מאמר זה הוא השלישי בסדרת המאמרים- "הגוף כראי למהות פנימית".
גם במאמר זה אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,ד"ר דיויד בואדלה,מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.
הכתפיים:
הכתפיים מחוברות באורח אינטימי עם בית החזה.הן מונחות מעל כלוב הצלעות,נמשכות מעל חזית החזה,שם הן מתחברות לעצם החזה,ובמורד הגב,שם הן מתחברות לעצמות השכם.בגלל מיקומן האסטרטגי הכתפיים אחראיות לתווך בין העוצמות הרגשיות של הגוו לבין גורמי הביטוי של הזרועות והידיים.הכתפיים,אולי יותר מכל איבר אחר,"לובשות" בצורה ברורה את המנח הרגשי הספציפי שהאדם חווה בהווה,אך לעיתיים מצב רגשי זה מתקבע וגורם לקיבעון במנח בכתפייםד"ר דיויד בואדלה הטיב לתאר את הנושא בספרו המפורסם על עבודתו של ויליאם רייך: Wilhelm reich: the evolution of his work / David Boadella
"קונפליקט בסיסי שאדם חווה בשלב מסוים בחייו השאיר עקבות באופיו בצורת נוקשות מתגוננת בהתנהגותו,בגישתו ובביטויו.נוקשות האופי עטפה את המטען הרגשי של הקונפליקט המקורי,ושימשה להגנה מפני סערת הרגשות שהתעוררה בשעתו.אם כעת אפשר היה לפרש ולהפשיר את נוקשות האופי,היה הרגש הקפוא מסוגל לשוב ולזרום…הרגש נבלע במבנה האופי,ושחרור רגשי מלא או ריפוי פסיכיאטרי אינם אפשריים כל זמן שמיבנה האופי המקורי שומר על תפקודו המגונן על ידי שריון המטופל נגד רגשות חזקים"
ישנם כמה סוגים של "היסטוריה קפואה",שבאופן קבוע נתקעת בכתפיים,רבים מהם מרוכזים סביב הדרך שבה האדם מתייחס ומתמודד עם הדרישות והחצים בחייו.
כתפיים מעוגלות שחוחות
מנח כתפיים זה מעביר מסר שהאדם רואה עצמו נושא על כתפיו את משא העולם כולו.אנשים בעלי מנח כתפיים זה כמו לוקחים על עצמם אחריות רבה מכפי שהם בנויים לשאת.כתוצאה מכך,היציבה שהם מציגים כלפי העולם היא של אדם שהחיים מכריעים אותו ארצה.
כתפיים מוגבהות
כתפיים שבאופן כרוני מוגבהות במידה רבה מעל המצב הטבעי מצביעות על גישה של פחד.כאשר האדם אינו מצליח לשחרר את הפחד(שבו באופן טבעי הכתפיים מתרוממות וברגיעה חוזרות למנחן הטבעי והמאוזן),כתפיו עלולות להישאר,לקפוא ואף להתקבע במנח מוגבה.בעבודתי עם תשושי נפש נתקלתי פעמיים רבות במנח כתפיים זה אצל אנשים החווים מצב פרנואידי,או הסובלים ממצב פוסט-טראומטי (p.t.s.d).
כתפיים מרובעות
זהו מנח כתפיים המביע תחושת כוח וביטחון עצמי.אדם בעל מנח כתפיים זה נוטה לייחס חשיבות רבה לאופן שבו רואים אותו אחרים.כאשר הכתפיים מפותחות יתר על המידה,הן מצביעות על אגו מנופח,כמו במצב של הרחבת החזה.כאשר הן דלות ולא מפותחות,הן משקפות אגו ירוד במצב של כיווץ החזה.
כתפיים מוטות קדימה:
כתפיים מוטות קדימה משקפות בדרך כלל גישה כרונית של התגוננות ופחד להיפגע.האדם מנסה להגן על חזהו ועל ליבו על ידי הטיית כתפיו וזרועותיו קדימה-כאילו ועוטף חלקית את החזה.אך כאשר הכתפיים נוטות באופן זה לאורך זמן שרירי החזה מתהדקים ומתכווצים,ועל ידי כך נעשים פגיעים ורגישים עוד יותר.מנח כתפיים זה מלווה בדרך כלל בנשימה שטחית והחזקה רגשית בבטן ובסרעפת.
כתפיים משוכות לאחור:
אנשים בעלי מנח כרוני של כתפיים משוכות לאחור נוטים לסבול ,עם הזמן,מדלקת מפרקים בכתפיים,בזרועות או בידיים.כאבים ולחץ באזור השכמות נפוצים מאוד לבעלי מנח כתפיים זה ובנוסף מנח זה גורם להבלטה של הבטן ודחיסת הכליות קדימה,מנח זה של הכליות גורם לשחרור יתר של אדרנלין מבולטת יותרת הכליה שיוצר איש שקט במערך הגופני כולו.הכתף השמאלית מתייחסת להיבטים ה"נשיים" של העצמי,בעוד הכתף הימנית מתאימה להיבטים ה"גבריים".אצל רוב הגבריים הכתף הימנית נמוכה מהשמאלית-הדבר מצביע לעיתים קרובות שהפרט מתייחס אל העולם בעיקר באורח גברי,ובמיוחד בכל הנוגע לאחריות וליחסי גומלין ביו-אישיים.כתף ימנית נמוכה יותר מצביעה על תכונה של שליטה ואסרטיביות בפעילות האישית.מצד שני,כאשר הכתף השמאלית נמוכה מהימנית,משקף הדבק לעיתיים קרובות סגנון "נשי",מקבל ומכיל,ביחסי הגומלין הבין-אישיים.
במאמר קצר זה דנו במבנה הכתפיים ותפקידם במבנה הגוף-נפש.מניסיוני בקליניקה ומניסיוני האישי,מתחים רבים מצטברים בכתפיו של האדם-מתחים אלה עלולים לגרום לכיווץ ,הסתידות,התגידות וכאב.לרוב בעזרת תנועה טבעית ומנוחה מתחים אלה מתפוגגים,אך לעיתיים בעקבות סגנון חיים לא מאוזן,תזונה לא נכונה ויציבה לא מאוזנת המתח הופך להיות כרוני ומתקבע בגופינו. וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.
מאמר זה הוא השלישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.
ביבליוגרפיה:
גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד
יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג
אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר