מאמר זה הוא המשכו של המאמר "הגוף כראי למהות פנימית".

גם במאמר זה  אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר ודר' אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

כפות הרגליים:

"לכפות הרגליים נודעת חשיבות פסיכולוגית עליונה משום שהן המגע עם המציאות,עם הקרקע ועם כוח המשיכה.באופן פיסי,חוסר איזון של כפות הרגליים פוגע באיזון המיבנה כולו" (ויליאם שוץ).

מבנה כף הרגל ומגוון המפרקים הקשורים אליה מאפשרים את נשיאת משקל הגוף תוך שילוב אופטימאלי של יציבות עם תנועה.מבנה תקין מאפשר לשאת משקל זה תוך הוצאת אנרגיה מינימאלית ממערכת השרירים. עצמות כף הרגל מחולקות לשלושה חלקים:

1. שבע עצמות פיסת שורש כף הרגל.
2. חמישה מסרקי כף הרגל.
3. ארבע-עשר גלילי האצבעות.

המבנה האנטומי של כף הרגל יוצר 2 קשתות:קשת אורכית,קשת רוחבית. בטווח הנורמאלי לקשתות אלה יש חשיבות רבה מבחינת היציבה,והן מאפשרות שילוב של חוזק ויציבות עם גמישות וקפיציות.קשתות נמוכות או גבוהות מהנורמה הן ליקוי העלול להשפיע לרעה על יציבתו הכללית של האדם.

כפות רגליים בריאות ופתוחות מאופיינות בשלושה בסיסים,שיוצרים שלושה נקודות מגע עם הקרקע ובנוסף קשת פנים-רגלית תקינה.

לבעלי כפות רגליים שטוחות(פלטפוס) נמצא נקודת מגע אחת בין הרגל לקרקע.לבעלי קשת פנים-רגלית מוגזמת (אולפוס) נמצא שתי נקודת מגע עם הקרקע.

מיבנה כפות הרגליים מרמז על מידת היציבות והקרקוע של האדם מבחינה פיסית ומבחינה רגשית.

בנוסף,מדע היוגה מלמד אותנו שכל תנועה בגוף,גם הקטנה ביותר,תמיד מתחילה בכפות הרגליים.

כפות רגליים שטוחות:

כפות רגליים שטוחות או בשמם המוכר יותר-פלטפוס,מצביעות על צורת התייחסות לא מאוזנת ומקורקעת במובן הפיסי והפסיכולוגי.אדם בעל פתולוגיה יתקשה מאוד להעמיק שורשים בסביבתו.אדם כזה עשוי להיות מונע מכוח צורך אובססיבי להימצא בתנועה מתמדת,מבחינה פיסית,פסיכולוגית ומבחינה רגשית.בגלל חוסר האלסטיות של מבנה כף רגל שטוחה,האדם עלול לסבול בבגרותו מיציבה לקויה,שרירים אחוריים קצרים וכאבי גב כרוניים.

כפות רגליים תופסות:

אצל אנשים בעלי כפות רגליים תופסות (אופייני מאוד לאנשים הסובלים מאולפוס) אנו נבחין שאצבעות כף הרגל מכופפות כלפי פנים. במצבי מתח אנשים כאלה ידווחו על כאבים והתקשחות בקשת כף הרגל.התקשחות זאת,במצבה הכרוני עלולה לגרום לתגובות שרשרת במפרקים עליונים (ברך-אגן-עמוד שידרה-כתף-מרפק-שורש כף היד).לרוב המתח בכפות הרגליים מתקשר למשבר רגשי לא פתור,הנוגע לאפשרות של תנועה או בריחה שלא מומשה.במצב הכרוני המטפל התנועתי יבחין שלאנשים הלוקים בפתולוגיה זאת יש ירכיים מפותחות מדי,שריריים אחוריים קצרים ומכווצים ובמקביל גם צורך מודגש בשליטה-עצמית כדי לפצות על היעדר יציבות זורמת ומגע תקין עם הקרקע.

המשקל על העקבים:

"כאשר משקל הגוף נמצא ישר על העקבים,אפשר לערער בקלות את תנוחת העמידה על-ידי דחיפה קלה אחורה"(אלכסנדר לואן).

אדם בעל יציבה המעבירה את המשקל לעקבים יתקשה להישאר יציב ומקורקע.בכדי לשמור על שיווי משקלו הפיסי,הפסיכולוגי והרגשי הוא עשוי להגיב בפיתוח עמדה כרונית של החלטיות ושליטה.בגלל חוסר האוטנטיות של שליטה זאת הוא עלול לחוש פחד,חרדה ואי יציבות.אדם כזה יחפש את המוכר וימנע ממצבים חדשים וספונטניות.כאשר מצב זה הופך לכרוני האדם עלול לסבול משרירי חזה מכווצים,כיב קיבה כרוני,אגו וגב תחתון נוקשים ומכווצים.

המשקל על הבהונות:

אדם בעל יציבה המעבירה את המשקל לבהונות מתקשים ליצור מגע עם כוחות האדמה והקרקוע,פיסית,פסיכולוגית או רגשית.אנשים כאלה בד"כ יתברכו בכישרונות אמנותיים ודמיון מפותח.אנשים בעלי יציבה זאת עלולים לסבול מכאבי בברכיים,סטגנציות בעמוד השדרה וכאבי גב כרוניים.בנוסף,בגלל תכונות נלוות כגון פיזור נפש וחוסר ריכוז הם עלולים לסבול מנקעים חוזרים.

כפות רגליים נוקשות ("רגלי עופרת"):

אנשים הסובלים מכפות רגליים נוקשות וחסרות גמישות באופן כרוני הם ההיפך הגמור לבני אדם המעבירים משקל לבהונות.אנשים אלה נרתעים מחוסר יציבות ו"ריחוף".הם בעלי צורך עז בקרקוע,יציבות וידיעת מקומם בעולם.הם מאוד יתקשו  בזמן שינוי ותנועה ויסלדו מהפתעות.אך מכיוון שחיי האדם מלאים בהפתעות ושינויים לא מתוכננים הם עלולים לפתח פחד וחרדה כרוניים.איבוד השליטה גורם לכפות רגליהם להתקשות עוד יותר-מצב שיגרום להם לבחור בחוסר פעולה וקיפאון. חוסר התנועה יגרום סטגנציות והתנוונות בכל מערך הגוף,בתפיסה הפסיכולוגית ובעולמם הרגשי.

במאמר זה,השני בסדרה,הצגתי כמה מן הפתולוגיות הנפוצות במבנה כף הרגל ואת ההשפעות הגופניות,הרגשיות והפסיכולוגיות שהן יוצרות.

שיטות ריפוי כגון רפלקסולוגיה,שיאצו וסגנונות תנועה כגון ט'אי-צי' ,צי'-קונג, אייקידו, מחול,תנועה טיפולית ויוגה עוזרות למתרגל לשנות את מבנה כף הרגל ,ובכך לשנות את תפיסתו הרגשית והפסיכולוגית של האדם ביחס לשליטה,שינויים,יציבות,תנועה וקרקוע.במהלך עבודתי בקליניקה ובשיעורים נוכחתי פעמים רבות,שמבנה ותנועת כף הרגל,שלרוב נתפשת ע"י בני אדם כירושה גנטית שלא נתינת לשינוי,משתנה ומתעצבת עם טיפול ותרגול נכון ותואם.אוכל להעיד על עצמי שעד לפני 10 שנים סבלתי מכפות רגליים תופסות,אצבעות כף רגלי היו מכונסות פנימה בנוקשות והתנועה בכפות רגלי הייתה מינימאלית ומוגבלת.היום אני מבין שמבנה זה נבע מקונפליקט לא פתור בצעירותי ומערכת הישרדות פנימית רגישה ופעילה מדי.בעזרת תרגולי היוגה והתנועה הטיפולית הסדירים,מצב זה השתנה ללא הכר.כפות רגלי עם הזמן למדו לבטוח,להתרכך ולהרפות ובתקווה גם נפשי ותודעתי.

"ברגע שגילית איזו מכפות הרגליים היא הכף הימנית,כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית.ואז נותרת רק הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד…" (א.א. מילאן)

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר