה שהתבקשנו לתת.זוהי ראגה.

הענף השלישי של אווידיה הוא דחייה (דוושה)-הייתה לנו חוויה קשה ואנחנו חוששים לחוות אותה שוב,לכן אנו דוחים אנשים,מחשבות ואת הסביבה הקשורים לאותה חוויה,בהנחה שהם שוב יובילו אותנו לכאב.דוושה גם גורמת לנו לדחות דברים שאנחנו לא מכירים.

הענף הרביעי הוא פחד (אבהיניוושה)-אנו חשים לא בטוחים,חווים ספקות לגבי מיקומינו בחיים, אנו פוחדים שאנשים ישפטו אותנו לשלילה. אנו לא רוצים להזדקן וכו'…

ארבעת ענפים אלה של אווידיה,ביחד או לחוד,מערפלים את תפישתנו.

מטרת היוגה היא להפחית את שכבת האווידיה כדי שנפעל בצורה נכונה.

העצמיות (purusha )-הנשמה.היא ללא שינוי ולחלוטין בלתי מהולה.ע"פ היוגים ,העצמיות היא מושא ההתנסות היחיד בעל ערך-והוא הערך העליון."העצמיות היא המציאות היחידה שנותרת,לאחר שהיתר נשחק ומתבטל מכוחו של הזמן"(ג'ורג' פוירשטין).הבהגבדגיטה מוסיפה-"הוא לעולם אינו נולד או מת.הוא לא התהווה ולא יתהווה.הראשון הזה הוא לא נולד,הוא נצחי ואינסופי.הוא לא נשחט,כשהגוף נשחט".

הפורושה יכולה לתפוס את השינוי התמידי של הדברים,מכיוון שהיא עצמה אינה ניתנת לשינוי.

אך גם הפורושה עצמה עטופה באותו מעטה של אווידה המכסה את התודעה.

הפורושה היא החלק בנו שיש לו יכולת ראייה ותפישה אמיתית.

"התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה-העצמיות,שהיא בלא השתנות".(פטנג'לי )

ההוויה (prakriti)- הטבע הוא הנראה והעצמיות היא הרואה.

הוא נתון לשינוי תמידי וכולל את כל מה שהוא חומר-כולל התודעה,המחשבות,הרגשות והזיכרונות שלנו

בהוויה נע החומר בשלושה מצבי אנרגיה:

סטווה(sattva)-טוהר,לובן,קלילות,ניקיון,שקט נפשי

ראג'אס(rajas)-פעלתנות,אודם,אי-שקט,תנועה,אי-סדר,כעס.

טאמאס(tamas)-יציבות,כהות,ריקבון,עצלות,לכלוך,אדישות,בערות.

ההוויה נמצאת כל הזמן בהשתנות מתמדת ונעה בין המצבים האלו ובין גוני המיזוג שלהם.

ההוויה אינה רק ישות מכנית,אלא היא כוללת בתוכה את התודעה-citta,וכך נוצרות נקודות החיבור בין שני הקטבים-הפורושה והפרקריטי.

"לנראה תכונות של בהירות,תנועה ויציבות-הוא עשוי מהיסודות ומהחושים,ומטרתו הנאות העולם והשתחררות".( פטנג'לי).

התודעה ((citta היא הבמה עליה מתרחשת הדרמה של החיים. הצ'יטה אינה ישות בפני עצמה אלא חלק מהטבע,מההוויה. דרך השימוש בתודעה אנו קולטים את ההוויה ויכולים גם לקלוט את העצמיות.

הצ'יטה מגלה את ההוויה-את העולם-ולאט לאט מגלה לא רק את ההנאות אלא אף את הסבל,את ההשתנות הבלתי פוסקת.כאשר היא מואסת בעולם,היא מחפשת אפיקים חדשים,שלא יישחקו,ולבסוף היא מפנה את מבטה אל עבר העצמיות.כל היוגה-סוטרה היא שרטוט מפה עבור תודעה החפצה להיפגש עם העצמיות,הנשמה.

התודעה בנויה מחלקים נוספים:

מנאס(manas)-לפי הכתבים זה החלק בתודעה שאחראי למחשבות ולרגשות.

בודהי(buddhi)-האינטליגנציה הגבוהה והבהירה שבתודעה.ההבנה.

בנוסף,פעילים בתודעה עצמה גורמים אחדים:

סמסקרה(samskara)-הטבעה.משקע בתודעה הנוצר מכל פגישה עם המציאות הסובבת אותנו מיום לידתנו.כל מגע עם ההוויה מוטבע בתוכנו.כאשר משהו במציאות נוגע בנו ומעורר זיכרון עמוק,עולההטבעה זו לסף הכרתנו ומעצבת תגובה.

וסאנאס(vasanas)-רשמים.אלו הן נטיות אופי שמשפיעות אף הן על ההתייחסות להוויה.ניתן להתייחס אליהן כאל תכונות גנטיות.

נירודה(nirodha)-הגבלה.

קאיבליה(kaivalya)-ראייה בלבדית ומתמשכת של העצמיות.בסוף מסע רוחני נוצרת מציאות,שאין ממנה נסיגה,מציאות של ראייה בלעדית.

"יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה".(פטנג'לי).

השאלה שעולה היא –מדוע בכלל אנו מתחילים במסע הזה? התשובה היא שאנו חשים שלא תמיד אנו עושים את מה שעשוי להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו או בשביל אחרים,מכיוון שאנו מבחינים שהרבה פעמים איננו מזהים דברים מסביבנו ובתוכנו בצורה בהירה מספיק.ומדוע זה קורה? מכיוון שמעטההאווידה מערפל את התפיסות שלנו.אנחנו יכולים בכל רגע נתון להיות צודקים או טועים בהערכתנו את המצב,אך איננו יכולים לדעת זאת באותו רגע.אם נקודת המבט שלנו על מצב כלשהו היא מוטעית,זה אומר שקיימת אווידה ושהפעולה הבאה שלנו תהיה מעורפלת על ידה.כך אווידה משפיעה על הפעולה שלנו וגם על תוצאותיה,שעמן נצטרך להתמודד במוקדם או מאוחר.

האווידה מתבטאת בארבע דרכים:

אסמיטה-האגו: "אני צודק","אני עצוב" וכ'.

ראגה-הרצון .התשוקה שיהיה לנו משהו,בין אם אנו צריכים אותו ובין אם לא.

דוושה-דחייה: מתבטאת בדחייה של דברים וברגשות של שנאה.

אבהיניוושה-פחד: בעקבות פחדנו מהוות נאחזים בחיים בכל כוחנו.

המטרה העיקרית בתרגול היוגה היא להפחית את האווידה,כך שבהדרגה תוכל ההבנה לעלות אל פני השטח.

אווידה משתנה על פי הצורה שבה היא מתגלית: לפעמים היא תתגלה כחרדה,במקרים אחרים כדחייה,היקשרות,תאבת בצע וכ'.ארבעת ההיבטים של אווידה לא תמיד נוכחים ביחס שווה,אף על פי שבאופן רגיל כל ההרבעה תמיד נמצאים שם,בד"כ היבט אחד או שניים הם דומיננטיים והאחרים מסתתרים מאחורי הקלעים.כמה ימים של תרגול יוגה והתבוננות יכולים לעזור לזמן קצר,אך התועלת לא תימשך לנצח.עלינו להניח לבנה על לבנה,זהו תהליך הדרגתי.עלינו לעסוק בתרגולים אלה בקביעות,מכיוון שלמרות שהיום הגענו רחוק יותר מאתמול,מחר אנו עלולים להידרדר צעד אחד אחורה. לעולם אל לנו לשבת בחיבוק ידיים ולשקוע בשביעות רצון עצמית כאשר נראה לנו שאנו משוחררים מהאווידה.מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של אווידה עלינו להישאר דרוכים וערניים בזמן הפעולות שלנו ולהמשיך במאמצינו להפחית את השפעת האווידה עלינו.אנחנו נדרשים להיות פעילים באופן קבוע עד שהזרעים של אווידה יישרפו ולא יוכלו לנבוט עוד.כל זמן שנמצא שם הזרע,איננו יכולים לדעת אף פעם אם הוא יצמח או לא.תרגול היוגה עוזר לכך שזרעים אלה לא ינבטו ויגדלו מחדש.

כל פעולה שנובעת מאווידה תמיד מובילה לצורה זו או אחרת של דוהקהה(סבל,צרות,חולי,מוגבלות).לעיתים קרובות מאוד קורה שאנחנו לא רואים את האווידה שלנו בצורה של אנוכיות,תשוקה,שנאה או פחד,אלא יכולים לתפוש רק את התוצאה,את הדוהקהה.

בפעולה שנובעת מתודעה בהירה לא יכולה להסתתר דוהקהה כלשהי. דוהקהה יכולה לעלות אפילו מתוך המאמץ שלנו להתקדם בדרך היוגה.כאשר אנו רואים משהו שהיינו רוצים בו,עדיין לא קיימת דוהקהה. דוהקהה מתחילה לתפוס אחיזה כאשר אנחנו לא יכולים להשיג את מה שאנו רוצים. הרבה פעמים כאשר ההרגלים שלנו מופרים אנו חווים דוהקהה.סוג זה של דוהקהה נובע מהפעולות שלנו עצמנו,שהסבו לנו תחושה של סיפוק. ומכיוון אחר-לפעמים התהליך של עזיבת מסלול ישן שהבנו שאינו טוב בשבילנו הוא כואב ויכול לגרום ל דוהקהה.ההיפרדות מההתנהגות או הדפוס שאליהם אנו רגילים יכולה להיות מאוד כואבת.

לפי היוגה סוטרה ,לתודעה שלנו יש 5 אופני פעולה שאותם אנו מכניםוריטי-תנועות:

פראמנה-תפישה ישירה דרך החושים שלנו.

ויפריאיה-הבנה לא נכונה.

ויקלפה-הכוח של הדמיון.(הכוונה היא לידע או הבנה המבוססים על רעיונות שאין להם קשר במציאות)

נידרה-שינה חסרת חלומות.

סמריטי-זיכרון.(היכולת של התודעה לאחסן חוויה או מראה).

כל היכולות האלה ,פרט לנידרה,פועלות יחד.אנחנו חווים תערובת שלהן בכל רגע של היום.פעילויות מנטאליות אלה,לא בהכרח טומנות בחובן צורה כלשהי של דוהקהה,אבל יכולות להשפיע על כמות הדוהקהה הקיימת.

היוגה מתארת שלוש איכויות של התודעה: טאמאס,ראג'אסוסאטווה-נקראות יחד גונות. הגונות כוללות 3 איכויות אלה שמיוחדות לכל מה שהוא חומר-לרבות המחשבות שלנו,הרגשות שלנו וכל טווח הפעילות המנטלית שלנו-אך לא לפורושה. התנועה של 3 הגונות יכולה גם היא לגרום לדוהקהה.

טאמאס-מתאר מצב של כבדות ואיטיות במחשבה ובקבלת החלטות.מצב זה מעלה דוהקהה.

ראג'אס-מתאר מצב של תנועה,יצריות,נמרצות,אי יציבות ומהירות מחשבה.מצב זה גם מעלה דוהקהה.

סאטווה-האיכות השלישית של התודעה שמתארת את היעדר שתי האיכויות האחרות.אין כבדות ועייפות וגם לא נמרצות וחוסר מנוחה,אלא רק בהירות ותובנה זכה,בהירה ושקופה.ממצב זה של התודעה לא עולה הדוהקהה.

שלוש איכויות אלו נתונות למחזורים משל עצמן-לפעמים אחת מהן שולטת ולפעמים אחרת.

היוגה סוטרה מציינת שאף על פי שדוהקהה יכולה להימצא בכל מקום,אנחנו לא תמיד תופשים אותה,וכנראה שיש אנשים שלעולם לא יהיו מודעים אליה כלל. הפרשנות של ויאסה ליוגה סוטרה נותנת דוגמה נהדרת לכך.נאמר שם שאבק המתיישב על העור אינו מזיק,אך אם רק חלקיק זעיר ממנו ייכנס לעין,זה יכאב מאוד. במילים אחרות: אדם המחפש בהירות נעשה רגיש מכיוון שעיניו חייבות להיות פקוחות,אפילו אם מה שהן רואות הוא לפעמים מאוד לא נעים.מי שמחפש בהירות תמיד רואה יותר סבל מאחרים.

דרך תרגול היוגה שלנו אנחנו מנסים להיות מודעים יותר לתנועות הפנימיות האלה,להפחית את המגבלות הנובעות מהן ולהימנע מהיווצרות דוהקהה עתידית.כאשר אנחנו הופכים מודעים לדוהקהה ורואים בה דבר שיש להתמודד עמו,אנחנו גם מסוגלים למצוא דרך להיפטר ממנה.לכן מודעות לדוהקהה היא הצעד הראשון להשתחררות ממנה.מעט גמישות מחשבתית  תמיד מפחיתה דוהקהה.

זה המקום להביא מדבריו של ד"ר רוברט סבובודה (אחד מהרופאים האירוודים הידועים ביותר בעולם) על נושא ההתמכרות לאלכוהול, בספרו מעורר ההשראה- "פרקריטי" :

"an alcoholics worst mental problem is weakness of will .the alcohol dependent ahamkara(ego )believes she can live and act independent body, mind or spirit, and is willing to deceive body ,mind and spirit as long as she can. to perpetuate her unrestricted indulgence she weakens the individual will power until it can no longer object to her desire to drink. Nothing can be done to remedy this addiction until the individual will power reasserts itself and reestablishes limits for ahamkara (ego).as my teacher vimalananda put it, "if you want to drink, you must make sure that you are drinking the drink ,and that the drink is not drinking you. "The alcohol-dependent ahamkara (ego) allows drink to consume her whole organism, in return for the false promise of eternal life and vitality that the intoxication of alcohol provides.

Ayurveda recognized alcoholism to be a grave disease more than 3,000 years ago, respecting it for its puissance and its potential to cause harm, and insisting that an alcohol-dependent individual accept outside help to put ahamkara back in her place. Modern-day programs also recognize that the first step in management of any dependency is the recognition that a problem exists. Once ahamkara (ego) recognizes that she ahs gone beyond her limits she opens the door to a new balance for the entire organism."

מהכתוב למעלה אפשר לראות את קווי הדמיון הרבים בין עולם היוגה לתוכנית 12 הצעדים.

לעיתים נדמה שהשיטות מדברות על אותו הדבר.

מהתפישה הפסיכולוגית בראי היוגה אפשר להבין שרוב המחלות, ההתמכרויות,המצוקות והסבל של האדם  נובעות מהאגו ומהבנה מוטעית-ריכוז עצמי כעקרון רוחני.

היוגה מציאה מספר שיטות לזכך את התודעה(,תרגול,אימון,למידה,כלים מוסריים,דבקות,תפילה וכו') בכדי שטבעה האמיתי של הנשמה יוכל לזהור החוצה ולהשפיע מבעד לאגו ולריכוז העצמי.

במסעי האישי בתוכנית בחודשים האחרונים עברתי דברים רבים,דברים שלא ציפיתי שיעלו בי..

בשיעורים הראשונים לא בדיוק הבנתי מה קורה.לאן זה לוקח ומה המשמעות של הדרך הזאת.אל לאט לאט נפשי ותודעתי התחילו לקבל את הדברים.

בחרתי להימנע מהצפה רגשית(ההתמכרות האישית שלי).בחירה לא קלה.העולם הביא בפני לא מעט ניסיונות שהראו לי בזה אחר זה שהמשימה שלקחתי קשה כמו קריעת ים סוף. כמעט וויתרתי…פיתחתי מנגנון הגנה עתיק וידוע-ציניות. אך זה נחרב כשפגשתי את הצעד השני והשלישי שהעניקו לי מרחב של שפיות ,אמונה ונחמה.ואז הגיע השלב הרביעי שערבב את הקלפים מחדש.חשבון נפש..לא קל. וכך צעד אחר צעד נפתחו בפני רבדים חדשים למחלתי האישית ולהחלמה ממנה. היום אני יכול לומר שמצבי הרבה יותר טוב,זה לא שאין נפילות.אבל נוצר בי מרחב פנימי חדש שנותן לי מקום לנוע ולהחליט מתוך בחירה מה להרגיש-ולא מתוך אינסטינקט.

העבודה בקבוצה הייתה חזקה מאוד…בזה אחר זה ראיתי איך החברים לקבוצה ממוטטים את כל מערכות ההגנה שלהם וצוללים פנימה,אל תך מחוזות לא ידועים בנפשם,בעברם ובהווה המתדפק בנשמתם. גילתי אנשים,אנשים רגישים ופצועים הסובלים כולם מהתמכרות כזאת או אחרת.גילתי אנשים אמיצים ונחושים שברגישות אין-קץ מתבוננים פנימה, מקשיבים ותומכים.

הרבה דרמה הייתה שם ,דמעות וחשיפה. בזה אחר זה ראיתי איך כולנו מנסים לעשות מניפולציות על התוכנית ועל הדרך…ובזה אחר זה ראיתי איך התוכנית בחכמתה ופשטותה מביאה לנו שוב את האמת הישר לפנים.

לקחתי את השפה הזאת הביתה –לזוגיות,למערכות היחסים עם המשפחה ,הקולגות והחברים וראיתי כי אנשים גם בלי להבין תמיד על מה אני מדבר-מבינים ומברכים על הגישה.

אך הדרך לא קלה,הרבה צלקות ומכתמים שקברתי במודע ושלא במודע צצו ועלו בי,וזה לא קל באמצע החיים להתמודד עם כל זה.אני יודע שהדרך עוד ארוכה ולמעשה לא תסתיים עד יומי האחרון.היום,4 שנים אחרי,אני מבין את אימרתו העמוקה של מורי היקר ליוגה :"יש הבדל גדול בין רגישות,שהיא דבר חיובי ומקדם לרגשנות שיוצרת בלבול ועיכוב".

וכמו ביוגה גם כאן מדובר בתרגול בלתי פוסק.הגוף והנפש צוללים לדפוסים הלקויים בשניה שנותנים להם, בשניה שנרדמים על המשמר.ורק תרגול יומיומי של התוכנית מאפשר לראות תוצאות.

גם ביוגה המתרגל מחכה לרגע של חסד-רגע של בהירות של התעלות רוחנית-זה נקרא בסנסקריט "סמהדי"-הארה.בכתבים כתוב שאת כל 7  שלבי היוגה הראשונים המתרגל יכול לכבוש בעצמו ,חוץ מהשלב השמיני והאחרון-"סמהדי". שלב זה ניתן למתרגל אך ורק בחסדו של האל.

הדבר הנפלא שקרא הוא שלאורך כל הקורס יישמתי את 12 הצעדים על מטופלים רבים שלי בקליניקה ובכפר איזון .כשהתחלתי לשלב את השיטה בטיפול נוצרו פריצות דרך רבות למטופלים שכמעט כבר הרימו ידיים… לרבים מהם השימוש פסק לגמרי ושלב אחר שלב המטופלים התחילו לראות ולהכיר את פני המחלה האישית שלהם ולזהות את נתיב ההחלמה.

אני רוצה לומר תודה לכם מנחי היקרים.

תודה על הסובלנות,הידע,הרגישות,הכנות,הגבולות ,החופש וההכלה שנתתם לי. תודה רבה.

בהערכה רבה

דודו רווח

טלפון: 050-8543340             מייל: dudurevach@gmail.com

ביבליוגרפיה:

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

רק להיום-נוסח מתוקן

הרצאות פרונטליות עם אבי מזרחי,אבי גורלי(12 הצעדים).

הרצאות פרונטליות עם דודי מלכא(יוגה).

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

ד"ר רוברט סבובודה/פרקריטי

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

רק להיום:

"האמונה,אותה מצאנו לא מכבר,משמשת כיסוד מוצק לאומץ בעתיד"

הפוסט טיפול בהתמכרויות בשיטת 12 הצעדים בהקבלה למסורת היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

במרוצת השנים שאלתי את עצמי לא פעם מהו איזון?מה מסמלת אותה מילה בת 5 אותיות שכולנו שואפים אליה?

האם מדובר על איזון גופני?איזון נפשי?איזון רגשי?איזון כלכלי?איזון חברתי?איזון אמוני?איזון רוחני?איזון מחשבתי?איזון תודעתי?איזון סביבתי? או אולי המילה איזון מכילה את כל אלו כמקשה אחת,כמין שאיפה כמוסה בלב האדם לחיות בהוויה שמכילה את כול אלו יחד.

מניסיוני בחיים עד כה ולמיטב הבנתי והידע שצברתי במהלך חיי מצב קבוע של איזון הוא ביליתי אפשרי,מהסיבה הפשוטה שהכול נמצע בתנועה מתמדת.

כל –כך הרבה דברים בחיי היומיום משפיעים על האיזון,זה מתחיל בתזונה ,שעות שינה,מצב חברתי,מצב רגשי,כלכלי,מחשבתי,השפעת דפוסי עבר, תנועה,מקום מגורים,עיצוב הבית ,זיהום אוויר,מצב גופני עכשווי,גיל,גנטיקה ,תרבות ועוד…

כדברי הפילוסוף הרקליטוס :"הכול זורם"…

עם כל זאת,הכמיהה לאיזון היא דבר מובנה באדם,ואכן ישנם אינספור תורות,מורים,מאמנים ופילוסופיות שמנסות לכוון אותנו לעבר האיזון הנכסף. תורת הפאנג-שואי שמלמדת על עיצוב נכון של חלל מגורינו וסביבתנו לשם יצירת איזון, תורתו של ניסים אמון הטרילותרפיה שמנסה לאזן בין הרגש לרציונל ע"י מציאת האמצע,תיאורית ההומוסטזיס (שיווי המשקל פנימי) של גופינו, וכמובן היוגה עוסקת באיזון כל מרכיבי הגוף-רגש-נפש-רוח-מחשבה.

כבר בתרבות יוון הקלסית ניתן למצוא כי הנחת היסוד היא שקיים בטבע איזון– כל התופעות נתפסו כקשורות זו בזו בכדי לשמר את הסדר הטבעי. ארגון יציב זה תואר כמתוזמר על ידי כוח אלוהי. אקראיות של התופעות, כמו למשל היעלמות של מינים, לא נתפסו בדרך כלל כאפשריות, וגיוון או שינוי, גם כאשר נצפו, זכו בדרך כלל להתעלמות. תפקיד האדם היה לסייע לכוחות השמימיים בשמירה על יציבות זו על ידי תפילות, מנחות וקרבנות. ניסיונם של האנשים לימדם כי מזג אוויר יציב או יבולים שופעים אינם משהו צפוי מאליו. כך נוצרו תפילות להורדת הגשמים בעתם, ליבולים שופעים ולהעדרם של מזיקים חקלאיים או מגפות. גם בעתות מאוחרות יותר היה מקובל כי אחדות והרמוניה נכפות על העולם בידי שמימיות נדיבה ומיטיבה. בימי הביניים, עת בה האמונה הדתית בהשגחה האלוהית הייתה אולטימטיבית, כלל לא היה דיון בנושא, והוא התחדש רק בעת הרפורמציה, עם התפתחות הפרוטסטנטיות. במאה ה-17 החל עניין בארגון של החברה, השלטון וגםהטבע, והתעורר עניין מחודש בתפיסת האיזון בטבע. במקביל לדיון פילוסופיבנושא, חוקרים גם החלו לעסוק בתצפיות אקולוגיות, כדוגמת קצב ריבוי ומוות של אוכלוסיות שונות ותצפיות על שיעורי הישרדות של צאצאים.המעניינת והקשה מכל השאלות הייתה השאלה שהציבו מאובנים – היו בהם שרידים של חיות, אשר לא דמו לאף חיה מוכרת. אי אפשר היה שלא להעלות לראשונה את האפשרות כי הטבע אינו יציב וקבוע, אלא משתנה, והיו מינים שחיו בעבר ואינם חיים יותר. היה ברור לעוסקים בנושא כי יש בכך ערעור מהותי על התפיסות שהיו קיימות עד אז. הפתרון שהוצע לסתירה זו היה כי חיות אלו, ששרידיהן במאובנים, קיימות במחוזות לא נודעים שטרם התגלו בעולם. במאה ה- 20, התפיסה של "איזון בטבע" הייתה כוח מעצב באקולוגיה ובתחומים קרובים. נעשה בה שימוש ככוח חלוץ בתחומי הביולוגיה של שמירת טבע, והיא בבסיס של עמדות סביבתיות רבות. באקולוגיה מודרנית, התפיסה של איזון בטבע יצרה אמונה כי הטבע פועל ליצירת שיווי משקל בין כוחות מנוגדים. התוצאה היא מערכת שבה יש אוכלוסייה יציבה או רק תנודות קלות באוכלוסייה ובמספר המינים. גישה זו הייתה תולדה של כוחות מדעיים וחברתיים. מחד גיסא, מדע האקולוגיה שהתפתח היה עשיר במודלים אך עני בתצפיות רלוונטיות. מאידך גיסא, גישות חברתיות והיסטוריות, ובכללן הטבע האנושי, שמעודדות יציבות חיזקו את האמונהב"איזון בטבע". בנוסף תיאורית ה"פרא האציל", על פיה האדם חי בהרמוניה עם הטבע עד להיווצרות הציוויליזציות, קשורה בעבותות עזים לתפיסת ה"איזון בטבע". תיאוריה זו גם מתיישבת היטב עם אופנות "החזרה אל הטבע" שראשיתן בשנות השישים. בשנים הללו האופנות של חיים ב"הרמוניה עם הטבע" השפיעו מאוד לא רק על המוזיקה ואורך השער, אלא גם על החשיבה בין כותלי האוניברסיטאות. כיום מקובל בין מדענים כי לא קיים איזון בטבע, ותפיסת רקע זו נשללה לחלוטין ברוב המחלקות לאקולוגיה ושמירת טבע. מרבית המדענים מתייחסים לתפיסה של "איזון בטבע" כאל גישה רומנטית מאוד. בפועל, הטבע אינו "שוקט על שמריו" – אוכלוסיות באות והולכות, מינים נוצרים ונעלמים וחברות משנות את אופיין. השאלה הגדולה והחשובה היא היכן אנו כבני אדם מפרים את "העדר האיזון בטבע," או במילים אחרות יוצרים הפרעה בדינמיות הטבעית של הטבע.

מעניין לציין שגם בתיאוריות עתיקות יותר (מלפני 3000-5500 שנה) כגון: תיאורית 5 האלמנטים ברפואה הסינית, ותאוריית 5 האלמנטים ,3  הדושות ו3 הגונות מעולם הרפואה האירוודית מדברות על מערכת דינמית של מיזוגים ואיזונים אין סופיים שמתרחשים בטבע ובאדם. ושוב אנו מוצאים שאותם יוגים ,שאמנים ומרפאים ידעו את כל אותם נתונים שהמדע המודרני מאמת כיום,וזאת ללא אמצעי ניתוח,מחשבים,סכין מנתחים,אינטרנט וכו'…כל זאת מהתבוננות מעמיקה בעולמו הפנימי והחיצוני של האדם ע"י טכניקות כגון תרגול תנוחות גוף שונות,אומנויות לחימה,מדיטציה,סווט-לוג',תקשור,טקסי מעבר,חלימה, ועוד.

הומיאוסטזיס הנו מונח מתחום הביולוגיה המציין תהליך ביולוגי שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית למרות השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. יציבות פנימית זו דרושה בכל אספקט הקשור לחיים. ליצור החי דרוש חום קבוע, רמת מלח ומים קבועה, רמת חומציות קבועה, רמה קבועה של אנרגיה שאגורה בו, רמה קבועה של אותות עצביים שמקורם בגריה חושית ועוד. רעיון ההומיאוסטזיס מרכזי גם בענפי הפסיכולוגיה הקשורים לביולוגיה ולפיזיקה  ובאלה הקשורים לתודעה. אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען כי גם מבחינה פסיכולוגית, מטרתו של האדם הינה להגיע להומיאוסטזיס פנימי, כלומר, להפחית מתחים נפשיים ולשמור ככל האפשר על האיזון הנפשי. בתיאוריה של פרויד, היצרים השוכנים באיד גורמים לעלייה של המתח הנפשי. על מנת להחזיר את הנפש לשיווי משקל אופטימלי, מבקש האדם לספק את היצר. היות שרוב היצרים אינם מקובלים מבחינה חברתית, הם מודחקים או באים לידי ביטוי בדרכים חלופיות, המותרות ומקובלות בחברה (לדוגמה, עידון או אינטלקטואליזציה).

בניגוד לגישה זו, תיאוריות הומניסטיות ואקזיסטנציאליות שהחלו להתפתח בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, טענו כי השאיפה הבסיסית של האדם אינה שמירה של שיווי משקל נפשי, אלא דווקא להפך: הפרה בלתי פוסקת של האיזון על מנת להתפתח לכיוונים של הגשמה עצמית. כך ניתן להסביר למשל שאיפה של סמנכ"ל חברה לקבל קידום ולהגיע למעמד של מנכ"ל, על אף שביעות רצונו מהאחריות ומהשכר שהוא מקבל בתפקידו הנוכחי. הרפואה הסינית מדברת על תנועה ואיזון בין 5 האלמנטים-אדמה,מתכת,מים,עץ ואש,תנועה שיוצרת את כל הנראה ואפילו מצבים רגשיים וטיפוסי אופי.

מדע היוגה מדבר על איזון בין שלושת הגונות (ראג'ס,טאמאס וסטווה ),שלושת הדושות (ואטה,פיטה,קאפה) וחמשת האלמנטים (אש,רוח,חלל,אדמה ומים) לשם יצירת איזון באדם.מידע פילוסופי רב בנושאים אלה אפשר למצוא בכתובים עתיקים  ובספרי יוגה מהעת האחרונה. אך איך מורידים את כל אותו ידע פילוסופי לקרקע,לפרקריטי? ע"י הכלי הכי נגיש לנו-הגוף.                                                         הגוף הוא הכלי שניתן כמרכבה לרוחנו מכיל בתוכו את כל הדרוש ליצירת חוויה של איזון, למרות שכבר הבנו שאיזון תמידי זה דבר לא ראלי אך רגעים ותקופות של איזון הם אלה שנותנות להווייתנו את המרווח המיוחל,אותו פתח שבו אפשר לנוח ולהירגע,לצבור כוחות,יצירתיות והשראה להמשך הדרך. כולנו חווינו תקופות של לחץ ומרוץ בלתי פוסק אחרי דבר מה,נוכל להסכים שאיזון היא לא המילה שמאפיינת תקופות כאלה. נהפכו,לחץ גורם לתגובות שרשרת הרסניות רבות שמקרינות מרמת הגוף (מחלה) החוצה לעולמינו החברתי,הכלכלי והמשפחתי. אז איכן נפתר הפרדוקס? ברמה הכי קרובה אלינו,בנקודת ההתחלה,בגוף.                                                                                                              היוגה תופסת את האדם כישות רוחנית עם נשמה פרטית ,כשהגוף הגשמי הוא רק מראה של הנפש. למעשה כל מה שאנו רואים וחשים בגוף דרך החושים שלנו הוא רק שיקוף למה שהתחיל במחשבות שלנו או בחלק הרוחני שבנו שאותו עלינו לטפח,להכיר ולפתח.

בהיבט הפיזי-בריאות אינה תלויה באיבר אחד או בתפקוד מסוים,אלה ביחסים שבין האיברים, במכלול כולו .בין האיברים בגוף יש חילופי מידע העוברים דרך מערכת העצבים, בריאות היא תוצאה של איזון ביחסים האלה, כאשר יש הרמוניה בין האיברים ובין המערכות הפנימיות בגוף ניתן לומר שיש השגה של מה שקרוי בריאות.אימון יוגה בהיבט הגופני מפעיל את כל האיברים וכל המערכות ..אין טוב ורע יש אימון בכוחות שפועלים אצל כולנו ואיזונן.בנוסף היוגה לא מתמקדת רק בקליפה החיצונית של הגוף אלה גם בפנימית כלומר שאנו מאמנים גם את האיברים הפנימיים בגופנו על ידי תרגילי נשימה ותרגול אסאנות.ללא תשומת הלב לנושא הזה המהות של האימון לא תהיה יוגה.לאמן את הבחוץ ואת הבפנים,את כל החלקים מקדם את הדבר שכולנו רוצים בריאות. אימון יוגה טוב שממצא את עצמו צריך לתת כלים ממוקדים לחיזוק ההגנות הטבעיות של הגוף ולאפשר הקשבה מלאה לכל איתות שהגוף נותן ולתת כלים לזיהוי נכון של טוב ורע, לידיעת התחושות הנלוות, האם הכאב או התחושה המסוימת נכונה לי או מסמנת לי להוריד קצב ולהאט? האם הכאב הוא התחושה של המתיחה? ואז זה "כאב טוב"?. עשיית הזיהוי משקפת חיבור עמוק של המתרגל עם עצמו ועם יוצרו ומאפשרת לו לחוות ביטחון במתרחש בגופו.בנוסף  בניית כוח,גמישות,תנועתיות, זרימה, הכנסת חיות ואנרגיה דרך הנשימה ושחרור רעלים מכל המערכת.

בהיבט התודעתי-היוגה מאמנת את המתרגל להגביל את תנודות התודעה כלומר להגביל את המחשבות,לצמצם אותם לאותה מהות וערוץ  של חיבור פנימה וחיבור רוחני. באימון יוגה מאטים את קצב התנודות בתודעה בזכותהעבודה עם הנשימה ,ניתן להרגיש בשקט שבין מחשבה למחשבה,בדממה מסוימת לכן מירב האימון הוא בריכוז התודעה וזה אימון אינסופי כי כל יום מגיעים לתרגול עם מצב רוח שונה,עם מחשבות שונות שכתוצאה מהם מרגישים שונה, יש ימים שקל להתרכז ויש ימים שזה מרגיש בלתי אפשרי אבל עבודה ממוקדת וממושכת תביא עימה יכולת ריסון ותכניס אותנו לריכוז מהר יותר.כאשר מטפחים את החלק החשוב הזה ניתן לשחרר עומסים רבים מגופנו,מחשבות שליליות מובילות  להרס,לכאב לייסורים רבים ומחלות קשות.מחשבות ורגשות הן פועל יוצא אחת של השנייה.הקולות הפנימיים שפועלים (מחשבות) בזמן כעס(רגש) הם קשים ושליליים לא ניתן יהיה לוותר על הכעס מבלי לוותר על המחשבה שיוצרת אותו.והאם זה בשליטתנו? אז כןהמחשבות והפרשנויות שלנו ניתנות לשינוי ואם היוגה נותנת לנו כלי להתבוננות במחשבה והגבלתה משמע שיש לנו כלי ליצור שינוי,לשחרר ולהתאזן מחדש לעשות  סוג של  reset למחשב שלנו-למוח.כאשר נחווה את הניקיון המנטאלי הזה במהלך תרגול, נוכל לבחון מחדש את הרגשות שלנו.כל מי שמתרגל יוגה באופן קבוע מכיר את התחושה של לפני התרגול ואחרי, לעיתים השינוי מאוד קיצוני ואנו מקבלים הזדמנות לשנות את ההרגשה שלנו כל יום מחדש.וזה יוגה, לא משהו חד פעמי שגורם לתענוג גדול אלה תחזוקה קבועה ומתמשכת שמאפשרת לנו להכיל טוב יותר את "הצינור הרגשי התודעתי".

בהיבט הנפשי רוחני-ניתן לומר שאחרי שהגוף עובר תהליך של זיכוך והתודעה עוברת תהליך של הגבלה ריכוז ומיקוד אז החיבור אל הנפש החלק הרוחני שבנו שאקרא לו גם נשמה יורגש עם הזמן.אימון יוגה הוא רוחני לחלוטין למי שמתכונן לכך.התמזגות אל הנשמה הפרטית היא למעשה התמזגות והתחברות אל נשמת הבורא.זו מטרת העל של היוגה(בסנסקריטסאמהדי). המילוי הוא רוחני,חוויתי וסובייקטיבי.לא ניתן ללמוד את זה מספרים או מסיפורים של אחרים,זו חוויה והשגה של דרגת איחוד שכל מתרגל מתקדם אליה בקצב שלו. אם כך ניתן להבין  שבריאות רוחנית תכלול תחושות של אמונה,תיקווה,אהבה ושמחה.יכולת נתינה לזולת,הבנת מהות החיים,קבלה של כל החלקים בחיינו הטובים והמוצלחים והקשים יותר.מודעות עצמית יכולה להוביל להתפתחות רוחנית.היופי שביוגה שהיא מאפשרת לכל אדם להתחיל מהמקום שהוא נמצא בו ללא ביקורת ושיפוט ללא הגבלה של דת או לאום וללא קשר לאמונה הפרטית.היוגה מסמלת שלמות ואחדות בכל אחד מההיבטים שדובר עליהם ולכן מועילה לחיינו כל כך.

ביבליוגרפיה:

-האם יש איזון בטבע?/ד"ר יעל גבריאלי ואורי רול.

-אתר בטיפולנט – (http://www.betipulnet.co.il/).

– אתר ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

-אור על החיים- ב.ק.ס איינגאר.

-תרומת היוגה לבריאות-מירב אשכנזי

-אתר טרילותרפיה/ניסים אמון –(http://www.nissimamon.com/).

הפוסט איזון הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

(כפי שנמסרו לי ממורי היקרים אבי מזרחי ואבי גורלי).

1. הודינו שאנו חסרי-אונים מול התמכרותנו, שחיינו הפכו לבלתי ניתנים לניהול.
2.  הגענו להאמין שכוח גדול מאתנו יכול להשיב אותנו לשפיות.
3. החלטנו למסור את רצונותינו וחיינו להשגחת אלוהים, כפי הבנתנו.
4. ערכנו חשבון – נפש מוסרי, יסודי וחסר – פחד, של עצמנו.
5. התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ואדם אחר, על טבעם המדויק של פגמינו.
6. היינו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאתנו פגמים אלה באופיינו.
7. ביקשנוהו בענווה שיסיר מאתנו את חסרונותינו.
8. ערכנו רשימה של כל האנשים בהם פגענו, והיינו נכונים לכפר בפניהם.
9. כיפרנו במישרין בפני אנשים אלה ככל שהדבר התאפשר, פרט למקרים שמעשה זה היה עלול לפגוע בהם או באחרים.
10. המשכנו בחשבון-נפש אישי וכאשר שגינו, הודינו בכך מיד.
11. ביקשנו בדרך של תפילה ומדיטציה לשפר את הקשר ההכרתי עם אלוהים, כפי הבנתנו, כשאנו מתפללים רק לדעת
    את רצונו עבורנו ולכוח לבצע זאת.
12. לאחר שעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו לשאת את בשורה זו למכורים,  וליישם עקרונות אלה בכל תחומי-חיינו.

צעד 1:מחלת ההתמכרות,חוסר אונים,מניעה,חיים בלתי ניתנים לניהול,תפילת השלווה,רק להיום,אסירות תודה.

עיקרון רוחני:כנות,קבלה,כניעה,ענווה.

צעד 2: כוח גדול יותר,חזרה לשפיות,התגברות על מכשולים לאמונה.

עקרון רוחני:פתיחות,תקווה.

צעד 3: הגעה להחלטה,מסירת החיים להשגחת אלוהים.

עקרון רוחני: נכונות לנסות,בחירה.

צעד 4: כתיבת סיפור החיים,רשמת טינות,סודות,פחדים ופגיעות באחרים.

עקרון רוחני: קבלה,שחרור,כנות .

צעד 5: התוודות בפני עצמנו,אלוהים ואדם אחר.

עקרון רוחני: אומץ,אמון,יושר.

צעד 6: "בטחון סוטה בכאב מוכר"

עקרון רוחני: נכונות,רצון.

צעד 7: לבקש בענווה,מפגמי אופי לאיכויות אופי,הענווה מכירה במגבלות של עצמנו.

עקרון רוחני: אי-אנוכיות,יושר,ענווה,אומץ והתחשבות.

צעד 8 ו 9: צעדים אלו הם סידרה של עבודה עצמית לשם תיקון היחסים עם האחרים שנפגעו מאיתנו.שחרור .

עקרון רוחני: כנות,אומץ ,ענווה,שחרור,תיקון,כפרה.

צעדים 10-11-12: סדרת צעדים זו מבטיחה את המשך ההתקדמות הנכונה בדרך החיים הרוחנית.

הצעד ה10 מאפשר סילוק של מכשולים חדשים שעלולים לצוץ.

הצעד ה11 מגדיר את ההתקדמות הרוחנית באופן ממוקד (המשך ישיר לצעד 3).

הצעד ה-12 מגדיר את מצבו של האדם המלים שהגיע אליו כמצב של התעוררות רוחנית.

עקרון רוחני: אהבה,הטמעה,אוורור,התעוררות,שליחות.

המסע בתוכנית הצעדים,הוא מסע פנימי.

הוא מתחיל במעגלים החיצוניים,הסימפטומטיים של ההתמכרות ונע אל ליבת ההוויה,אל מרכז הספיראלה,אל הבסיס.

אין סיום לעבודת הצעדים ,היות וזו דרך החיים.

למידע נוסף:

מכורים אנונימיים:  http://www.naisrael.org.il/

הפוסט 12 הצעדים לטיפול בהתמכרויות הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

פטנג'לי מתאר את המכשולים כסלעים המונחים בדרכו של אדם שהתחיל את מסע היוגה.המתרגל כל הזמן נתקל בהם,עוקף אותם או נתקע בגללם.

9 המכשולים הם:מחלה,עייפות מנטאלית,ספק,פזיזות או חוסר סבלנות,התייאשות,הסחת דעת,בורות או יהירות,חוסר יכולת להתחיל במשהו חדש,אובדן הביטחון העצמי.

הם באים לידי ביטוי בתסמינים כמו רחמים עצמיים,גישה שלילית,בעיות פיזיות וקשיי נשימה.(סוטרות 30-31 פרק 1).

מחלה-ויאדהי- מפריעה לתודעה עד כדי כך שאני קודם כל צריך לטפל בעצמי ולשפר את מצב בריאותי לפני שבכלל אוכל להמשיך בדרך.

עייפות מנטאלית-סטיאנה- מצב התודעה שלנו כפוף למצבי רוח משתנים.לטוב ולרע.זה נובע מסיבות רבות ומגוונות כגון-אכילה מופרזת,תזונה לקויה,מזג אוויר קר או מתוך אופיה של התודעה עצמה.

ספק-סמשיה- כאן מתואר מצב של תחושה קבועה ומתמשכת של חוסר ודאות.אל לנו להתבלבל באיכות נוספת של ספק,אותו מצב של חקירה עצמית שעוזר לנו להתקדם.כאן מדובר באיכות של ספק שתוקע את התקדמותנו וגורם לנו לגרד רק את פני השטח של הדברים.

פזיזות-פרמאדה-כשאנו רוצים להגיע למטרה שלנו במהירות,לרוב אנו נוהגים בפזיזות.אך זאת עלולה לגרום לנו לסגת אחורה במקום להתקדם.מכיוון שאנו לא מקדישים מספיק זמן להרהר,לנתח ולהבין את הדברים,אנחנו מאטים בהדרגה את התרגול שלנו עד לעצירה מוחלטת.

התייאשות-אלאסיה-במצב זה יש חוסר התלהבות ומעט מאוד אנרגיה,ואנחנו חייבים לעשות משהו כדי להשיג מחדש מוטיבציה והתלהבות.חוסר התלהבות הוא מכשול רציני בדרך היוגה.

הסחת דעת-אווירטי- לעיתים החושים שלנו משיגים עליונות ומתחילים לראות את עצמם כאדונים של התודעה במקום כמשרתים שלה.במצבים אלה החושים משתלטים על התודעה ויוצרים הסחת דעת שעלולה להסיט אותנו לכיוון הלא נכון.

יהירות-בהרנטידרשנה- מכשול מסוכן שקורה כאשר אנו חושבים שאנחנו יודעים הכול.אנחנו מדמיינים שראינו את האמת ושהגענו לשיא,כאשר לאמתו של דבר חווינו "תקופת רגיעה".אך ההרגשה שהגענו לפיתרון היא רק אשליה ברוב המקרים. וכאן אצטט את מורי היקר דודי מלכא :" 90% מהאנושות חושבים שהם יודעים את האמת ,10% יודעים אמת . ומתוך ה-10% שיודעים אמת ,רק 10%  יודעים את כל האמת".

חוסר יכולת להתחיל במשהו חדש-אלבדהבהומיקטווה- מכשול זה מתעורר בדיוק כשחשבנו שעשינו התקדמות מסוימת, אנו מבחינים לפתע כמה עוד הרבה יש לנו לעשות.פתאום אנו עלולים לאבד את העניין לנסות שוב,למצוא דרך או זווית אחרת להתחיל,לעשות צעד נוסף.

אובדן ביטחון עצמי-אנווסטהיטטוואני- למרבה הצער כאשר אתם נעשים מודעים לאשליה שטיפחתם ומישרים מבט אל האמת,אתם עשויים בקלות רבה מדי לראות את עצמכם כ"קטנים" ופחות חשובים מכפי שאתם באמת.כך מגיעים לאובדן הביטחון העצמי-המכשול האחרון שתיאר פטנג'לי.

אלה הם המכשולים שבהם אפשר להיתקל כשהולכים בדרך היוגה.הם אינם חייבים להופיע בסדר שתיארתי,ולא כל תלמיד חייב להתמודד איתם.

אך שימו לב שלעיתים מאוד קשה לזהות ולאבחן את עצמנו,קל הרבה יותר למצוא פגם באחר מאשר בתוכנו.הסמסקארות והדפוסים מפעילים מנגנוני הדחקה וערפול חזקים.שגורמים לנו לפעול מתוך רפלקס והתניה ולא מתוך הבנה בהירה.אך מי שדבק בדרך,כנה,ישר,פתוח ומנסה לקלוט את התמונה הגדולה יראה ויטעם את פירות השינוי.

התגברות על המכשולים:

כשם שהיוגה מזהה את המכשולים שבהם אתם עלולים להיתקל לאורך הדרך,היא גם מציעה דרכים שיעזרו לכם להתגבר עליהם.

-בחיי היומיום אנו רואים סביבנו אנשים שמחים מאיתנו,וכאלה שהם שמחים פחות.ישנם אנשים העושים מעשים הרואיים לשבח,והאחרים הגורמים לבעיות.

לא משנה מהי גישתנו הרגילה כלפי אנשים אלה ופעולותיהם,אם נוכל להיות שבעי רצון בחברת האנשים השמחים מאיתנו,לחוש חמלה כלפי אלה שאינם שמחים,להיות מאושרים בחברת אלה שעושים דברים ראויים לשבח,ולהישאר בלתי מוטרדים מטעויות של אחרים,התודעה שלנו תהיה יותר רגועה.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 33).

-היוגה סוטרה נותנת לנו רמז חשוב בנוגע ליחסים שבין מורה לתלמיד. היוגה סוטרה ממליצה לשמור על קשר רציף עם המורה שבחרתם,למרות שלעיתים יש קשיים ו "עמידה במקום".עם תעשו זאת תגיעו להבנה עמוקה יותר ולרמה גבוהה יותר של אמון בו.סביר מאוד להניח שכאשר המורה שלכם יחוש באמון שלכם בו,הוא יוכל לגלות מה אתם צריכים ללמוד.(יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 32).

-פראנאיאמה היא טכניקה נוספת שמומלצת כדי לעזור לנו להתגבר על המכשולים.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 34).

-שיטה נוספת היא חקירת החושים כדי להשקיט את התודעה-השלבים הידועים כנסיגת החושים,ריכוז ומדיטציה.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 35).

-אפשרות נוספת להדממת התודעה היא להתחיל לבחון את הרעיון של פורושה-הנשמה. לפי האופנישדות ממוקמת הפורושה במיקום עמוק ופנימי באזור הלב.ע"י התמקדות באזור זה התודעה נעשית שקטה ושלווה יותר.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 36).

-טכניקה נוספת היא לבקש עצה של אדם שעבר סבל (דוהקהה) זהה לשלנו .עם באמצעות שיחה ישירה אן באמצעות קריאת ספרים ומאמרים שהאדם כתב. זה יוצר מרחב וחופש רב יותר בתודעתנו. (יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה פרק 1 סוטרה 37).

-חקירה שקטה ובהירה של תודעתנו וחוויותינו בזמן השינה,החלום והערות תורמת לתחושה עצמית טובה ושלווה ויכולה לשפוך אור על חלק מהבעיות שלנו.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 38).

-טכניקה נוספת שמוצעת ביוגה סוטרה היא מדיטציה על אובייקט מסוים ,חשובה מאוד בחירת אובייקט שיוצר אצלנו תחושה רגועה ונעימה.שיוצרת בהירות ושלווה בתודעה.( יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 39).

-השיטה החשובה ביותר להסרת המכשולים בדרך לבהירות רבה יותר היא אישוורפרנידהנה-התמסרות לאל (אישוורה),(יוגה סוטרה פרק 1 סוטרה 23).הרעיון של התמסרות לאל נובע מתוך האמונה שיש ישות רוחנית גבוהה יותר מאיתנו.אנו מוסרים את עצמנו לישות גבוהה זו,ומאמינים שהיא יכולה לעזור לנו.אנו מקדשים את כל פרות העבודה שלנו לישות זו. האל נבדל מאחרים בכמה תכונות:הוא רואה את כל הדברים כפי שהם,פעולתו היא מושלמת,הוא יודע-כול,הוא המורה הראשון,מקור כל עזרה ותמיכה.בניגוד אלינו,האל אינו נתון להשפעת האווידיה-ובגלל כך הוא לעולם לא פועל באופן שגוי.הוא מעולם לא כוסה במעטה האווידיה ,ולכן הוא יכול לראות דברים שאנחנו לא יכולים לראות.הוא נמצא מעל מעגל הקרמה,הוא אינו רגיש לדוהקהה(סבל).פטנג'לי קורא לאל "הגורו הראשון".הוא המורה העולה על כל האחרים.ולו אני מגיש את פירות פעולתי.

תודה לאל ,לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

                                                         בברכת תרגול פורה,מאוזן ושלם

                                                                               סוף

מאת: דודורווח

dudurevach@gmail.com

ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

אורית סן גופטה- תרגום ליוגה סוטרה של פטנג'לי

הפוסט תשעת המכשולים ופתרונם בדרך היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

"אופיו של הפרט כפי שהוא בא לידי ביטוי בתבנית ההתנהגות הטיפוסית שלו משתקף גם ברמה הגופנית על-ידי צורת הגוף ותנועתו.סך כל מתחי השרירים נראה כתבנית…המהווה את "מבע הגוף" של האורגניזם.מבע הגוף הוא ההשתקפות הסומאטית של הביטוי הרגשי הטיפוסי,שבמישור הנפשי נקרא –אופי." (דר' ג'ון פייראקוס).

מקובל למנות חמישה מרכיבים המשפיעים על עיצוב הגוף-נפש האנושי:

1. תורשה – גורמים,תכונות,מראה,איכויות,מידע ומבנה המועברים אלינו גנטית מהורינו (23 כרומוזומים מהאם ו-23 כרומוזומים מהאב).

2. פעילות גופנית – סך כל הפעולות הפיזיות שהתנסינו בהם במהלך חיינו (ישיבה, הליכה, ריצה, רכיבה, ריקוד, אומנויות לחימה, יוגה, ספורט וכו'), כולן משמשות בדרך עקיפה וישירה לעיצוב הגוף-נפש שלנו.

3. פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית – רגשותינו ועמדותינו משפיעים באופן ישיר על הדרך שבה אנו נעים, נושמים ומתפתחים. רגשותינו משפיעים על היציבה שלנו ומשם על איבריים חיוניים פנימיים, מערכת השלד והשרירים, מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונלית.

4.תזונה - הדלק הפיזי והפסיכולוגי שבו אנו מזינים את גופינו ונפשנו.

5. תנאים סביבתיים – כל המסגרות החברתיות, החומריות והפסיכולוגיות שבהן אנו מנהלים את חיינו. מסגרות אלה מקיימות פעילות גומלין הדוקה עם הגורמים התורשתיים באדם. יחסינו עם הסביבה הם תהליך דינאמי הפתוח כל הזמן לשינויים. שינויים שללא ספק משפעים על מערכת הגוף-נפש שלנו.

חמשת מרכיבים אלה מופרדים לשם חקירה וההעמקה, אך למעשה הם בלתי נפרדים זו מזו – בדיוק כמו שבגוף האנושי כל תא קשור לכל התאים האחרים מבחינה מבנית ותפקודית ויוצר ללא הרף יחסי גומלין המשפיעים על סביבתו ועל עצמו. ובדומה למחשבות, אמונות, פחדים, טראומות, רגשות וחלומות שמחוברים יחד ויוצרים את המבנה הנפשי של האדם.

ישנן מספר התפלגויות עיקריות במבנה הגוף-נפש:
בתור מטפל בתנועה אני יכול להבחין שצורתו של הגוף הפיסי (מבע הגוף) משקפת את הגוף הפסיכולוגי השוכן בתוכו.המקורות מציעים לנו מספר התפלגויות לשם אבחון,סיווג וטיפול.

התפלגות ימין/שמאל:

"חצי המוח השמאלי מעורב בעיקרו בחשיבה אנליטית ולוגית, בייחוד בתפקודים מילוליים ומתמטיים. חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד הימני.

חצי המוח הימני אחראי בעיקר על התמצאות בשטח,עיסוקים אמנותיים,מלאכות,דימוי גוף וזיהוי עובדות.חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד השמאלי בגוף" (דר' רוברט אורנשטיין ו דר' קן דיכטוואלד).

הצד הימני של הגוף-נפש נחשב כ: "גברי"- האחראי על הסמכותיות, התוקפנות, האסרטיביות, הפריצה החוצה,היצירה ,ההיגיון והחשיבה הרציונאלית. ואילו הצד השמאלי נחשב כ:"נשי"-האחראי לתכונות כגון :רגשיות,רכות,הכלה,מחשבה יצירתית,הפנמה ועדינות.

בקליניקה אפשר לראות איך לעיתים צד אחד של הגוף מפצה על צד אחר,ולרוב לאחר שיחה עם המטופל אפשר לראות שהבעיות שמציקות לו ברמה הפסיכולוגית-רגשית באים לידי ביטוי בסטגנציה כזאת או אחרת בצד הגוף התואם.לדוגמה:אדם שמדווח על כעס,אגרסיביות ועצבנות על המעביד שלו או על הוריו לרוב יפתח סטגנציה או כאב בצד הימני של גופו.לעיתים אין קשר בין מה שמראה הגוף בהווה לתלונות המטופל,לרוב מדובר בסטגנציה שהתקבעה בגיל מוקדם ויצרה שוני,כאב או סטגנציה כרונית בגופו.

לפי דעתי וניסיוני כשמדובר על שוני בין צד ימין לשמאל (במידה שלא נבע מתאונה או עבודה מסוימת שיצרה את השוני),נובעת בגלל מודל עבודה פנימי וגישות שאנו מפתחים עוד בילדותינו ביחס לחיים,לגופינו,לעצמי,לחברה ולמקומנו בעולם.

התפלגות מעלה/מטה:

המחצית התחתונה של גופינו היא החלק היוצר קשר עם האדמה.הוא קשור ליציבות ,לתנועה ,לשיווי משקל,לתמיכה ולהשתרשות.מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתמיכה, פנימיות, יציבות נפשית,תנועה מול קיפאון ופרטיות.

המחצית העליונה של גופינו היא החלק הקשור לדיבור,לתהליכים קוגנטיבים,לשמיעה,לנשימה ולתקשורת. מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתקשורת,אסרטיביות,שאיפות,פעולה וביטוי.

למטפל התנועתי ניצב אתגר בכדי לבחון את ההבדלים בין פלג הגוף העליון והתחתון.אצל חלק מהאנשים יש הבדלים בולטים וקיצוניים בין השניים.אך לרוב צריך תביעת עין חדה וניסיון בכדי להבחין בהבדלים.

כאשר המחצית התחתונה גדולה יותר יחסית מהמחצית העליונה,הדבר מרמז שהאדם מרגיש נוח יותר בעיסוק בצדדים המייצבים,הפרטיים, הביתיים והמקרקעים של חייו .לרוב אדם זה יטה וינציח לפתח סגנון חיים שיבטיח את המשכיות היחסים והמגעים האלה.כתוצאה מהתנהלות פסיכו-פיזיולוגית זאת המחצית העליונה-הקשורה לתקשורת וביטוי עצמי מתכווצת ונחלשת.רגשות וחוויות משתחררים דרך החזה,העיניים,הגרון,הפה,הלסת,הלב והידיים.אדם שהמחצית העליונה שלו חסומה ומנוונת יחווה סטגנציה מפאת חוסר ונטילציה.

כאשר המחצית העליונה מפותחת ורחבה והמחצית התחתונה חלשה,דקה ומכווצת נפגוש אדם בעל כושר התבטאות טוב,מוחצן מאוד וחברותי.אבל הוא יסבול לרוב מהיעדר יציבות רגשית ופיזית מפאת שורשיו החלשים.

הצגתי כאן שני קצוות מנוגדים וקיצוניים מאוד,לרוב נפגוש בקליניקה אנשים עם נטייה לאחד הקטבים.נטייה שיכולה להשלים פיסה נוספת בפאזל שמכוון את המטופל לעבר הבנה ושינוי.

התפלגות חזית/גב:

רוב בני האדם שמים את מירב תשומת הלב לעבר חזית הגוף,אחרי הכול זה הוא החלק שאנו רואים במראה בכל יום וזהו החלק שאנו מציגים כלפי חוץ.הצד הקדמי משקף את האני החברותי,העצמי המודע.צד זה אחראי להיבטים בנו שאנו ערים להם כגון-עצב, אהבה, תשוקה, תקשורת,אושר ואכפתיות.

ואילו גבינו והצד האחורי של רגלינו.אותו חלק בגוף הנסתר מעינינו משקף את כל אותם יסודות פרטיים והלא מודעים בהוויותינו.אנו גם מסתרים בחלק זה את כל מה שאנו לא רוצים שאנשים יראו.אני בהחלט מסכים לדבריו של קן דיכטוואלד שדימה את הגב למחסן שאליו אנו משליכים את חפצינו הישנים.ובדומה למחסן,כל אותם חפצים ישנים-רגשות שליליים לא נעלמים.הם ממתינים בצל,ממתנים בחלק האחורי של הגופנפש ועם הזמן יוצרים כאב,סטגנציה וחולי.בתור מטפלים בתנועה,אנו נבחין בהתפלגות זאת לפי איכות תרגול כפיפות קדימה של המטופל ולפי טונוס השרירים בחלק האחורי של הגוף.

התפלגות ראש/גוף:

הדבר הראשון שבו נוכל להבחין הוא שבעולם המערבי בדרך-כלל הפנים והראש,להבדיל משאר הגוף לא מכוסים.הפנים הם החלק החברתי ביותר של האדם,והם החלק העיקרי ביצירת תקשורת.רובינו מודעים לראש ולפנים הרבה יותר מאשר לגוף ולצוואר המחוברים אליו.אפשר לראות אנשים בקליניקה ומחוצה לה שאיבדו את הקשר בין הגוף והראש.אצל חלקם יש קושי בהנעת הצוואר לצדדים,חלקם מטים את הסנטר לכיוון החזה וחלקם מבליטים אותו קדימה.כל תנועה לא מאוזנת עם הראש יוצרת תגובת שרשרת קינזיולוגית שמשפיעה על עמוד השדרה הצווארי ומשם כמו במגדל קלפים לשאר הגוף.בנוסף,טעות נפוצה היא לתפוש את הראש כמשכן ההיגיון,החוכמה והנפש ואילו הגוף כמושב הרגש והאינסטינקטים. אומנות הטיפול בתנועה ואומנות היוגה מלמדות אותנו שהגוף והראש מחוברים הם,כל תא ותא בגוף הוא מוח בפני עצמו ,וכל אותם תכונות "גבוהות" נמצאות גם בגוף וגם בראש.ההפרדה היא שורש החולי וחוסר האיזון.

התפלגות גו/גפיים:

גֵו (טורסו) הוא כינוי באנטומיה לחלקים הגדולים ביותר בגוף האדם ללא החשבת הגפיים והראשמכונה גם "טרונק"-(גוף חסר גפיים וראש). הטורסו כולל את החזה, הגב והבטן.

הגו נתפש בעינינו כ"גרעין" הגוף,החלק המרכזי ,הליבה.זהו החלק שאנו נסוגים אליו בכדי לנוח ולהתגונן מהסביבה,מהחברה.הגפיים,לעומת זאת,הם השלוחות שלנו אל החוץ.בעזרת הידיים והרגליים אנו יוצרים קשר עם החוץ.הגפיים גורמים לנו להתרחב אל מעבר למסגרת שכופה עלינו הגו.הרגליים נשלחות מטה לאדמה בכדי לקרקע אותנו ולייצב אותנו והזרועות נשלחות מהחזה כדי לפעול,לגעת וליצור.

כאשר הגו חזק ומלא והגפיים חלשות אנו נפגוש אדם שגדש את עצמו ברגשות וחקירה עצמית אך מתקשה לבטא או להפעיל עצמו במטרה לממש רגשות ומהווים אלה.אדם זה ירגיש חסום,תקוע וגדוש ברגשות ורעיונות שפשוט לא מתממשים.

כאשר הגפיים חזקות ומפותחות והגו חלש ורפה אנו נפגוש אדם שמקדיש את רוב זמנו לפעילויות חיצוניות ולאנשים אחרים מאשר לעצמו.אדם קשה יתקשה "להישאר עם עצמו" לבד,הוא יחוש חוסר שקט ופחד מסיטואציות שבהם הוא צריך להתמודד עם עולמו הפנימי וינסה לשמר את המצב הנוח על-ידי פעילות מתמדת.

במאמר קצר זה דנו בהתפלגויות העיקריות בגופינו,ונתנו הסברים ופרשנויות להבדלים במערך גופינו.חשוב לי לציין,שאין אדם "מאוזן באופן מושלם", לכולנו יש סטגנציות ,צלקות,גנטיקה, סביבה והתפתחות ששינו את המאזן הרגשי שלנו ומשם את המאזן הגופני והנפשי.יותר מכך, היום אנו יודעים שבכל רגע נתון גופינו משתנה.מיליוני תאים מתים ומתכלים ומיליוני תאים חדשים נוצרים בכל אלפית השנייה ,השינוי הוא תמידי. עם זאת יש סטגנציות שמתקבעות עם השנים ,סטגנציות שאנו נוטים לשמר על-ידי סגנון חשיבה,תנועה וחיים.וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא הראשון מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית

הפוסט הגוף כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה