1.תודעה שקטה:כאמצעי ולא כמטרה.זו אחת התובנות החשובות ביותר לתרגול.זהו כלי שמאפשר לי התבוננות בתרגול שלי.בזמן תרגול צריך להיות בהווה ,במיוחד בתרגול מתקדם יותר,בכדי להבחין בניואנסים הקטנים ביותר ובתנועה הפנימית.

2.גוף שקט:לרוב,תודעה שקטה תביא אותנו לגוף שקט."ברוגע יש מתח,המתח אינו נוקשה.במתח יש רוגע,הרוגע אינו רפיון".להיות במצב של דריכות רפויה במהלך התרגול.הדרך לגוף שקט מתחילה בנשימה ובהרפיית המתח בפנים.בד"כ הוצאת אוויר בצורה נכונה ומלאה משפיעה על הגוף וגורמת לו להתרכך ולהיות שקט.

3.התכוונות:כשישנה התרגול נכון,כשאיננה התרגול ריק.מיקוד,ריכוז אל תוך התרגול ומטרתו.ההתכוונות תבוא לידי ביטוי בתנועה פנימית.המקום שבו אני מתמקד-לשם הולכת האנרגיה."Where the mind goes, the che goes".

4.השתרשות:נעשית דרך התכוונות.כשיש השתרשות יש תנועה כלפי מעלה.ככל שהרגליים שלי יהפכו לשורשים חזקים יותר-העמוד שידרה שלי יהפוך לגזע עבה וחזק יותר.ככל שהרגליים של המרגל נחלשות הגוף נחלש ונסגר ולאט לאט מאבד מיכולותיו הפוטנציאליות.

5.חיבור בין קצוות:הכוונה היא שלכל תנועה יש את הצד השני שלה.לדוגמה:כשמשתרשים ומכים שורש צריך להתחבר למקום הכי רחוק-לקודקוד.אנו עושים זאת בכדי להאריך את הגוף.כל תנועה מתחילה מהצד השני ומשפיעה גם עליו:כשאני נע למטה אני בעצם גם נע למעלה,כשאני נע ימינה אני גם נע שמאלה,כשאני נע החוצה אני בעצם גם נע למרכז."כשחלק נע,אין חלק שאינו נע.כשחלק במצב שקט,אין חלק שאינו שקט. כשמושכים בשערה אחת,כל הגוף נע".

6.תנועה:בבסיס התרגול של האסנות(מנחי הגוף) קיימת תנועה-לרוב נראית לעין,לעיתים נכבית.אפשר לדמות את התנוחות למילים,כשאני מחבר מספר מילים נוצר משפט.התנועה היא הדבק שהופך את אוסף המילים למשפט,לשיר.התנועה חייבת להתחיל ממרכז הגוף.בתנועה נכונה חייבת להיות נוכחת הנשימה-התנועה שלי מבטאת את הנשימה שלי.הגוף הנע מגלם מבחוץ את תנועת הנשימה.

7.נשימה:הנשימה תמיד נוכחת בתרגול.אסור "לאלץ" את הנשימה להיכנס פנימה,המתרגל "מזמין" את הנשימה להיכנס.כשהנשימה נכונה היא תורגש בכל הגוף.הנשימה היא הזרע לכל פעולות האדם.

8.קצב:ככל שהתרגול שלי יהיה יותר קצבי ומסונכרן-התרגול יהיה יותר אפקטיבי,שקט,שלם ומדויק.יש זרימה ושינוי בין תנועה לתנועה.כשיש למתרגל קצב ותנועה נכונה הוא ילמד את אומנות ה-vinyasa(מיקום במרחב).המתרגל ילמד לחבר את המילים לכדי משפט נכון ומסודר,שתומך בגוף ובתרגול.מתנוחה לתנוחה,דבר מוביל לדבר,דבר פותח דבר.

9.מידה נכונה:רגישות,ערנות וכנות.כשיש לנו אש-אם אנו נזין אותה מעט מידי היא כבה,אם נזין אותה יותר מידי היא כבה או שתהפוך חמה מידי.בהשוואה לתרגול:אם אני יתאמן בכל יום בהגזמה ,בצורה לא מאוזנת ובלי לשים לב לצרכים הפנימיים שלי-הגוף ייצר יותר מדי אש (חום)-וזה מצב שיכול ליצור יובש ברקמות,מחזור לא סדיר,פגיעות במפרקים ובאיברים ותנודות מנטאליות לא רצויות.

10.קבלה:צריך ללמוד לקבל את עצמנו.הכנות היא לזהות מה מגיע מהראש ומה מגיע מהגוף.הנטייה של גופינו היא לגלוש לעצלות,המתרגל בסבלנות ואומץ רב צריך לפתח משמעת-עצמית וכוח רצון.במהלך תרגול היוגה עולים דברים-מחשבות,זיכרונות,חוויות סומאטיות ותובנות.אסור להחזיר את אותם תכנים בחזרה לחדרים אפלים בתוכנו.צריך להיות ערים,מודעים ,קשובים ולתת לאותם תכנים פנימיים לצאת ,ולנסות לעשות איתם תהליך טיפולי-חיובי.

הפוסט עשרת התובנות של דרך היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

העד,ההוויה ובהירות התודעה/דודו רווח

*"בטקסטים המוקדמים יותר של היוגה ישנה תפיסה ודנטית (Vedanta) הצועדת לצד הטכניקות היוגיות.תפיסת עולם זו דוגלת במציאות אחת,שהיא רוחנית ביסודה.ואילו האדם ש"אינו רואה" חווה מציאות זו כרבת-פנים.עם זאת,פטנג'לי עצמו מציע בסוטרות תפיסה דואליסטית.הוא העמיד את הנשמה,העצמיות,העד (purusha) מול הטבע,ההוויה (prakriti) כישויות הקיימות בפני עצמן ונפרדות לחלוטין. ישנם יחסי גומלין חשובים בין הפורושה(העצמיות)-הפרקריטי(ההוויה)- והצי'טה(citta-תודעה).

היוגי המפורסם ט.ק.וו.דסיקשר (בנו של המאסטר קרישנמצ'ריה) טוען שאחד הרעיונות החשובים ביוגה סוטרה של פטנג'לי נוגע לדרך שבה אנו תופשים את הדברים,והוא מסביר מדוע אנו תמיד נקלעים לקשיים בחיינו.אם אנחנו יודעים לייצור בעיות כאלה,נוכל גם ללמוד כיצד להשתחרר מהן.

כיצד פועלת התפישה שלנו?

 פעמיים רבות אנו משוכנעים שהבנו סיטואציה מסוימת בצורה "נכונה",ואז אנו פועלים לפי תפישה זו.עם זאת,בפועל מתברר שהשלינו את עצמנו,ולכן הפעולות שעשינו עלולות לגרום צרות לנו או לאחרים.בעייתי באותה מידה הוא המצב שבו אנו מפקפקים בהבנה שלנו כשהיא בעצם נכונה,ולכן איננו נוקטים שום פעולה אל אף שהפעולה שלנו עשויה להועיל במקרה זה.

היוגה סוטרה משתמשת במושג אווידיה כדי לתאר את שני הקצוות האלה של טווח החוויה.הפירוש המילולי של אווידיה הוא "הבנה מוטעית",והיא מתארת תפישה שגויה או חוסר הבנה.אווידיה גורמת לבלבול בין הגס לעדין.ההפך מאווידיה היא וידיה-"הבנה נכונה".

לא קל לקלוט את האווידיה בתוכנו. קל יותר לזהות את מאפייני הענפים של האווידיה.

הענף הראשון של אווידיה הוא מה שאנו מכנים "אגו"(אסמיטה)-הוא דוחף אותנו למחשבות כמו "אני חייב להיות טוב יותר מאחרים","אני הטוב ביותר" וכו'.

הענף השני של האווידיה מתבטא בהצבת דרישות (ראגה)-אנו רוצים משהו היום מכיוון שהוא היה נעים לנו אתמול,לא מפני שאנו ממש צריכים אותו היום("אני רוצה את המאכל ההוא..",אני רוצה להיות עם האדם ההוא..").אנו רוצים דברים שאין לנו.אנו רוצים לשמור את מה שהתבקשנו לתת.זוהי ראגה.

הענף השלישי של אווידיה הוא דחייה (דוושה)-הייתה לנו חוויה קשה ואנחנו חוששים לחוות אותה שוב,לכן אנו דוחים אנשים,מחשבות ואת הסביבה הקשורים לאותה חוויה,בהנחה שהם שוב יובילו אותנו לכאב.דוושה גם גורמת לנו לדחות דברים שאנחנו לא מכירים.

הענף הרביעי הוא פחד (אבהיניוושה)-אנו חשים לא בטוחים,חווים ספקות לגבי מיקומינו בחיים, אנו פוחדים שאנשים ישפטו אותנו לשלילה. אנו לא רוצים להזדקן וכו'…

ארבעת ענפים אלה של אווידיה,ביחד או לחוד,מערפלים את תפישתנו.

מטרת היוגה היא להפחית את שכבת האווידיה כדי שנפעל בצורה נכונה.

העצמיות (purusha )היא ללא שינוי ולחלוטין בלתי מהולה.ע"פ היוגים ,העצמיות היא מושא ההתנסות היחיד בעל ערך-והוא הערך העליון."העצמיות היא המציאות היחידה שנותרת,לאחר שהיתר נשחק ומתבטל מכוחו של הזמן"(ג'ורג' פוירשטין).הבהגבדגיטה מוסיפה-"הוא לעולם אינו נולד או מת.הוא לא התהווה ולא יתהווה.הראשון הזה הוא לא נולד,הוא נצחי ואינסופי.הוא לא נשחט,כשהגוף נשחט".

הפורושה יכולה לתפוס את השינוי התמידי של הדברים,מכיוון שהיא עצמה אינה ניתנת לשינוי.

אך גם הפורושה עצמה עטופה באותו מעטה של אווידה המכסה את התודעה.

הפורושה היא החלק בנו שיש לו יכולת ראייה ותפישה אמיתית.

"התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה-העצמיות,שהיא בלא השתנות".(פטנג'לי )

ההוויה,טבע (prakriti) הוא הנראה והעצמיות היא הרואה.

הוא נתון לשינוי תמידי וכולל את כל מה שהוא חומר-כולל התודעה,המחשבות,הרגשות והזיכרונות שלנו

בהוויה נע החומר בשלושה מצבי אנרגיה:

סטווה(sattva)-טוהר,לובן,קלילות,ניקיון,שקט נפשי

ראג'אס(rajas)-פעלתנות,אודם,אי-שקט,תנועה,אי-סדר,כעס.

טאמאס(tamas)-יציבות,כהות,ריקבון,עצלות,לכלוך,אדישות,בערות.

ההוויה נמצאת כל הזמן בהשתנות מתמדת ונעה בין המצבים האלו ובין גוני המיזוג שלהם.

ההוויה אינה רק ישות מכנית,אלא היא כוללת בתוכה את התודעה-citta,וכך נוצרות נקודות החיבור בין שני הקטבים-הפורושה והפרקריטי.

"לנראה תכונות של בהירות,תנועה ויציבות-הוא עשוי מהיסודות ומהחושים,ומטרתו הנאות העולם והשתחררות".( פטנג'לי).

התודעה ((citta היא הבמה עליה מתרחשת הדרמה של החיים. הצ'יטה אינה ישות בפני עצמה אלא חלק מהטבע,מההוויה. דרך השימוש בתודעה אנו קולטים את ההוויה ויכולים גם לקלוט את העצמיות.

הצ'יטה מגלה את ההוויה-את העולם-ולאט לאט מגלה לא רק את ההנאות אלא אף את הסבל,את ההשתנות הבלתי פוסקת.כאשר היא מואסת בעולם,היא מחפשת אפיקים חדשים,שלא יישחקו,ולבסוף היא מפנה את מבטה אל עבר העצמיות.כל היוגה-סוטרה היא שרטוט מפה עבור תודעה החפצה להיפגש עם העצמיות,הנשמה.

התודעה בנויה מחלקים נוספים:

מנאס(manas)-לפי הכתבים זה החלק בתודעה שאחראי למחשבות ולרגשות.

בודהי(buddhi)-האינטליגנציה הגבוהה והבהירה שבתודעה.ההבנה.

בנוסף,פעילים בתודעה עצמה גורמים אחדים:

סמסקרה(samskara)-הטבעה.משקע בתודעה הנוצר מכל פגישה עם המציאות הסובבת אותנו מיום לידתנו.כל מגע עם ההוויה מוטבע בתוכנו.כאשר משהו במציאות נוגע בנו ומעורר זיכרון עמוק,עולה הטבעה זו לסף הכרתנו ומעצבת תגובה.

וסאנאס(vasanas)-רשמים.אלו הן נטיות אופי שמשפיעות אף הן על ההתייחסות להוויה.ניתן להתייחס אליהן כאל תכונות גנטיות.

נירודה(nirodha)-הגבלה.

קאיבליה(kaivalya)-ראייה בלבדית ומתמשכת של העצמיות.בסוף מסע רוחני נוצרת מציאות,שאין ממנה נסיגה,מציאות של ראייה בלעדית.

"יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה".( פטנג'לי).

השאלה שעולה היא –מדוע בכלל אנו מתחילים במסע הזה? התשובה היא שאנו חשים שלא תמיד אנו עושים את מה שעשוי להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו או בשביל אחרים,מכיוון שאנו מבחינים שהרבה פעמים איננו מזהים דברים מסביבנו ובתוכנו בצורה בהירה מספיק.ומדוע זה קורה? מכיוון שמעטההאווידה מערפל את התפיסות שלנו.אנחנו יכולים בכל רגע נתון להיות צודקים או טועים בהערכתנו את המצב,אך איננו יכולים לדעת זאת באותו רגע.אם נקודת המבט שלנו על מצב כלשהו היא מוטעית,זה אומר שקיימת אווידה ושהפעולה הבאה שלנו תהיה מעורפלת על ידה.כך אווידה משפיעה על הפעולה שלנו וגם על תוצאותיה,שעמן נצטרך להתמודד במוקדם או מאוחר.

האווידה מתבטאת בארבע דרכים:

אסמיטה-האגו: "אני צודק","אני עצוב" וכ'.

ראגה-הרצון .התשוקה שיהיה לנו משהו,בין אם אנו צריכים אותו ובין אם לא.

דוושה-דחייה: מתבטאת בדחייה של דברים וברגשות של שנאה.

אבהיניוושה-פחד: בעקבות פחדנו מהמוות נאחזים בחיים בכל כוחנו.

המטרה העיקרית בתרגול היוגה היא להפחית את האווידה,כך שבהדרגה תוכל ההבנה לעלות אל פני השטח.

אווידה משתנה על פי הצורה שבה היא מתגלית: לפעמים היא תתגלה כחרדה,במקרים אחרים כדחייה,היקשרות,תאבת בצע וכ'.ארבעת ההיבטים של אווידה לא תמיד נוכחים ביחס שווה,אף על פי שבאופן רגיל כל ההרבעה תמיד נמצאים שם,בד"כ היבט אחד או שניים הם דומיננטים והאחרים מסתתרים מאחורי הקלעים.כמה ימים של תרגול יוגה והתבוננות יכולים לעזור לזמן קצר,אך התועלת לא תימשך לנצח.עלינו להניח לבנה על לבנה,זהו תהליך הדרגתי.עלינו לעסוק בתרגולים אלה בקביעות,מכיוון שלמרות שהיום הגענו רחוק יותר מאתמול,מחר אנו עלולים להידרדר צעד אחד אחורה. לעולם אל לנו לשבת בחיבוק ידיים ולשקוע בשביעות רצון עצמית כאשר נראה לנו שאנו משוחררים מהאווידה.מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של אווידה עלינו להישאר דרוכים וערניים בזמן הפעולות שלנו ולהמשיך במאמצינו להפחית את השפעת האווידה עלינו.אנחנו נדרשים להיות פעילים באופן קבוע עד שהזרעים של אווידה יישרפו ולא יוכלו לנבוט עוד.כל זמן שנמצא שם הזרע,איננו יכולים לדעת אף פעם אם הוא יצמח או לא.תרגול היוגה עוזר לכך שזרעים אלה לא ינבטו ויגדלו מחדש.

כל פעולה שנובעת מאווידה תמיד מובילה לצורה זו או אחרת של דוהקהה(סבל,צרות,חולי,מוגבלות).לעיתים קרובות מאוד קורה שאנחנו לא רואים את האווידה שלנו בצורה של אנוכיות,תשוקה,שנאה או פחד,אלא יכולים לתפוש רק את התוצאה,את הדוהקהה.

בפעולה שנובעת מתודעה בהירה לא יכולה להסתתר דוהקהה כלשהי. דוהקהה יכולה לעלות אפילו מתוך המאמץ שלנו להתקדם בדרך היוגה.כאשר אנו רואים משהו שהיינו רוצים בו,עדיין לא קיימת דוהקהה. דוהקהה מתחילה לתפוס אחיזה כאשר אנחנו לא יכולים להשיג את מה שאנו רוצים. הרבה פעמים כאשר ההרגלים שלנו מופרים אנו חווים דוהקהה.סוג זה של דוהקהה נובע מהפעולות שלנו עצמנו,שהסבו לנו תחושה של סיפוק. ומכיוון אחר-לפעמים התהליך של עזיבת מסלול ישן שהבנו שאינו טוב בשבילנו הוא כואב ויכול לגרום ל דוהקהה.ההיפרדות מההתנהגות או הדפוס שאליהם אנו רגילים יכולה להיות מאוד כואבת.

לפי היוגה סוטרה ,לתודעה שלנו יש 5 אופני פעולה שאותם אנו מכניםוריטי-תנועות:

פראמנה-תפישה ישירה דרך החושים שלנו.

ויפריאיה-הבנה לא נכונה.

ויקלפה-הכוח של הדמיון.(הכוונה היא לידע או הבנה המבוססים על רעיונות שאין להם קשר במציאות).

נידרה-שינה חסרת חלומות.

סמריטי-זיכרון.(היכולת של התודעה לאחסן חוויה או מראה).

כל היכולות האלה ,פרט לנידרה,פועלות יחד.אנחנו חווים תערובת שלהן בכל רגע של היום.פעילויות מנטאליות אלה,לא בהכרח טומנות בחובן צורה כלשהי של דוהקהה,אבל יכולות להשפיע על כמות הדוהקהה הקיימת.

היוגה מתארת שלוש איכויות של התודעה: טאמאס,ראג'אס וסאטווה-נקראות יחד גונות. הגונות כוללות 3 איכויות אלה שמיוחדות לכל מה שהוא חומר-לרבות המחשבות שלנו,הרגשות שלנו וכל טווח הפעילות המנטלית שלנו-אך לא לפורושה. התנועה של 3 הגונות יכולה גם היא לגרום לדוהקהה.

טאמאס-מתאר מצב של כבדות ואיטיות במחשבה ובקבלת החלטות.מצב זה מעלה דוהקהה.

ראג'אס-מתאר מצב של תנועה,יצריות,נמרצות,אי יציבות ומהירות מחשבה.מצב זה גם מעלה דוהקהה.

סאטווה-האיכות השלישית של התודעה שמתארת את היעדר שתי האיכויות האחרות.אין כבדות ועייפות וגם לא נמרצות וחוסר מנוחה,אלא רק בהירות ותובנה זכה,בהירה ושקופה.ממצב זה של התודעה לא עולה הדוהקהה.

שלוש איכויות אלו נתונות למחזורים משל עצמן-לפעמים אחת מהן שולטת ולפעמים אחרת.

היוגה סוטרה מציינת שאף על פי שדוהקהה יכולה להימצא בכל מקום,אנחנו לא תמיד תופשים אותה,וכנראה שיש אנשים שלעולם לא יהיו מודעים אליה כלל. הפרשנות של ויאסה ליוגה סוטרה נותנת דוגמה נהדרת לכך.נאמר שם שאבק המתיישב על העור אינו מזיק,אך אם רק חלקיק זעיר ממנו ייכנס לעין,זה יכאב מאוד. במילים אחרות: אדם המחפש בהירות נעשה רגיש מכיוון שעיניו חייבות להיות פקוחות,אפילו אם מה שהן רואות הוא לפעמים מאוד לא נעים.מי שמחפש בהירות תמיד רואה יותר סבל מאחרים.

דרך תרגול היוגה שלנו אנחנו מנסים להיות מודעים יותר לתנועות הפנימיות האלה,להפחית את המגבלות הנובעות מהן ולהימנע מהיווצרות דוהקהה עתידית.כאשר אנחנו הופכים מודעים לדוהקהה ורואים בה דבר שיש להתמודד עמו,אנחנו גם מסוגלים למצוא דרך להיפטר ממנה.לכן מודעות לדוהקהה היא הצעד הראשון להשתחררות ממנה.מעט גמישות מחשבתית  תמיד מפחיתה דוהקהה.

הקשר בין התודעה(צ'יטה) לחלק בנו שרואה(פורושה) הוא מורכב- הפורושה יכולה לראות רק באמצעות התודעה.אם התודעה צבועה ומוכתמת,התפישה תהיה צבועה ומוכתמת גם כן,והדבר ישפיע על הפורושה.

אבל אם התודעה בהירה,כוח ההתבוננות שלה יהיה במיטבו.מאחר שהפורושה מתבוננת דרך התודעה ובעזרתה,איכות ההתבוננות של הפורושה תלויה לחלוטין באיכות התודעה.מכיוון שאיננו יכולים לעבוד ישירות עם הפורושה,אנחנו מתמקדים בתודעה.בעזרת היוגה הופכת התודעה בהתמדה לשקופה יותר,כך שהפורושה מסוגלת לראות בבהירות רבה יותר ולהפוך את הראייה הזו לנגישה לנו.

לעיתים קרובות מאוד התודעה הי זו שמחליטה להיכן תופנה תשומת לבנו.היא עושה זאת מכיוון שהיא הותנתה לעשות זאת.ההתניה של התודעה,שגורמת לה לפעול באותו כיוון שוב ושוב,נקראת סמסקרה.

סמסקרה היא כלל הפעולות שלנו שמתנות אותנו להתנהג בדרך מסוימת.סמסקרה יכולה להיות חיובית או שלילית.דרך היוגה אנחנו מנסים ליצור סמסקרה חדשה וחיובית במקום לחזק את הסמסקרה הישנה שהגבילה אותנו.כאשר דפוסי ההתנהגות החדשים הופכים חזקים יותר,הדפוסים הישנים הופכים לחסרי יכולת השפעה.

אנחנו יכולים להבין בקלות רבה מהי פורושה אם נחשוב לרגע על מה שחסר בגוויה.עם המוות,הפורושה נעלמת.הגוף,המוח ואיברי החישה עדיין נוכחים,אך הם חסרי חיים,כי הפורושה איננה.אך בשביל הפורושה אין כל מוות.אנחנו יודעים שיש פורושה רק מפני שלפעמים אנחנו חווים רגעים של בהירות.הפורושה היא  העד המרכזי לכל פעולותינו.העד הוא פעיל ,אך איננו מושפע ממה שהוא רואה.מכיוון שהפורושה פועלת דרך הצ'יטה(התודעה),היא יכולה לראות רק כאשר התודעה בהירה.

ע"י הבנה עמוקה של הבעיות והבלבול אנו יכולים להתקדם לכיוון הבהירות.

אם קיימת בהירות אמיתית ,אנחנו חווים שקט ושלום בתוכנו.אם ישנה רק בהירות אינטלקטואלית,ייתכן שנהיה שמחים למשך רגע או שניים,אך תחושה זו לא תימשך. המטרה שלנו היא השתחררות מדוהקהה,ממצוקה ומסבל. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להכיר בדוהקהה,אנחנו חייבים לדעת שהיא מתעוררת בעקבות הבנה לא נכונה מתוך אווידיה ,ואנחנו חייבים להכיר בכך שאנחנו יכולים להימנע ממנה. המטרה שלנו בתרגול היוגה היא לגרום לשינוי באיכותה של התודעה,כדי שנוכל לתפוש יותר דרך הפורושה.היוגה מנסה להשפיע על התודעה כך שהפורושה שלנו תוכל לפעול ללא הפרעות.

שלושת הגופים:

האורגניזם האנושי מורכב מחלקים שונים ונבדלים זה מזה,הקשורים זה עם זה באופן בלתי ניתן להפרדה פחות או יותר.

שטולה-הגוף הפיזי הגס

שוקשמה-הגוף הדק

קרנה-הגוף הסיבתי

אלו הם שלושת השמות הניתנים לגופים השונים של הנשמה הטהורה.

-הגוף הפיזי הגס מכיל חלקיקים של חומר הלוקחים מן האדמה או מהמישור הפיסי. הגוף הפיסי מורכב מחמישה יסודות-אדמה,מים,אוויר,אש וחלל. גוף זה נקרא "דהה" בסנסקריט,הואיל   והוא מתבלה בעת הזקנה ויש לו מספר שלבי קיום שהם: הלידה,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה.

-הגוף הדק או האסטראלי עשוי מתשעה עשר יסודות, שהם: 5 אברי פעולה: ידיים,רגלים,פה,אברי המין,פי טבעת. 5 אווירים חיוניים:פראנה,אפאנה,סאמנה,אודאנה,ויאנה. 5 איברי מידע: עיניים,לשון,עור,אוזניים,אף. ו 4 כלים פנימיים הקרויים: תודעה,שכל,תת-מודע,האני. בגוף זה בא לידי ביטוי טבעו הריגושי של האדם.גוף זה הו האמצעי להתנסות בהנאה ובכאב.הוא מתפורר רק כאשר האדם מגיע לשחרורו הגמור שבו הוא נעשה אחד עם אלוהים,(לפי הכתובים זה השלב השביעי והאחרון בתוך שלבי הסמהדי,ההארה) .

-הגוף הסיבתי ידוע בתור הקרנה שרירה או גוף הזרע.

חמשת המעטים:

חמישה מעטים(קושה) מכסים את הנשמה.היא מכוסה ע"י הגוף,האוויר החיוני,התודעה,השכל והגוף    הסיבתי.

חמשת המעטים ידועים בשמות אלה:

אנמיה קושה-מעטה המזון-מעטה המזון בגוף הפיזי הגס עשוי מחמישה יסודות- אדמה,מים,אוויר,אש וחלל.

פרנמיה קושה-המעטה החיוני-המעטה החיוני עשוי מאווירים חיוניים ומחמישה אברי פעולה.

מנומיה קושה-המעטה התודעתי-המעטה התודעתי מורכב מהתודעה,התת מודע וחמשת אברי המידע הנקראים ג'ננה אינדרים בסנסקריט.

ויג'ננמיה קושה-המעטה השכלי-המעטה השכלי מורכב מן השכל והאני ופועל באמצעות חמשת אברי המידע או אברי התחושה.

אננדמיה קושה-מעטה האושר-האחרון הוא מעטה האושר,הואיל ובאמצעותו מתנסה היחיד בתוצאותיו של מעשה טוב.כאשר אנו ישנים,אנו יודעים שמחה,אושר,שלווה ונחת,אשר מושגים באמצעות המעטה הזה.

חמשת המעטים הללו מתחלקים לשלושה גופים: הפיסי,האסטראלי והסיבתי.

לגוף הפיסי ישנו מעטה אחד-מעטה המזון.

לגוף האסטראלי ישנם שלושה מעטים- החיוני,התודעתי והשכלי.

לגוף הסיבתי ישנו מעטה אחד-מעטה האושר.

במצב העירות,האדם מתפקד באמצעות הגוף הפיסי,במצב זה כל חמשת המעטים מתפקדים.

במצב חלום פועל האדם עם ארבעה מעטים-החיוני,התודעתי,השכלי ומעטה האושר.

במצב השינה העמוקה הוא מתפקד עם מעטה האושר בלבד.

הקיום,הלידה ,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה הם תכונות השייכות למעטה הפיסי.

הרעב,הצמא,החום והקור הם תכונות השייכות למעטה החיוני.

החשיבה,הטלת הספק,הכעס,התשוקה,הצהלה,הדיכאון,דמיון –שווא וכו' הם תכונות השייכות למעטה התודעתי.

הבחינה וההחלטות הם תכונות השייכות למעטה השכלי.

החוויה של האושר  שייכת למעטה האושר.

מדבריו העמוקים של סואמי וישנו דיוננדה אנו יכולים לראות שישנם גופים דקים יותר של הנשמה,הפועלים בגופים שונים בתנאים נפשיים שונים.

הפילוסופיה של היוגה מלמדת שהאדם האמיתי איננו גופו,כי אם האני האלמותי,שכל בן-אנוש מודע לו עד לדרגה מסוימת לפי התפתחותו הרוחנית.האדם אינו הגוף,כי אם רק שוכן בו ומשתמש בו,בגוף,כבכלי.

כתוב ב"סרימד-בהגודגיטה" שהגוף דומה לשמלה,שהרוח לובשת אותה ופושטת אותה מזמן לזמן,כאשר השמלה הישנה מתבלה.מעטה בשרי זה הוא חיוני לגילויו של האדם בשלב מסוים זה של התפתחותו.אף-על-פי שהיוגי מקדיש תשומת לב וטרחה מרובה לגוף הפיסי,הוא עולה מעל לנקודה זו ומביא את הגוף תחת פיקוחה של התודעה,ולבסוף הוא משתמש בשניהם כאחד לשם עיסוקיו הרוחניים הסופיים והעילאיים יותר.

התודעה והגוף הם בני ברית הפועלים ומשפיעים זה על זה. אצל רובינו הגוף חזק יותר מהתודעה וכופף את רצונו עליה. לפי נוסחה זו אפשר להבין שעל ידי לימוד הפיקוח והשליטה על הגוף נוכל לאמן את התודעה,ולחשוף,בהדרגה,את טבעה האמיתי.

על מנת להגיע לפיקוח על הגוף ועל התודעה עלינו להסתייע תחילה בתרגילים פיסיים מסוימים,לאחר שהגוף נתון לפיקוח מספיק,יכולים אנו,להתחיל לאמן את התודעה.טוהר התודעה אינו אפשרי ללא טוהר הגוף,שבו היא מתפקדת ואשר ממנו היא מושפעת.ע"י אימון באסנות ופרנאימה נעשית התודעה מרוכזת בנקודה אחת,וכך אדם יכול להתקדם בזהירות בהתרכזות ובמדיטאציה. עם אימון התודעה גובר כוח הריכוז,וברגע של חסד אנו עשויים למצוא את אותה היחידה היסודית אשר ממנה נוצר כל הקיום האישי שלנו,שהיא בעצם חלק מהאינטליגנציה האחת שנעשית רבות.

ב.ק.ס. איינגאר מטיב לתאר את ההתפתחות הרוחנית של האדם בספרו "עץ היוגה": "יום או יומיים אחרי שהזרע נזרע,הוא נובט ומתפתח לשתיל.שתיל זה ידוע כדהרמנדריה…אבר הסגולה.אבר הסגולה הוא המצפון.נביטת זרע הנשמה מניבה את התפיסה הראשונה,תפיסה של מידות ומצפון,פתיחה של שער.

כשהזרע נפתח כך,צומח ממנו גבעול שהוא הצ'יטה או תודעה.הגבעול היחיד שיוצא מהזרע נחלק לענפים שונים-ענף אחד הוא העצמי הקטן,הידוע כאסמיטא.אחר הוא האגו או אהמקארה.אסמיטא הוא מודעות הפרט לקיומו.זה עדין לא אגו.זו מודעות של העצמי,של האני.אהמקרה הוא אגו-זוהי הנביטה של האסמיטא,התעוררות העצמי לפעולה.כל עוד אין העצמי פועל,זהו אסמיטא,אבל ברגע שהוא מבטא את עצמו בפעולה הוא נהפך לאהמקרה.

כשהתודעה מתפתחת היא מתפצלת לכמה ענפים:האהמקארה או האגו,הבודהי או התבונה,המנס או המינד.כששלושתם ממשיכים לגדול,מתפצלים מהם עוד ענפים-הקרמנדריה והניאננדריה.אלה אברי הפעולה והחישה הבאים במגע עם העולם החיצוני ויוצרים גלי מחשבה,תנודות,כוונות,אפנונים והתאמות.כמו עלי העץ הפוגשים את האטמוספרה,העצמי הפרטי,התבונה הפרטית והמיינד באים במגע עם העולם החיצוני ואוספים מידע שמוזן חזרה לענפים,ומשם לגבעול או לגזע המרכזי של התודעה והלאה אל זרע הנשמה.כך אברים אלה פועלים כגשר שמביא את הגוף הפנימי והגוף החיצוני במגע זה עם זה."

…אברי החישה והפעולה שלנו קיימים כדי לאסוף ידע והבנה וכדי לפתח את התבונה ואת האגו,וכך הם מזינים את העצמי ואת הזרע המקורי,הנשמה,שהיא הסיבה המכילה את מהות השלם כולו.כפי שהעץ מתפתח במסע החוצה מהזרע דרך הגבעול אל הענפים והעלים,כך במסע השיבה עליו לעבור מהעלים ועד לזרע.בתרגול אסנות אתם חשים את האנרגיה הזורמת במערכת שלכם.אתם חשים איך היא עובדת,איך היא זורמת.בעץ האנרגיה זורמת מהזרע לעלים וכשהעלים במגע עם האוויר,הם מזינים אנרגיה חזרה במסע בכיוון ההפוך,דרך הענפים והגבעול אל השורש,והשורש שב ומצמיח את העץ כדי שיוכל ללבלב וליצור פרחים ופירות."

תודה מיוחדת למורי היקר דודי מלכא, שנוטע בי השראה ורצון להמשיך לחקור, לרפא ולחדור מבעד הצללים שבי.

תודה לאל ,לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

מאת: דודו רווח

davidrevach1@gmail.com

בברכת תרגול פורה,מאוזן ושלם

סוף

 ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ב.ק.ס איינגאר-אור על היוגה

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

סואמי וישנו דיוננדה-ספר היוגה השלם

אורית סן גופטה- תרגום ליוגה סוטרה של פטנג'לי

הפוסט הפסיכולוגיה בראי היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

הטקסטים המוקדמים של ההתה-יוגה מסכימים כולם על תשע האסנות הבסיסיות והחשובות מכולן.שמהן,נגזרו והתפתחו כל הוואריאציות שאנו מכירים היום.

תשע אסנות אלו הם הזרע לכל האפשרויות הבלתי מוגבלות של התנועה ולכל שאר התנוחות שקימות. השליטה בתשע האסנות האלו תיתן את הבסיס הנדרש לשליטה בתנוחות מתקדמות יותר.

תשע אסנות המפתח:

Baekasana-תנוחת העגור

Bhujangasana-תנוחת הנחש (קוברה)

Mandukasana-תנוחת הצפרדע

Kurmasana-תנוחת הצב

Mayurasana-תנוחת הטווס

-Bhadrasanaתנוחת הפרפר

Siddhasana-תנוחת החכם

Badda padmasana-תנוחת הלוטוס הקשור

Kukkutasana-תנוחת התרנגול

במאמר זה אנסה להסביר מעט על תנוחות אלו ועל דרך ביצוען הנכון.כמו כן,אנסהלפשט ולבהר את התפתחות האתה-יוגה .

Baekasana-תנוחת העגור:

הגוף דומה בתנוחה זו לעגור בבריכת מים,ומכאן שם התנוחה.שבו ישיבה שפופה על העקבים כשכפות הרגליים צמודות.סוליות כפות הרגליים והעקבים צריכים להיות לגמרי על הרצפה.הרימו את הישבנים מן הרצפה והתאזנו.פסקו את הברכיים והרכינו את החלק העליון של הגוף לפנים.נשפו,כרכו את הזרועות סביב הברכיים הכפופות והניחו את כפות הידיים על הרצפה.כופפו את המפרקים,הרימו את העקבים מן הרצפה,הביאו את החלק העליון של הגוף עוד קדימה והניחו את השוקיים על גב החלק העליון של הזרועות קרוב לבתי השחי.נשמו 2 או 3 נשימות.נשפו,נדדו את הגוף קדימה והרימו את אצבעות הרגליים מן הרצפה.יישרו את הידיים ומתחו אותן והאזנו את הגוף כולו על כפות הידיים.הישארו בתנוחה במשך 20 עד 30 שניות כשאתם נושמים נשימות רגילות.נשפו,כופפו את המפרקים,הורידו את החלק העליון של הגוף,שחררו את הרגליים מבתי השחי,חזרו לישיבה שפופה על הרצפה והרפו.

השפעות: אסאנה זו מחזקת את הזרועות ואת אברי הבטן מכיוון שאלה מתכווצים,כמו כן שרירי הגב והבטן מתחזקים ושיווי המשקל משתפר.

Bhujangasana-תנוחת הנחש (קוברה):

בהוג'אנגא פירושה נחש.בתנוחה זו,שכבו על הבטן על הרצפה,פנים למטה.מתחו את הרגלים,ברכיים הדוקות וכפות הרגלים צמודות.אצבעות הרגלים פונות ישר ולאחור.הניחו את כפות הידיים לציידי אגן הירכיים.נשפו,לחצו את כפות הידיים בחוזקה לרצפה ומשכו מעלה את החלק העליון של הגוף.נשמו 2 נשימות.

נשפו,הרימו את החלק העליון של הגוף עד שהחיק יבוא במגע עם הרצפה והישארו בתנוחה זו כשמשקל הגוף על הרגליים ועל כפות הידיים.הטו את הראש לאחור.חשוב לא לתת לראש לקרוס לתוך הכתפיים.כווצו את פי הטבעת ואת הישבנים,הדקו את הירכיים.הישארו בתנוחה זו כ10-20 שניות , כשאתם נושמים נשימות רגילות.

נשפו,כופפו את המרפקים והניחו את החלק העליון של הגוף על הרצפה.

השפעות: תרופת כל לעמוד שדרה פגום ובמקרים של פריצות דיסק קלות מחזיר התרגול של תנוחה זו את הדיסקים למקומם המקורי.נוצר טונוס באזור עמוד השדרה והחזה נפתח במלואו.הכליות מקבלות עיסוי,ובלוטות יותרת הכליה מגורות.תנוחה מאוד מעוררת וממריצה ולכן מומלצת יותר בשעות הבוקר.

Mandukasana-תנוחת הצפרדע:

הפעולה באסנה זו דומה לפעולת הצפרדע ומכאן שמה.

שכבו על הבטן על הרצפה,שהפנים מטה.מתחו את הזרועות לאחור.נשפו,כופפו את הברכיים וקרבו את העקבים לעבר הירכיים.אחזו ביד ימין את כף רגל ימין וביד שמאל את כף רגל שמאל.נשמו 2 נשימות.נשפו,הרימו את הראש ואת החלק העליון של הגוף מן הרצפה והביטו מעלה.כעת סובבו את כפות הידיים כך שהחלק הפנימי שלהן יגע בגב כף הרגל כשאצבעות כפות הרגלים פונות לראש.דחפו את הידיים עוד מטה והביאו את אצבעות הרגליים ואת העקבים קרוב לרצפה.השאירו את האמות,משורשי כפות הידיים עד המרפקים,מאונכות.כאשר הברכיים והקרסוליים מתגמשים,העקבים יכולים לגעת ברצפה.הישארו בתנוחה 15-30 שניות,אך על תעצרו את הנשימה.בכל מקרה של כאב חד בגב תחתון או בברכיים לצאת מהתנוחה.נשפו,שחררו את כפות הידיים מכפות הרגליים,ישרו את הרגליים והרפו.

השפעות: איברי הבטן מפיקים תועלת רבה מאסאנה זו מכיוון שהם נלחצים לרצפה.הברכיים מתחזקות והתנוחה משחררת כאבים במפרקי הברכיים כתוצאה משגרון וצינית.התנוחה מקלה גם כאשר קיימת תזוזה פנימית של מפרקי הברכיים.לחץ הידיים על כפות הרגליים יוצר קשת נאותה ולכן מרפא פלטפוס.התנוחה עוזרת לקרסוליים נקועים ומחזקת אותם.התנוחה משחררת גם כאבים בעקבים.ע"י תרגול מתמשך של אסאנה זו,מתרככים העקבים.אנשים הסובלים מדרבנים בעקבים מפיקים תועלת רבה מתנוחה זו.

Kurmasana-תנוחת הצב:

קורמא פירושה צב.שבו על הרצפה כשהרגליים מתוחות וישרות לפנים.פסקו את הרגלים עד שהמרחק בין הברכיים יהיה כ-45 ס"מ.כופפו את הברכיים והרימו אותן על-ידי קירוב כפות הרגלים לחלק העליון של הגוף.נשפו,כופפו את החלק העליון של הגוף לפנים והכניסו את הידיים בזו אחר זו מתחת לברכיים.דחפו את הזרועות מתחת לברכיים ומתחו אותן לצדדים.הניחו את הכתפיים על הרצפה והשאירו את כפות הידיים עליה,נשמו נשימה אחת.

נשפו,מתחו עוד יותר את החלק העליון של הגוף,הושיטו את הצוואר והביאו את המצח ולאחר מכן את הסנטר ולבסוף את החזה,אל הרצפה.לאחר מכן,יישרו שוב את הרגליים.כעת יהיו הברכיים ליד בתי השחי והצד האחורי של הברכיים יגע בחלק העליון של גב בזרועות ליד בתי השחי.

הגבירו את המתיחה בהדרגה עד שהסנטר והחזה ינוחו לרצפה.מתחו את הרגליים מתיחה מלאה ולחצו את העקבים על הרצפה.זהו השלב הראשון.הישארו במצב זה במצב זה במשך 30 עד 60 שניות.כעת סובבו את שורשי כפות הידיים כך שפנים כפות הידיים יפנה כלפי מעלה והעבירו את הזרועות הרחק מן הכתפיים כשאתם משארים את הרגליים,החלק העליון של הגוף והראש באותו מצב.מתחו את הזרועות ישר כך שהאמות יהיו קרוב למפרקי הירכיים.הישארו במצב זה מבלי לכפוף את המפרקים במשך 30 עד 60 שניות.זהו השלב השני של התנוחה.

כופפו והרימו את הברכיים.לאחר מכן הרימו מעט את החזה מן הרצפה,כופפו את המפרקים והעבירו את הידיים אל מאחורי הגב ואחזו את כפות הידיים זו בזו. כעת העבירו את כפות הרגליים לכיוון הראש.שלבו אותן בקרסוליים כשאתם מניחים את כף רגל ימין על כף רגל שמאל או להפך.נשפו,הכניסו את הראש בין הרגליים והשאירו את המצח על הרצפה.הקודקוד יגע בכפות הרגליים השלובות ליד הקרסוליים.זהו השלב הסופי המכונה: סופטה קורמאסאנה.רצוי להחליף את שליבת הרגליים במהלך השהייה  במנח הסופי.שאפו,הרימו את הראש ושחררו את כפות הידיים וכפות הרגליים.מתחו את הרגליים ישר לפנים,שכבו על הרצפה והרפו.נשמו נשימות רגילות בשלושת השלבים המתוארים לעיל.

השפעות:  "כאשר,שוב כמו צב הוא מושך את איבריו פנימה מכל הצדדים,הוא מושך את חושיו ממושאי החושים,ואז הבנתו נעשית מאוזנת היטב" (בהגאוואד גיטה,נאום שני,פסוק 58).בתנוחה זו נמשכים האיברים והגוף דומה לצב.המחשבה הופכת שקטה והמתרגל מפתח קור רוח הן בצער והן בשמחה.התנוחה יוצרת טונוס בעמוד השדרה ומפעילה את איברי הבטן.היא מרגיעה את עצבי המוח ולאחר שמסיימים אותה חשים רעננים כמו לאחר שינה ארוכה ללא הפרעות.אסאנה זו מכינה את השוחר לשלב החמישי בתרגול,כלומר,לפראטיאהארה(משיכת החושים פנימה).

Mayurasana-תנוחת הטווס:

כרעו ברכיים על הרצפה בפיסוק קל.רכנו קדימה,הפכו את כפות הידיים והניחו אותן על הרצפה.הזרתות צריכות לגעת זו בזו והאצבעות צריכות להיות מופנות לכיוון כפות הרגליים.כופפו את המפרקים והשאירו את האמות צמודות.הניחו את הסרעפת על המפרקים ואת החזה על גב הזרועות.יישרו את הרגליים  והשאירו אותן צמודות וחזקות.

נשפו,הביאו את משקל הגוף לשורשי כפות הידיים ולכפות הידיים,הרימו את הרגליים מן הרצפה(בזו אחר זו או ביחד)ובו זמנית מתחו את החלק העליון של הגוף ואת הראש לפנים.כל הגוף צריך להיות מקביל לרצפה כשהרגליים מתוחות וכפות הרגליים צמודות.הישארו בתנוחה זו כפי יכולתכם,כשאתם מאריכים בהדרגה את הזמן עד שתגיעו ל-30 עד 60 שניות.אל תפעילו לחץ על הצלעות.הנשימה תהיה כבדה מכיוון שהסרעפת לחוצה.הורידו תחילה את הראש לרצפה ולאחר מכן את הרגליים.הניחו את הברכיים לצד כפות הידיים,לאחר מכן הרימו את כפות הידיים והרפו.לאחר שתשלטו בתנוחה,למדו לשלב רגליים כמו בפאדמאסאנה(לוטוס)במקום להשאירן ישרות.

השפעות: אסאנה זו יוצרת טונוס מצוין באזור הבטן.כתוצאה מהלחץ שמפעילים המפרקים על אב העורקים של הבטן זורם הדם בצורה נאותה באברי הבטן.הדבר משפר את העיכול,מרפא מחלות בקיבה ובטחול ומונע הצטברות רעלנים הנובעים מהרגלי אכילה גרועים.אנשים הסובלים מסוכרת יפיקו תועלת מן התנוחה.   "כמו שהטווס משמיד נחשים,מחסלת תנוחה זו את הרעלנים בגוף".היא מחזקת את האמות,שורשי כפות הידיים והמפרקים.

-Bhadrasanaתנוחת קרסול-ברך (פרפר):

פשוט את הרגליים כשסוליות כפות הרגליים נוגעות זו בזו ישירות.קפל את הרגליים בברכיים.מבלי לתת לסוליות לאבד מגע,משוך אותן כלפי הגוף ושים את העקבים סמוך למפשעה.שלב את כפות ידיך סביב כפות הרגליים ומתח את גבך.  הרפה את הברכיים כמה שניתן.השאר בתנוחה זו כ 15 נשימות.

השפעות:תנוחה זו מותחת את השרירים של הירכיים,השוקיים וכפות הרגליים.כמו כן יש השפעה גדולה על טווח התנועה של מפרק אגן ירך.מחזורים של תנוחה זו, בשלוב כפיפה קדימה, מתקנים אי סדירות במחזור החודשי ועוזרים לשחלות לתפקד כראוי.התנוחה מומלצת לנשים בהריון.ישיבה יומיומית בתנוחה זו מונעת ורידים ודליות ברגליים.

Siddhasana-תנוחת החכם:

סידא פירושה ישות חצי אלוהית שאמורה להיות טהורה וקדושה ביותר,בעלת יכולות על טבעיות המכונות סידהיס. סידהא פירושה גם חכם,נביא וחוזה מלאי השראה.בכתבים מצוין ש: "מבין 84 האסנות,צריך תמיד לתרגל את הסידאהאסאנה.היא מטהרת 72,000 נאדיס."

:היוגי השוקע בהרהורים על אטמאן ומקפיד על תזונה מתונה,אם הוא מתרגל סידהאסאנה במשך שתים עשרה שנים,הוא משיג את היוגה סידהיס."

שבו על הרצפה,כשהרגליים מתוחות וישרות לפנים.כופפו את רגל שמאל בברך.אחזו בכף רגל שמאל בשתי הידיים,הניחו את העקב ליד חיץ הנקביים והניחו את כף רגל שמאל על ירך ימין.כעת כופפו את רגל ימין בברך והניחו את כף רגל ימין על קרסול שמאל,כשאתם משאירים את העקב הימני על עצם החיק.הניחו את כף רגל ימין בין הירך והשוק של רגל שמאל.

אל תשעינו את הגוף על העקבים.

מתחו את הזרועות לפנים והניחו את גב כפות הידיים על הברכיים כך שהן יפנו מעלה.הצמידו את האגודלים ואת האצבעות המראות והשאירו את שאר האצבעות פתוחות(גננ'ה מודרה).הישארו בתנוחה זו כמה שתוכלו.שחררו את כפות הרגליים ונוחו זמן מה.לאחר מכן חזרו על התנוחה במשך פרק זמן זהה,כאשר כעת אתם מניחים את העקב הימני ליד חיץ הנקביים תחילה ולאחר מכן את כף רגל שמאל על הקרסול הימני כפי שתואר לעיל.

השפעות: תנוחה זו שומרת על אזור חיץ הנקביים בריא.כמו בלוטוס,גם תנוחה זו היא אחת מן האסנות המרפות ביותר.אסאנה זו מומלצת גם לתרגול פראנאיאמה ולמדיטציה.מנקודת מבט פיזית טהורה,אסאנה זו טובה לריפוי נוקשות בברכיים ובקרסוליים.בתנוחה זו הדם זורם היטב באזור המותניים והבטן והיא יוצרת טונוס באזור התחתון של עמוד השדרה ובאיברי הבטן.

Badda padmasana-תנוחת הלוטוס הקשור:

באדהה פירושה קשור,מאופק.בתנוחה זו הידיים שלובות מאחור והבהונות נתפסים מאחור.הגוף קשור בין הרגליים השלובות מלפנים והידיים השלובות מאחור ומכאן שם התנוחה.

שבו בלוטוס.נשפו,סובבו את זרוע שמאל לאחור מן הכתף והביאו את כף היד קרוב לירך.תפסו את הבוהן השמאלית,הישארו במצב זה ושאפו.באופן דומה,עם הנשיפה,סובבו את זרוע ימין לאחור מן הכתף,הביאו אותה קרוב לירך השמאלית ותפסו את הבוהן הימנית.אם קשה לתפוס את הבהונות מתחו את הכתפיים לאחור,כך שהשכמות יתקרבו זו לזו.מעט תרגול בסיבוב הזרועות לאחור עם הנשיפה יאפשר לכם לתפוס את הבהונות.

אם כף רגל ימין נמצאת תחילה על ירך שמאל ולאחר מכן כף רגל שמאל על ירך ימין,תפסו את בוהן שמאל תחילה ולאחר מכן את בוהן ימין,ולהפך.תפסו תחילה את הבוהן של כף הרגל העליונה.

משכו את הראש לאחור רחוק ככל האפשר ונשמו כמה נשימות עמוקות.שאפו שאיפה עמוקה,ולאחר מכן עם הנשיפה כופפו את החלק העליון של הגוף לפנים מן הירכיים והניחו את הראש על הרצפה,מבלי לשחרר את הבהונות מאחיזת הידיים.

השפעות: שילוב הידיים מאחור פותח את החזה ומגביר את טווח התנועה של הכתפיים.התנוחה בשילוב כפיפה קדימה מחזקת את פעילות המעיים ודוחפת מטה את הפסולת המצטברת במעי הגס וכתוצאה מכך משחררת עצירות ומגבירה את עוצמת העיכול.ב.ק.ס איינגאר כותב שאסאנה זו יעילה במיוחד כדי להעיר את אנרגית הקונדאליני.

Kukkutasana-תנוחת התרנגול:

קוקטא פירושה תרנגול,שתנוחה זו דומה לו.

שבו בתנוחת לוטוס.הכניסו את כפות הידיים ברווח שבין הירך והשוק ליד הברכיים.התחילו עם האצבעות ובהדרגה דחפו את כפות הידיים מטה עד למפרקים.נשפו,הרימו את הגוף מן הרצפה והתאזנו על כפות הידיים כשאתם משאירים את האגודלים צמודים.שמרו על האיזון זמן ממושך ככל שתוכלו כשאתם נושמים נשימות רגילות.חזרו לרצפה,שחררו את כפות הידיים,שנו את שליבת הרגליים וחזרו על התנוחה.

השפעות: תנוחה זו מחזקת את שורשי כפות הידיים ואת דפנות הבטן.

כמו כן,שיווי המשקל משתפר.

_________________________________

השאלה הגדולה שנשאלת כאן היא-האם היו תנוחות או סדרות של תנועות שמכינות את הגוף לאסנות מורכבות אלו? מניסיוני כמתרגל וכמורה  מדובר במקבץ של תנוחות מורכבות,מאתגרות ואפילו מסוכנות לתלמידים מסוימים.בתור תלמיד ומורה למדתי ולימדתי את רוב תנוחות אלו רק לאחר מספר חודשים ולעיתים שנים של תרגול.

הרי, לרוב האוכלוסייה שלא מתאמנת על בסיס קבוע ,טווח התנועה במפרקי כף הרגל,קרסול,ברך,אגן-ירך,כתף וחוליות עמוד השדרה מוגבל יחסית.ומתיאור אסאנות אלו אפשר להבין שהמתרגל המתחיל יתקשה מאוד לבצע תנוחות אלו ואפילו יסתכן בפציעה.

שאלה זו עוררה את מחשבתי וגרמה לי להסיק מסקנות על התרגול שקדם ל 9 תנוחות אלו.

שאלות ותהיות אלו הביאו אותי לחזור ולחקור את הבסיס האנתרופולגי של התפתחות היוגה.

 בשנת 1923 שני מהנדסים בריטיים נשלחו ל"נקור" (עיר בצפון הודו) לשם בניית מסילת רכבת. הם נעזרו במקומיים בכדי למצוא סלעים לשם בניית המסילה. אחד המקומיים לקח אותם למאגר גדול של אבנים מסותתות.המהנדסים גילו שהוא לקח אותם לאתר ארכיאולוגי עתיק. במקום זה נתגלו 2 ערים עתיקות שנקראו-"harapa" ן"mohenjo-daro" .גילו  שבשתי ערים אלו הייתה קיימת-"תרבות עמק האינדוס".תרבות זו שגשגה בערך בשנת 3500 לפני הספירה .

נמצאו בשני ערים אלו פסלונים וציורים של דמויות בתנוחות יוגיות,מכך הסיקו החוקרים שבשנים אלו תרגול היוגה ,בצורה כזאת או אחרת, כבר הייה קיים.

בנוסף גילו שלאחר הפלישה הארית לאזור בשנת 2000 לפנה"ס ,התרבות הזאת מתחילה לדעוך.

כשהארים פלשו לאזור ,הם החלו לכפות את דרכם,דתם ודעתם.לעיתים גם בכוח הזרוע.משם מתחילה החלוקה ל 4 מעמדות:

המעמד העליון היו ה-ברהמינים שהם היו כוהני הדת.

המעמד השני היו ה-כשהטריאס שהם היו הלוחמים.

המעמד השלישי היו ה-ווישיאס  שהם היו הסוחרים ובעלי האדמות.

והמעמד הרביעי היו ה-צ'ודראס שהם היו העבדים.

חוץ מ 4 אלו היו השבטים שלא "אולפו" ונחשבו כטמאים לחלוטין.

באותה תקופה החיים היו ארוגים דרך טקסים שמי שניהל אותם היו הברהמינים,שלאט לאט צברו יותר ויותר כוח.

לציידם של הברהמינים מתחיל להתפתח זרם שנקרא:   shramanism-"החושבים החופשיים".זרם זה היה מורכב מזרמי משנה רבים ובניהם היאטיס,מוניס,ג'ינאס,רישיס,יוגיס,סאדניס.

החושבים החופשיים היו מעין מורדים שהחלו להתקיים בצד והפוך לברהמינים.

החושבים החופשיים עסקו בעבודה רוחנית,בחיפוש ובשאלות פילוסופיות קיומיות,הם עסקו בתרגול יוגה שאז התמקד בסגפנות,אי-אלימות ומדיטציה.

הברהמינים התחילו לזהות את ניסיון החלשת כוחם ולאט לאט החושבים החופשיים נפלטים החוצה אל היער וההר.אם הזמן אנשים מהמעמדות הנמוכים מצטרפים לחושבים החופשיים,בעיקר של מעמד הלוחמים.בסביבות 1500 לפנה"ס התחילו להופיע כתבי ה-upanishads .אלו הם הכתבים של החושבים החופשיים.הפירוש של המילה   upanishadsהוא-  "לשבת לרגליהם". בכתבים אלו היה ניחוח נסתר ומיסטי שלאט לאט גנב מזוהרן של הואדות(הכתבים של הברהמינים).

ה- Upanishads נתפסים ככתבים היוגים הראשונים,אך רובם היו כתובים בצורה סתומה ומוצפנת.כל Upanishad חובר ע"י יוגי אחר,הם נכתבו בין 500-1500 לפנה"ס. היוגה סוטרה של פטנג'לי נכתבה סביב המאה השניה לספירה,יצירה מופלאה זו ביארה ופישטה את המורכבות של כתבי ה- Upanishads.

בערך בשנת 500 לספירה מתחילה התקופה המתקשרת לטנטריזם,בזרם זה מתחילה עבודה אם ה-kaya sadhana-עבודה עם הכוחות שטמונים בגופנו. משם בעצם מתפתח מה שאנו מכירים היום כ-hata yoga. 2 המורים הגדולים באותה תקופה היו: matsyendra-nath ו- .gorak-nathשני מורים אלו היו כנגד שיטת המעמדות,הם היו פמיניסטים ,הם היו נודדים .מסופר שהם היו מאוד חזקים,מומחים באומניות לחימה,בעלי ידע עמוק בקריות (ניקיונות),פראנאימה,מדיטציה ותרגול אסאנות. באותה תקופה נכתבו חיבורים רבים כגון ה –siva samhita וה- hata yoga pradipika. בכתבים אלו ובעוד היה מוצפן ולא מוצפן ידע רב על התרגול.במהלך 1500 השנה שחלפו מאז ועד היום.התפתחה והשתנה היוגה.מורים רבים הוסיפו טכניקות חדשות וטכניקות ישנות הלכו לאיבוד באבק הזמן, או שנשמרו בסוד אצל מורים מסוימים.המערב חדר למזרח והשפיע על אופן התרגול בצורות רבות לעיתים חיוביות ולעיתים מזיקות. מאסטר שאנדור ראמטה שפיתח  את שיטת ה-shadow yoga ,נשאר נאמן לבסיס ולמקור הראשוני של התרגול.שאנדור ומורים נוספים כגון ב.ק.ס איינגאר(מייסד אסכולת איינגאר),בנו דסיקשר (מייסד אסכולת הויני יוגה) ופאטבי גוי'ס(מייסד אסכולת אשטנגה) הושפעו רבות מהמורה הנערץ- קרישנהמצ'אריה שהקפיד ללמד במסורת ה- .old school  בזרם ה-shadow yoga ישנם שלושה סדרות  המבוא, שנקראותPrelude.סדרות אלו מכילות את כל כיווני התנועה שיכינו את המתרגל לתשע אסנות המפתח,ולתנוחות הנגזרות מתשע אלו.שאנדור טוען שתרגול תנוחות ישיבה ושכיבה מורכבות אלו ללא הכנה ארוכה,אינטנסיבית ועמוקה ,תגרום לבזבוז אנרגיה גדול וסיכון של פציעה.

מהתבוננות אובייקטיבית זו על התפתחות התרגול היוגי,שמים לב שהראשונים שהצטרפו לאותם "חושבים חופשיים" היו אנשים מקסטת הלוחמים.הסקת מסקנות פשוטה מביאה אותנו להבין שהבסיס התנועתי למה שלימים התפתח לhata yoga ,על כל זרמיה שאנו מכירים היום ,הן סדרות תנועה מעולם אומניות הלחימה ההודיות.עוד אז הבינו שהדרך הטובה ביותר להכין את הגוף לכל אותן תנוחות ישיבה ושכיבה מורכבות,הן תנוחות העמידה למיניהן.סדרות התנועה מעולם השאדו יוגה, (שרוב רובן נעשה בעמידה), מכילות תנועה ספירלית ומעגלית(סדרות לוחמים) ותנועה ליניארית (ברכות שמש) ובכך מכסות את שלושת כיווני התנועה של מפרקי הגוף.ובכך עוזרות למתרגל לחזק ולהגדיל את טווח התנועה של המפרקים,הרצועות, הגידים,השרירים והאיברים השונים בגופו. שלושת הסדרות נלמדות באיטיות ולאורך זמן,כאשר דרגת הקושי עולה מסדרה לסדרה . שנדור ממליץ לתרגל את שלושת הסדרות בין שלוש לשבע שנים(תלוי במידת המוכנות,המבנה והמסירות של התלמיד)לפני שניגשים לתנוחות הישיבה.

אין ספק שהיוגה עשתה דרך ארוכה מתקופת ה- shramanism,היוגה השתנתה והתפתחה לאורך הדורות.הידע עבר ממורה לתלמיד בעל פה או בכתב,וכל תלמיד שלימים הפך למורה הכניס להוראתו משהו חדש,שונה ומתאים יותר לאוכלוסייה ולזמנים שבה הוא חי. העובדה הפשוטה היא שבראש ובראשונה היוגה שרדה,לעומת מסורות אחרות שנעלמו באבק הזמנים.ויותר מכך,תרגול היוגה חדר לכל היבשות וכמעט לכל העמים באשר הם.הסיבה העיקרית לכך היא שתרגול יוגה אף פעם לא היה קשור לדת מסוימת. התרגול היוגי מקרב כל אדם לבוראו בלי קשר לתרגול דתי כזה או אחר,עצם ראיית הנשמה מקרב ומזכך את ההבנה והאמונה באל.

כאן חשוב לי להביא נושא חשוב נוסף.תלמידים ומורים רבים מתמקדים רק בתרגול האסנות .היוגה היא מערכת בעלת 8 שלבים:

- Yama     קוד מוסרי
Niyama   -טיהור עצמי ולימוד.
Asana –תנוחה (תרגול פיזי)
Pranayama -שליטה בנשימה
Pratyahara -שליטה בהכרה (נסיגת החושים)
Dharana -ריכוז
Dhyana -מדיטציה
Samadhi –התבוננות,שחרור, הארה.

צריך ללמוד ולהכיר את כל השמונה בכדי להבין את תרגול היוגה במלואו.כאשר לומדים את השלבים השונים אפשר לזהות את השינויים שמתחוללים בנו עם הזמן בעקבות התרגול.

בספרו "עץ היוגה",מטייב לתאר ב.ק.ס איינגאר איך כל שמונת השלבים באים לידי ביטוי בתרגול האסנות. רמה כזאת של תרגול מעוררת השראה וכיוון בדרך.ליבנתים סרטט לנו פטנגאל'י מפה מפורטת ,סולם בעל שמונה שלבים, שעליו אפשר לטפס בבטחה.היוגי המסור, לאורך שנות תרגולו ,"משוטט" לו בין השלבים,הלוך ושוב, ולומד להכיר את גופו,נפשו ונשמתו.ההגעה לשלב האחרון תלויה בחסדו של האל, באמונה גדולה ובמסירות ללא תנאי. מניסיוני כמורה,תלמיד וכמתרגל אין דרך אחת שמתאימה לכל בני האדם.לכל אחד יש תכונות,מבנה נפשי ופיזי,משיכה והבנה שונה.אנחנו שונים ולכן הצרכים שלנו שונים.מה שמתאים לאדם היום לא בטוח שיתאים לו גם מחר.קיבעון בתרגול יוצר תקיעות וחוסר מעוף .יותר מכך,קיבעון בתרגול יוצר אי-סימטרייה במבנה הגוף ויצירת סטגנציות וחסימות נוספות.בכל יום צריך לתת ליצירתיות ולדמיון שלנו לשוטט למחוזיים לא ידועים.התרגול של היום צריך להמשיך מאיפה שהתרגול של אתמול הפסיק.מה שהיה בלתי אפשרי נהיה אפשרי.כל הצורות וכל התכנים נמצאים במצב קבוע של זרימה.רעיון זה של שינוי קבוע ומתמשך נקרא פרינאמאוודה בסנסקריט.הדרך שבה אנו רואים דברים היום לא חייבת להיות הדרך שבה ראינו דברים אתמול.זאת מכיוון שהמצבים,היחסים שלנו עם אחרים,ואנחנו עצמנו-כל אלה השתנו בינתיים. ההמלצה לתרגול יוגה קבוע נובעת מהעיקרון לפיו באמצעות תרגול אנו יכולים ללמוד להיות נוכחים בכל רגע,וכך להשיג חלק גדול ממה שקודם היה מעבר ליכולתנו.

יש בגופנו 300 מפרקים,למוח יש 4 אונות,כלי הדם הם באורך של 96000 ק"מ(אם מסכמים את כל העורקים,הוורידים ונימי הדם),פני השטח של הריאות הם בגודל מגרש טניס,יש 16000 ק"מ של אנרגיה ביולוגית שזורמת במערכת העצבים.היוגה מסייעת לכל החלקים האלה לפעול יחד כך שפעולתם תהיה הרמונית ומתואמת.היוגה פועלת על המצפון שלנו.היוגה פועלת על התודעה שלנו.היוגה פועלת על התבונה שלנו.היוגה פועלת על חושינו.היוגה פועלת על הבשר שלנו.היוגה פועלת על אברי החישה שלנו.לכן היא נקראת אמנות גלובלית.כשהגוף,הנפש והנשמה שלנו בריאים והרמוניים,נביא בריאות והרמוניה לסובבים אותנו ובריאות והרמוניה לעולם-לא על ידי פרישה מהעולם,אלא בהיותנו אבר חי ובריא בגוף האנושות.

תודה לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

מאת:דודו רווח

dudurevach@gmail.com

                       סוף

ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ב.ק.ס איינגאר-אור על היוגה

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

סואמי וישנו דיוננדה-ספר היוגה השלם

הפוסט אסנות המפתח-תשעת שערי הגוף הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

"אופיו של הפרט כפי שהוא בא לידי ביטוי בתבנית ההתנהגות הטיפוסית שלו משתקף גם ברמה הגופנית על-ידי צורת הגוף ותנועתו.סך כל מתחי השרירים נראה כתבנית…המהווה את "מבע הגוף" של האורגניזם.מבע הגוף הוא ההשתקפות הסומאטית של הביטוי הרגשי הטיפוסי,שבמישור הנפשי נקרא –אופי." (דר' ג'ון פייראקוס).

מקובל למנות חמישה מרכיבים המשפיעים על עיצוב הגוף-נפש האנושי:

1. תורשה – גורמים,תכונות,מראה,איכויות,מידע ומבנה המועברים אלינו גנטית מהורינו (23 כרומוזומים מהאם ו-23 כרומוזומים מהאב).

2. פעילות גופנית – סך כל הפעולות הפיזיות שהתנסינו בהם במהלך חיינו (ישיבה, הליכה, ריצה, רכיבה, ריקוד, אומנויות לחימה, יוגה, ספורט וכו'), כולן משמשות בדרך עקיפה וישירה לעיצוב הגוף-נפש שלנו.

3. פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית – רגשותינו ועמדותינו משפיעים באופן ישיר על הדרך שבה אנו נעים, נושמים ומתפתחים. רגשותינו משפיעים על היציבה שלנו ומשם על איבריים חיוניים פנימיים, מערכת השלד והשרירים, מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונלית.

4.תזונה - הדלק הפיזי והפסיכולוגי שבו אנו מזינים את גופינו ונפשנו.

5. תנאים סביבתיים – כל המסגרות החברתיות, החומריות והפסיכולוגיות שבהן אנו מנהלים את חיינו. מסגרות אלה מקיימות פעילות גומלין הדוקה עם הגורמים התורשתיים באדם. יחסינו עם הסביבה הם תהליך דינאמי הפתוח כל הזמן לשינויים. שינויים שללא ספק משפעים על מערכת הגוף-נפש שלנו.

חמשת מרכיבים אלה מופרדים לשם חקירה וההעמקה, אך למעשה הם בלתי נפרדים זו מזו – בדיוק כמו שבגוף האנושי כל תא קשור לכל התאים האחרים מבחינה מבנית ותפקודית ויוצר ללא הרף יחסי גומלין המשפיעים על סביבתו ועל עצמו. ובדומה למחשבות, אמונות, פחדים, טראומות, רגשות וחלומות שמחוברים יחד ויוצרים את המבנה הנפשי של האדם.

ישנן מספר התפלגויות עיקריות במבנה הגוף-נפש:
בתור מטפל בתנועה אני יכול להבחין שצורתו של הגוף הפיסי (מבע הגוף) משקפת את הגוף הפסיכולוגי השוכן בתוכו.המקורות מציעים לנו מספר התפלגויות לשם אבחון,סיווג וטיפול.

התפלגות ימין/שמאל:

"חצי המוח השמאלי מעורב בעיקרו בחשיבה אנליטית ולוגית, בייחוד בתפקודים מילוליים ומתמטיים. חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד הימני.

חצי המוח הימני אחראי בעיקר על התמצאות בשטח,עיסוקים אמנותיים,מלאכות,דימוי גוף וזיהוי עובדות.חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד השמאלי בגוף" (דר' רוברט אורנשטיין ו דר' קן דיכטוואלד).

הצד הימני של הגוף-נפש נחשב כ: "גברי"- האחראי על הסמכותיות, התוקפנות, האסרטיביות, הפריצה החוצה,היצירה ,ההיגיון והחשיבה הרציונאלית. ואילו הצד השמאלי נחשב כ:"נשי"-האחראי לתכונות כגון :רגשיות,רכות,הכלה,מחשבה יצירתית,הפנמה ועדינות.

בקליניקה אפשר לראות איך לעיתים צד אחד של הגוף מפצה על צד אחר,ולרוב לאחר שיחה עם המטופל אפשר לראות שהבעיות שמציקות לו ברמה הפסיכולוגית-רגשית באים לידי ביטוי בסטגנציה כזאת או אחרת בצד הגוף התואם.לדוגמה:אדם שמדווח על כעס,אגרסיביות ועצבנות על המעביד שלו או על הוריו לרוב יפתח סטגנציה או כאב בצד הימני של גופו.לעיתים אין קשר בין מה שמראה הגוף בהווה לתלונות המטופל,לרוב מדובר בסטגנציה שהתקבעה בגיל מוקדם ויצרה שוני,כאב או סטגנציה כרונית בגופו.

לפי דעתי וניסיוני כשמדובר על שוני בין צד ימין לשמאל (במידה שלא נבע מתאונה או עבודה מסוימת שיצרה את השוני),נובעת בגלל מודל עבודה פנימי וגישות שאנו מפתחים עוד בילדותינו ביחס לחיים,לגופינו,לעצמי,לחברה ולמקומנו בעולם.

התפלגות מעלה/מטה:

המחצית התחתונה של גופינו היא החלק היוצר קשר עם האדמה.הוא קשור ליציבות ,לתנועה ,לשיווי משקל,לתמיכה ולהשתרשות.מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתמיכה, פנימיות, יציבות נפשית,תנועה מול קיפאון ופרטיות.

המחצית העליונה של גופינו היא החלק הקשור לדיבור,לתהליכים קוגנטיבים,לשמיעה,לנשימה ולתקשורת. מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתקשורת,אסרטיביות,שאיפות,פעולה וביטוי.

למטפל התנועתי ניצב אתגר בכדי לבחון את ההבדלים בין פלג הגוף העליון והתחתון.אצל חלק מהאנשים יש הבדלים בולטים וקיצוניים בין השניים.אך לרוב צריך תביעת עין חדה וניסיון בכדי להבחין בהבדלים.

כאשר המחצית התחתונה גדולה יותר יחסית מהמחצית העליונה,הדבר מרמז שהאדם מרגיש נוח יותר בעיסוק בצדדים המייצבים,הפרטיים, הביתיים והמקרקעים של חייו .לרוב אדם זה יטה וינציח לפתח סגנון חיים שיבטיח את המשכיות היחסים והמגעים האלה.כתוצאה מהתנהלות פסיכו-פיזיולוגית זאת המחצית העליונה-הקשורה לתקשורת וביטוי עצמי מתכווצת ונחלשת.רגשות וחוויות משתחררים דרך החזה,העיניים,הגרון,הפה,הלסת,הלב והידיים.אדם שהמחצית העליונה שלו חסומה ומנוונת יחווה סטגנציה מפאת חוסר ונטילציה.

כאשר המחצית העליונה מפותחת ורחבה והמחצית התחתונה חלשה,דקה ומכווצת נפגוש אדם בעל כושר התבטאות טוב,מוחצן מאוד וחברותי.אבל הוא יסבול לרוב מהיעדר יציבות רגשית ופיזית מפאת שורשיו החלשים.

הצגתי כאן שני קצוות מנוגדים וקיצוניים מאוד,לרוב נפגוש בקליניקה אנשים עם נטייה לאחד הקטבים.נטייה שיכולה להשלים פיסה נוספת בפאזל שמכוון את המטופל לעבר הבנה ושינוי.

התפלגות חזית/גב:

רוב בני האדם שמים את מירב תשומת הלב לעבר חזית הגוף,אחרי הכול זה הוא החלק שאנו רואים במראה בכל יום וזהו החלק שאנו מציגים כלפי חוץ.הצד הקדמי משקף את האני החברותי,העצמי המודע.צד זה אחראי להיבטים בנו שאנו ערים להם כגון-עצב, אהבה, תשוקה, תקשורת,אושר ואכפתיות.

ואילו גבינו והצד האחורי של רגלינו.אותו חלק בגוף הנסתר מעינינו משקף את כל אותם יסודות פרטיים והלא מודעים בהוויותינו.אנו גם מסתרים בחלק זה את כל מה שאנו לא רוצים שאנשים יראו.אני בהחלט מסכים לדבריו של קן דיכטוואלד שדימה את הגב למחסן שאליו אנו משליכים את חפצינו הישנים.ובדומה למחסן,כל אותם חפצים ישנים-רגשות שליליים לא נעלמים.הם ממתינים בצל,ממתנים בחלק האחורי של הגופנפש ועם הזמן יוצרים כאב,סטגנציה וחולי.בתור מטפלים בתנועה,אנו נבחין בהתפלגות זאת לפי איכות תרגול כפיפות קדימה של המטופל ולפי טונוס השרירים בחלק האחורי של הגוף.

התפלגות ראש/גוף:

הדבר הראשון שבו נוכל להבחין הוא שבעולם המערבי בדרך-כלל הפנים והראש,להבדיל משאר הגוף לא מכוסים.הפנים הם החלק החברתי ביותר של האדם,והם החלק העיקרי ביצירת תקשורת.רובינו מודעים לראש ולפנים הרבה יותר מאשר לגוף ולצוואר המחוברים אליו.אפשר לראות אנשים בקליניקה ומחוצה לה שאיבדו את הקשר בין הגוף והראש.אצל חלקם יש קושי בהנעת הצוואר לצדדים,חלקם מטים את הסנטר לכיוון החזה וחלקם מבליטים אותו קדימה.כל תנועה לא מאוזנת עם הראש יוצרת תגובת שרשרת קינזיולוגית שמשפיעה על עמוד השדרה הצווארי ומשם כמו במגדל קלפים לשאר הגוף.בנוסף,טעות נפוצה היא לתפוש את הראש כמשכן ההיגיון,החוכמה והנפש ואילו הגוף כמושב הרגש והאינסטינקטים. אומנות הטיפול בתנועה ואומנות היוגה מלמדות אותנו שהגוף והראש מחוברים הם,כל תא ותא בגוף הוא מוח בפני עצמו ,וכל אותם תכונות "גבוהות" נמצאות גם בגוף וגם בראש.ההפרדה היא שורש החולי וחוסר האיזון.

התפלגות גו/גפיים:

גֵו (טורסו) הוא כינוי באנטומיה לחלקים הגדולים ביותר בגוף האדם ללא החשבת הגפיים והראשמכונה גם "טרונק"-(גוף חסר גפיים וראש). הטורסו כולל את החזה, הגב והבטן.

הגו נתפש בעינינו כ"גרעין" הגוף,החלק המרכזי ,הליבה.זהו החלק שאנו נסוגים אליו בכדי לנוח ולהתגונן מהסביבה,מהחברה.הגפיים,לעומת זאת,הם השלוחות שלנו אל החוץ.בעזרת הידיים והרגליים אנו יוצרים קשר עם החוץ.הגפיים גורמים לנו להתרחב אל מעבר למסגרת שכופה עלינו הגו.הרגליים נשלחות מטה לאדמה בכדי לקרקע אותנו ולייצב אותנו והזרועות נשלחות מהחזה כדי לפעול,לגעת וליצור.

כאשר הגו חזק ומלא והגפיים חלשות אנו נפגוש אדם שגדש את עצמו ברגשות וחקירה עצמית אך מתקשה לבטא או להפעיל עצמו במטרה לממש רגשות ומהווים אלה.אדם זה ירגיש חסום,תקוע וגדוש ברגשות ורעיונות שפשוט לא מתממשים.

כאשר הגפיים חזקות ומפותחות והגו חלש ורפה אנו נפגוש אדם שמקדיש את רוב זמנו לפעילויות חיצוניות ולאנשים אחרים מאשר לעצמו.אדם קשה יתקשה "להישאר עם עצמו" לבד,הוא יחוש חוסר שקט ופחד מסיטואציות שבהם הוא צריך להתמודד עם עולמו הפנימי וינסה לשמר את המצב הנוח על-ידי פעילות מתמדת.

במאמר קצר זה דנו בהתפלגויות העיקריות בגופינו,ונתנו הסברים ופרשנויות להבדלים במערך גופינו.חשוב לי לציין,שאין אדם "מאוזן באופן מושלם", לכולנו יש סטגנציות ,צלקות,גנטיקה, סביבה והתפתחות ששינו את המאזן הרגשי שלנו ומשם את המאזן הגופני והנפשי.יותר מכך, היום אנו יודעים שבכל רגע נתון גופינו משתנה.מיליוני תאים מתים ומתכלים ומיליוני תאים חדשים נוצרים בכל אלפית השנייה ,השינוי הוא תמידי. עם זאת יש סטגנציות שמתקבעות עם השנים ,סטגנציות שאנו נוטים לשמר על-ידי סגנון חשיבה,תנועה וחיים.וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא הראשון מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית

הפוסט הגוף כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה