במאמר זה אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר קן דיכטוואלד, ד"ר ויליאם שוץ, ד"ר רוברט אורנשטיין, ד"ר גיל זולברג, ב.ק.ס איינגאר ודר' אלכסנדר לואן ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.
"אופיו של הפרט כפי שהוא בא לידי ביטוי בתבנית ההתנהגות הטיפוסית שלו משתקף גם ברמה הגופנית על-ידי צורת הגוף ותנועתו.סך כל מתחי השרירים נראה כתבנית…המהווה את "מבע הגוף" של האורגניזם.מבע הגוף הוא ההשתקפות הסומאטית של הביטוי הרגשי הטיפוסי,שבמישור הנפשי נקרא –אופי." (דר' ג'ון פייראקוס).
מקובל למנות חמישה מרכיבים המשפיעים על עיצוב הגוף-נפש האנושי:
1. תורשה – גורמים,תכונות,מראה,איכויות,מידע ומבנה המועברים אלינו גנטית מהורינו (23 כרומוזומים מהאם ו-23 כרומוזומים מהאב).
2. פעילות גופנית – סך כל הפעולות הפיזיות שהתנסינו בהם במהלך חיינו (ישיבה, הליכה, ריצה, רכיבה, ריקוד, אומנויות לחימה, יוגה, ספורט וכו'), כולן משמשות בדרך עקיפה וישירה לעיצוב הגוף-נפש שלנו.
3. פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית – רגשותינו ועמדותינו משפיעים באופן ישיר על הדרך שבה אנו נעים, נושמים ומתפתחים. רגשותינו משפיעים על היציבה שלנו ומשם על איבריים חיוניים פנימיים, מערכת השלד והשרירים, מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונלית.
4.תזונה - הדלק הפיזי והפסיכולוגי שבו אנו מזינים את גופינו ונפשנו.
5. תנאים סביבתיים – כל המסגרות החברתיות, החומריות והפסיכולוגיות שבהן אנו מנהלים את חיינו. מסגרות אלה מקיימות פעילות גומלין הדוקה עם הגורמים התורשתיים באדם. יחסינו עם הסביבה הם תהליך דינאמי הפתוח כל הזמן לשינויים. שינויים שללא ספק משפעים על מערכת הגוף-נפש שלנו.
חמשת מרכיבים אלה מופרדים לשם חקירה וההעמקה, אך למעשה הם בלתי נפרדים זו מזו – בדיוק כמו שבגוף האנושי כל תא קשור לכל התאים האחרים מבחינה מבנית ותפקודית ויוצר ללא הרף יחסי גומלין המשפיעים על סביבתו ועל עצמו. ובדומה למחשבות, אמונות, פחדים, טראומות, רגשות וחלומות שמחוברים יחד ויוצרים את המבנה הנפשי של האדם.
ישנן מספר התפלגויות עיקריות במבנה הגוף-נפש:
בתור מטפל בתנועה אני יכול להבחין שצורתו של הגוף הפיסי (מבע הגוף) משקפת את הגוף הפסיכולוגי השוכן בתוכו.המקורות מציעים לנו מספר התפלגויות לשם אבחון,סיווג וטיפול.
התפלגות ימין/שמאל:
"חצי המוח השמאלי מעורב בעיקרו בחשיבה אנליטית ולוגית, בייחוד בתפקודים מילוליים ומתמטיים. חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד הימני.
חצי המוח הימני אחראי בעיקר על התמצאות בשטח,עיסוקים אמנותיים,מלאכות,דימוי גוף וזיהוי עובדות.חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד השמאלי בגוף" (דר' רוברט אורנשטיין ו דר' קן דיכטוואלד).
הצד הימני של הגוף-נפש נחשב כ: "גברי"- האחראי על הסמכותיות, התוקפנות, האסרטיביות, הפריצה החוצה,היצירה ,ההיגיון והחשיבה הרציונאלית. ואילו הצד השמאלי נחשב כ:"נשי"-האחראי לתכונות כגון :רגשיות,רכות,הכלה,מחשבה יצירתית,הפנמה ועדינות.
בקליניקה אפשר לראות איך לעיתים צד אחד של הגוף מפצה על צד אחר,ולרוב לאחר שיחה עם המטופל אפשר לראות שהבעיות שמציקות לו ברמה הפסיכולוגית-רגשית באים לידי ביטוי בסטגנציה כזאת או אחרת בצד הגוף התואם.לדוגמה:אדם שמדווח על כעס,אגרסיביות ועצבנות על המעביד שלו או על הוריו לרוב יפתח סטגנציה או כאב בצד הימני של גופו.לעיתים אין קשר בין מה שמראה הגוף בהווה לתלונות המטופל,לרוב מדובר בסטגנציה שהתקבעה בגיל מוקדם ויצרה שוני,כאב או סטגנציה כרונית בגופו.
לפי דעתי וניסיוני כשמדובר על שוני בין צד ימין לשמאל (במידה שלא נבע מתאונה או עבודה מסוימת שיצרה את השוני),נובעת בגלל מודל עבודה פנימי וגישות שאנו מפתחים עוד בילדותינו ביחס לחיים,לגופינו,לעצמי,לחברה ולמקומנו בעולם.
התפלגות מעלה/מטה:
המחצית התחתונה של גופינו היא החלק היוצר קשר עם האדמה.הוא קשור ליציבות ,לתנועה ,לשיווי משקל,לתמיכה ולהשתרשות.מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתמיכה, פנימיות, יציבות נפשית,תנועה מול קיפאון ופרטיות.
המחצית העליונה של גופינו היא החלק הקשור לדיבור,לתהליכים קוגנטיבים,לשמיעה,לנשימה ולתקשורת. מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתקשורת,אסרטיביות,שאיפות,פעולה וביטוי.
למטפל התנועתי ניצב אתגר בכדי לבחון את ההבדלים בין פלג הגוף העליון והתחתון.אצל חלק מהאנשים יש הבדלים בולטים וקיצוניים בין השניים.אך לרוב צריך תביעת עין חדה וניסיון בכדי להבחין בהבדלים.
כאשר המחצית התחתונה גדולה יותר יחסית מהמחצית העליונה,הדבר מרמז שהאדם מרגיש נוח יותר בעיסוק בצדדים המייצבים,הפרטיים, הביתיים והמקרקעים של חייו .לרוב אדם זה יטה וינציח לפתח סגנון חיים שיבטיח את המשכיות היחסים והמגעים האלה.כתוצאה מהתנהלות פסיכו-פיזיולוגית זאת המחצית העליונה-הקשורה לתקשורת וביטוי עצמי מתכווצת ונחלשת.רגשות וחוויות משתחררים דרך החזה,העיניים,הגרון,הפה,הלסת,הלב והידיים.אדם שהמחצית העליונה שלו חסומה ומנוונת יחווה סטגנציה מפאת חוסר ונטילציה.
כאשר המחצית העליונה מפותחת ורחבה והמחצית התחתונה חלשה,דקה ומכווצת נפגוש אדם בעל כושר התבטאות טוב,מוחצן מאוד וחברותי.אבל הוא יסבול לרוב מהיעדר יציבות רגשית ופיזית מפאת שורשיו החלשים.
הצגתי כאן שני קצוות מנוגדים וקיצוניים מאוד,לרוב נפגוש בקליניקה אנשים עם נטייה לאחד הקטבים.נטייה שיכולה להשלים פיסה נוספת בפאזל שמכוון את המטופל לעבר הבנה ושינוי.
התפלגות חזית/גב:
רוב בני האדם שמים את מירב תשומת הלב לעבר חזית הגוף,אחרי הכול זה הוא החלק שאנו רואים במראה בכל יום וזהו החלק שאנו מציגים כלפי חוץ.הצד הקדמי משקף את האני החברותי,העצמי המודע.צד זה אחראי להיבטים בנו שאנו ערים להם כגון-עצב, אהבה, תשוקה, תקשורת,אושר ואכפתיות.
ואילו גבינו והצד האחורי של רגלינו.אותו חלק בגוף הנסתר מעינינו משקף את כל אותם יסודות פרטיים והלא מודעים בהוויותינו.אנו גם מסתרים בחלק זה את כל מה שאנו לא רוצים שאנשים יראו.אני בהחלט מסכים לדבריו של קן דיכטוואלד שדימה את הגב למחסן שאליו אנו משליכים את חפצינו הישנים.ובדומה למחסן,כל אותם חפצים ישנים-רגשות שליליים לא נעלמים.הם ממתינים בצל,ממתנים בחלק האחורי של הגופנפש ועם הזמן יוצרים כאב,סטגנציה וחולי.בתור מטפלים בתנועה,אנו נבחין בהתפלגות זאת לפי איכות תרגול כפיפות קדימה של המטופל ולפי טונוס השרירים בחלק האחורי של הגוף.
התפלגות ראש/גוף:
הדבר הראשון שבו נוכל להבחין הוא שבעולם המערבי בדרך-כלל הפנים והראש,להבדיל משאר הגוף לא מכוסים.הפנים הם החלק החברתי ביותר של האדם,והם החלק העיקרי ביצירת תקשורת.רובינו מודעים לראש ולפנים הרבה יותר מאשר לגוף ולצוואר המחוברים אליו.אפשר לראות אנשים בקליניקה ומחוצה לה שאיבדו את הקשר בין הגוף והראש.אצל חלקם יש קושי בהנעת הצוואר לצדדים,חלקם מטים את הסנטר לכיוון החזה וחלקם מבליטים אותו קדימה.כל תנועה לא מאוזנת עם הראש יוצרת תגובת שרשרת קינזיולוגית שמשפיעה על עמוד השדרה הצווארי ומשם כמו במגדל קלפים לשאר הגוף.בנוסף,טעות נפוצה היא לתפוש את הראש כמשכן ההיגיון,החוכמה והנפש ואילו הגוף כמושב הרגש והאינסטינקטים. אומנות הטיפול בתנועה ואומנות היוגה מלמדות אותנו שהגוף והראש מחוברים הם,כל תא ותא בגוף הוא מוח בפני עצמו ,וכל אותם תכונות "גבוהות" נמצאות גם בגוף וגם בראש.ההפרדה היא שורש החולי וחוסר האיזון.
התפלגות גו/גפיים:
גֵו (טורסו) הוא כינוי באנטומיה לחלקים הגדולים ביותר בגוף האדם ללא החשבת הגפיים והראשמכונה גם "טרונק"-(גוף חסר גפיים וראש). הטורסו כולל את החזה, הגב והבטן.
הגו נתפש בעינינו כ"גרעין" הגוף,החלק המרכזי ,הליבה.זהו החלק שאנו נסוגים אליו בכדי לנוח ולהתגונן מהסביבה,מהחברה.הגפיים,לעומת זאת,הם השלוחות שלנו אל החוץ.בעזרת הידיים והרגליים אנו יוצרים קשר עם החוץ.הגפיים גורמים לנו להתרחב אל מעבר למסגרת שכופה עלינו הגו.הרגליים נשלחות מטה לאדמה בכדי לקרקע אותנו ולייצב אותנו והזרועות נשלחות מהחזה כדי לפעול,לגעת וליצור.
כאשר הגו חזק ומלא והגפיים חלשות אנו נפגוש אדם שגדש את עצמו ברגשות וחקירה עצמית אך מתקשה לבטא או להפעיל עצמו במטרה לממש רגשות ומהווים אלה.אדם זה ירגיש חסום,תקוע וגדוש ברגשות ורעיונות שפשוט לא מתממשים.
כאשר הגפיים חזקות ומפותחות והגו חלש ורפה אנו נפגוש אדם שמקדיש את רוב זמנו לפעילויות חיצוניות ולאנשים אחרים מאשר לעצמו.אדם קשה יתקשה "להישאר עם עצמו" לבד,הוא יחוש חוסר שקט ופחד מסיטואציות שבהם הוא צריך להתמודד עם עולמו הפנימי וינסה לשמר את המצב הנוח על-ידי פעילות מתמדת.
במאמר קצר זה דנו בהתפלגויות העיקריות בגופינו,ונתנו הסברים ופרשנויות להבדלים במערך גופינו.חשוב לי לציין,שאין אדם "מאוזן באופן מושלם", לכולנו יש סטגנציות ,צלקות,גנטיקה, סביבה והתפתחות ששינו את המאזן הרגשי שלנו ומשם את המאזן הגופני והנפשי.יותר מכך, היום אנו יודעים שבכל רגע נתון גופינו משתנה.מיליוני תאים מתים ומתכלים ומיליוני תאים חדשים נוצרים בכל אלפית השנייה ,השינוי הוא תמידי. עם זאת יש סטגנציות שמתקבעות עם השנים ,סטגנציות שאנו נוטים לשמר על-ידי סגנון חשיבה,תנועה וחיים.וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.
מאמר זה הוא הראשון מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.
ביבליוגרפיה:
גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד
יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג
אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר
ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית