מודל חמשת האלמנטים-הרמוניה דינמית – מסע אל מפת הנפש והגוף

מבוא – לפענח את הקוד הפנימי   

תורת חמשת האלמנטים ,(五行, Wǔ Xíng) או "חמש הפאזות", אינה רק מודל אישיותי, אלא פרדיגמה פילוסופית עתיקה המהווה אבן יסוד בחשיבה הסינית מזה אלפי שנים. היא מספקת מסגרת רעיונית להבנת התהליכים הדינמיים והמחזוריים המתרחשים ביקום (המאקרוקוסמוס) ובתוך האדם עצמו (המיקרוקוסמוס). תורה זו רואה את המציאות לא כאוסף של עצמים סטטיים, אלא כרשת מורכבת של כוחות ותהליכים הנמצאים בתנועה ובהשתנות מתמדת, ומשפיעים זה על זה במערכות יחסים הרמוניות של יצירה (הזנה) ובקרה (ריסון). עקרונות אלו עוצבו לכלל תורה סדורה ב"ספר הקיסר הצהוב" (חואנגדי נייג'ינג), הטקסט המכונן של הרפואה הסינית, אשר הניח את התשתית להבנת הבריאות והחולי כביטוי של איזון או חוסר איזון בין האלמנטים בגוף ובנפש. 

בספר הקיסר הצהוב (פרק סו-וון) נאמר: "חמשת האלמנטים – עץ, אש, אדמה, מתכת ומים – הם המייצגים את תנועת השמיים… אנרגיית השמיים באה לידי ביטוי בחמשת האלמנטים, ואילו באדם היא באה לידי ביטוי בחמשת האיברים הפנימיים . לפיכך, האנרגיה של האדם תואמת את זו של השמיים." 

הטקסט מדגיש כי המפתח לחיים בריאים טמון ביכולת לחיות בהרמוניה עם מחזורי הטבע, המיוצגים על ידי האלמנטים: "האדם החכם חי בהתאמה עם ארבע העונות, וכך מסתגל לקור ולחום… אם יסטה מעיקרון זה… האנרגיה המגנה שלו תאזל. לכן, חוכמת המרווה (החכם) אינה לרפא את החולה, אלא ללמד את הבריא כיצד לא לחלות."                                                       

במאמר זה, ניקח את התורה הקוסמית העמוקה הזו ונתרגם אותה לכלי מעשי ונגיש. נראה כיצד כל אחד מחמשת האלמנטים מתבטא כארכיטיפ פסיכולוגי ייחודי, ונלמד כיצד הבנת הדינמיקה ביניהם יכולה להעניק לנו מפתח לאיזון, לריפוי ולמימוש עצמי.

הזמנה למסע:  מודל חמשת האלמנטים, השואב את חוכמתו מהפילוסופיה הסינית העתיקה, הוא הרבה יותר מאשר "מבחן אישיות". זהו מפתח להבנת המערכת הדינמית הפועלת בתוכנו – מפה של הכוחות המעצבים את מחשבותינו, רגשותינו, דפוסי התנהגותנו ואף את בריאותנו הפיזית.  שפת היקום הפנימי:  המודל מציג חמישה "אלמנטים " - מים, עץ, אש, אדמה ומתכת  – לא כחומרים, אלא כארכיטיפים של אנרגיה, כ"פאזות" המייצגות את מחזורי החיים, הצמיחה והדעיכה ביקום ובנו. במאמר זה נצלול לעומק כל אחד מחמשת הטיפוסים. נגלה כיצד זיהוי האלמנט הדומיננטי שלנו יכול לשמש כלי רב עוצמה להשגת מודעות עצמית, לשיפור מערכות יחסים, ולהתוויית דרך לחיים מאוזנים, בריאים ואותנטיים יותר.

"המראה היחיד הכוזב הוא זה הטוען שהוא האחד והיחיד" – (חוסה אורטגה אי גאסט)   

 עקרונות המודל – הדינמיקה של חמשת הכוחות                                                                                                             

שפת התהליכים:  כל אלמנט מייצג שלב ותהליך אנרגטי מוגדר, וקשור לאיברים פנימיים:

מים (כליות, שלפוחית השתן) : אנרגיה תהומית, אגירה, התכנסות, התחלה.

  עץ (כבד, כיס מרה):  אנרגיית צמיחה, פריצה, התרחבות, תכנון ופעולה.

אש (לב, מעי דק):  אנרגיית שיא, התפשטות, הגשמה, שמחה ותקשורת.

אדמה (טחול, קיבה):  אנרגיית ייצוב, מרכוז, הזנה, עיכול ודאגה. מתכת (ריאות, מעי גס):  אנרגיית צמצום, זיקוק, שחרור, סדר וגבולות.  

                                                                                                                                                                            העיקרון הכפול:  בכל אחד מאיתנו יש אלמנט אחד דומיננטי המשמש כ"כוח המארגן" של אישיותנו. עם זאת, כל חמשת האלמנטים קיימים ופועלים בתוכנו באופן מתמיד. חוסר איזון הוא למעשה תוצאה של חולשה או עודף של אלמנט מסוים, או חוסר הרמוניה ביניהם.

מראה לבריאות ולחולי:  דפוסי הבריאות והמחלה שלנו קשורים באופן ישיר לאלמנט הדומיננטי. הבנת האלמנט שלנו מאפשרת לא רק לאבחן את מקור הבעיה, אלא גם להבין את הדרך להחלמה.

 חמשת הטיפוסים – הכירו את הארכיטיפ שלכם 

המודל מקביל בין האלמנטים לבין ארכיטיפים אוניברסליים, מה שהופך את החוכמה העתיקה לנגישה ומעשית.                        1.הפילוסוף (מים):  ההוגה העמוק, בעל החזון, השורד השקט.

2.החלוץ (עץ):  איש המעשה, פורץ הדרך, הלוחם הנחוש.

3.הקוסם (אש):  איש הקשר, המלהיב, המאחד הכריזמטי.

4.משכין השלום (אדמה):  המזין, המגשר, העוגן היציב של החברה.

5.האלכימאי (מתכת):  איש הסדר, המזקק, הארכיטקט של המבנה והצורה.                                                                                                                                                                                                                                                      אלמנט העץ – החלוץ                                                                                                                                       

העיקרון המארגן:  שינוי ותנופה. החלוץ הוא כוח של צמיחה מתמדת, השואף להתגבר על מגבלות ולפרוץ קדימה.                תכונות במצב מאוזן:  בעל חזון, עצמאי, נחוש, אופטימי ופעלתן. הוא משגשג תחת לחץ ומעורר השראה ומוטיבציה בסובביו. גופו לרוב רזה ומאורך, והליכתו קופצנית.

נטייה בחוסר איזון:  כעס, תסכול וקוצר רוח כלפי מי שאינו עומד בקצב שלו. נוטה לאורח חיים מתיש, תזונה לא מסודרת ושימוש בחומרים ממריצים (קפה, אלכוהול) כדי "לתדלק" את עצמו.

תסמינים פיזיים:  מתח שרירים, נוקשות בצוואר ובגב העליון, כאבי ראש ומיגרנות, לחץ דם גבוה, בעיות גידים.

הפחד המרכזי : חוסר אונים, קיפאון, ריתוק או תלות. איזון וריפוי : זקוק למסגרת וסדר (מתכת) כדי לנתב את האנרגיה המתפרצת שלו. פעילות גופנית המשלבת מתיחה והרפיה חיונית לו כדי לשחרר לחץ פיזי ונפשי.

 אלמנט האש – הקוסם                                                                                                                                        

העיקרון המארגן:  היתוך ותקשורת. הקוסם הוא כוח של חיבור, שמחה והתלהבות, המבקש לאחד ולרגש.                           תכונות במצב מאוזן:  כריזמטי, מלא חיבה וחום, אינטואיטיבי ואמפתי. הוא איש שיחה ואיש מכירות טבעי, המצטיין ביצירת קשרים ובהלהבת קהל. נטייה בחוסר איזון:  חרדה, "שריפה אנרגטית", הפרעות שינה, ונטייה להיסחף ברגשות של אחרים עד כדי אובדן המיקוד והזהות העצמית. תסמינים פיזיים:  בעיות לב ודופק, גלי חום, הזעת יתר, פריחות בעור, פצעים בפה, צמא מוגבר.  הפחד המרכזי : גבולות, בדידות, ניתוק ואיבוד קשר. איזון וריפוי:  חייב ללמוד להכיל ולרסן את להטו, כדי שלא יכלה את משאביו. זקוק לקרקוע ויציבות (אדמה). תנועה המפזרת אנרגיה ממרכז הגוף החוצה דרך הידיים מטיבה עמו.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       אלמנט האדמה – משכין השלום                                                                                                                               

העיקרון המארגן:  איחוד והזנה. משכין השלום הוא כוח של יציבות, דאגה והרמוניה, המהווה את המרכז המגבש של כל קבוצה.  תכונות במצב מאוזן:  אדם מעשי, אמין, נדיב ומכיל. הוא "הדבק" החברתי, שדואג שכולם ירגישו בנוח ושייכים. ביתו הוא מרכז חייו, וגופו לרוב עגול ומוצק.  נטייה בחוסר איזון:  דאגנות כרונית, נטייה לרצות אחרים על חשבון עצמו, קושי בהצבת גבולות, מה שמוביל לתחושת ריקנות אותה הוא עלול למלא באכילת יתר. תסמינים פיזיים : חולשה במערכת העיכול, נפיחות, עודף משקל, עייפות כרונית, חולשת שרירים, צניחת איברים.  הפחד המרכזי:  שינוי, חוסר יציבות ואיבוד זהותו בתוך צורכי האחר. איזון וריפוי:  זקוק לפתח ביטוי עצמי (עץ) וגבולות ברורים (מתכת) כדי לאזן את נטייתו להתפזר. תנועה מעוגלת, המרכזת את האנרגיה אל הבטן, מקרקעת ומחזקת אותו.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           אלמנט המתכת – האלכימאי                                                                                                                              

העיקרון המארגן : זיקוק וסדר. האלכימאי הוא כוח של הבחנה, דיוק ושאיפה לשלמות. הוא מעצב סדר מתוך תוהו ובוהו.   תכונות במצב מאוזן : ממושמע, שיטתי, מכבד, צנוע וחי על פי עקרונות וערכים. הוא שומר על מרחק רגשי, אך תמיד הוגן וישר. דיבורו קצר וקולע וסביבתו מינימליסטית.  נטייה בחוסר איזון : נוקשות יתר, ביקורתיות, התנשאות וריחוק. עלול להפוך רודני או אדיש וקהה, ולהיתפס לטקסיות ריקה מתוכן.  תסמינים פיזיים:  בעיות נשימה ועור (אלרגיות, יובש), עצירות, נשימה שטחית, מערכת חיסונית חלשה ונטייה להתקררויות.  הפחד המרכזי : כאוס, איבוד שליטה, ורגשנות בלתי מרוסנת.

איזון וריפוי : זקוק לאזן את ההיגיון הקר באמצעות תשוקה וחום (אש) ומעורבות חברתית (אדמה). תנועה מדויקת, גאומטרית וממוקדת עוזרת לו להירגע.                                                                                                                                 

 אלמנט המים – הפילוסוף                                                                                                                                     

העיקרון המארגן : חיזיון והעמקה. הפילוסוף הוא כוח של חדירה אל מעבר לפני השטח, חיפוש אחר אמת ומשמעות, והתחברות למקורות העמוקים של הקיום. תכונות במצב מאוזן:  בעל תפיסה חריפה, מקורי, יצירתי ובעל יכולת התמדה שקטה.  הוא "שורד" מטבעו, שחי בעולם פנימי עשיר ומסוגל לראות את התמונה הגדולה.

נטייה בחוסר איזון:  פחד, נטייה לבידוד, ציניות ודיכאון. עלול לשקוע במחשבות שליליות, לאבד אמון באנשים ולהפוך קשוח ובלתי נגיש. תסמינים פיזיים : כאבי גב תחתון כרוניים, בעיות כליות ושלפוחית שתן, רגישות לקור, נוקשות מפרקים, ירידה בחשק המיני.  הפחד המרכזי:  שטחיות, ציות עיוור למוסכמות חברתיות.  איזון וריפוי : זקוק לחום אנושי (אש) ולדחיפה לפעולה (עץ) כדי לצאת מעולמו הפנימי. תנועה המתרכזת באגן ומטרתה חדירה פנימה מטיבה עמו ומחזקת אותו. 

                                                                                                                                                                             סיכום – הדרך לאיזון וחיים שלמים

 המודל ככלי מעשי:  הבנת מודל חמשת האלמנטים אינה תרגיל אינטלקטואלי או פילוסופי, אלא קבלת מפת דרכים מעשית לחיים. זהו כלי המאפשר לנו לעבור מפעולה אוטומטית לניהול מודע של חיינו. 

צעד ראשון: הכר את עצמך:  זהה את אלמנט ה"בית" שלך. הכר בחוזקותיו כמתנות ייחודיות ובחולשותיו כאתגרים לצמיחה. קבלת האלמנט הדומיננטי שלך היא הבסיס לחמלה עצמית ולהבנת דפוסי חייך. 

צעד שני: למד לרקוד עם האחרים : השלמות אינה נמצאת באלמנט אחד, אלא בהרמוניה בין כולם. למד באופן פעיל כיצד לגייס את תכונות האלמנטים המשלימים אותך: 

אם אתה חלוץ (עץ) שפורץ קדימה, למד את הסדר והגבולות של האלכימאי (מתכת).

אם אתה פילוסוף (מים) הנוטה להתבודד, אמץ את החום והתקשורתיות של הקוסם (אש). 

אם אתה משכין שלום (אדמה) המרצה את כולם, גייס את הנחישות והעצמאות של החלוץ (עץ) כדי לבטא את צרכיך.

צעד שלישי: הקשב לגוף:  הגוף שלך מדבר בשפת האלמנטים. כאב גב תחתון, בעיות עור או קשיי עיכול אינם מקריים.                    הם איתותים המצביעים על חוסר איזון באלמנט הספציפי שלך.  הקשבה לאיתותים אלה מאפשרת ריפוי עמוק ושורשי.

המטרה הסופית: הרמוניה דינמית.  החיים הם תנועה מתמדת. המטרה אינה להגיע למצב סטטי של "שלמות", אלא ללמוד לנוע בגמישות בין האנרגיות השונות, להשתמש בכוח הנכון בזמן הנכון, ובכך לחיות חיים מלאים, עשירים וחיוניים יותר.

כתב , אסף וערך : דודו רווח – בית הספר לתנועה אינטגרטיבית

הפוסט מודל חמשת האלמנטים-הרמוניה דינמית – מסע אל מפת הנפש והגוף / דודו רווח הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

השימוש במקל העץ באומניות התנועה – עוצמה, יציבה, תנועה ורבדים נסתרים של קיום / דודו רווח

גילוי הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של המקל

המקל, כלי קדום וארכיטיפי, טומן בחובו פוטנציאל רב הרבה מעבר לשימושיו הגשמיים. בין אם כ-"בו" – המקל הארוך והמרשים או כ-"ג'ו" הקצר והזריז, המקל חוזר ומגלה את רב-גוניותו בעידן המודרני. הוא משמש גשר בין עולמות – בין שיפור היציבה לטיפול בתנועה מרפא, מכלי להגנה עצמית עוצמתית למפתח לצמיחה אישית ורוחנית. מסע זה יתור אחר השימושים המגוונים של המקל, תוך התעמקות בהיסטוריה העשירה שלו, בתיאוריות רלוונטיות מתחומי התנועה והפסיכולוגיה, ובקשרים עמוקים למסורות הריפוי המזרחיות. נבחן כיצד כלי פשוט זה יכול להפוך לשותף רב עוצמה במסע אל עבר איזון, חוזק וחיבור פנימי.

המקל ככלי לשיפור יציבה וטיפול בתנועה

מעבר לתפקידו הפשוט כמשען או ככלי עבודה, המקל, הן הארוך והן הקצר, מתגלה ככלי רב-ערך בתחום שיפור היציבה וקידום טיפול בתנועה. השימוש המכוון במקל מעודד מודעות גופנית עמוקה יותר, ומאפשר לנו לחקור ולשפר את האופן שבו אנו נושאים את עצמנו במרחב.                                                                                                                                              בשיפור היציבה: המקל משמש כמעין "סרגל ייחוס" חיצוני לגוף. כאשר אנו אוחזים במקל לאורך הגב, למשל, אנו מקבלים משוב מיידי על נקודות המגע ועל האזורים בהם הגוף מתקשה לשמור על קו ישר. 

תרגילים שונים עם המקל יכולים לסייע ב:  

יישור עמוד השדרה: תנועות מתיחה והארכה עם המקל מעודדות פתיחה של החוליות ושחרור מתחים שעלולים לגרום לכיפוף או קיצור.                                                                                                                                                                   

פתיחת חגורת הכתפיים: אחיזה רחבה במקל מאפשרת מתיחה של שרירי החזה וחיזוק השרירים הבין-שכמתיים, דבר התורם ליציבה זקופה יותר.                                                                                                                                                       

איזון מרכז הכובד: תרגילים שיוויי משקל עם המקל מאתגרים את מערכת שיווי המשקל ומחזקים את שרירי הליבה האחראים על יציבות הגוף.                                                                                                                                                           

בטיפול בתנועה: המקל הופך לשותף פעיל בתהליך הריפוי והשיקום. הוא מאפשר למטפל ולמטופל לחקור תנועות בצורה בטוחה ומבוקרת, ומספק משוב תחושתי עשיר.

השימוש במקל יכול לסייע ב:                                                                       

הגדלת טווחי תנועה: המקל יכול לשמש כמנוף עדין להארכת תנועות במפרקים נוקשים או מוגבלים, תוך הפחתת העומס ישירות על המפרק הפגוע.                                                                                                                                         

שיפור הקואורדינציה והשליטה המוטורית: תרגילים הדורשים תיאום בין תנועת הגוף לתנועת המקל משפרים את התקשורת בין המוח לשרירים.                                                                                                                                                     

שיקום לאחר פציעות: המקל יכול לספק תמיכה או התנגדות מבוקרת בתרגילים שיקומיים, ולאפשר חזרה הדרגתית לתנועה מלאה.                                                                                                                                                               

הפחתת כאב: תנועות עדינות ומודעות עם המקל יכולות לשחרר מתחים שריריים ולשפר את זרימת הדם, ובכך להקל על כאבים כרוניים.                                                                                                                                                                      

דוגמה לתרגיל לשיפור יציבה: עמידה ישרה עם המקל מונח מאחורי הגב, לאורך עמוד השדרה, כשהידיים אוחזות בו מלמטה ומלמעלה. שמירה על מגע של המקל עם העורף, הגב העליון ועצם הזנב בזמן ביצוע תנועות קלות יכולה לסייע בפיתוח מודעות ליציבה נכונה.                                                                                                                                                                

דוגמה לתרגיל טיפולי: שכיבה על הגב והנעת המקל מעל הראש ובחזרה, תוך שמירה על קשר עם הרצפה, יכולה לסייע בפתיחת חגורת הכתפיים ולשפר את טווח התנועה.                                                                                                     

השימוש במקל בטיפול בתנועה אינו רק פיזי; הוא יכול גם להיות בעל היבטים פסיכולוגיים ורגשיים. המקל יכול לייצג גבולות, תמיכה או אתגר, והאינטראקציה איתו יכולה לעורר תחושות ותובנות חשובות עבור המטופל.

"הג'ו הוא סייף הנגד המהיר ביותר." - (מוריטהיי אואשיבה, מייסד האייקידו).

תיאוריות רלוונטיות                                                                                                                             מספר תיאוריות תומכות ביעילות השימוש במקל:

-תיאוריות למידה מוטורית : המקל מספק משוב קינסטטי וויזואלי חשוב, המסייע בתהליך רכישת מיומנויות תנועתיות חדשות ושיפור קיימות.

-מודעות גופנית (Body Awareness): המקל משמש כהארכה של הגוף, ומגביר את המודעות למרחב, לקואורדינציה ולשליטה בתנועה.

-עקרונות הפאשיה  (Fascia): התנועות הסיבוביות והזורמות עם המקל מפעילות את רשת הפאשיה בגוף, משפרות את גמישות הרקמות ומפחיתות מתחים.

-גישת הסומטיקה (Somatics): גישה זו מדגישה את החוויה הפנימית של התנועה. המקל יכול לשמש ככלי להגברת המודעות לתחושות הגופניות העדינות ולשיפור השליטה הרצונית בשרירים.

-עקרון האינטגרציה המבנית (Structural Integration): השימוש במקל יכול לסייע בשחרור מתחים כרוניים ברקמות החיבור (פאשיה) ובארגון מחדש של היציבה על ידי יצירת תנועה במקומות "תקועים".

תיאוריית ההתקשרות (Attachment Theory): בהקשר טיפולי, המקל יכול לשמש כ"אובייקט מעבר" המאפשר למטופל לבטא רגשות ולחקור גבולות בטוחים דרך התנועה.

ההיסטוריה של המקל הקצר והארוך

שורשי השימוש במקל ככלי נעוצים עמוק בהיסטוריה האנושית. מקלות שימשו ככלי עבודה, כלי עזר בהליכה, וכנשק עוד בתקופות פרהיסטוריות.

המקל הארוך (בו): השימוש במקל ארוך כנשק מתועד בתרבויות רבות. ביפן, ה"בו" התפתח ככל הנראה ממקלות נשיאת משאות או כמקל חקלאי. באומנויות הלחימה של אוקינאווה (קובידו), הבו הוא אחד מכלי הנשק הבסיסיים והחשובים ביותר. מסורות מספרות על איכרים שהשתמשו במקלותיהם כדי להגן על עצמם מפני שודדים. אורכו של הבו (בדרך כלל כ-1.8 מטר) אפשר טווח תקיפה רחב והגנה יעילה.

המקל הקצר (ג'ו): כפי שצוין, המקל הקצר היה נפוץ יותר בחיי היום-יום. ביפן, הג'ו (בדרך כלל באורך של כ-1.28 מטר) התפתח לשימוש באומנויות לחימה שונות, כולל אייקידו, שם הוא משמש ככלי להמחשת עקרונות התנועה, הטבע והכוח. באומנויות הלחימה הפיליפיניות (אסקרימה, קאלי, ארניס), מקלות קצרים (בדרך כלל באורך של כ-60-70 ס"מ) הם הבסיס לשיטה, עם דגש על מהירות, זריזות וטכניקות מורכבות של חבטות והגנות.

"הדרך של הלוחם היא הדרך של העט והמכחול." – מיאמוטו מוסאשי. (אף על פי שמוסאשי מתייחס לחרב, ניתן להרחיב את העיקרון של שליטה בכלי כביטוי לשליטה עצמית).

המקל באמנויות לחימה: הגנה עצמית ותקיפה

המקל באומנויות לחימה הוא הרבה יותר מסתם כלי נשק; הוא הארכה של הגוף והנפש. השימוש ב"בו" מאפשר ללוחם לשלוט במרחק, לבצע חסימות רחבות ומהלומות עוצמתיות המנצלות את אורך המקל ואת מומנט הסיבוב. לעומתו, ה"ג'ו" מאפשר תנועות מהירות יותר, שינויי כיוון פתאומיים ותקיפות מדויקות יותר לנקודות תורפה.                                                              באומנויות לחימה פיליפיניות, המקלות הקצרים משמשים לתרגול מגוון רחב של טכניקות, כולל חבטות, דקירות, נעילות מפרקים וטכניקות נטרול. הדגש הוא על פיתוח קואורדינציה בין ידיים ורגליים, תזמון וזרימה. באומנות הקראטה (אוקינאווה – קובידו) : משתמשים ב"בו" (מקל ארוך) במגוון רחב של טכניקות סיבוביות, מהלומות רחבות וחסימות עוצמתיות.                   

באומנות האייקידו (יפן):  משתמשים בג'ו (מקל קצר) כדי ללמד עקרונות של תנועה הרמונית, כניסה לקו התקיפה ושימוש במרכז הכוח. הטכניקות כוללות חסימות, מהלומות ובריחים.                                                                                           

האימון עם המקל לא רק משפר את היכולות הפיזיות של הלוחם, אלא גם מפתח תגובה מהירה, חדות חושים ונוכחות מנטלית. הלוחם לומד "להרגיש" את המקל כחלק מגופו, להשתמש בו באינטואיציה ולנצל את מלוא הפוטנציאל שלו בהגנה ובתקיפה.

"המקל הוא רק הארכה של הזרוע. האמן הוא הנשק האמיתי" - (אמרה המיוחסת לאמני לחימה פיליפיניים).

היבטים פסיכולוגיים, רגשיים, רוחניים ופיזיים

פיזי: מעבר לשיפור הכוח והגמישות, האימון עם המקל משפר את הקואורדינציה הבין-שרירית, את המודעות הקינסטטית ואת היכולת התגובתית. התנועות המורכבות דורשות שליטה מוטורית עדינה וגסה כאחד. שיפור פרופריוספציה (תחושת מיקום הגוף במרחב): האינטראקציה עם המקל מספקת לגוף מידע נוסף על מיקומו ועל תנועותיו במרחב, ובכך משפרת את תחושת המודעות הגופנית. חיזוק שרירים מייצבים קטנים: תנועות מורכבות עם המקל דורשות הפעלה של שרירים קטנים ועמוקים שתפקידם לייצב את המפרקים ולשפר את השליטה בתנועה. שיפור זרימת הדם והלימפה: התנועה הכוללת המתרחשת בזמן תרגול עם המקל תורמת לשיפור זרימת הדם והלימפה, דבר החיוני לבריאות כללית.

פסיכולוגי: השליטה במקל מעניקה תחושת מסוגלות עצמית וביטחון. הצורך להתרכז בתנועות ובמרחב משפר את המיקוד והריכוז, ומפחית חרדה על ידי העברת הקשב להווה. תהליך הלמידה דורש סבלנות ומשמעת עצמית, תכונות המתחזקות כתוצאה מהאימון. חיזוק תחושת גבולות: המקל יכול לשמש כהארכה של הגוף המאפשרת חקירה של מרחב אישי וגבולות. בתרגילים שונים, במיוחד באמנויות לחימה או בטיפול בתנועה, המקל מסייע להבין ולבטא גבולות פיזיים ופסיכולוגיים. שיפור הדימוי העצמי: השגת שליטה בתנועות המורכבות עם המקל יכולה להגביר את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי. תהליך הלמידה וההתקדמות תורם לדימוי עצמי חיובי יותר. הפחתת תחושת בדידות: במיוחד בקבוצות תרגול, האינטראקציה עם המקל ועם אחרים יכולה ליצור תחושת שייכות וחיבור, ובכך להפחית תחושות של בדידות.

רגשי: התנועה הזורמת עם המקל יכולה להיות משחררת ומבטאת. היא מאפשרת פורקן של מתחים ורגשות מודחקים בצורה לא מילולית. תחושת החיבור לכלי העץ, חומר טבעי, יכולה להיות מקרקעת ומרגיעה. ביטוי לא מילולי: תנועה עם המקל יכולה להיות דרך עוצמתית לבטא רגשות שקשה לבטא במילים. קצב התנועה, עוצמתה ואיכותה יכולים לשקף מצבים רגשיים שונים. הקלה על מתח וחרדה: התמקדות בתנועה ובקואורדינציה עם המקל יכולה להסיח את הדעת ממחשבות טורדניות ולהשרות תחושת רוגע ושלווה. התנועה הקצבית יכולה להיות מרגיעה כמו מדיטציה. חיבור לתחושות גופניות: השימוש במקל מעודד הקשבה לגוף ולתחושותיו, דבר שיכול לסייע בזיהוי ועיבוד רגשות המאוחסנים בגוף.

רוחני: באומנויות לחימה מסוימות, האימון עם המקל הוא חלק מדרך רוחנית. השאיפה לשליטה מושלמת בתנועה משקפת שאיפה לשליטה עצמית פנימית. התנועות החזרתיות והמדיטטיביות יכולות להוביל לתחושת חיבור עמוק יותר לעצמי ולרגע הנוכחי. המקל יכול לסמל איזון ומרכז, והאימון איתו יכול להיות סוג של מדיטציה בתנועה. נוכחות ברגע הנוכחי: האימון עם המקל דורש ריכוז מלא בהווה – בתנועה, במגע עם המקל ובמרחב. נוכחות זו היא מרכיב מרכזי בפרקטיקות רוחניות רבות. חיבור לטבע: המקל, כחומר טבעי, יכול ליצור תחושת חיבור לאדמה ולטבע, במיוחד אם התרגול מתבצע בחוץ. חקירת עקרונות אוניברסליים: באומנויות לחימה, השימוש במקל יכול ללמד על עקרונות של זרימה, איזון, כוח וכניעה, שיכולים להיות בעלי משמעות רוחנית רחבה יותר.

שימוש במקל קצר וארוך בצ'י קונג

במסורת הצ'י קונג, שהיא מערכת סינית עתיקה של תנועה, נשימה ומדיטציה שמטרתה לטפח את הצ'י (אנרגיית החיים), נעשה שימוש לעיתים במקל קצר וארוך ככלי עזר לתרגול. המקל יכול לשמש כדי להעמיק את המתיחות, לשפר את זרימת האנרגיה, ולפתח מודעות גופנית.

שימוש במקל ארוך (כמו בו):

בצ'י קונג, מקל ארוך משמש לעיתים קרובות כדי להרחיב את טווח התנועה ולעזור בפתיחת המרידיאניים (ערוצי האנרגיה) בגוף. התנועות עם מקל ארוך נוטות להיות רחבות, זורמות ומתואמות עם הנשימה.

• הארכת מתיחות:  המקל יכול לשמש כדי להעמיק מתיחות בפלג הגוף העליון, בכתפיים ובגב. לדוגמה, אחיזה רחבה במקל והרמתו מעל הראש יכולה למתוח את שרירי הצד והכתפיים.
• שיפור זרימת צ'י:  תנועות סיבוביות וגליות עם המקל יכולות לעזור להניע את הצ'י לאורך הגוף, במיוחד לאורך עמוד השדרה והגפיים.
• מודעות גופנית : משקל ואורך המקל יכולים לסייע בפיתוח מודעות טובה יותר למרכז הגוף וליישור עמוד השדרה בזמן התנועה.
• חיבור לאדמה ולשמיים : תנועות אנכיות עם המקל יכולות לסמל חיבור בין האדמה לשמיים, מושג חשוב בפילוסופיה הסינית ובצ'י קונג.

שימוש במקל קצר (כמו ג'ו או מקל קצר יותר):

מקל קצר בצ'י קונג יכול לשמש לתרגילים יותר ממוקדים, לעיתים קרובות כדי להגדיל טווח תנועה, להניע, לעסות או להקיש בעדינות על נקודות דיקור או לאורך המרידיאניים.

• עיסוי מרידיאניים ונקודות דיקור: ניתן להשתמש בקצה המקל כדי ללחוץ ,לעסות או לנקוש בעדינות על נקודות דיקור חשובות לאורך הגוף, ובכך לעורר את זרימת הצ'י באותם אזורים.
• שיפור זרימת הדם והלימפה:  תנועות קצביות קלות עם המקל על פני הגוף יכולות לעודד את זרימת הדם והלימפה.
• חיזוק הגפיים : תרגילים מסוימים עם מקל קצר יכולים לעזור בחיזוק שרירי הידיים ,הזרועות, האגן, עמוד השדרה ופלג הגוף התחתון בצורה עדינה ויעילה.
• מודעות למפרקים קטנים: השימוש במקל קצר יכול להגביר את המודעות לתנועה במפרקי כף היד ,המרפק, האגן ועמוד השדרה.

חשוב לציין שהשימוש במקל בצ'י קונג אינו אוניברסלי, וישנן אסכולות וסגנונות שאינם משלבים אותו. עם זאת, כאשר הוא משולב, הוא יכול להוסיף מימד נוסף לתרגול ולעזור להעמיק את החוויה האנרגטית והפיזית.

עצמת תרגול היוגה באמצעות המקל : כלי לתמיכה, יישור ומודעות מעמיקה

בעוד שזרמי היוגה הקלאסיים מתמקדים בעיקר בתנוחות הגוף (אסאנות) ובנשימה (פראניאמה) ללא עזרים חיצוניים, שילוב מודרני של מקלות – הן ארוכים והן קצרים – מציע דרכים חדשות להעמיק את החוויה היוגית. המקל הופך לשותף עדין אך רב עוצמה, המסייע בשיפור היישור, בהעמקת המתיחות ובהגברת המודעות הפנימית.

המקל הארוך כמאריך ומייצב:

המקל הארוך, בדומה ל"בו", משמש ביוגה ככלי להרחבת טווח התנועה וליצירת יציבות משופרת בתנוחות שונות:

• יישור אופטימלי בתנוחות עמידה: השימוש במקל מעל הראש או לאורך הגב מספק קו ייחוס חיצוני המקל על שמירת יישור מדויק של הכתפיים מעל האגן, ועמוד השדרה ניצב. לדוגמה, באוטהיטה טריקונוסנה (תנוחת המשולש המורחבת), החזקת המקל מעל הראש מעודדת פתיחה רחבה יותר של בית החזה ויישור מדויק של הכתף העליונה מעל התחתונה.
• העמקת מתיחות בבטחה:  המקל מאפשר להעמיק מתיחות בפלג הגוף העליון, בכתפיים ובגב העליון בצורה מבוקרת ועדינה יותר. לדוגמה, אחיזה רחבה במקל מאחורי הגב ויישור הזרועות פותחת את חגורת הכתפיים ומאפשרת מתיחה עמוקה יותר של שרירי החזה הקדמיים.
• תמיכה בשיווי משקל עדין : בתנוחות שיווי משקל, המקל יכול לשמש כנקודת משען קלה המסייעת לשמור על יציבות ללא מאמץ יתר. לדוגמה, בוויראבהדראסנה 3 (תנוחת הלוחם השלישית), החזקת המקל קדימה יכולה לסייע באיזון ולשמור על קו ישר מהעקב ועד קצות האצבעות.
• הגברת המודעות למרכזיות:  החזקת המקל לאורך עמוד השדרה, במגע עם העור, מעודדת הפעלה עמוקה יותר של שרירי הליבה ותשומת לב ליישור הטבעי של הגוף.

המקל הקצר ככלי מיקוד ושחרור:

המקל הקצר, בדומה לג'ו, מציע אפשרויות אחרות להעשרת תרגול היוגה:

• תמיכה ביישור בתנוחות ישיבה:  הנחת מקל לאורך הגב התחתון או מאחורי קו המותניים יכולה לסייע בשמירה על זקיפות בעת ישיבה ממושכת במדיטציה או בתנוחות ישיבה אחרות, ולמנוע התכופפות לא רצויה.
• העמקת פיתולים מודרכת:  החזקת מקל אופקית על הכתפיים בזמן ביצוע פיתולים בעמוד השדרה מאפשרת שמירה על מרחק שווה בין הכתפיים ומעודדת פיתול אחיד ועמוק יותר.
• שחרור ממוקד של מתחים:  מקל קצר יכול לשמש ככלי לעיסוי עצמי עדין של אזורים מתוחים בגוף, כמו שרירי הטרפזים, שרירי הירך או כפות הרגליים, על ידי גלגול או לחיצה מתונה.
• הגברת המודעות למפרקים קטנים וחיבור: אחיזת המקל בין כפות הידיים או בין כפות הרגליים יכולה להפנות את המודעות לפעולה המיקרו-תנועתית של מפרקים אלה במהלך ביצוע תנוחות, וליצור תחושת חיבור ואינטגרציה.

במהותו, השימוש במקל ביוגה מדגיש תמיכה חכמה, יישור מדויק ומודעות גופנית מעמיקה, ולא מאמץ כוחני. הוא משמש ככלי להקשבה עדינה לגוף ולחקירה של התנועה מתוך יציבות ונוחות.

הקשר לרפואה הסינית והיפנית

השילוב של תנועה מודעת עם מקל מתיישב באופן הרמוני ועמוק עם עקרונות היסוד של הרפואה המזרחית, הן הסינית והן היפנית, אשר רואות את האדם כשלם אינטגרלי של גוף, נפש ואנרגיה.

זרימת צ'י (Qi) ואנרגיה חיונית: ברפואה הסינית, הצ'י הוא כוח החיים הזורם בערוצים הנקראים מרידיאניים. תנועות מעגליות, זורמות ומתמשכות עם המקל מסייעות לשחרר חסימות אנרגטיות ולשפר את זרימת הצ'י והדם בכל הגוף. המקל יכול לשמש כמעין מוליך או מתווך המאפשר לתנועה להגיע לעומקים גדולים יותר. תנועות פתיחה מרחיבות את המרידיאניים ומאפשרות זרימה חופשית יותר, בעוד שתנועות סגירה וכיפוף יכולות למקד את האנרגיה לאזורים ספציפיים. תנועות הארכה מסייעות במתיחת המרידיאניים ובהמרצת זרימת הצ'י לאורך הגפיים ופלג הגוף.

איזון יין ויאנג: הפילוסופיה המזרחית מדגישה את האיזון בין כוחות מנוגדים אך משלימים – יין ויאנג. השימוש במקל מאפשר תרגול תנועות המבטאות את שני העקרונות הללו. תנועות רכות, מתמשכות ופנימיות מייצגות יין, בעוד שתנועות חזקות, מתפרצות וחיצוניות מייצגות יאנג. השאיפה בתרגול היא להגיע להרמוניה דינמית בין שני הקטבים הללו בתוך הגוף והנפש, דבר המקדם בריאות ואיזון.

חיבור גוף-נפש והמודעות הפנימית: הרפואה המזרחית רואה את הגוף והנפש כבלתי נפרדים. האימון המודע עם המקל מחזק קשר זה על ידי דרישה לריכוז מנטלי מלא בזמן ביצוע התנועות הפיזיות. תשומת הלב לחוויות הגופניות, לתחושת המקל בידיים ולתנועת הגוף במרחב, מפתחת מודעות פנימית עמוקה יותר. מודעות גופנית זו משפיעה באופן ישיר וחיובי על המצב הרגשי והמנטלי, ומסייעת בהפחתת מתחים ובהשגת שלווה פנימית.

השפעה על מרידיאניים, נקודות דיקור ולחיצה (צוּ'י-גונְג'ינג): תנועות ספציפיות עם המקל, במיוחד בצ'י קונג רפואי (צוּ'י-גונְג'ינג), יכולות להשפיע באופן עקיף על המרידיאניים ונקודות הדיקור והלחיצה. תנועות מתיחה לאורך הגוף יכולות לפתוח חסימות במרידיאניים, ותנועות סיבוביות סביב מפרקים יכולות להמריץ את זרימת הצ'י במרידיאניים העוברים באזורים אלה. לעיתים, המקל עצמו משמש ככלי עזר לעיסוי עדין של נקודות דיקור מסוימות, ובכך מקדם את זרימת האנרגיה ותומך בתהליכי ריפוי טבעיים של הגוף.

הקשר של השימוש במקל לרפואה המזרחית טמון בהבנה ההוליסטית של האדם ובחתירה לאיזון אנרגטי, פיזי ונפשי. המקל הופך בכך לא רק לכלי תנועתי, אלא גם למעין מפתח לפתיחת ערוצי אנרגיה ולקידום הרמוניה פנימית.

סיכום : במסענו זה, גילינו כי המקל, כלי עתיק יומין ופשוט לכאורה, טומן בחובו עולם שלם של אפשרויות ומשמעויות עמוקות. בין אם כ"בו" הארוך והמלכותי או כג'ו הקצר והזריז, המקל מתגלה כשותף רב-גוני לצמיחה אישית וגופנית. ראינו כיצד הוא משמש ככלי יעיל לשיפור היציבה על ידי הגברת המודעות הגופנית ומתן משוב חיצוני, ובמסגרת טיפול בתנועה הוא מהווה אמצעי לתקשורת לא מילולית, להגדלת טווחי תנועה ולשיקום. התעמקנו בהיסטוריה העשירה של המקל בתרבויות שונות ובאומנויות הלחימה, שם הוא משמש ככלי מרכזי להגנה עצמית ותקיפה, המאפשר שליטה במרחק, יצירת מומנטום וביצוע טכניקות מגוונות. בחנו את ההיבטים הפיזיים של השימוש במקל, הכוללים שיפור כוח, גמישות, קואורדינציה ומודעות גופנית, כמו גם את ההיבטים הפסיכולוגיים כגון חיזוק הביטחון העצמי והמיקוד, הרגשיים דרך שחרור מתחים וחיבור לתחושות, והרוחניים באמצעות העמקת הנוכחות והחיבור לעצמי. חיברנו את השימוש במקל לעקרונות הרפואה הסינית והיפנית, בהם התנועה והמודעות הגופנית הן יסודות לבריאות. בסופו של דבר, המקל אינו רק חפץ דומם, אלא הארכה של גופנו ורוחנו. הוא מזמין אותנו לחקור את גבולותינו הפיזיים והמנטליים, להתחבר אל תנועה טבעית וזורמת, ולגלות את הפוטנציאל הטמון בנו. השימוש המודע במקל יכול להוביל לשיפור משמעותי באיכות חיינו, להעצים את תחושת השליטה והאיזון, ולסייע לנו במסע המתמיד אל עבר בריאות, חוזק וחיבור פנימי עמוק יותר. בין אם אתם פונים אליו מתוך עניין בשיפור פיזי, צורך רגשי, חיפוש רוחני או סקרנות לגבי מסורות עתיקות, המקל ניצב כשותף נאמן למסע זה.                                                                     

מאת : דודו רווח – בית הספר לתנועה אינטגרטיבית

הפוסט השימוש במקל העץ באומניות התנועה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

שין סאן דו – גשר בין תנועה, רפואה מזרחית והעומק הנפשי היונגיאני

טיפול בתנועה בסגנון שין סאן דו  מהווה גישה הוליסטית עוצמתית המשלבת חוכמת תנועה מודעת עם עקרונות עתיקים של הרפואה הסינית והיפנית, ובאופן מרתק, מתכתבת גם עם עומק התובנות של הפסיכותרפיה בכלל והפסיכותרפיה היונגיאנית  בפרט. היא רואה את האדם כישות שלמה ובלתי נפרדת, בה הגוף, הנפש והרוח זה בזה.

הדים של הרפואה הסינית והיפנית בתנועת ה-שין סאן דו

שין סאן דו שואב השראה עמוקה מעקרונות יסוד של הרפואה הסינית והיפנית:

הבסיס ההוליסטי: גוף ונפש כיחידה אחת – גם הרפואה הסינית והיפנית וגם שיטת שין סאן דו רואות את האדם כישות שלמה ובלתי נפרדת. אין הפרדה בין גוף, נפש ורוח. מצב פיזי משפיע על מצב רגשי ומנטלי, ולהיפך. תפיסה זו עומדת בבסיס הגישה הטיפולית בשלושתן.

זרימת אנרגיה (Qi/Ki) : עקרון מרכזי

• רפואה סינית:  מושג הצ'י (Qi) הוא אבן יסוד. הצ'י הוא אנרגיית החיים הזורמת בערוצים מוגדרים בגוף (מרידיאניים) ומזינה את כל האיברים והמערכות. חוסר איזון או חסימה בזרימת הצ'י מובילים למחלות ולחוסר הרמוניה.
• רפואה יפנית:  דומה לרפואה הסינית, גם הרפואה היפנית מדגישה את חשיבות זרימת הקי ,(Ki) שהיא מקבילה לצ'י. טכניקות טיפול יפניות רבות מכוונות לוויסות ושיפור זרימת הקי.
• שין סאן דו: התנועה בשין סאן דו מכוונת להגביר את המודעות לתחושות הגוף ולשחרר מתחים וחסימות שעלולים לשבש את זרימת האנרגיה. תנועות רכות, מודעות לנשימה ומיקוד פנימי מסייעים להניע את האנרגיה בצורה חופשית יותר. המתרגל לומד להקשיב לתחושות הגוף ולזהות אזורים בהם זרימת האנרגיה מוגבלת.

איזון: (Yin/Yang)  השגת הרמוניה

• רפואה סינית : עקרון היין והיאנג מתאר שני כוחות משלימים ומנוגדים הקיימים בכל דבר ביקום ובגוף האדם. בריאות היא תוצאה של איזון דינמי בין יין ליאנג.
• רפואה יפנית:  גם הרפואה היפנית מייחסת חשיבות לאיזון, ולעיתים משתמשת במערכות סיווג שונות כדי לתאר מצבי חוסר איזון.
• שין סאן דו:  התנועות בשין סאן דו יכולות לעזור להשיב את האיזון בין תחושות מנוגדות בגוף (לדוגמה, מתח ורפיון, כיווץ והתרחבות). דרך תנועה מודעת, המתרגל יכול לחקור את הקיטובים הללו ולמצוא דרכים לשלב אותם בהרמוניה.

חיבור לגוף ולתחושות פנימיות

• רפואה סינית ויפנית : שיטות דיאגנוזה רבות ברפואה הסינית והיפנית, כמו דופק ולשון, מתמקדות בהקשבה עמוקה לגוף ולסימנים שהוא משדר.
• שין סאן דו:  הדגש המרכזי בשין סאן דו הוא פיתוח מודעות גופנית עמוקה. דרך תנועה איטית ומכוונת, המתרגל לומד להרגיש תחושות עדינות, לזהות דפוסים של מתח ולפתח קשר אינטימי יותר עם גופו. זהו כלי רב עוצמה להבנת המסרים שהגוף משדר, בדומה לאבחנה ברפואה המזרחית.

ריפוי עצמי והעצמה

• רפואה סינית ויפנית:  שתיהן מעודדות את יכולתו הטבעית של הגוף לרפא את עצמו. הטיפול מכוון לעורר ולתמוך במנגנוני הריפוי הפנימיים.
• שין סאן דו: ה תרגול מעודד תחושת אחריות אישית לבריאות ולרווחה. המתרגל לומד כלים פשוטים ויעילים לשחרור מתחים, שיפור טווח התנועה והגברת תחושת החיות, ובכך מעצים את יכולתו לטפל בעצמו.

דוגמאות לחיבורים ספציפיים:

• עבודה על המרכז (Hara/Dantian) : הן ברפואה היפנית (הארה) והן ברפואה הסינית (דנטיאן תחתון) מייחסים חשיבות רבה למרכז הגוף כמרכז אנרגטי ופיזי. תנועות רבות בשין סאן דו מתמקדות בחיזוק וחיבור למרכז, דבר שתומך בזרימת אנרגיה מאוזנת ובשורשים יציבים.
• תנועות מרידיאנים:  התרגילים בשין סאן דו כוללים תנועות המשפיעות על מסלולי המרידיאניים, ובכך תומכות בזרימת הצ'י לאורך אותם ערוצים.
• נשימה: חשיבות הנשימה מודגשת בשלושת הגישות. שין סאן דו משלב טכניקות נשימה מודעת כדי להרגיע את מערכת העצבים, לשפר את זרימת האנרגיה ולשחרר מתחים, בדומה לעקרונות נשימה בטאי צ'י או צ'י קונג.

החיבור לפסיכותרפיה: גוף ונפש משולבים במסע הריפוי - 

החיבור בין טיפול בתנועה בסגנון שין סאן דו לפסיכותרפיה טמון בהבנה העמוקה שהגוף והנפש אינם ישויות נפרדות, אלא משפיעים זה על זה באופן מתמיד. חוויות רגשיות, טראומות ודפוסי חשיבה נוקשים יכולים להיתקע בגוף כמתח כרוני, יציבה לקויה או מגבלות תנועה. שין סאן דו, בשילוב עם עקרונות פסיכותרפויטיים, מציע גישה הוליסטית לריפוי, המאפשרת לעבד חוויות רגשיות דרך תנועה מודעת ותחושות גופניות.

גוף כמצע לזיכרונות ורגשות לא מעובדים – פסיכותרפיה מילולית מתמקדת לרוב בעיבוד קוגניטיבי ורגשי דרך שיחה. שין סאן דו מוסיף רובד נוסף על ידי התייחסות לגוף כמאגר של זיכרונות ורגשות שלא תמיד ניתן להגיע אליהם דרך מילים בלבד. תנועה מודעת יכולה לעורר תחושות גופניות הקשורות לחוויות עבר, ולאפשר למטופל להתחבר אליהן בצורה בטוחה ומבוקרת.

שחרור מתח פיזי ורגשי – מתח כרוני בגוף הוא לעיתים קרובות ביטוי פיזי של מצוקה נפשית. תרגילי שין סאן דו, המשלבים תנועה רכה, נשימה מודעת ומיקוד פנימי, יכולים לסייע בשחרור מתחים אלה. כשהמתח הפיזי משתחרר, לעיתים קרובות יש הקלה גם במתח הרגשי, מה שמאפשר תהליך פסיכותרפויטי מעמיק יותר.

הגברת המודעות העצמית והוויסות הרגשי – שין סאן דו מטפח מודעות גופנית עמוקה יותר. המתרגל לומד לזהות תחושות גופניות עדינות המאותתות על מצבים רגשיים שונים. יכולת זו משפרת את המודעות העצמית ומאפשרת זיהוי מוקדם יותר של מצבי מצוקה ופיתוח מנגנוני ויסות רגשי יעילים יותר.

חיבור גוף-נפש ככלי לשינוי דפוסים – דפוסים רגשיים והתנהגותיים נוקשים לעיתים קרובות מלווים בדפוסי תנועה ויציבה כפויים. שין סאן דו מאפשר לחקור דפוסים אלה דרך תנועה, לזהות היכן הם מוחזקים בגוף ולפתח דרכים חדשות לנוע ולשהות. שינוי בדפוסי התנועה יכול להוביל לשינוי מקביל בדפוסי החשיבה וההרגשה.

שימוש בתנועה ככלי טיפולי בפסיכותרפיה –  

פסיכותרפיסטים יכולים לשלב עקרונות וטכניקות משין סאן דו בגישתם הטיפולית. זה יכול לכלול:

תרגילי הארקה (Grounding): תנועות פשוטות המקשרות את המטופל לתחושת יציבות ובטחון בגוף, במיוחד במצבי חרדה או דיסוציאציה.

חקירת גבולות: תנועות המאפשרות למטופל לחוות את גבולותיו הפיזיים והרגשיים ולתרגל הצבת גבולות בריאים.

ביטוי רגשות דרך תנועה: מתן אפשרות למטופל לבטא רגשות שקשה לבטא במילים דרך תנועה ספונטנית או מובנית.

מודעות לנשימה: שימוש בנשימה ככלי לוויסות רגשי ולהפחתת חרדה.

עבודה עם דימויים גופניים: שימוש בדימויים מודרכים ותנועה כדי לחקור ולשנות תפיסות שליליות לגבי הגוף.

סינרגיה בין גוף לנפש בתהליך הריפוי –                                                                                                                           השילוב בין שין סאן דו לפסיכותרפיה יוצר סינרגיה עוצמתית. העבודה הגופנית יכולה להכין את הקרקע לעיבוד רגשי מעמיק יותר, והתובנות הרגשיות יכולות להוביל לשחרור מתחים פיזיים עמוקים יותר. גישה משולבת זו מכירה במורכבות האנושית ובקשר הבלתי ניתן להפרדה בין גוף לנפש במסע לקראת ריפוי וצמיחה. לכן, שין סאן דו לא רק מתחבר לעקרונות הרפואה המזרחית העתיקה, אלא גם מציע כלי רב ערך ומשלים בתוך עולם הפסיכותרפיה המודרנית, בהדגש על חשיבות ההקשבה לגוף כחלק בלתי נפרד מהמסע הנפשי.

החיבור לפסיכותרפיה היונגיאנית: מסע אל העצמי דרך הגוף

כעת, נבחן את החיבור המרתק בין שין סאן דו לעקרונות הפסיכותרפיה של קארל יונג, אשר גם הוא הדגיש את הקשר העמוק בין הגוף לנפש ואת חשיבות המסע האינדיבידואלי אל העצמי.

• הלא מודע הקולקטיבי והארכיטיפים:  יונג האמין בקיומו של לא מודע קולקטיבי, המשותף לכל בני האדם ומכיל ארכיטיפים אוניברסליים (כמו האנימה/אנימוס, הצל, הזקן החכם ועוד). תנועה ספונטנית בשין סאן דו יכולה לעיתים לעורר תחושות, דימויים ותנועות המהדהדות ארכיטיפים אלה, ומאפשרות גישה לאיכויות ולתובנות שלהם דרך חוויה גופנית ישירה.
• הצל והאינטגרציה שלו : מושג הצל של יונג מתייחס לחלקים הלא מודעים באישיותנו שאנו נוטים להדחיק או להתכחש אליהם. מתח כרוני או מגבלות תנועה באזורים מסוימים בגוף יכולים להיות ביטוי פיזי של חלקים מוצלים אלה. דרך תנועה מודעת וחקירה עדינה, שין סאן דו יכול לאפשר מפגש עם חלקים אלה בצורה בטוחה, לקדם את ההכרה בהם ובסופו של דבר להוביל לאינטגרציה שלהם לאישיות השלמה.
• האנימה והאנימוס:  יונג תיאר את האנימה כהיבט הנשי בנפש הגברית ואת האנימוס כהיבט הגברי בנפש הנשית. חוסר איזון בין היבטים אלה יכול להתבטא גם בתנועה ובאיכותה. שין סאן דו יכול לעזור למתרגל לחקור ולבטא את ההיבטים האנימטיים והאנימוסיים שלו דרך תנועה, ובכך לקדם איזון פנימי גדול יותר.
• המסע אל העצמי: (Individuation)  מרכז הפסיכותרפיה היונגיאנית הוא תהליך האינדיבידואציה – המסע הייחודי של כל אדם להפוך למי שהוא באמת, בשלמותו. שין סאן דו, עם הדגש שלו על הקשבה פנימית, מודעות גופנית וחקירה אישית דרך תנועה, יכול לתמוך באופן עמוק בתהליך זה. התנועה הופכת להיות כלי לגילוי עצמי, לחשיפת דפוסים לא מודעים ולחיבור אל הגרעין הפנימי של העצמי.
• החשיבות של החוויה הגופנית:  יונג אמנם התמקד בעיקר בעולם הפנימי של דימויים, חלומות וסמלים, אך הוא הכיר בחשיבות הקשר בין נפש לגוף. שין סאן דו מביא את החוויה הגופנית למרכז הבמה כדרך ישירה לגישה אל הלא מודע ולעיבוד תכנים נפשיים. התנועה הופכת להיות שפה נוספת, לא מילולית, המאפשרת ביטוי וחקירה של תהליכים פנימיים.
• התמקדות בתהליך ולא בתוצאה:  הן בשין סאן דו והן בפסיכותרפיה היונגיאנית, הדגש הוא על המסע והתהליך ולא רק על השגת "ריפוי" או "פתרון". התנועה הופכת להיות מרחב בטוח לחקירה, ניסוי וגילוי עצמי, בדומה למרחב הטיפולי בפסיכותרפיה.

לסיכום, שין סאן דו מהווה גשר ייחודי ועשיר בין חוכמת הרפואה המזרחית, המדגישה את זרימת האנרגיה והאיזון הגופני-נפשי, לבין עומק הפסיכותרפיה בכלל והפסיכותרפיה היונגיאנית בפרט, המתמקדת במסע האינדיבידואציה ובחקירת הלא מודע דרך סמלים וארכיטיפים. השילוב של תנועה מודעת עם עקרונות אלה מציע דרך עוצמתית ונגישה לעבודה הוליסטית על הגוף והנפש, לקידום ריפוי, צמיחה וחיבור עמוק יותר אל העצמי השלם.

מאת: דודו רווח -בית הספר לתנועה אינטגרטיבית

הפוסט שין סאן דו – גשר בין תנועה, רפואה מזרחית והעומק הנפשי היונגיאני / דודו רווח הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

בס"ד

מפגשי תרגול,זן והעמקה בעולם היוגה והתנועה

שלום לכולם

אני שמח לבשר ולשתף אתכם במפגשים ייחודיים שיערכו בדוג'ו שלנו בפרדס חנה.

המפגשים יערכו אחת לחודש ביום שישי בין השעות 9:00-11:00 בבוקר.

במהלך המפגשים נתרגל תרגול שאדו יוגה מלא ולאחריו נחקור יחד טקסטים מעולם הזן,הפילוסופיה והפרקטיקה של הרפואה הסינית והרפואה היפנית,עולם הטיפול התנועתי (shin-sen-do),אומנויות הלחימה וכמובן עולם היוגה בכלל והשאדו יוגה בפרט.

המפגשים פתוחים לתלמידי בקבוצות השונות ולקהל הרחב.

עלות כל מפגש היא 80 ₪.

פרויקט זה עלה בי מתוך רצון לחשוף תכנים אלה לקהל הרחב בכדי לשתף ולחלוק בדרך שאני פוסע בה ב 17 השנים האחרונות.

תאריכי המפגשים ימסרו מראש לחברי הקבוצות השונות וכמו כן יפורסמו באתר שלי ובדף הפייסבוק המקצועי שלי.

המפגש הבא יתקיים ב 9/9/2016-יום שישי.

לפרטים נוספים והרשמה אפשר ליצור קשר:

דודו- 050-8543340 

יעל- 054-7533772 

אמייל- davidrevach1@gmail.com

אתר-  http://davidrevach.com/?p=2350

פייסבוק- https://www.facebook.com/profile.php?id=100003889594756

ברוכים הבאים!!!

הפוסט מפגשי תרגול,זן והעמקה בעולם היוגה והתנועה-שישי אחד בכל חודש הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

בס"ד    

על פי הכתובים במדע האירוודה, גוף האדם הם שלושת המחוללים (דושות),שבע הרקמות (דהאטו),רקמות המשנה ומוצרי הפסולת שלהן,שבעת הקרומים,או העורות,שבעת המכלים,כגון שלפוחית השתן ואיברים פנימיים אחרים,210 הרצועות,300 העצמות,500 השרירים,16 הגידים ועשרת הפתחים,107 נקודות המארמה,700 תעלות ,ו 24 ערוצים-וכולם מורכבים מחמשת היסודות ,כל עוד האיזון בין כולם נשמר- הגוף בריא וחזק,יכולת החשיבה טובה והרגשות מאוזנים.

החלל, האוויר, המים האש והאדמה, מרכיבים את שלושת הדושות –פיתה, ואטה וקאפה, אותם עקרונות אנרגטיים המסדירים את התהליכים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים בגוף החי והמושפעים מאד האחד מהשני.

המונח אירוודה מורכב משתי מילים, ופירושו מדעי החיים או ידע החיים.                                                                                                                                                                                                                                                                      איור(איו) = חיים ,ודה = ידע 

אדמה: מסמלת את המבנה והיציבות.  באדם היסוד מופיע כשלד, גידים ורצועות שיוצרים את היציבות והכוח של גוף האדם.
אש: מסמלת את הפירוק, גורמת להתחדשות.  בגוף האדם מתחוללים שינויים כימים, מטבוליזם ורגשיים.
מים: מחברים את כל האלמנטים ביחד.  באדם הנוזלים והמים מחברים בין התאים, הריריות, הבלוטות ובין כל חלקי גוף האדם.  60%-77% מגוף האדם עשוי ממים – בדיוק באותו אחוז בו קיימים מים בעולם.
אויר: יוצר תנועה ויוצר את המחזוריות.  באדם מניע את מחזור הדם, תנועת המים ואת מערכת העצבים.
מרחב, חלל: היקום והחלל הם שמאפשרים לכל היסודות להתקיים.  באדם ישנם חללים רבים כגון חלל המוח, חלל הפה וכו'.  גם בתאים ובכל חלקי הגוף ישנם חללים.

לפי שיטת האירוודה שילוב של יסודות אלה ביחד יוצרים שלושה כוחות אשר משפיעים על האיזון של האדם, בדיוק באותו אופן שכוחות אלה יוצרים איזון או חוסר איזון בעולם וביקום כולו.

היסודות מייצגים את כל רמות הדחיסות של החומר ביקום, כולל גוף האדם. מהמוצק ביותר המיוצג על ידי האדמה, ועד החופש המוחלט של התנועה הקיים באתר (מרחב/חלל). אברי החישה ואיברי הפעולה עובדים על פי היסודות.

 טבלה המתארת באופן כללי  את מאפייני 5 האלמנטים והשפעתן:

כל שעה עגולה נשלטת ע"י 5 האלמנטים בגוף :

 ב 8 דק' הראשונות שולט אלמנט הרוח

ב 12 הדק' הבאות שולט אלמנט האש

ב 16 הדק' הבאות שולט אלמנט המים

ב 20 דק' הבאות שולט אלמנט האדמה

ב 4 דק' הנותרות שולט אלמנט האתר.

כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר ולהימנע מפגיעות בזמן תרגול יש להתחיל לתרגל כאשר אלמנט האדמה או המים שולטים.

לדוגמה :נכון להתחיל חימום בין 6:20  ל-6:56 (זמן השליטה של אלמנט המים והאדמה).

הזמנים הטובים ביותר לתרגול: לפני הזריחה, אמצע היום, לפני השקיעה ולפני חצות.
(למידע נוסף בנושא: http://davidrevach.com/?p=1674)

 שלושת הדושות:

חמשת היסודות יוצרים בתרכובת שלוש אנרגיות בסיסיות, או עקרונות מעשיים, הקיימים בדרגות שונות בכל דבר ובכל אחד.

החלל (אֶתֶר) והאוויר יוצרים ואטה.

האש והמים יוצרים פיטה.

המים והאדמה יוצרים קאפה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 בכל הנוגע לגופנו, התפקוד הפסיכו-ביולוגי שלנו נקבע על ידי שלוש ה"דושות", או סוגי האופי.

ואטה-קאפה-פיטה קיימות בכל תא, רקמה ואיבר.  כאשר יש איזון הבריאות במיטבה, אולם הפרת האיזון בין הדושות גורמת להתפתחות מחלה.
שלוש הדושות הללו אחראיות למגוון הרחב של ההבדלים הבינאישיים וההעדפות האישיות.  הן משפיעות על כל הווייתנו ועל כל פעולותינו, החל בבחירת המזון ועד לאופן ההתקשרות שלנו עם הזולת.  הן משפיעות על התהליכים הביולוגיים והפסיכולוגיים של הגוף, הנפש והרוח.  הן מסדירות את ההתהוות, התחזוקה וגם ההרס של הרקמות בגופנו, כמו גם את סילוק ההפרשות.

הדושות אף שולטות ברגשותינו. כאשר הן נמצאות במצב של איזון, הן מעוררות תכונות אציליות כגון הבנה, חמלה ואהבה.  אך כשהאיזון מופר על ידי מתח נפשי, תזונה לקויה, תנאים סביבתיים או גורמים אחרים, הן עלולות לעורר רגשות שליליים כגון כעס, פחד ורדיפת בצע.

היחסים בין הדושות שונים מאחד לאחד.  רוב האנשים נוטים להיות בעלי השפעה של אחת או שתיים מהדושות.  שילוב ייחודי זה נקבע ברגע ההתעברות ובמהלך 5 השנים הראשונות של חיינו, והיא תוכנית או מבנה אישי של כל אחד ואחת.

במרוצת החיים חלקן של כל אחת משלושת הדושות משתנה באופן תדיר בהתאם לסביבה, לתזונה, לעונות השנה, לאקלים, לגיל וגורמים רבים אחרים.  הדושות יכולות להשפיע על הבריאות, רמת האנרגיה ומצב הרוח הכללי.

כפי שציינו כל עוד הדושות מאוזנות לא תופיע מחלה.  ברגע שהדושות יוצאות מהאיזון הטבעי שלהן (הפרקרטי, הטבע המולד) והופכות להיות לא מאוזנות (במצב ויקריטי) הן מתחילות להצטבר במקומות בעלי תנגודת נמוכה ויוצרות הפרעה או מחלה.

עוצמת המחלה או ההפרעה נקבעת על פי חומרת חוסר האיזון (הויקריטי).

ישנם 3 טיפוסים בסיסיים: VATA, PITTA, KAPHA                                                            

לכל טיפוס מאפיינים פיזיים, מאפיינים תנועתיים וצרכים תזונתיים שונים.                                                                           רבים נולדים עם שילוב של 2 טיפוסים.

VATA – אויר:
מקושרים לאלמנטים:  אוויר וחלל.

מתאפיינים ב:  חשיבה מהירה ויצירתית.

טיפול ל-VATA:  קרקוע וייצוב התנועה. איזון ע"י מנוחה, חום, מדיטציה, מסאז', מוסיקה מרגיעה.

יציאה מאיזון בגלל:  דאגות, צום, חוסר שינה, אכילה מהירה, פעילות מינית לא מאוזנת, חוסר שגרה, התרוצצות, הדחקת רגשות.

בעיות בריאות נפוצות: כאבי מפרקים,כאבי שרירים,וסת לא סדירה,עור יבש,שיעול יבש,כאבי ראש,חרדה ומתח.

מזון – ואטה מתחזקת מאכילת מזונות חריפים,מרים או בטעם בוסר,ונחלשת כאשר אוכלים מזונות מתוקים,חמוצים או מלוחים.לאנשים מטיפוס ואטה מומלץ לאכול מזונות מחממים ומבושלים ולהימנע מאכילת מזונות מוקפאים,מטוגנים או לא מבושלים.רוב הפירות המתוקים מועילים להם,מותר לצרוך מוצרי חלב במידה.דוגמה למזונות מומלצים:בצל מבושל,בננה,אספרגוס,צנונית מבושלת,שום ומנגו.

האיכויות המאפיינות את ואטה הן היובש, הקור, בהירות, ניידות וקלות

הטיפוסים השייכים לקבוצת ואטה מתאפיינים בגוף קל וגמיש, מידותיהם  קטנות, אין להם מסת שרירים  וכמות השומנים בגופם מעטה.  לעיתים הם נראים בלתי מפותחים גופנית, עם חזה שטוח ופחות כוח ועוצמה מן הטיפוסים האחרים.  הם נוטים לפתח נוקשות ללא תרגול מתמיד ושגרתי, הם דורשים תרגול השם דגש על בניית סיבולת וכוח, אך במתינות וללא מהירות אשר יכולה לפגוע בגופם.  על אנשי ואטה לגשת בזהירות אל התרגול, וללא מאמץ יתר.  טיפוס ואטה שמזניחים את הגוף שלהם ומגזימים בהתמקדות בתודעה יגרמו לנוקשות בגוף ולתקיעות הזרימה שהיא ואטה.

אסור לטיפוסי ואטה להיחפז ולהיכנס מהר מדיי לתִרגול אסאנה.  קודם עליהם להביא את התודעה והרגש  למרחב רגוע.עליהם להאט ולהעמיק את הנשימה לפני שמתחילים בתנוחות.
טיפוסי הואטה מתאפיינים לעתים קרובות בעור יבש הנוטה לחספוס ובמפרקים יבשים וחורקים.  לפעמים מחזור הדם שלהם אינו תקין, ועל כן קצות הגפיים שלהם קרות. חימום הגוף בהדרגה, שחרור מפרקים, ודגש על תרגול מחמם יועילו מאד לואטה.
אחת הדרכים הטובות ביותר לטיפוסי ואטה לפתוח את התרגול היומי הוא בשימון הגוף עם שמן שומשום חם עם דגש על המפרקים, ולאחריו תרגול.
אנשי ואטה ניחנו במהירות טבעית ואף פזיזות, בגוף אקטיבי, בפעילות מנטאלית רבה, בחוסר שקט, בקושי להתמיד וחוסר סבלנות.על כן תרגול מתאים יהיה כזה המדגיש עדינות ועם זאת קרקוע, תנועה זורמת אך לא מאמצת או מהירה מדי, תרגול איטי המדגיש רוגע ושקט, חיבור לשורש, תרגול ברור ושיגרתי אך לא נוקשה מדי.  תרגול אסאנות לואטה יהיה על ידי צמצום תנועה – משמע ויניאסות רכות ואיטיות, אשר יתרמו לואטה לזרום ולהתחמם מעט.  יש לתת דגש על נשימה  ושהייה קצרה ולא מאמצת מדי בתנוחות סטטיות.

תִרגול אסאנה לאנשי ואטה צריך להדגיש את אזור האגן והמעי הגס, שהם האתרים העיקריים של ואטה.  התנוחה הטובה ביותר לואטה היא ההרפיה.  תרגול שאבאסאנה על צורותיה הרבות או תנוחת העובר, הם חובה לואטה ואל לו לדלג על חלק זה אלא להדגיש ולהאריך את ההרפיה בכדי שיצא מתרגול נינוח ולא מעורר יתר על המידה.
אנשי ואטה זקוקים לדרבון ולהתמדה, לתמיכה, להרגשת ביטחון והכלה של המורה והתרגול עצמו.ניתן את הדגש על בנייה של ריכוז ומיקוד ללא התלהבות יתרה ושינויים רבים מדי. ואטה מבקשת השתרשות, קרקוע של האנרגיה העודפת, תשומת לב להבאת האנרגיה מטה (דגש על אפאנה) יחד עם איזון של האנרגיה העולה מעלה (אודאנה).

PITTA – אש                                                                                                                                                     מקושרים לאלמנטים:  אש ומים.                                                                                                                       מתאפיינים ב:  בנחישות, רצון חזק ואש עיכול חזקה.                                                                                                       לאיזון:  אויר צח, ביטוי רגשות ותמיכה מהסובבים.                                                                                                       חוסר איזון בגלל:  אלכוהול, מזון מתובל, פעילות מתסכלת, בגדים חמים וצמודים, התעמלות בשעות  חמות, סמים, הרבה בשר בקר, הרבה מלח.

בעיות בריאות נפוצות: בעיות עיכול,גלי חום,תחושת צריבה בכפות הידיים ובכפות הרגליים,דלקות שתן,הזעת יתר,עיניים כואבות,מיגרנות,כעס ועצבנות.

תזונה:למזונות חריפים,חמוצים או מלוחים יש השפעה מחזקת על פיטה,ומזונות מתוקים,מרים או בטעם בוסר מחלישים אותה.לטיפוסים מסוג פיטה מומלץ לאכול מזונות מצננים ולא מבושלים ולהימנע מאכילת כל מאכל חם,מתובל בתבלינים חריפים מטוגן או חמוץ ,ולהימנע מאלכוהול,קפאין,בשר אדום ומלח.רצוי לאכול פירות מתוקים וירקות מתוקים או מרים,ולשתות משקאות קרירים מפירות או חלב. דוגמה למזונות מומלצים:אורז,במיה,גהי (חמאה מותכת),תאנים,שיבולת שועל ומנתה.

האיכויות השולטות בפיטה הן החום, הקלות, החדות, מהירות, שומניות ונוזליות.                                                            לאנשי פיטה יש מבנה גוף בינוני או ממוצע. הם אינם גבוהים מדי או נמוכים מדי, כבדים מדי או רזים מדי. בדרך כלל יש להם שרירים טובים וגמישות הודות למחזור הדם הטוב שלהם ולאיכות השומנית של פיטה המסככת את הפרקים. כאשר אנשי פיטה מתמסרים לתִרגול אסנה הם מצטיינים בכך וכאן צריך להאיר כי השאפתנות המצויה בפיטה, היכולת להתמדה ומצוינות עלולים להיות מסוכנים בתרגול היוגה.

ללא איזון והקשבה טיפוס פיטה עלול למתוח את גבולות התרגול מעבר לנכון ולפגוע בעצמו.   על כן הדגש בתרגול לפיטה יהיה אקטיביות מספקת, ענין מספק בכדי לשמור על ההתלהבות, אך שימת לב להרפיה ושחרור ומהישגיות.  כניסה פנימה ורכות ופחות אמביציה.

בגוף האדם הפיטה אחראית לכל צורות העיכול והמטבוליזם בגוף, מרמת התא ועד לפעולות הקיבה והמעיים.  פיטה שולטת בעיכול גם ברמות המנטאליות והרוחניות – היכולת שלנו לעכל גירויים, רגשות ומושגים כדי להגיע לתפיסת האמת.  פיטה מקנה לנו את התכונות החיוביות של תבונה, אומץ וחיוניות.  בלעדיה יחסרו לנו ההחלטיות או התמריץ להשיג את מטרותינו.
הטיפוס "הפיטאי" הוא בעל נטיות ראג'אסיות, כאשר אותה ראג'אסיות תבוא לידי ביטוי בדרך סטווית היא תאפשר משמעת ואומץ, חוש אחריות עם חום וחמלה כלפי כולם, הם יהיו מנהיגים כריזמטיים וסוחפים.  אך הראג'אסיות עלולה להוביל לשאפתנות והישגיות מרובה מדי, קידום עצמי, יהירות ונהייה אחרי כוח ושררה, ביקורתיות ושתלטנות עם נטייה לכעס ואף אלימות, שנאה, טינה ועוינות במקרים קיצוניים.באופן טבעי, טיפוסי פיטה נמשכים לתרגול מהיר, אקטיבי, דינאמי ויש לספק להם את האיכויות הללו, אך להדגיש את האיטיות כמאזנת.

וניאסות איטיות, עם דגש על נשימה והרפיה בכל תנוחה יביאו לפיטה תועלת רבה.

הם נוטים לעצבנות והם כפייתיים ויש להשתמש בתנוחות יוגה כדי לקרר אותם גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית. עליהם לבצע אסנות בדרך מקררת, מזינה, מרחיבה ומרגיעה. לזה נדרשות ישיבות שקטות בין אסנות עוצמתיות כדי לשחרר כל מתח שעלול להתפתח.  יש להיזהר שלא להפוך את התִרגול שלהם לפעילות גופנית מאומצת אשר מפתחת חום נוסף בגוף או גורמת לזיעה רבה.  תנוחות מקררות ומרגיעות הן כל הכפיפות קדימה ובמיוחד הכפיפות בישיבה אשר מביאות רוגע, כינוס החושים, מביאות יותר אנרגיה למרכז הבטן ויש להן השפעה משרשת.

בכדי לאזן את אותה האש, היו משתמשים באבקת סנדל ווד (אבקה מגזע עץ הסנדל), אשר איכויותיו המתקתקות מצננות ומזינות את הפיטה ותורמות להכרה רגועה.  היוגים היו מערבבים את האבקה עם מעט מים ומורחים על המצח והרקות בכדי לצננן את כל הגוף.   בהמשך השתרש המנהג והפך לסמלים המצוירים על המצח ומביאים את הזרם אליו משתייך היוגי.

היום אנו יכולים להשתמש בשמן אתרי "סנדל ווד", לטפטף 5-10 טיפות לכפית של שמן שקדים או זרעי ענבים, ולמרוח מעט מן השמן על אזור המצח והרקות, הרגשת צינון מובטחת!
פיטה בצורתה המאוזנת היא המקור לטג'אס, הזוהר הפנימי שלנו.  הוא השולט בהתגלות של כל יכולות החישה. הזוהר הפנימי הוא זוהר החיים, הוא התשוקה, הוא הניצוץ שבעיננו, הוא המעניק חדות חושים ורגש.טג'אס הוא החום הפנימי.

KAPHA – מים                                                                                                                                                   מקושרים לאלמנטים: אדמה, מים.                                                                                                                            מתאפיינים ב:  אמונה, קרקוע, רוגע ,לחות ,און וכוח חיים. (בילדים – מידה רבה של רכות, שרירים רכים  ועור לח). בנוסף מאופיינים  בצורך במזון ובביטחון .                                                                                                                                                                                  חוסר איזון בגלל:  נמנום אחרי ארוחות, אכילת יתר, מאכלים שמנים, עצלות, חוסר פעילות גופנית, הדחקת רגשות, אחיזה בדעות ואמונות ישנות העלולות להוות מקור לפסולת בגוף שיתקשו (ואולי גם לא ירצו) להשתחרר ממנה.

בעיות בריאות נפוצות:                                                                                                                                                  חוסר איזון גורם להתקררות, גודש, סינוסיטיס,עצלות, עייפות,בעיות עיכול,רגישות בשדיים,אדישות וקהות שכלית,דיכאון, עודף משקל, סכרת, בצקות.                                                                                                                                                            לאיזון:  פעילות גופנית, לאפשר לעצמם התרגשות, אתגר ושינויים בחיים.                                                                          תזונה: קאפה מתחזקת מאכילת מזונות מתוקים,חמוצים או מלוחים,ונחלשת בעקבות אכילת מזונות חריפים,מרים,או בטעם בוסר.לטיפוסי קאפה מומלץ לאכול מזונות קלים,יבשים ומתובלים,ולהימנע מצריכת מלח,סוכר ומוצרי חלב.ניתן לאכול פירות וירקות בטעם בוסר,כגון חמוציות וחצילים.

דוגמה למזונות מומלצים:קוסקוס,עדשים,דוחן,שעועית אזוקי וחומוס.

האיכויות המאפיינות קאפה הן הקור, כבדות, לחות, יציבות, שומניות ורכות.                                                                 טיפוסי קאפה נתברכו בגוף חזק, בריא ומפותח. הם בעלי חזה רחב, שרירים חזקים ושלד גדול וכבד. מבנה גופם גדול ומגושם ותכונותיהם נשלטות על ידי האיטיות והכבדות. לכן הם נוטים לעודף משקל ומתקשים לרזות. תהליכי העיכול וחילוף החומרים בגופם פועלים באיטיות, וכתוצאה מכך, הם נוטים לסבול מעודף משקל ולהיות שמנמנים. לטיפוסי קפאה יש נטייה לסבול מעודף קור בגופם – קור המגיע מחילוף חומרים איטי, קור אשר גורם להאטה בזרימה בגוף.

לקאפה ישנה נטייה לצבור ליחה ורעלים בערוצי הפיסיים והאנרגטיים בגוף. יש לאנשי קאפה נטייה למעט בפעילות ואם לא מדרבנים אותם הם לא פעילים, במיוחד אחרי תקופת הילדות. דרושה להם פעילות גופנית נמרצת יותר שתמריץ את העיכול, את חילוף החומרים ואת מחזור הדם. לאנשי קאפה טוב לבצע פעילות גופנית שגורמת להם להזיע, אפילו להזיע הרבה. יש ללמד אותם לאתגר את עצמם. תנוחות עמידה,יחד עם שהיה ארוכה בתנוחה טובות ביותר למטרה זו. תנוחות אלו, למרות האיכות המקרקעת שלהם, מחממות ומאתגרות.הנטייה של טיפוסי קאפה לכבדות ואגירה מביאה את זרימת האנרגיה בגופם לנוע כלפי מטה ולמרכז – דבר אשר בהחלט תורם ליציבותם אך גם למקובעות. תנוחות המזרימות כלפי מטה ואשר פותחות את האנרגיה אל הצדדים, ממרכז הגוף אל הגפיים, יהיו טובות להם. התנוחות ההפוכות מצוינות לתרגול ע"י טיפוסי קאפה.

בדרך כלל לאנשי קאפה יש עיכול איטי וחילוף חומרים נמוך.העיכול האיטי והאגני (אש העיכול) העצלה הם אלו אשר יחלו את צבירת הליחה והרעלים ויעודדו סטגנציה. כדי להמריץ את יכולת העיכול טוב להשתמש בתרגילים שיש להם פעולה מכוונת לאזור הטבור ומקלעת השמש. תרגול אקטיבי, מהיר, מניע ומחמם הוא המומלץ ביותר לקאפה. ויניאסות ממריצות (כמו סוריה נאמסקאר) הן קלאסיות אם נעשות בצורה ממריצה ועם מעט הפסקות (איכות השמש אשר מביאה סוריה נאמסקאר זו מושלמת לקאפה!). עם זאת על אנשי קאפה להגביר את הפעילות גופנית שלהם בהדרגה, במיוחד אם הם סובלים מעודף משקל חמור, או בעיות תורשתיות של חסימה בכלי הדם וכו. בניית תרגול המפתח את יכולתם באיטיות אך בהתמדה הוא המפתח.

לקאפה יש לעיתים אנרגיה של התנגדות ומקובעות. בקלות הם יכולים ליפול לעצלות וכבדות, על כן הטיפול הנכון לטאמסיות זו הינו המסה איטית כמו של קרח… לטיפוס קאפה עצמות קצרות ושרירים קצרים אך רכים. גמישותם היא בינונית ואם לא יקפידו על תרגול הרכות תהפוך לגודש ותקיעות.חימום נאות לפני תרגול הינו הכרח ויותר מכך ההתמדה למען שמירה על זרימה.

טבלה המתארת באופן כללי  את מאפייני הדושות והשפעתן:

לכל מתרגל יוגה מסור, אשר עולה על המזרון בכל בוקר, חשוב להבין את עקרונות הדושות ועקרונות חמשת האלמנטים כדי שיוכל לאמוד את השינויים החלים בגופו ולכוון את תירגולו בצורה מדוייקת, רגישה ובטוחה.

בנוסף,הדושות עוזרות לנו להתאים את אימון היוגה לדושה הדומיננטית בגוף.
לדוגמא בימי החורף,עקב הקור והלחות אנחנו פחות אקטיביים ומתנהלים ביתר כבדות ואיטיות. לכן עקרון הקאפה יותר דומיננטי. אנשים מסוג קאפה ירגישו זאת יותר מאחרים, אם כי גם אנשים מסוג ואטה,הרזים והכחושים, אשר סובלים מקור כמעט כל הזמן, יצטרכו לדאוג לגופם בזמן זה. לכן נצטרך לחמם יותר את הגוף בעזרת תנוחות עמידה או עיסוי עצמי בשמן שומשום לפני התרגול.  נעדיף מזון מבושל עם תבלינים מחממים וממריצים כמו, גרגירי חרדל, גרגירי כמון, קינמון, ג'ינג'ר, עלי דפנה. 

ד"ר דיויד פרוולי מגדולי המורים לאיורוודה במערב כותב:                                                               "יוגה מראה את הדרך להגשמה עצמית, והאיורוודה מראה לנו איך לחיות בדרך זו כך שהגוף הפיסי והמנטאלי לא יסטו ממנה".

 תודה לבת זוגתי, לבני, למורי ולתלמידי היקרים .

קריאה נעימה!!! 

ליקט,כתב וערך: דודו רווח

אתר:  davidrevach.com

טלפון: 050-8543340 

ביבליוגרפיה:

• חומר ורוח ביוגה / אילן גולדוסר.
• חמשת האלמנטים/יגאל קוטין.
• מה בין הדושות באירוודה ליוגה/שרית אדרי.
• טיפול איורוודה – שלושת הדושות/שני שרון.
• איורוודה תרופות ביתיות / ד"ר ואסאנט לאד (בהוצאת פוקוס).
• Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta                                                                                סרנגדהרה סמהיטה,קובץ סרנגדהרה.                                                                                                    משיאצו ועד יוגה/ז'קלין יאנג.  

הפוסט חמשת האלמנטים ושלושת הדושות – המפה עליה נרקם התרגול הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה  אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר ודר' אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

כפות הרגליים:

"לכפות הרגליים נודעת חשיבות פסיכולוגית עליונה משום שהן המגע עם המציאות,עם הקרקע ועם כוח המשיכה.באופן פיסי,חוסר איזון של כפות הרגליים פוגע באיזון המיבנה כולו" (ויליאם שוץ).

מבנה כף הרגל ומגוון המפרקים הקשורים אליה מאפשרים את נשיאת משקל הגוף תוך שילוב אופטימאלי של יציבות עם תנועה.מבנה תקין מאפשר לשאת משקל זה תוך הוצאת אנרגיה מינימאלית ממערכת השרירים. עצמות כף הרגל מחולקות לשלושה חלקים:

1. שבע עצמות פיסת שורש כף הרגל.
2. חמישה מסרקי כף הרגל.
3. ארבע-עשר גלילי האצבעות.

המבנה האנטומי של כף הרגל יוצר 2 קשתות:קשת אורכית,קשת רוחבית. בטווח הנורמאלי לקשתות אלה יש חשיבות רבה מבחינת היציבה,והן מאפשרות שילוב של חוזק ויציבות עם גמישות וקפיציות.קשתות נמוכות או גבוהות מהנורמה הן ליקוי העלול להשפיע לרעה על יציבתו הכללית של האדם.

כפות רגליים בריאות ופתוחות מאופיינות בשלושה בסיסים,שיוצרים שלושה נקודות מגע עם הקרקע ובנוסף קשת פנים-רגלית תקינה.

לבעלי כפות רגליים שטוחות(פלטפוס) נמצא נקודת מגע אחת בין הרגל לקרקע.לבעלי קשת פנים-רגלית מוגזמת (אולפוס) נמצא שתי נקודת מגע עם הקרקע.

מיבנה כפות הרגליים מרמז על מידת היציבות והקרקוע של האדם מבחינה פיסית ומבחינה רגשית.

בנוסף,מדע היוגה מלמד אותנו שכל תנועה בגוף,גם הקטנה ביותר,תמיד מתחילה בכפות הרגליים.

כפות רגליים שטוחות:

כפות רגליים שטוחות או בשמם המוכר יותר-פלטפוס,מצביעות על צורת התייחסות לא מאוזנת ומקורקעת במובן הפיסי והפסיכולוגי.אדם בעל פתולוגיה יתקשה מאוד להעמיק שורשים בסביבתו.אדם כזה עשוי להיות מונע מכוח צורך אובססיבי להימצא בתנועה מתמדת,מבחינה פיסית,פסיכולוגית ומבחינה רגשית.בגלל חוסר האלסטיות של מבנה כף רגל שטוחה,האדם עלול לסבול בבגרותו מיציבה לקויה,שרירים אחוריים קצרים וכאבי גב כרוניים.

כפות רגליים תופסות:

אצל אנשים בעלי כפות רגליים תופסות (אופייני מאוד לאנשים הסובלים מאולפוס) אנו נבחין שאצבעות כף הרגל מכופפות כלפי פנים. במצבי מתח אנשים כאלה ידווחו על כאבים והתקשחות בקשת כף הרגל.התקשחות זאת,במצבה הכרוני עלולה לגרום לתגובות שרשרת במפרקים עליונים (ברך-אגן-עמוד שידרה-כתף-מרפק-שורש כף היד).לרוב המתח בכפות הרגליים מתקשר למשבר רגשי לא פתור,הנוגע לאפשרות של תנועה או בריחה שלא מומשה.במצב הכרוני המטפל התנועתי יבחין שלאנשים הלוקים בפתולוגיה זאת יש ירכיים מפותחות מדי,שריריים אחוריים קצרים ומכווצים ובמקביל גם צורך מודגש בשליטה-עצמית כדי לפצות על היעדר יציבות זורמת ומגע תקין עם הקרקע.

המשקל על העקבים:

"כאשר משקל הגוף נמצא ישר על העקבים,אפשר לערער בקלות את תנוחת העמידה על-ידי דחיפה קלה אחורה"(אלכסנדר לואן).

אדם בעל יציבה המעבירה את המשקל לעקבים יתקשה להישאר יציב ומקורקע.בכדי לשמור על שיווי משקלו הפיסי,הפסיכולוגי והרגשי הוא עשוי להגיב בפיתוח עמדה כרונית של החלטיות ושליטה.בגלל חוסר האוטנטיות של שליטה זאת הוא עלול לחוש פחד,חרדה ואי יציבות.אדם כזה יחפש את המוכר וימנע ממצבים חדשים וספונטניות.כאשר מצב זה הופך לכרוני האדם עלול לסבול משרירי חזה מכווצים,כיב קיבה כרוני,אגו וגב תחתון נוקשים ומכווצים.

המשקל על הבהונות:

אדם בעל יציבה המעבירה את המשקל לבהונות מתקשים ליצור מגע עם כוחות האדמה והקרקוע,פיסית,פסיכולוגית או רגשית.אנשים כאלה בד"כ יתברכו בכישרונות אמנותיים ודמיון מפותח.אנשים בעלי יציבה זאת עלולים לסבול מכאבי בברכיים,סטגנציות בעמוד השדרה וכאבי גב כרוניים.בנוסף,בגלל תכונות נלוות כגון פיזור נפש וחוסר ריכוז הם עלולים לסבול מנקעים חוזרים.

כפות רגליים נוקשות ("רגלי עופרת"):

אנשים הסובלים מכפות רגליים נוקשות וחסרות גמישות באופן כרוני הם ההיפך הגמור לבני אדם המעבירים משקל לבהונות.אנשים אלה נרתעים מחוסר יציבות ו"ריחוף".הם בעלי צורך עז בקרקוע,יציבות וידיעת מקומם בעולם.הם מאוד יתקשו  בזמן שינוי ותנועה ויסלדו מהפתעות.אך מכיוון שחיי האדם מלאים בהפתעות ושינויים לא מתוכננים הם עלולים לפתח פחד וחרדה כרוניים.איבוד השליטה גורם לכפות רגליהם להתקשות עוד יותר-מצב שיגרום להם לבחור בחוסר פעולה וקיפאון. חוסר התנועה יגרום סטגנציות והתנוונות בכל מערך הגוף,בתפיסה הפסיכולוגית ובעולמם הרגשי.

במאמר זה,השני בסדרה,הצגתי כמה מן הפתולוגיות הנפוצות במבנה כף הרגל ואת ההשפעות הגופניות,הרגשיות והפסיכולוגיות שהן יוצרות.

שיטות ריפוי כגון רפלקסולוגיה,שיאצו וסגנונות תנועה כגון ט'אי-צי' ,צי'-קונג, אייקידו, מחול,תנועה טיפולית ויוגה עוזרות למתרגל לשנות את מבנה כף הרגל ,ובכך לשנות את תפיסתו הרגשית והפסיכולוגית של האדם ביחס לשליטה,שינויים,יציבות,תנועה וקרקוע.במהלך עבודתי בקליניקה ובשיעורים נוכחתי פעמים רבות,שמבנה ותנועת כף הרגל,שלרוב נתפשת ע"י בני אדם כירושה גנטית שלא נתינת לשינוי,משתנה ומתעצבת עם טיפול ותרגול נכון ותואם.אוכל להעיד על עצמי שעד לפני 10 שנים סבלתי מכפות רגליים תופסות,אצבעות כף רגלי היו מכונסות פנימה בנוקשות והתנועה בכפות רגלי הייתה מינימאלית ומוגבלת.היום אני מבין שמבנה זה נבע מקונפליקט לא פתור בצעירותי ומערכת הישרדות פנימית רגישה ופעילה מדי.בעזרת תרגולי היוגה והתנועה הטיפולית הסדירים,מצב זה השתנה ללא הכר.כפות רגלי עם הזמן למדו לבטוח,להתרכך ולהרפות ובתקווה גם נפשי ותודעתי.

"ברגע שגילית איזו מכפות הרגליים היא הכף הימנית,כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית.ואז נותרת רק הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד…" (א.א. מילאן)

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

הפוסט פלג גוף תחתון כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה  הנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,שאנדור ראמטה,ד"ר דיויד בואדלה, מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

 חלל החזה: 

חלל החזה מתפשט מהסרעפת כלפי מעלה עד לעצמות הבריח. הוא מכיל את בית החזה ותכולתו,הגב העליון,הזרועות וכפות הידיים.

החזה:

אחד התפקידים החשובים של החזה,בתפיסת הטיפול התנועתי, הוא לעבד את הרגשות הזורמים כלפי מעלה מהבטן דרך הסרעפת ולהעניק מיקוד,תרגום, להט והקשר בין אישי לרגשות אלה.

לדברי ד"ר קן דיכטוואלד:"הרגשות הנוצרים בקרביים זורמים דרך הגופנפש בניסיון לתת לעצמם ביטוי ופורקן.באין הפרעה,רבים מרגשות אלה יעברו דרך החזה,שם ישנו צורה בגין תכונותיו של האזור הזה,בחזה כאילו מקבלים הרגשות הגולמיים והעירומים "לבוש",כאשר הם מתכוננים להציג עצמם בפרהסיה".

בחזה מוגברים הרגשות על ידי הכוח והדחף של הריאות,מומרצים בלהטו וחיוניותו של הלב,ומעודדים הלאה על ידי אמצעי הביטוי של הזרועות והפנים."

מכאן אנו מבינים שהחזה אחראי על מיזוג הרמוני בין הרגשות,המחשבות, התגובות והתבטאויות של ההיבטים השונים של ההוויה האנושית.

מדע היוגה מלמד אותנו שכל תנועה נוצרת בבסיסה בכף הרגל(אלמנט מים ע"פ האירוודה) ,מטפסת במעלה הברכיים (אלמנט האדמה בראי האירוודה),מטפסת אלאה לאזור האגן והבטן שם היא מקבלת התגבשות ומרכוז (אלמנט האוויר בראי האירוודה),משם מטפסת,מתמרת ועוברת בחזה והכתפיים(אלמנט אש בראי האירוודה) אל הזרועות,הידיים והראש (אלמנט החלל בראי האירוודה)-שם היא מקבלת ביטוי וצורה חיצונית.(לפרוט בנושא ראה מאמר המסע פנימה-האתה יוגה).בנוסף,אל לנו לשכוח את פעולת הראות והשפעתה הפסיכו-פיזית על האדם (ראה מאמר נשימה יוגית-פראנאימה).

מתוך כל הכתוב אפשר להבין שאזור החזה הוא צומת מרכזית מאוד בגופנפש של האדם ומטבע הדברים נוטה לעצב את עצמו בדרכים המשקפות את הסגנון שבו הפרט מתמודד עם מרכיבים אלה של חייו.באזור זה אפשר לפתח חסימות אנרגיה בדרכים רבות,שונות ומגוונות,במאמר זה הביא שתי סוגים כלליים,שמתארים את שתי קצותיו של רצף הסטגנציה, שלתוכם אפשר לסווג חסימות אלה.

כיווץ חזה:

במנח יציבה זה אפשר להבחין בראש ובראשונה במצג חזה צר ושברירי.החולשה בשרירים כמעט ולא מאפשרת זרימה של רגשות ושל אנרגיה דרך אזור זה.אדם המכווץ את החזה יראה ויחוש כאילו הוא כל הזמן נושף,וגופו ילבש צורה שמוטה. קיים מתח שרירי כרוני עמוק,שבדרך כלל מזוהה עם חסימה בזרימת האנרגיה העולה מהבטן ומהסרעפת.

כל טראומה שהאדם חווה במהלך חייו מלווה בבסיסה בכיווץ בית החזה והפסקה או שינוי בנשימה,מצב זה של כיווץ עלול להתקבע ולגרום לתגובות שרשרת נפשיות של חרדה ופחד, לתגובות שרשרת  קינזיולוגיות בכל מערך השלד והיציבה, ולתגובות פיזיולוגיות כגון:פגיעה במערכת הדם וחמצון התאים שנובעות  מירידה בצריכת החמצן בהמשך לתהליך נשימתי מוגבל ולקוי.מבחינה נפשית,רגשית והתנהגותית האדם יתלונן על חוסר אנרגיה,חוסר להט וחיוניות. פעולותיו יהיו יותר סבילות מאשר אסרטיביות,רגשותיו יטו לדיכאון והוא עלול לסבול מתחושה מתמדת של פחד ונחיתות.כמו כן יטה אותו אדם לסבול ממחושים רבים המרוכזים בחזה,כמו התקררויות כרוניות,קצרת,אסטמה,בעיות בעור(בראי הרפואה הסינית חולשה וסטגנציה בריאות ובמעי הגס תבוא לידי ביטוי,בין השאר,גם בעור),כאבים בחזה ובנוסף בעיות במערכת העיכול וההפרשה מפאת הקשר שבין חולשת הריאות,ובעיקר תהליך הנשיפה שמתקצר ומופרע בגלל חולשת השרירים סביב בית החזה, למעי הגס ותהליך ניקוי הפסולת מהגוף.

לאדם בעל חזה מכווץ, הצירוף בין פחד כרוני עצור ועמדת התגוננות,לבין התחושה המתמדת של מעט מדי אוויר ואנרגיית חיים,עלול להכניסו למצבי מצוקה וייאוש חוזרים ונשנים.

מניסיוני בקליניקה ובשיעורים,ברוב המקרים,מצב זה של כיווץ חזה הוא מצב הפיך לחלוטין, ובעזרת טכניקות מתאימות מעולם היוגה,הטיפול התנועתי השיאצו וההתמקדות אפשר להקנות לאזור זה מנח חדש,פתוח והרמוני בתרגול יומי ,ממוקד ומאוזן.

הרחבת החזה:

במנח יציבה זה אפשר להבחין בראש ובראשונה במצג חזה מפותח יתר על המידה.

מיבנה זה מעודד טעינה מוגזמת של אנרגיה וריגוש לתוך איזור החזה על חשבון איזור מסוים אחר בגופנפש.הרבה פעמים נוכל לראות חזות של חזה מפותח ויציב שנשען על אגן מוטה אחורה ורגליים דקות וחלשות.תגובת שרשרת ידועה ונפוצה היא הבלטת הבטן החוצה וקיעור הגב התחתון בכדי ליצור חזות של חזה בולט,תקיף ויציב.תגובת שרשרת זאת גורמת שינוי בחלוקת העומסים בין הרגליים,האגן ועמוד השדרה,עיוות שגורם להפרעה במנח הגולגולת,השכמות,חגורת הכתפיים והזרועות.בנוסף יש יציאה בוטה ממרכז אנך מרכז הכובד שגורמת לבעיות יציבה נוספות ואיבוד שיווי משקל.

מבחינת חילוף החומרים הפנימי נוצר עיוות נוסף,כאשר קימור של עמוד השדרה באזור חוליה T9 יוצר דחיסה לא רצויה של בלוטת יותרת הכליה(שממוקמת על המשטח העליון בכל כליה),דחיסה זו גורמת להפרשה לא מאוזנת של מספר חומרים חיוניים בהם:

אדרנלין (קרוי גם אפיניפרין ) המגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם, להרחבת כלי הדם המובילים דם  אל שרירים מסוימים, לכיווץ כלי דם המובילים דם לעור ולמעיים ולפעולות נוספות.ונוראדרנלין המרחיב את כלי הדם.שניהם מוליכים עצביים שמופרשים בגוף במצב של סטרס,סכנה ולחץ נפשי ומכינים את הגוף למצב של "הילחם או ברח".כאשר מוליכים עצביים אלה מופרשים תדיר,בגלל מנח יציבתי מסוים,הגוף נמצא בעוררות גבוהה,בחוסר שקט ובחילוף חומרים לא מאוזן. הפעלת יתר של תגובת "הילחם או ברח" נחשבת לאחד הגורמים האפשריים להתפתחות דחק-כרוני (Chronic Stress),ולמחלות הנלוות אליו כגון:  אולקוס,  סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב שונות.בנוסף ,מצב זה גורם למתח קיצוני בבטן והתקשחות הסרעפת,ועל ידי כך חוסמת את הקשר של האדם עם המעי ועם הרגשות השוכנים שם.

ולדברי ד"ר קן דיכטוואלד-"מנח יציבתי זה משדר החוצה תוקפנות ועצמאות יתרה,כמו אומר "אני בסדר,אני יכול לדאוג לעצמי,אתם לא נוגעים לי."למעשה נראה שלמרחיב החזה קשה לקבל אנרגיה מאחרים באותה מידה שקשה למכווץ החזה להעניק אותה.אני חושב שהסיבה נעוצה בכך,שלפני שאפשר לקבל אנרגיה מאחרים,יש להנמיך חלק מה"חזית" כדי לאפשר לה להיכנס-דבר שהאדם מרחיב החזה מתקשה לעיתים קרובות לעשות."

ולדברי elsworth f.baker :"בעוד שמכווץ החזה יטה לסבול מדיכאון וממצוקה נפשית בגלל איזור החזה התת-מפותח שלו,מרחיב החזה יסבול מבעיות כמו דאגנות כרונית,עודף מתח,יתר לחץ דם,וייתכן מנטיה לשחפת ולמחלות לב."

הגב העליון:

הגב העליון מקביל למקטע בעמוד השדרה המכיל את 12 חוליות החזה או הגב ((T1-T12.חלק זה כלול למעשה בתוך חגורת הכתפיים היורדת לתחתית עצמות השכם.

ע"פ תורת האנרגיה של רייך,הביו-אנרגיה והגשטלט,השרירים המקיפים אזור זה עוצרים כעס.מצב השרירים ומסילות העצבים של עומד השדרה עשוי להשפיע באופן ישיר על בריאותם ורווחתם של כל חלקי הגוף ותפקודיו.הרפואה הכירופרקטית מתמקדת בשיפור תפקוד ואיזון עמוד השדרה בכדי להטיב עם הגוף כולו.מדע זה מלמד אותנו שכל חוליה משפיעה על אזור אחר בגוף ועל איבר אחר מבחינה עצבית,תפקודית ואנרגטית.זה המקום לתאר איך כל חוליה במקטע של הגב העליון(T1-T12) משפיעה על אברי הגוף השונים:

T1- משפיעה על הזרועות, המפרקים וכפות הידיים, הושט והקנה.פתולוגיות נפוצות: אסטמה,   שיעול, קשיי נשימה, כאבים באמות ובכפות הידיים.

T2- משפיעה על הלב, כולל שסתומים, מעטפת הלב ועורקים כליליים.פתולוגיות נפוצות: בעיות לב וחזה מסוימות.

T3- משפיעה על הריאות, קרום הריאות, הסמפונות, חזה ושדיים.פתולוגיות נפוצות: ברונכיטיס, דלקת בקרום הריאה, דלקת ריאות, גודש באף.

T4- משפיעה על כיס המרה וצינור המרה.פתולוגיות נפוצות: בעיות בכיס מרה, שלבקת, צהבת.

T5- משפעה על הכבד, מקלעת השמש והדם.פתולוגיות נפוצות: בעיות כבד, חום, לחץ דם נמוך, ליקויים בזרימת הדם, דלקת פרקים.

T6- משפיעה על הקיבה.פתולוגיות נפוצות: בעיות קיבה, קיבה רגישה, צרבת.

T7- משפיעה על הלבלב והתריסריון.פתולוגיות נפוצות: כיב קיבה, דלקת קיבה.

T8- משפיעה על הטחול.פתולוגיות נפוצות: שיהוקים, התנגדות נמוכה למחלות.

T9- משפיעה על בלוטת יותרת הכליה.פתולוגיות נפוצות: אלרגיות, חוסר שקט, חרלת (פריחה עורית).

T10- משפיעה על הכליות.פתולוגיות נפוצות: בעיות בכליות, עייפות כרונית, דלקת בכליה, דלקת אגן הכליה.

T11- משפיעה על הכליות, מוביל השתן.פתולוגיות נפוצות: בעיות עור, אקנה, אקזמה.

T12- משפיעה על המעי הדק.פתולוגיות נפוצות: גזים, ראומטיזם (כאבים במפרקים ובשרירים).

מכאן אנו מבינים שמבנה ותפקוד עמוד השדרה מהווה מדד למצבו של הגופנפש.עמוד השדרה הוא "עמוד התווך" של הגופנפש.

רבים מהרגשות החסומים,האנרגיה הקטועה,התבטאויות נבלמות,קונפליקטים לא פתורים ופעולות שהוגבלו יוצרות מטען אנרגטי שמאוחסן לאורך עמוד השדרה.ככל שרגשות אלה ממשיכים להצטבר בשרירים אלה-נוצר גודש,ואותם רגשות ותחושות הופכים לכעס…ואחר כך לחימה.חימה זו בהיעדר ביטוי (מילולי,רגשי או תנועתי) תתורגם לשנאה ומרירות.במצב זה האדם מתחיל לאבד שליטה על הגופנפש שלו ומתחיל להיות מנוהל ע"י אותם רגשות ותחושות לא פתורים.

אנשים רבים סובלים מכאבים באזור זה,כאבים אלה יכולים לנבוע מהמון סיבות ,בהן: פתולוגיה בחגורת הכתפיים או השכמות,שרירים קצרים בצידי עמוד השדרה,פתולוגיה במבנה חוליות עמוד השדרה,יציבה לקויה,נשימה לקויה ועוד. אך מניסיוני בקליניקה רוב התלונות על כאבי גב עליון לא נובעות מפתולוגיה פיזית כלשהי אלא ממצבור של רגשות, תחושות וקונפליקטים לא פתורים שיוצרים מתח כרוני בחוגרת הכתפיים ובגב.האדם,בדרכו לריפוי צריך ללמוד להרפות מעט את האחיזה בדברים ולשחרר מעט את הדריכות הפסיכוסומאטית.לפתח את הערוץ התקשורתי עם הסובבים ולא לצאת מנקודת הנחה שתמיד האנשים הסובבים אותו יודעים בוודאות מה הוא מרגיש, צריך ומה יטיב עימו,האדם צריך לדבר את הכאב ואת הקונפליקט במסגרת מובנה של טיפול תנועתי  או /ו טיפול פסיכולוגי בשביל לחדור לשורש הבעיה ולתקנה.

במאמר קצר זה דנו במבנה בית החזה והגב העליון ותפקידם במבנה הגוף-נפש. מניסיוני בקליניקה ומניסיוני האישי,מתחים רבים מצטברים בבית החזה ובגב העליון – מתחים אלה עלולים לגרום לכיווץ וכאב.לרוב בעזרת תנועה טבעית ומנוחה מתחים אלה מתפוגגים,אך לעיתיים בעקבות סגנון חיים לא מאוזן,תזונה לא נכונה,דפוסי נשימה לקויה ויציבה לא מאוזנת המתח הופך להיות כרוני ומתקבע בגופינו. וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא החמישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

בין שמים לארץ/ הארייט ביינפילד ואפרם קורנגולד ("אור-עם" 1995).

elsworth f.baker/man in the trap

אינטרנט- http://g-avgad.co.il/tennis/

  http://he.wikipedia.org

הפוסט חלל החזה והגב העליון כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה  אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,ד"ר דיויד בואדלה, מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

פנים וראש:

הפנים  הם המסכה שאנו מציגים בפני העולם,ולכן הם מגלים הרבה על רגשותינו הפנימיים.לעיתים,כאשר קיים קונפליקט ביו טבענו האמיתי והאוטנטי לבין טבענו המדומה, שאותו אנו בוחרים להציג בפני העולם,יירשם קונפליקט זה לעיתים קרובות כמתח בשרירי הפנים.

במהלך היומיום אנו "לובשים פנים" שיתאימו לסיטואציות ,למצבים ולהרגשה שאנו רוצים להעביר לאחר.בדרך כלל זה קורה כאשר אנו רוצים לכסות על רגש שהחלטנו לא לחשוף או לבטא (תנסו להיזכר איזה מבע פנים עטיתם בפעם האחרונה שישבתם עם אדם שאתם לא מחבבים, אך בחרתם לא להראות לו זאת,ואת כמות המתח שצברתם בשרירי הפנים בכדי "להחזיק" הבעת פנים מתעניינת או לפחות ניטראלית).במצבים כאלה אנו בעצם מציגים "עצמי שיקרי" בפני האחר.כאשר מצב זה הוא קבוע או חוזר על עצמו פעמים רבות אנו בעצם "מקפיאים " מתח מיותר ומזיק בתוך שרירי פנינו.לפעמים,קורים מקרים קיצונים יותר בחיים בהם האדם מתנסה בחוויה טראומטית וחזקה שגורמת לנעילת שרירי הפנים במצב כרוני של כיווץ.מצב כרוני של כיווץ עלול לגרום לתסמינם סומאטיים קיצוניים כגון עיוורון (זמני או קבוע),חירשות (חלקית או מלאה),שיתוק חלקי בשרירי הפנים,אילמות (זמנית או קבועה), גימגום,כאבי ראש כרוניים,כאבי לסתות ושרירי פנים,גרד בעור הפנים,נימול בשרירי הפנים,חריקת שיניים כרונית ועוד.

בין אם מתח רגשי בשרירי הפנים נובע מקונפליקטים פסיכו-רגשיים נוכחיים או מטראומה רגשית לא-פתורה מהעבר,נשארת בעינה העובדה שמצב זה קיים ומציק לרבים מאיתנו.

האוזניים:

במקרים רבים של איבוד שמיעה ובעיות אוזניים המקור לרוב נובע בחולשה גנטית או בנזק פיסי טהור.אך יש צד נוסף לעניין-השמיעה היא פעילות פסיכו-חברתית באותה מידה שהיא תפקוד גופני טהור.לעיתים קרובות אנשים שומעים בדיוק במידה שהם מעוניינים לשמוע ובדיוק לאורך הזמן שהם רוצים לשמוע זאת-מעבר לנקודת סף זאת הם עלולים לפתח בעיות שמיעה(תופעה זו נפוצה בעיקר אצל קשישים).

בנוסף לתפקיד האוזניים כאיבר שמיעה ,יש להם תפקיד חשוב אחר.האוזניים מכילות את התעלות העדינות האחראיות לשמירה על תחושת שווי המשקל הגופני ,(ולעניינינו גם הנפשי-פסיכו-רגשי).תעלות אלה מלאות בנוזל,וכאשר אנו נעים -גם הנוזל נע,ומדווח למרכז הבקרה במוח את מיקומינו ושיווי משקלנו.כאשר נוצרת פתולוגיה או שיבוש בתפקוד תעלות אלו בגלל מתח פסיכו-פיזי באזור האוזניים –אנו עלולים לאבד את תחושת שווי המשקל,ובמקביל את הרגשת הביטחון בעולם.

העיניים:

העיניים משקפות במידה רבה את בריאותו או חוליו של הגופנפש.ואפשר לבחון זאת על ידי בדיקת המבנה והתפקוד של גלגל העין ,התבוננות בהבעת העיניים, ,מבנה ערובות העיניים ובחינת מצב הקשתית ולובן העין.                                                                                                            להלן מספר דוגמאות להקשרים פסיכופיזים ולפתולוגיות נפוצות באזור העיניים מדבריו של ד"ר קן דיכטוואלד:  "עיניים שקועות עמוק בתוך ארובותיהן מציינות לעיתים קרובות ביטוי בלום וצער כבוש שיגרמו בבוא הזמן לביקורתיות ונוקשות.ואילו עיניים בולטות מציינות סגנון חיים עצבני וחודר.לעומת זאת,עיניים עגולות וגדולות משקפות לרוב אישיות חמה,אכפתית ואוהבת.                                                                                       

  דוגמה קלאסית לפתולוגיה נפוצה באיזור העיניים היא קוצר ראיה מלבד הפתולוגיה הפיזית במבנה העין שיוצרת את הליקוי הזה ,חוקרים רבים מאמינים שקוצר ראייה הוא תוצאה של שרירי עיניים שעברו שינוי בגלל טרואמה כלשהי שעברה על האדם."

להמשך העמקה בנושא זה מומלץ לבחון ולחקור שני תחומים מענינים מאוד שחושפים את הבריאות והחולי של הפרט ע"י איבחון העין:                                                                                 האחד נקרא אירידולוגיה-איבחון קשתית העין.                                                          

 והשני נקרא סקלרולוגיה-איבחון לובן העין.

המצח:

שרירי המצח והגבות מופעלים כמעט עם כל תנועה של פנינו,כתוצאה מכך שרירים אלה נוטים בנקל להיות מתוחים יתר על המידה.שכלתנות מופרזת וכפייה של ההגיון על הרגשות הספונטניים יוצרת תגובה מידית בשרירים אלה.כאשר מצב זה הופך לכרוני נוצרת היקשחות,מתח ותקיעות בשרירים אלה.נוכחתי לדעת שתלמידים ומטופלים רבים סובלים "משריון" באיזור זה.נוכחתי לדעת,שפעמים רבות רגשות שנוצרו באיזור אחר של הגופנפש ולא נוקזו או עודנו כהלכה דרך הזרועות,כפות הרגליים,הגרון,הפה והעיניים-מתנקזים לאיזור המצח, יוצרים שם מתח כרוני ועלולים להיות מתורגמים לכאבי ראש,חרדות,כעס וזעם בלתי צפויים.       תרגילים פסיכו-רגשיים מתאימים,תרגילי תנועה מתאימים,תרגילי הרפייה וטיפולי מגע עשויים לעזור במצבים כאלה.

במאמר קצר זה דנו בפנים  ותפקידם במבנה הגוף-נפש.זהו המקום להביא ציטוט מדבריו של ד"ר אלכסנדר לואן בנוגע לפנים ותפקידן הייחודי:

  "הפנים הם חלק הגוף המוצג בגלוי בפני העולם.זה גם החלק הראשון שבוחנים כאשר מביטים באדם אחר…כן משתמשים במלה "פנים" כשמדברים על הדימוי של אדם,דבר המייחס את מושג הפנים לאגו,מאחר שהאגו באחד מתפקודיו עוסק ברושם שאדם מקרין…הפנים מעורבים בביטוי העצמי,וסוג הפנים שאנו מלבישים על עצמנו מספר הרבה אודותינו וכיצד אנו מרגישים.יש פנים צוחקים,פנים מדוכאים,פנים מאירים,פנים עצובים וכדומה.לרוע המזל,רוב האנשים אינם מודעים למבע פניהם,ובמידה זו אין להם מגע עם זהותם ועם הרגשתם."         (מספרו של אלכסנדר לואן:ביו-אנרגיה). 

מאמר זה הוא החמישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

אינטרנט- http://g-avgad.co.il/tennis/

הפוסט הפנים כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה  אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,ד"ר דיויד בואדלה,מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

הכתפיים:

הכתפיים מחוברות באורח אינטימי עם בית החזה.הן מונחות מעל כלוב הצלעות,נמשכות מעל חזית החזה,שם הן מתחברות לעצם החזה,ובמורד הגב,שם הן מתחברות לעצמות השכם.בגלל מיקומן האסטרטגי הכתפיים אחראיות לתווך בין העוצמות הרגשיות של הגוו לבין גורמי הביטוי של הזרועות והידיים.הכתפיים,אולי יותר מכל איבר אחר,"לובשות" בצורה ברורה את המנח הרגשי הספציפי שהאדם חווה בהווה,אך לעיתיים מצב רגשי זה מתקבע וגורם לקיבעון במנח בכתפייםד"ר דיויד בואדלה הטיב לתאר את הנושא בספרו המפורסם על עבודתו של ויליאם רייך:                       Wilhelm reich: the evolution of his work / David Boadella

"קונפליקט בסיסי שאדם חווה בשלב מסוים בחייו השאיר עקבות באופיו בצורת נוקשות מתגוננת בהתנהגותו,בגישתו ובביטויו.נוקשות האופי עטפה את המטען הרגשי של הקונפליקט המקורי,ושימשה להגנה מפני סערת הרגשות שהתעוררה בשעתו.אם כעת אפשר היה לפרש ולהפשיר את נוקשות האופי,היה הרגש  הקפוא מסוגל לשוב ולזרום…הרגש נבלע במבנה האופי,ושחרור רגשי מלא או ריפוי פסיכיאטרי אינם אפשריים כל זמן שמיבנה האופי המקורי שומר על תפקודו המגונן על ידי שריון המטופל נגד רגשות חזקים"

ישנם כמה סוגים של "היסטוריה קפואה",שבאופן קבוע נתקעת בכתפיים,רבים מהם מרוכזים סביב הדרך שבה האדם מתייחס ומתמודד עם הדרישות והחצים בחייו.

כתפיים מעוגלות שחוחות

מנח כתפיים זה מעביר מסר שהאדם רואה עצמו נושא על כתפיו את משא העולם כולו.אנשים בעלי מנח כתפיים זה כמו לוקחים על עצמם אחריות רבה מכפי שהם בנויים לשאת.כתוצאה מכך,היציבה שהם מציגים כלפי העולם היא של אדם שהחיים מכריעים אותו ארצה.

כתפיים מוגבהות

כתפיים שבאופן כרוני מוגבהות במידה רבה מעל המצב הטבעי מצביעות על גישה של פחד.כאשר האדם אינו מצליח לשחרר את הפחד(שבו באופן טבעי הכתפיים מתרוממות וברגיעה חוזרות למנחן הטבעי והמאוזן),כתפיו עלולות להישאר,לקפוא ואף להתקבע במנח מוגבה.בעבודתי עם תשושי נפש נתקלתי פעמיים רבות במנח כתפיים זה אצל אנשים החווים מצב פרנואידי,או הסובלים ממצב פוסט-טראומטי (p.t.s.d).

כתפיים מרובעות

זהו מנח כתפיים המביע תחושת כוח וביטחון עצמי.אדם בעל מנח כתפיים זה נוטה לייחס חשיבות רבה לאופן שבו רואים אותו אחרים.כאשר הכתפיים מפותחות יתר על המידה,הן מצביעות על אגו מנופח,כמו במצב של הרחבת החזה.כאשר הן דלות ולא מפותחות,הן משקפות אגו ירוד במצב של כיווץ החזה.

כתפיים מוטות קדימה:

כתפיים מוטות קדימה משקפות בדרך כלל גישה כרונית של התגוננות ופחד להיפגע.האדם מנסה להגן על חזהו ועל ליבו על ידי הטיית כתפיו וזרועותיו קדימה-כאילו ועוטף חלקית את החזה.אך כאשר הכתפיים נוטות באופן זה לאורך זמן שרירי החזה מתהדקים ומתכווצים,ועל ידי כך נעשים פגיעים ורגישים עוד יותר.מנח כתפיים זה מלווה בדרך כלל בנשימה שטחית והחזקה רגשית בבטן ובסרעפת.

כתפיים משוכות לאחור:

אנשים בעלי מנח כרוני של כתפיים משוכות לאחור נוטים לסבול ,עם הזמן,מדלקת מפרקים בכתפיים,בזרועות או בידיים.כאבים ולחץ באזור השכמות נפוצים מאוד לבעלי מנח כתפיים זה ובנוסף מנח זה גורם להבלטה של הבטן ודחיסת הכליות קדימה,מנח זה של הכליות גורם לשחרור יתר של אדרנלין מבולטת יותרת הכליה שיוצר איש שקט במערך הגופני כולו.הכתף השמאלית מתייחסת להיבטים ה"נשיים" של העצמי,בעוד הכתף הימנית מתאימה להיבטים ה"גבריים".אצל רוב הגבריים הכתף הימנית נמוכה מהשמאלית-הדבר מצביע לעיתים קרובות שהפרט מתייחס אל העולם בעיקר באורח גברי,ובמיוחד בכל הנוגע לאחריות וליחסי גומלין ביו-אישיים.כתף ימנית נמוכה יותר מצביעה על תכונה של שליטה ואסרטיביות בפעילות האישית.מצד שני,כאשר הכתף השמאלית נמוכה מהימנית,משקף הדבק לעיתיים קרובות סגנון "נשי",מקבל ומכיל,ביחסי הגומלין הבין-אישיים.

במאמר קצר זה דנו במבנה הכתפיים ותפקידם במבנה הגוף-נפש.מניסיוני בקליניקה ומניסיוני האישי,מתחים רבים מצטברים בכתפיו של האדם-מתחים אלה עלולים לגרום לכיווץ ,הסתידות,התגידות וכאב.לרוב בעזרת תנועה טבעית ומנוחה מתחים אלה מתפוגגים,אך לעיתיים בעקבות סגנון חיים לא מאוזן,תזונה לא נכונה ויציבה לא מאוזנת המתח הופך להיות כרוני ומתקבע בגופינו. וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא השלישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

הפוסט הכתפיים כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד, ד"ר ויליאם שוץ, ד"ר רוברט אורנשטיין, ד"ר גיל זולברג, ב.ק.ס איינגאר, ד"ר דיויד בואדלה, מר אוסקר איצ'אזו, ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

הזרועות והידיים

אנרגיה ורגשות זורמים בחופשיות דרך החזה ועולים אל הכתפיים והזרועות ודרך הצוואר אל הפנים.הזרועות והידיים משמשות צינורות שדרכם אנו מבטאים מספר רב של רגשות תפקודיים חשובים ע"י: ליטוף, חבטה,תפיסה, החזקה,הכאה, לקיחה,נתינה, הגנה-עצמית, מישוש, הושטה, הפעלה והתרחבות.האנרגיה תמיד מתחילה בפלג גוף תחתון,עוברת דרך בטננו וחזנו לתוך כתפינו וזרועותינו-שם אנו בולמים בדרך כלל את הרגשות בעזרת "כוח השיפוט".תפקידו של כוח השיפוט הוא לתרבת אותנו ולרסן את התשוקות והאינסטינקטים שפועלים בנו,ובלעדיו לא היינו יכולים לשרוד בחברה אך הוא גם יוצר מתחים כרוניים בזרועותינו ובידינו,ואלה הופכים ל "היסטוריה קפואה".על ידי תנועת,פעולת ותפקוד הידיים והזרועות אנו משדרים את הרגשות שלנו החוצה,לאחרים.וגם מעבירות פנימה מידע רב מן המרחש מחוץ לגופינו.כל מפרק ומפרק לאורך הזרועות והידיים הוא צומת פסיכוסומאטיות שמשפיעה על תפקוד האיבר המחובר ועל הגוף בכללותו.לדוגמא-רבים באוכלוסיה סובלים מתופעה שנקראת מרפק טניס (טניס אלבו)-השם מעט מטעה כי ידוע שלא רק שחקני טניס סובלים מפתולוגיה זו ואנשים רבים לוקים בחולי זה. מרפק טניס הוא מצב של דלקת בגידים. הדלקת נובעת מקרע במוצא הגידים המיישרים של שורש היד והאצבעות אשר ממוקם בצד החיצוני של המרפק. לרוב תופעה זו נגרמת בעקבות שימוש מסיבי ולא מאוזן באמה ובכף היד.אנשים רבים שסובלים מפתולוגיה זו לאורך זמן מתחילים לחוש כאבים במפרקים שכנים כמו מפרק האמה והכתף ועם הזמן תגובת השרשרת מגיעה גם לברך ולקרסול.מדוגמה זאת אפשר לראות איך חולי באיבר אחד של הגוף שהופך להיות כרוני-משפיע על איברים קרובים ומרוחקים.

"הזרועות העליונות משקפות את חוזקנו.המרפקים משקפים את הקלות או הסרבול של תנועתנו בעולם.האמות הן האמצעים שבהם אנו משתמשים והידיים משמשות כדי לתת ולקחת כדי להשיג מטרות"
(אוסקר איצ'אזו).

ישנם 4 דרכים עיקריות שבהן מתגלם חוסר איזון אנרגטי בזרועות:

זרועות חלשות, לא מפותחות:

ידיים חלשות קשורות קשר הדוק להחזקת אנרגיה והתבטאות בחזה,בכתפיים או בבטן.מטופל שמאופיין בזרועות לא מפותחות דיים יתלונן לרוב על תחושת אין אונים ביחסים עם אנשים ועם דברים,בעיות תקשורת,חוסר יוזמה ופחדים וכמו כן ינטה לסבול מקור בגפיים.וילהלם רייך טען ש"חייהם של מטופלים כאלה מאופיינים בחוסר יוזמה כללי".

זרועות עבות, שריריות יתר על המידה:

זרועות מפותחות מדי ולא מאוזנות ביחס לשאר הגוף לרוב ילוו בחוסר רגישות באמצעי הביטוי,התקשורת והמגע של האדם.אדם כזה לרוב יתואר כחסר רגישות ביחסיו עם אחרים.אדם כזה עלול להשתמש בכוח הזרוע ובאגרסיביות כשירצה משהו.בגלל חוסר האיזון תנועת גופו של אדם כזה תהיה מגושמת ולא מסונכרנת במידת מה,תנועה שתשקף את הקושי שיש לו בתנועה וביחסי גומלין עדינים.

זרועות רזות והדוקות:

תנועת האנרגיה במבנה כזה תהיה קופצנית וספאסטית(מקווצת ונוקשה).האדם מסוגל ליצור קשר,אך מתקשה להחזיק בדברים תקופה ארוכה.התפתחות שרירית נוקשה בזרועות משקפת תכונה חמדנית,תופסת ולופתת בלי להרפות בעמדתו של אדם.הוא עלול לסבול גם מקושי במיקוד וריכוז וחסימות בהתבטאות.בנוסף,אדם כזה עלול לסבול ממחלות הקשורות לאנרגיה קטועה ולא יציבה כגון:פציעות ונקעים חוזרים.

זרועות שמנות, לא מפותחות:

כמו ביחס לרגליים,זרועות לא מפותחות ושמנות מדי משקפות פעילות חסרת חיים ורופסת.אד שהתפתח באופן זה יתקשה ליזום מעשה ולקיים אנרגיה במשך הפעילות.יצירת הקשרים של אדם כזה תתבטא במגושמות ודרמטיות.

במאמר קצר זה דנו במבנה הזרועות והידיים  ותפקידם במבנה הגוף-נפש.זהו המקום להביא ציטוט מדבריו של ד"ר קן דיכטוואלד בנוגע לטיפול ואיזון הגוף-נפש: "אם יש בכם חלק לא מפותח,לא מודע וחלש,חזקו אותו…אם יש חלק חלש בגופנפש שלכם,עליכם לחזקו על ידי חיזוק האזורים הגופניים החלשים המכילים אותו בעזרת תרגילים גופניים או פסיכו-רגשיים מתאימים,וכן על ידי חיזוק או פיתוח ההיבטים המקבילים לו,הפסיכולוגים או הרגשיים,בעזרת פסיכותראפיה,הנחיה,התבוננות עצמית,או טכניקות פסיכו-רגשיות.או,אם חלק בכם מפותח או גדוש יתר על המידה,הניחו לו להיעשות סופג יותר,רך וזורם יותר,בעזרת פעילויות מתקנות מתאימות.אם חלק בגופנפש שלכם אינו בריא מבחינה פיסית,התחילו לבדוק בתשומת לב יתרה אילו היבטים בחייכם נמצאים בקונפליקט ומקבלים לאזור המחלה,לאחר שתזהו את הקונפליקטים,עליכם להתחיל לברר ולפתור אותם במובן הפיסי והפסיכולוגי,כדי שהגופנפש שלכם יוכל לחזור למצב הטבעי ביותר של בריאות וחיוניות."

מאמר זה הוא הרביעי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

אינטרנט: http://g-avgad.co.il/tennis

הפוסט הזרועות והידיים כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה