גם במאמר זה  הנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,שאנדור ראמטה,ד"ר דיויד בואדלה, מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

 חלל החזה: 

חלל החזה מתפשט מהסרעפת כלפי מעלה עד לעצמות הבריח. הוא מכיל את בית החזה ותכולתו,הגב העליון,הזרועות וכפות הידיים.

החזה:

אחד התפקידים החשובים של החזה,בתפיסת הטיפול התנועתי, הוא לעבד את הרגשות הזורמים כלפי מעלה מהבטן דרך הסרעפת ולהעניק מיקוד,תרגום, להט והקשר בין אישי לרגשות אלה.

לדברי ד"ר קן דיכטוואלד:"הרגשות הנוצרים בקרביים זורמים דרך הגופנפש בניסיון לתת לעצמם ביטוי ופורקן.באין הפרעה,רבים מרגשות אלה יעברו דרך החזה,שם ישנו צורה בגין תכונותיו של האזור הזה,בחזה כאילו מקבלים הרגשות הגולמיים והעירומים "לבוש",כאשר הם מתכוננים להציג עצמם בפרהסיה".

בחזה מוגברים הרגשות על ידי הכוח והדחף של הריאות,מומרצים בלהטו וחיוניותו של הלב,ומעודדים הלאה על ידי אמצעי הביטוי של הזרועות והפנים."

מכאן אנו מבינים שהחזה אחראי על מיזוג הרמוני בין הרגשות,המחשבות, התגובות והתבטאויות של ההיבטים השונים של ההוויה האנושית.

מדע היוגה מלמד אותנו שכל תנועה נוצרת בבסיסה בכף הרגל(אלמנט מים ע"פ האירוודה) ,מטפסת במעלה הברכיים (אלמנט האדמה בראי האירוודה),מטפסת אלאה לאזור האגן והבטן שם היא מקבלת התגבשות ומרכוז (אלמנט האוויר בראי האירוודה),משם מטפסת,מתמרת ועוברת בחזה והכתפיים(אלמנט אש בראי האירוודה) אל הזרועות,הידיים והראש (אלמנט החלל בראי האירוודה)-שם היא מקבלת ביטוי וצורה חיצונית.(לפרוט בנושא ראה מאמר המסע פנימה-האתה יוגה).בנוסף,אל לנו לשכוח את פעולת הראות והשפעתה הפסיכו-פיזית על האדם (ראה מאמר נשימה יוגית-פראנאימה).

מתוך כל הכתוב אפשר להבין שאזור החזה הוא צומת מרכזית מאוד בגופנפש של האדם ומטבע הדברים נוטה לעצב את עצמו בדרכים המשקפות את הסגנון שבו הפרט מתמודד עם מרכיבים אלה של חייו.באזור זה אפשר לפתח חסימות אנרגיה בדרכים רבות,שונות ומגוונות,במאמר זה הביא שתי סוגים כלליים,שמתארים את שתי קצותיו של רצף הסטגנציה, שלתוכם אפשר לסווג חסימות אלה.

כיווץ חזה:

במנח יציבה זה אפשר להבחין בראש ובראשונה במצג חזה צר ושברירי.החולשה בשרירים כמעט ולא מאפשרת זרימה של רגשות ושל אנרגיה דרך אזור זה.אדם המכווץ את החזה יראה ויחוש כאילו הוא כל הזמן נושף,וגופו ילבש צורה שמוטה. קיים מתח שרירי כרוני עמוק,שבדרך כלל מזוהה עם חסימה בזרימת האנרגיה העולה מהבטן ומהסרעפת.

כל טראומה שהאדם חווה במהלך חייו מלווה בבסיסה בכיווץ בית החזה והפסקה או שינוי בנשימה,מצב זה של כיווץ עלול להתקבע ולגרום לתגובות שרשרת נפשיות של חרדה ופחד, לתגובות שרשרת  קינזיולוגיות בכל מערך השלד והיציבה, ולתגובות פיזיולוגיות כגון:פגיעה במערכת הדם וחמצון התאים שנובעות  מירידה בצריכת החמצן בהמשך לתהליך נשימתי מוגבל ולקוי.מבחינה נפשית,רגשית והתנהגותית האדם יתלונן על חוסר אנרגיה,חוסר להט וחיוניות. פעולותיו יהיו יותר סבילות מאשר אסרטיביות,רגשותיו יטו לדיכאון והוא עלול לסבול מתחושה מתמדת של פחד ונחיתות.כמו כן יטה אותו אדם לסבול ממחושים רבים המרוכזים בחזה,כמו התקררויות כרוניות,קצרת,אסטמה,בעיות בעור(בראי הרפואה הסינית חולשה וסטגנציה בריאות ובמעי הגס תבוא לידי ביטוי,בין השאר,גם בעור),כאבים בחזה ובנוסף בעיות במערכת העיכול וההפרשה מפאת הקשר שבין חולשת הריאות,ובעיקר תהליך הנשיפה שמתקצר ומופרע בגלל חולשת השרירים סביב בית החזה, למעי הגס ותהליך ניקוי הפסולת מהגוף.

לאדם בעל חזה מכווץ, הצירוף בין פחד כרוני עצור ועמדת התגוננות,לבין התחושה המתמדת של מעט מדי אוויר ואנרגיית חיים,עלול להכניסו למצבי מצוקה וייאוש חוזרים ונשנים.

מניסיוני בקליניקה ובשיעורים,ברוב המקרים,מצב זה של כיווץ חזה הוא מצב הפיך לחלוטין, ובעזרת טכניקות מתאימות מעולם היוגה,הטיפול התנועתי השיאצו וההתמקדות אפשר להקנות לאזור זה מנח חדש,פתוח והרמוני בתרגול יומי ,ממוקד ומאוזן.

הרחבת החזה:

במנח יציבה זה אפשר להבחין בראש ובראשונה במצג חזה מפותח יתר על המידה.

מיבנה זה מעודד טעינה מוגזמת של אנרגיה וריגוש לתוך איזור החזה על חשבון איזור מסוים אחר בגופנפש.הרבה פעמים נוכל לראות חזות של חזה מפותח ויציב שנשען על אגן מוטה אחורה ורגליים דקות וחלשות.תגובת שרשרת ידועה ונפוצה היא הבלטת הבטן החוצה וקיעור הגב התחתון בכדי ליצור חזות של חזה בולט,תקיף ויציב.תגובת שרשרת זאת גורמת שינוי בחלוקת העומסים בין הרגליים,האגן ועמוד השדרה,עיוות שגורם להפרעה במנח הגולגולת,השכמות,חגורת הכתפיים והזרועות.בנוסף יש יציאה בוטה ממרכז אנך מרכז הכובד שגורמת לבעיות יציבה נוספות ואיבוד שיווי משקל.

מבחינת חילוף החומרים הפנימי נוצר עיוות נוסף,כאשר קימור של עמוד השדרה באזור חוליה T9 יוצר דחיסה לא רצויה של בלוטת יותרת הכליה(שממוקמת על המשטח העליון בכל כליה),דחיסה זו גורמת להפרשה לא מאוזנת של מספר חומרים חיוניים בהם:

אדרנלין (קרוי גם אפיניפרין ) המגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם, להרחבת כלי הדם המובילים דם  אל שרירים מסוימים, לכיווץ כלי דם המובילים דם לעור ולמעיים ולפעולות נוספות.ונוראדרנלין המרחיב את כלי הדם.שניהם מוליכים עצביים שמופרשים בגוף במצב של סטרס,סכנה ולחץ נפשי ומכינים את הגוף למצב של "הילחם או ברח".כאשר מוליכים עצביים אלה מופרשים תדיר,בגלל מנח יציבתי מסוים,הגוף נמצא בעוררות גבוהה,בחוסר שקט ובחילוף חומרים לא מאוזן. הפעלת יתר של תגובת "הילחם או ברח" נחשבת לאחד הגורמים האפשריים להתפתחות דחק-כרוני (Chronic Stress),ולמחלות הנלוות אליו כגון:  אולקוס,  סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב שונות.בנוסף ,מצב זה גורם למתח קיצוני בבטן והתקשחות הסרעפת,ועל ידי כך חוסמת את הקשר של האדם עם המעי ועם הרגשות השוכנים שם.

ולדברי ד"ר קן דיכטוואלד-"מנח יציבתי זה משדר החוצה תוקפנות ועצמאות יתרה,כמו אומר "אני בסדר,אני יכול לדאוג לעצמי,אתם לא נוגעים לי."למעשה נראה שלמרחיב החזה קשה לקבל אנרגיה מאחרים באותה מידה שקשה למכווץ החזה להעניק אותה.אני חושב שהסיבה נעוצה בכך,שלפני שאפשר לקבל אנרגיה מאחרים,יש להנמיך חלק מה"חזית" כדי לאפשר לה להיכנס-דבר שהאדם מרחיב החזה מתקשה לעיתים קרובות לעשות."

ולדברי elsworth f.baker :"בעוד שמכווץ החזה יטה לסבול מדיכאון וממצוקה נפשית בגלל איזור החזה התת-מפותח שלו,מרחיב החזה יסבול מבעיות כמו דאגנות כרונית,עודף מתח,יתר לחץ דם,וייתכן מנטיה לשחפת ולמחלות לב."

הגב העליון:

הגב העליון מקביל למקטע בעמוד השדרה המכיל את 12 חוליות החזה או הגב ((T1-T12.חלק זה כלול למעשה בתוך חגורת הכתפיים היורדת לתחתית עצמות השכם.

ע"פ תורת האנרגיה של רייך,הביו-אנרגיה והגשטלט,השרירים המקיפים אזור זה עוצרים כעס.מצב השרירים ומסילות העצבים של עומד השדרה עשוי להשפיע באופן ישיר על בריאותם ורווחתם של כל חלקי הגוף ותפקודיו.הרפואה הכירופרקטית מתמקדת בשיפור תפקוד ואיזון עמוד השדרה בכדי להטיב עם הגוף כולו.מדע זה מלמד אותנו שכל חוליה משפיעה על אזור אחר בגוף ועל איבר אחר מבחינה עצבית,תפקודית ואנרגטית.זה המקום לתאר איך כל חוליה במקטע של הגב העליון(T1-T12) משפיעה על אברי הגוף השונים:

T1- משפיעה על הזרועות, המפרקים וכפות הידיים, הושט והקנה.פתולוגיות נפוצות: אסטמה,   שיעול, קשיי נשימה, כאבים באמות ובכפות הידיים.

T2- משפיעה על הלב, כולל שסתומים, מעטפת הלב ועורקים כליליים.פתולוגיות נפוצות: בעיות לב וחזה מסוימות.

T3- משפיעה על הריאות, קרום הריאות, הסמפונות, חזה ושדיים.פתולוגיות נפוצות: ברונכיטיס, דלקת בקרום הריאה, דלקת ריאות, גודש באף.

T4- משפיעה על כיס המרה וצינור המרה.פתולוגיות נפוצות: בעיות בכיס מרה, שלבקת, צהבת.

T5- משפעה על הכבד, מקלעת השמש והדם.פתולוגיות נפוצות: בעיות כבד, חום, לחץ דם נמוך, ליקויים בזרימת הדם, דלקת פרקים.

T6- משפיעה על הקיבה.פתולוגיות נפוצות: בעיות קיבה, קיבה רגישה, צרבת.

T7- משפיעה על הלבלב והתריסריון.פתולוגיות נפוצות: כיב קיבה, דלקת קיבה.

T8- משפיעה על הטחול.פתולוגיות נפוצות: שיהוקים, התנגדות נמוכה למחלות.

T9- משפיעה על בלוטת יותרת הכליה.פתולוגיות נפוצות: אלרגיות, חוסר שקט, חרלת (פריחה עורית).

T10- משפיעה על הכליות.פתולוגיות נפוצות: בעיות בכליות, עייפות כרונית, דלקת בכליה, דלקת אגן הכליה.

T11- משפיעה על הכליות, מוביל השתן.פתולוגיות נפוצות: בעיות עור, אקנה, אקזמה.

T12- משפיעה על המעי הדק.פתולוגיות נפוצות: גזים, ראומטיזם (כאבים במפרקים ובשרירים).

מכאן אנו מבינים שמבנה ותפקוד עמוד השדרה מהווה מדד למצבו של הגופנפש.עמוד השדרה הוא "עמוד התווך" של הגופנפש.

רבים מהרגשות החסומים,האנרגיה הקטועה,התבטאויות נבלמות,קונפליקטים לא פתורים ופעולות שהוגבלו יוצרות מטען אנרגטי שמאוחסן לאורך עמוד השדרה.ככל שרגשות אלה ממשיכים להצטבר בשרירים אלה-נוצר גודש,ואותם רגשות ותחושות הופכים לכעס…ואחר כך לחימה.חימה זו בהיעדר ביטוי (מילולי,רגשי או תנועתי) תתורגם לשנאה ומרירות.במצב זה האדם מתחיל לאבד שליטה על הגופנפש שלו ומתחיל להיות מנוהל ע"י אותם רגשות ותחושות לא פתורים.

אנשים רבים סובלים מכאבים באזור זה,כאבים אלה יכולים לנבוע מהמון סיבות ,בהן: פתולוגיה בחגורת הכתפיים או השכמות,שרירים קצרים בצידי עמוד השדרה,פתולוגיה במבנה חוליות עמוד השדרה,יציבה לקויה,נשימה לקויה ועוד. אך מניסיוני בקליניקה רוב התלונות על כאבי גב עליון לא נובעות מפתולוגיה פיזית כלשהי אלא ממצבור של רגשות, תחושות וקונפליקטים לא פתורים שיוצרים מתח כרוני בחוגרת הכתפיים ובגב.האדם,בדרכו לריפוי צריך ללמוד להרפות מעט את האחיזה בדברים ולשחרר מעט את הדריכות הפסיכוסומאטית.לפתח את הערוץ התקשורתי עם הסובבים ולא לצאת מנקודת הנחה שתמיד האנשים הסובבים אותו יודעים בוודאות מה הוא מרגיש, צריך ומה יטיב עימו,האדם צריך לדבר את הכאב ואת הקונפליקט במסגרת מובנה של טיפול תנועתי  או /ו טיפול פסיכולוגי בשביל לחדור לשורש הבעיה ולתקנה.

במאמר קצר זה דנו במבנה בית החזה והגב העליון ותפקידם במבנה הגוף-נפש. מניסיוני בקליניקה ומניסיוני האישי,מתחים רבים מצטברים בבית החזה ובגב העליון – מתחים אלה עלולים לגרום לכיווץ וכאב.לרוב בעזרת תנועה טבעית ומנוחה מתחים אלה מתפוגגים,אך לעיתיים בעקבות סגנון חיים לא מאוזן,תזונה לא נכונה,דפוסי נשימה לקויה ויציבה לא מאוזנת המתח הופך להיות כרוני ומתקבע בגופינו. וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא החמישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

בין שמים לארץ/ הארייט ביינפילד ואפרם קורנגולד ("אור-עם" 1995).

elsworth f.baker/man in the trap

אינטרנט- http://g-avgad.co.il/tennis/

  http://he.wikipedia.org

הפוסט חלל החזה והגב העליון כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה  אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,ד"ר דיויד בואדלה, מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

פנים וראש:

הפנים  הם המסכה שאנו מציגים בפני העולם,ולכן הם מגלים הרבה על רגשותינו הפנימיים.לעיתים,כאשר קיים קונפליקט ביו טבענו האמיתי והאוטנטי לבין טבענו המדומה, שאותו אנו בוחרים להציג בפני העולם,יירשם קונפליקט זה לעיתים קרובות כמתח בשרירי הפנים.

במהלך היומיום אנו "לובשים פנים" שיתאימו לסיטואציות ,למצבים ולהרגשה שאנו רוצים להעביר לאחר.בדרך כלל זה קורה כאשר אנו רוצים לכסות על רגש שהחלטנו לא לחשוף או לבטא (תנסו להיזכר איזה מבע פנים עטיתם בפעם האחרונה שישבתם עם אדם שאתם לא מחבבים, אך בחרתם לא להראות לו זאת,ואת כמות המתח שצברתם בשרירי הפנים בכדי "להחזיק" הבעת פנים מתעניינת או לפחות ניטראלית).במצבים כאלה אנו בעצם מציגים "עצמי שיקרי" בפני האחר.כאשר מצב זה הוא קבוע או חוזר על עצמו פעמים רבות אנו בעצם "מקפיאים " מתח מיותר ומזיק בתוך שרירי פנינו.לפעמים,קורים מקרים קיצונים יותר בחיים בהם האדם מתנסה בחוויה טראומטית וחזקה שגורמת לנעילת שרירי הפנים במצב כרוני של כיווץ.מצב כרוני של כיווץ עלול לגרום לתסמינם סומאטיים קיצוניים כגון עיוורון (זמני או קבוע),חירשות (חלקית או מלאה),שיתוק חלקי בשרירי הפנים,אילמות (זמנית או קבועה), גימגום,כאבי ראש כרוניים,כאבי לסתות ושרירי פנים,גרד בעור הפנים,נימול בשרירי הפנים,חריקת שיניים כרונית ועוד.

בין אם מתח רגשי בשרירי הפנים נובע מקונפליקטים פסיכו-רגשיים נוכחיים או מטראומה רגשית לא-פתורה מהעבר,נשארת בעינה העובדה שמצב זה קיים ומציק לרבים מאיתנו.

האוזניים:

במקרים רבים של איבוד שמיעה ובעיות אוזניים המקור לרוב נובע בחולשה גנטית או בנזק פיסי טהור.אך יש צד נוסף לעניין-השמיעה היא פעילות פסיכו-חברתית באותה מידה שהיא תפקוד גופני טהור.לעיתים קרובות אנשים שומעים בדיוק במידה שהם מעוניינים לשמוע ובדיוק לאורך הזמן שהם רוצים לשמוע זאת-מעבר לנקודת סף זאת הם עלולים לפתח בעיות שמיעה(תופעה זו נפוצה בעיקר אצל קשישים).

בנוסף לתפקיד האוזניים כאיבר שמיעה ,יש להם תפקיד חשוב אחר.האוזניים מכילות את התעלות העדינות האחראיות לשמירה על תחושת שווי המשקל הגופני ,(ולעניינינו גם הנפשי-פסיכו-רגשי).תעלות אלה מלאות בנוזל,וכאשר אנו נעים -גם הנוזל נע,ומדווח למרכז הבקרה במוח את מיקומינו ושיווי משקלנו.כאשר נוצרת פתולוגיה או שיבוש בתפקוד תעלות אלו בגלל מתח פסיכו-פיזי באזור האוזניים –אנו עלולים לאבד את תחושת שווי המשקל,ובמקביל את הרגשת הביטחון בעולם.

העיניים:

העיניים משקפות במידה רבה את בריאותו או חוליו של הגופנפש.ואפשר לבחון זאת על ידי בדיקת המבנה והתפקוד של גלגל העין ,התבוננות בהבעת העיניים, ,מבנה ערובות העיניים ובחינת מצב הקשתית ולובן העין.                                                                                                            להלן מספר דוגמאות להקשרים פסיכופיזים ולפתולוגיות נפוצות באזור העיניים מדבריו של ד"ר קן דיכטוואלד:  "עיניים שקועות עמוק בתוך ארובותיהן מציינות לעיתים קרובות ביטוי בלום וצער כבוש שיגרמו בבוא הזמן לביקורתיות ונוקשות.ואילו עיניים בולטות מציינות סגנון חיים עצבני וחודר.לעומת זאת,עיניים עגולות וגדולות משקפות לרוב אישיות חמה,אכפתית ואוהבת.                                                                                       

  דוגמה קלאסית לפתולוגיה נפוצה באיזור העיניים היא קוצר ראיה מלבד הפתולוגיה הפיזית במבנה העין שיוצרת את הליקוי הזה ,חוקרים רבים מאמינים שקוצר ראייה הוא תוצאה של שרירי עיניים שעברו שינוי בגלל טרואמה כלשהי שעברה על האדם."

להמשך העמקה בנושא זה מומלץ לבחון ולחקור שני תחומים מענינים מאוד שחושפים את הבריאות והחולי של הפרט ע"י איבחון העין:                                                                                 האחד נקרא אירידולוגיה-איבחון קשתית העין.                                                          

 והשני נקרא סקלרולוגיה-איבחון לובן העין.

המצח:

שרירי המצח והגבות מופעלים כמעט עם כל תנועה של פנינו,כתוצאה מכך שרירים אלה נוטים בנקל להיות מתוחים יתר על המידה.שכלתנות מופרזת וכפייה של ההגיון על הרגשות הספונטניים יוצרת תגובה מידית בשרירים אלה.כאשר מצב זה הופך לכרוני נוצרת היקשחות,מתח ותקיעות בשרירים אלה.נוכחתי לדעת שתלמידים ומטופלים רבים סובלים "משריון" באיזור זה.נוכחתי לדעת,שפעמים רבות רגשות שנוצרו באיזור אחר של הגופנפש ולא נוקזו או עודנו כהלכה דרך הזרועות,כפות הרגליים,הגרון,הפה והעיניים-מתנקזים לאיזור המצח, יוצרים שם מתח כרוני ועלולים להיות מתורגמים לכאבי ראש,חרדות,כעס וזעם בלתי צפויים.       תרגילים פסיכו-רגשיים מתאימים,תרגילי תנועה מתאימים,תרגילי הרפייה וטיפולי מגע עשויים לעזור במצבים כאלה.

במאמר קצר זה דנו בפנים  ותפקידם במבנה הגוף-נפש.זהו המקום להביא ציטוט מדבריו של ד"ר אלכסנדר לואן בנוגע לפנים ותפקידן הייחודי:

  "הפנים הם חלק הגוף המוצג בגלוי בפני העולם.זה גם החלק הראשון שבוחנים כאשר מביטים באדם אחר…כן משתמשים במלה "פנים" כשמדברים על הדימוי של אדם,דבר המייחס את מושג הפנים לאגו,מאחר שהאגו באחד מתפקודיו עוסק ברושם שאדם מקרין…הפנים מעורבים בביטוי העצמי,וסוג הפנים שאנו מלבישים על עצמנו מספר הרבה אודותינו וכיצד אנו מרגישים.יש פנים צוחקים,פנים מדוכאים,פנים מאירים,פנים עצובים וכדומה.לרוע המזל,רוב האנשים אינם מודעים למבע פניהם,ובמידה זו אין להם מגע עם זהותם ועם הרגשתם."         (מספרו של אלכסנדר לואן:ביו-אנרגיה). 

מאמר זה הוא החמישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

אינטרנט- http://g-avgad.co.il/tennis/

הפוסט הפנים כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה  אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד ,ד"ר ויליאם שוץ,ד"ר רוברט אורנשטיין,ד"ר גיל זולברג , ב.ק.ס איינגאר,ד"ר דיויד בואדלה,מר אוסקר איצ'אזו ,ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן ,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

הכתפיים:

הכתפיים מחוברות באורח אינטימי עם בית החזה.הן מונחות מעל כלוב הצלעות,נמשכות מעל חזית החזה,שם הן מתחברות לעצם החזה,ובמורד הגב,שם הן מתחברות לעצמות השכם.בגלל מיקומן האסטרטגי הכתפיים אחראיות לתווך בין העוצמות הרגשיות של הגוו לבין גורמי הביטוי של הזרועות והידיים.הכתפיים,אולי יותר מכל איבר אחר,"לובשות" בצורה ברורה את המנח הרגשי הספציפי שהאדם חווה בהווה,אך לעיתיים מצב רגשי זה מתקבע וגורם לקיבעון במנח בכתפייםד"ר דיויד בואדלה הטיב לתאר את הנושא בספרו המפורסם על עבודתו של ויליאם רייך:                       Wilhelm reich: the evolution of his work / David Boadella

"קונפליקט בסיסי שאדם חווה בשלב מסוים בחייו השאיר עקבות באופיו בצורת נוקשות מתגוננת בהתנהגותו,בגישתו ובביטויו.נוקשות האופי עטפה את המטען הרגשי של הקונפליקט המקורי,ושימשה להגנה מפני סערת הרגשות שהתעוררה בשעתו.אם כעת אפשר היה לפרש ולהפשיר את נוקשות האופי,היה הרגש  הקפוא מסוגל לשוב ולזרום…הרגש נבלע במבנה האופי,ושחרור רגשי מלא או ריפוי פסיכיאטרי אינם אפשריים כל זמן שמיבנה האופי המקורי שומר על תפקודו המגונן על ידי שריון המטופל נגד רגשות חזקים"

ישנם כמה סוגים של "היסטוריה קפואה",שבאופן קבוע נתקעת בכתפיים,רבים מהם מרוכזים סביב הדרך שבה האדם מתייחס ומתמודד עם הדרישות והחצים בחייו.

כתפיים מעוגלות שחוחות

מנח כתפיים זה מעביר מסר שהאדם רואה עצמו נושא על כתפיו את משא העולם כולו.אנשים בעלי מנח כתפיים זה כמו לוקחים על עצמם אחריות רבה מכפי שהם בנויים לשאת.כתוצאה מכך,היציבה שהם מציגים כלפי העולם היא של אדם שהחיים מכריעים אותו ארצה.

כתפיים מוגבהות

כתפיים שבאופן כרוני מוגבהות במידה רבה מעל המצב הטבעי מצביעות על גישה של פחד.כאשר האדם אינו מצליח לשחרר את הפחד(שבו באופן טבעי הכתפיים מתרוממות וברגיעה חוזרות למנחן הטבעי והמאוזן),כתפיו עלולות להישאר,לקפוא ואף להתקבע במנח מוגבה.בעבודתי עם תשושי נפש נתקלתי פעמיים רבות במנח כתפיים זה אצל אנשים החווים מצב פרנואידי,או הסובלים ממצב פוסט-טראומטי (p.t.s.d).

כתפיים מרובעות

זהו מנח כתפיים המביע תחושת כוח וביטחון עצמי.אדם בעל מנח כתפיים זה נוטה לייחס חשיבות רבה לאופן שבו רואים אותו אחרים.כאשר הכתפיים מפותחות יתר על המידה,הן מצביעות על אגו מנופח,כמו במצב של הרחבת החזה.כאשר הן דלות ולא מפותחות,הן משקפות אגו ירוד במצב של כיווץ החזה.

כתפיים מוטות קדימה:

כתפיים מוטות קדימה משקפות בדרך כלל גישה כרונית של התגוננות ופחד להיפגע.האדם מנסה להגן על חזהו ועל ליבו על ידי הטיית כתפיו וזרועותיו קדימה-כאילו ועוטף חלקית את החזה.אך כאשר הכתפיים נוטות באופן זה לאורך זמן שרירי החזה מתהדקים ומתכווצים,ועל ידי כך נעשים פגיעים ורגישים עוד יותר.מנח כתפיים זה מלווה בדרך כלל בנשימה שטחית והחזקה רגשית בבטן ובסרעפת.

כתפיים משוכות לאחור:

אנשים בעלי מנח כרוני של כתפיים משוכות לאחור נוטים לסבול ,עם הזמן,מדלקת מפרקים בכתפיים,בזרועות או בידיים.כאבים ולחץ באזור השכמות נפוצים מאוד לבעלי מנח כתפיים זה ובנוסף מנח זה גורם להבלטה של הבטן ודחיסת הכליות קדימה,מנח זה של הכליות גורם לשחרור יתר של אדרנלין מבולטת יותרת הכליה שיוצר איש שקט במערך הגופני כולו.הכתף השמאלית מתייחסת להיבטים ה"נשיים" של העצמי,בעוד הכתף הימנית מתאימה להיבטים ה"גבריים".אצל רוב הגבריים הכתף הימנית נמוכה מהשמאלית-הדבר מצביע לעיתים קרובות שהפרט מתייחס אל העולם בעיקר באורח גברי,ובמיוחד בכל הנוגע לאחריות וליחסי גומלין ביו-אישיים.כתף ימנית נמוכה יותר מצביעה על תכונה של שליטה ואסרטיביות בפעילות האישית.מצד שני,כאשר הכתף השמאלית נמוכה מהימנית,משקף הדבק לעיתיים קרובות סגנון "נשי",מקבל ומכיל,ביחסי הגומלין הבין-אישיים.

במאמר קצר זה דנו במבנה הכתפיים ותפקידם במבנה הגוף-נפש.מניסיוני בקליניקה ומניסיוני האישי,מתחים רבים מצטברים בכתפיו של האדם-מתחים אלה עלולים לגרום לכיווץ ,הסתידות,התגידות וכאב.לרוב בעזרת תנועה טבעית ומנוחה מתחים אלה מתפוגגים,אך לעיתיים בעקבות סגנון חיים לא מאוזן,תזונה לא נכונה ויציבה לא מאוזנת המתח הופך להיות כרוני ומתקבע בגופינו. וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא השלישי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

הפוסט הכתפיים כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

גם במאמר זה אנסה להביא פרשנות והבהרה מניסיוני בקליניקה ובשיעורים לדבריהם של ד"ר  קן דיכטוואלד, ד"ר ויליאם שוץ, ד"ר רוברט אורנשטיין, ד"ר גיל זולברג, ב.ק.ס איינגאר, ד"ר דיויד בואדלה, מר אוסקר איצ'אזו, ד"ר וילהלם רייך וד"ר אלכסנדר לואן,ואת החשיבות הרבה של עבודתם ומחקריהם למטפל התנועתי.

הזרועות והידיים

אנרגיה ורגשות זורמים בחופשיות דרך החזה ועולים אל הכתפיים והזרועות ודרך הצוואר אל הפנים.הזרועות והידיים משמשות צינורות שדרכם אנו מבטאים מספר רב של רגשות תפקודיים חשובים ע"י: ליטוף, חבטה,תפיסה, החזקה,הכאה, לקיחה,נתינה, הגנה-עצמית, מישוש, הושטה, הפעלה והתרחבות.האנרגיה תמיד מתחילה בפלג גוף תחתון,עוברת דרך בטננו וחזנו לתוך כתפינו וזרועותינו-שם אנו בולמים בדרך כלל את הרגשות בעזרת "כוח השיפוט".תפקידו של כוח השיפוט הוא לתרבת אותנו ולרסן את התשוקות והאינסטינקטים שפועלים בנו,ובלעדיו לא היינו יכולים לשרוד בחברה אך הוא גם יוצר מתחים כרוניים בזרועותינו ובידינו,ואלה הופכים ל "היסטוריה קפואה".על ידי תנועת,פעולת ותפקוד הידיים והזרועות אנו משדרים את הרגשות שלנו החוצה,לאחרים.וגם מעבירות פנימה מידע רב מן המרחש מחוץ לגופינו.כל מפרק ומפרק לאורך הזרועות והידיים הוא צומת פסיכוסומאטיות שמשפיעה על תפקוד האיבר המחובר ועל הגוף בכללותו.לדוגמא-רבים באוכלוסיה סובלים מתופעה שנקראת מרפק טניס (טניס אלבו)-השם מעט מטעה כי ידוע שלא רק שחקני טניס סובלים מפתולוגיה זו ואנשים רבים לוקים בחולי זה. מרפק טניס הוא מצב של דלקת בגידים. הדלקת נובעת מקרע במוצא הגידים המיישרים של שורש היד והאצבעות אשר ממוקם בצד החיצוני של המרפק. לרוב תופעה זו נגרמת בעקבות שימוש מסיבי ולא מאוזן באמה ובכף היד.אנשים רבים שסובלים מפתולוגיה זו לאורך זמן מתחילים לחוש כאבים במפרקים שכנים כמו מפרק האמה והכתף ועם הזמן תגובת השרשרת מגיעה גם לברך ולקרסול.מדוגמה זאת אפשר לראות איך חולי באיבר אחד של הגוף שהופך להיות כרוני-משפיע על איברים קרובים ומרוחקים.

"הזרועות העליונות משקפות את חוזקנו.המרפקים משקפים את הקלות או הסרבול של תנועתנו בעולם.האמות הן האמצעים שבהם אנו משתמשים והידיים משמשות כדי לתת ולקחת כדי להשיג מטרות"
(אוסקר איצ'אזו).

ישנם 4 דרכים עיקריות שבהן מתגלם חוסר איזון אנרגטי בזרועות:

זרועות חלשות, לא מפותחות:

ידיים חלשות קשורות קשר הדוק להחזקת אנרגיה והתבטאות בחזה,בכתפיים או בבטן.מטופל שמאופיין בזרועות לא מפותחות דיים יתלונן לרוב על תחושת אין אונים ביחסים עם אנשים ועם דברים,בעיות תקשורת,חוסר יוזמה ופחדים וכמו כן ינטה לסבול מקור בגפיים.וילהלם רייך טען ש"חייהם של מטופלים כאלה מאופיינים בחוסר יוזמה כללי".

זרועות עבות, שריריות יתר על המידה:

זרועות מפותחות מדי ולא מאוזנות ביחס לשאר הגוף לרוב ילוו בחוסר רגישות באמצעי הביטוי,התקשורת והמגע של האדם.אדם כזה לרוב יתואר כחסר רגישות ביחסיו עם אחרים.אדם כזה עלול להשתמש בכוח הזרוע ובאגרסיביות כשירצה משהו.בגלל חוסר האיזון תנועת גופו של אדם כזה תהיה מגושמת ולא מסונכרנת במידת מה,תנועה שתשקף את הקושי שיש לו בתנועה וביחסי גומלין עדינים.

זרועות רזות והדוקות:

תנועת האנרגיה במבנה כזה תהיה קופצנית וספאסטית(מקווצת ונוקשה).האדם מסוגל ליצור קשר,אך מתקשה להחזיק בדברים תקופה ארוכה.התפתחות שרירית נוקשה בזרועות משקפת תכונה חמדנית,תופסת ולופתת בלי להרפות בעמדתו של אדם.הוא עלול לסבול גם מקושי במיקוד וריכוז וחסימות בהתבטאות.בנוסף,אדם כזה עלול לסבול ממחלות הקשורות לאנרגיה קטועה ולא יציבה כגון:פציעות ונקעים חוזרים.

זרועות שמנות, לא מפותחות:

כמו ביחס לרגליים,זרועות לא מפותחות ושמנות מדי משקפות פעילות חסרת חיים ורופסת.אד שהתפתח באופן זה יתקשה ליזום מעשה ולקיים אנרגיה במשך הפעילות.יצירת הקשרים של אדם כזה תתבטא במגושמות ודרמטיות.

במאמר קצר זה דנו במבנה הזרועות והידיים  ותפקידם במבנה הגוף-נפש.זהו המקום להביא ציטוט מדבריו של ד"ר קן דיכטוואלד בנוגע לטיפול ואיזון הגוף-נפש: "אם יש בכם חלק לא מפותח,לא מודע וחלש,חזקו אותו…אם יש חלק חלש בגופנפש שלכם,עליכם לחזקו על ידי חיזוק האזורים הגופניים החלשים המכילים אותו בעזרת תרגילים גופניים או פסיכו-רגשיים מתאימים,וכן על ידי חיזוק או פיתוח ההיבטים המקבילים לו,הפסיכולוגים או הרגשיים,בעזרת פסיכותראפיה,הנחיה,התבוננות עצמית,או טכניקות פסיכו-רגשיות.או,אם חלק בכם מפותח או גדוש יתר על המידה,הניחו לו להיעשות סופג יותר,רך וזורם יותר,בעזרת פעילויות מתקנות מתאימות.אם חלק בגופנפש שלכם אינו בריא מבחינה פיסית,התחילו לבדוק בתשומת לב יתרה אילו היבטים בחייכם נמצאים בקונפליקט ומקבלים לאזור המחלה,לאחר שתזהו את הקונפליקטים,עליכם להתחיל לברר ולפתור אותם במובן הפיסי והפסיכולוגי,כדי שהגופנפש שלכם יוכל לחזור למצב הטבעי ביותר של בריאות וחיוניות."

מאמר זה הוא הרביעי מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

אינטרנט: http://g-avgad.co.il/tennis

הפוסט הזרועות והידיים כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

"אופיו של הפרט כפי שהוא בא לידי ביטוי בתבנית ההתנהגות הטיפוסית שלו משתקף גם ברמה הגופנית על-ידי צורת הגוף ותנועתו.סך כל מתחי השרירים נראה כתבנית…המהווה את "מבע הגוף" של האורגניזם.מבע הגוף הוא ההשתקפות הסומאטית של הביטוי הרגשי הטיפוסי,שבמישור הנפשי נקרא –אופי." (דר' ג'ון פייראקוס).

מקובל למנות חמישה מרכיבים המשפיעים על עיצוב הגוף-נפש האנושי:

1. תורשה – גורמים,תכונות,מראה,איכויות,מידע ומבנה המועברים אלינו גנטית מהורינו (23 כרומוזומים מהאם ו-23 כרומוזומים מהאב).

2. פעילות גופנית – סך כל הפעולות הפיזיות שהתנסינו בהם במהלך חיינו (ישיבה, הליכה, ריצה, רכיבה, ריקוד, אומנויות לחימה, יוגה, ספורט וכו'), כולן משמשות בדרך עקיפה וישירה לעיצוב הגוף-נפש שלנו.

3. פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית – רגשותינו ועמדותינו משפיעים באופן ישיר על הדרך שבה אנו נעים, נושמים ומתפתחים. רגשותינו משפיעים על היציבה שלנו ומשם על איבריים חיוניים פנימיים, מערכת השלד והשרירים, מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונלית.

4.תזונה - הדלק הפיזי והפסיכולוגי שבו אנו מזינים את גופינו ונפשנו.

5. תנאים סביבתיים – כל המסגרות החברתיות, החומריות והפסיכולוגיות שבהן אנו מנהלים את חיינו. מסגרות אלה מקיימות פעילות גומלין הדוקה עם הגורמים התורשתיים באדם. יחסינו עם הסביבה הם תהליך דינאמי הפתוח כל הזמן לשינויים. שינויים שללא ספק משפעים על מערכת הגוף-נפש שלנו.

חמשת מרכיבים אלה מופרדים לשם חקירה וההעמקה, אך למעשה הם בלתי נפרדים זו מזו – בדיוק כמו שבגוף האנושי כל תא קשור לכל התאים האחרים מבחינה מבנית ותפקודית ויוצר ללא הרף יחסי גומלין המשפיעים על סביבתו ועל עצמו. ובדומה למחשבות, אמונות, פחדים, טראומות, רגשות וחלומות שמחוברים יחד ויוצרים את המבנה הנפשי של האדם.

ישנן מספר התפלגויות עיקריות במבנה הגוף-נפש:
בתור מטפל בתנועה אני יכול להבחין שצורתו של הגוף הפיסי (מבע הגוף) משקפת את הגוף הפסיכולוגי השוכן בתוכו.המקורות מציעים לנו מספר התפלגויות לשם אבחון,סיווג וטיפול.

התפלגות ימין/שמאל:

"חצי המוח השמאלי מעורב בעיקרו בחשיבה אנליטית ולוגית, בייחוד בתפקודים מילוליים ומתמטיים. חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד הימני.

חצי המוח הימני אחראי בעיקר על התמצאות בשטח,עיסוקים אמנותיים,מלאכות,דימוי גוף וזיהוי עובדות.חצי המוח השמאלי שולט ברוב התפקודים המוטוריים והעצביים-שריריים של הצד השמאלי בגוף" (דר' רוברט אורנשטיין ו דר' קן דיכטוואלד).

הצד הימני של הגוף-נפש נחשב כ: "גברי"- האחראי על הסמכותיות, התוקפנות, האסרטיביות, הפריצה החוצה,היצירה ,ההיגיון והחשיבה הרציונאלית. ואילו הצד השמאלי נחשב כ:"נשי"-האחראי לתכונות כגון :רגשיות,רכות,הכלה,מחשבה יצירתית,הפנמה ועדינות.

בקליניקה אפשר לראות איך לעיתים צד אחד של הגוף מפצה על צד אחר,ולרוב לאחר שיחה עם המטופל אפשר לראות שהבעיות שמציקות לו ברמה הפסיכולוגית-רגשית באים לידי ביטוי בסטגנציה כזאת או אחרת בצד הגוף התואם.לדוגמה:אדם שמדווח על כעס,אגרסיביות ועצבנות על המעביד שלו או על הוריו לרוב יפתח סטגנציה או כאב בצד הימני של גופו.לעיתים אין קשר בין מה שמראה הגוף בהווה לתלונות המטופל,לרוב מדובר בסטגנציה שהתקבעה בגיל מוקדם ויצרה שוני,כאב או סטגנציה כרונית בגופו.

לפי דעתי וניסיוני כשמדובר על שוני בין צד ימין לשמאל (במידה שלא נבע מתאונה או עבודה מסוימת שיצרה את השוני),נובעת בגלל מודל עבודה פנימי וגישות שאנו מפתחים עוד בילדותינו ביחס לחיים,לגופינו,לעצמי,לחברה ולמקומנו בעולם.

התפלגות מעלה/מטה:

המחצית התחתונה של גופינו היא החלק היוצר קשר עם האדמה.הוא קשור ליציבות ,לתנועה ,לשיווי משקל,לתמיכה ולהשתרשות.מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתמיכה, פנימיות, יציבות נפשית,תנועה מול קיפאון ופרטיות.

המחצית העליונה של גופינו היא החלק הקשור לדיבור,לתהליכים קוגנטיבים,לשמיעה,לנשימה ולתקשורת. מבחינה פסיכולוגית זה הוא חלק הקשור בתקשורת,אסרטיביות,שאיפות,פעולה וביטוי.

למטפל התנועתי ניצב אתגר בכדי לבחון את ההבדלים בין פלג הגוף העליון והתחתון.אצל חלק מהאנשים יש הבדלים בולטים וקיצוניים בין השניים.אך לרוב צריך תביעת עין חדה וניסיון בכדי להבחין בהבדלים.

כאשר המחצית התחתונה גדולה יותר יחסית מהמחצית העליונה,הדבר מרמז שהאדם מרגיש נוח יותר בעיסוק בצדדים המייצבים,הפרטיים, הביתיים והמקרקעים של חייו .לרוב אדם זה יטה וינציח לפתח סגנון חיים שיבטיח את המשכיות היחסים והמגעים האלה.כתוצאה מהתנהלות פסיכו-פיזיולוגית זאת המחצית העליונה-הקשורה לתקשורת וביטוי עצמי מתכווצת ונחלשת.רגשות וחוויות משתחררים דרך החזה,העיניים,הגרון,הפה,הלסת,הלב והידיים.אדם שהמחצית העליונה שלו חסומה ומנוונת יחווה סטגנציה מפאת חוסר ונטילציה.

כאשר המחצית העליונה מפותחת ורחבה והמחצית התחתונה חלשה,דקה ומכווצת נפגוש אדם בעל כושר התבטאות טוב,מוחצן מאוד וחברותי.אבל הוא יסבול לרוב מהיעדר יציבות רגשית ופיזית מפאת שורשיו החלשים.

הצגתי כאן שני קצוות מנוגדים וקיצוניים מאוד,לרוב נפגוש בקליניקה אנשים עם נטייה לאחד הקטבים.נטייה שיכולה להשלים פיסה נוספת בפאזל שמכוון את המטופל לעבר הבנה ושינוי.

התפלגות חזית/גב:

רוב בני האדם שמים את מירב תשומת הלב לעבר חזית הגוף,אחרי הכול זה הוא החלק שאנו רואים במראה בכל יום וזהו החלק שאנו מציגים כלפי חוץ.הצד הקדמי משקף את האני החברותי,העצמי המודע.צד זה אחראי להיבטים בנו שאנו ערים להם כגון-עצב, אהבה, תשוקה, תקשורת,אושר ואכפתיות.

ואילו גבינו והצד האחורי של רגלינו.אותו חלק בגוף הנסתר מעינינו משקף את כל אותם יסודות פרטיים והלא מודעים בהוויותינו.אנו גם מסתרים בחלק זה את כל מה שאנו לא רוצים שאנשים יראו.אני בהחלט מסכים לדבריו של קן דיכטוואלד שדימה את הגב למחסן שאליו אנו משליכים את חפצינו הישנים.ובדומה למחסן,כל אותם חפצים ישנים-רגשות שליליים לא נעלמים.הם ממתינים בצל,ממתנים בחלק האחורי של הגופנפש ועם הזמן יוצרים כאב,סטגנציה וחולי.בתור מטפלים בתנועה,אנו נבחין בהתפלגות זאת לפי איכות תרגול כפיפות קדימה של המטופל ולפי טונוס השרירים בחלק האחורי של הגוף.

התפלגות ראש/גוף:

הדבר הראשון שבו נוכל להבחין הוא שבעולם המערבי בדרך-כלל הפנים והראש,להבדיל משאר הגוף לא מכוסים.הפנים הם החלק החברתי ביותר של האדם,והם החלק העיקרי ביצירת תקשורת.רובינו מודעים לראש ולפנים הרבה יותר מאשר לגוף ולצוואר המחוברים אליו.אפשר לראות אנשים בקליניקה ומחוצה לה שאיבדו את הקשר בין הגוף והראש.אצל חלקם יש קושי בהנעת הצוואר לצדדים,חלקם מטים את הסנטר לכיוון החזה וחלקם מבליטים אותו קדימה.כל תנועה לא מאוזנת עם הראש יוצרת תגובת שרשרת קינזיולוגית שמשפיעה על עמוד השדרה הצווארי ומשם כמו במגדל קלפים לשאר הגוף.בנוסף,טעות נפוצה היא לתפוש את הראש כמשכן ההיגיון,החוכמה והנפש ואילו הגוף כמושב הרגש והאינסטינקטים. אומנות הטיפול בתנועה ואומנות היוגה מלמדות אותנו שהגוף והראש מחוברים הם,כל תא ותא בגוף הוא מוח בפני עצמו ,וכל אותם תכונות "גבוהות" נמצאות גם בגוף וגם בראש.ההפרדה היא שורש החולי וחוסר האיזון.

התפלגות גו/גפיים:

גֵו (טורסו) הוא כינוי באנטומיה לחלקים הגדולים ביותר בגוף האדם ללא החשבת הגפיים והראשמכונה גם "טרונק"-(גוף חסר גפיים וראש). הטורסו כולל את החזה, הגב והבטן.

הגו נתפש בעינינו כ"גרעין" הגוף,החלק המרכזי ,הליבה.זהו החלק שאנו נסוגים אליו בכדי לנוח ולהתגונן מהסביבה,מהחברה.הגפיים,לעומת זאת,הם השלוחות שלנו אל החוץ.בעזרת הידיים והרגליים אנו יוצרים קשר עם החוץ.הגפיים גורמים לנו להתרחב אל מעבר למסגרת שכופה עלינו הגו.הרגליים נשלחות מטה לאדמה בכדי לקרקע אותנו ולייצב אותנו והזרועות נשלחות מהחזה כדי לפעול,לגעת וליצור.

כאשר הגו חזק ומלא והגפיים חלשות אנו נפגוש אדם שגדש את עצמו ברגשות וחקירה עצמית אך מתקשה לבטא או להפעיל עצמו במטרה לממש רגשות ומהווים אלה.אדם זה ירגיש חסום,תקוע וגדוש ברגשות ורעיונות שפשוט לא מתממשים.

כאשר הגפיים חזקות ומפותחות והגו חלש ורפה אנו נפגוש אדם שמקדיש את רוב זמנו לפעילויות חיצוניות ולאנשים אחרים מאשר לעצמו.אדם קשה יתקשה "להישאר עם עצמו" לבד,הוא יחוש חוסר שקט ופחד מסיטואציות שבהם הוא צריך להתמודד עם עולמו הפנימי וינסה לשמר את המצב הנוח על-ידי פעילות מתמדת.

במאמר קצר זה דנו בהתפלגויות העיקריות בגופינו,ונתנו הסברים ופרשנויות להבדלים במערך גופינו.חשוב לי לציין,שאין אדם "מאוזן באופן מושלם", לכולנו יש סטגנציות ,צלקות,גנטיקה, סביבה והתפתחות ששינו את המאזן הרגשי שלנו ומשם את המאזן הגופני והנפשי.יותר מכך, היום אנו יודעים שבכל רגע נתון גופינו משתנה.מיליוני תאים מתים ומתכלים ומיליוני תאים חדשים נוצרים בכל אלפית השנייה ,השינוי הוא תמידי. עם זאת יש סטגנציות שמתקבעות עם השנים ,סטגנציות שאנו נוטים לשמר על-ידי סגנון חשיבה,תנועה וחיים.וזהו מקומו של הטיפול התנועתי להיכנס לתמונה.

מאמר זה הוא הראשון מתוך סידרה של מאמרים שמנסים ,בענווה,לבאר מעט מדבריהם של מטפלים ותיאורטיקנים גדולים שמשפיעים עלי בעבודתי.

ביבליוגרפיה:

גופנפש/ ד"ר קן דיכטוואלד

יציבה ותנועה/ד"ר גיל זולברג

אור על החיים/ב.ק.ס איינגאר

ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית

הפוסט הגוף כראי למהות פנימית הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

הגורמים המשפעים על יציבת האדם הם רבים ומגוונים:
תורשה, גיל, מין, תנאים סביבתיים, מצב רגשי ופעילות גופנית.

מבחינה אנטומית היציבה תלויה במערכות השלד, השרירים ורקמות החיבור שאינן מתכווצות (כגון מחתלות, גידים ורצועות). מנקודת ראות ביו-מכאנית שלוש מערכות אלה יוצרות מבנה מתחים מורכב שהכוחות הפועלים בו משלימים אלה את אלה, וכך הם מאפשרים יציבה זקופה ומאוזנת.

תפקודו התנועתי התקין של האדם תלוי במערכת שרירים יציבה ומאוזנת התומכת בגוף ומאפשרת לו לפעול באופן אופטימאלי הן במצבים דינאמיים הן במצבים סטטיים. תנועות הגוף מתבצעות הודות לפעולת ההתכווצות של תאי שריר,אולם כאמור מערכת השרירים אינה רק מניעה את הגוף אלא מחזיקה אותו ומייצבת אותו. טונוס שרירי מסוים קיים באופן קבוע,כאשר סיבים אחדים נמצאים באופן תמידי בפעילות מינימאלית.בכל שריר קיימות נקודות מוצא ונקודת אחיזה.ברוב תפקודי היומיום נשארת נקודת המוצא קבועה,ונקודת האחיזה הנה הנקודה הנעה.

פעולתו של השריר מתבטאת במשיכת העצמות שאליהן הוא מחובר, לכן מערכת השרירים בגוף מאורגנת באופן שבו סביב כל מפרק קיימות קבוצות נגדיות (אנטגוניסטיות). איזון בין קבוצות שרירים אנטגוניסטיות הוא תנאי הכרחי ליציבה תקינה.

מפרקי הגוף:

כף הרגל:
מבנה כף הרגל ומגוון המפרקים הקשורים אליה מאפשרים את נשיאת משקל הגוף תוך שילוב אופטימלי של יציבות עם תנועה. מבנה תקין מאפשר לשאת משקל זה תוך הוצאת אנרגיה מינימלית ממערכת השרירים. כף הרגל בנויה מ-7 עצמות פיסת כף הרגל, 5 מסרקי כף הרגל ו-14 גלילי האצבעות. המבנה האנטומי של כף הרגל יוצר 2 קשתות: קשת אורכית וקשת רוחבית. בטווח הנורמאלי לקשתות אלה יש חשיבות רבה מבחינת היציבה, והן מאפשרות שילוב של חוזק ויציבות עם גמישות וקפיציות. קשתות נמוכות או גבוהות מהנורמה הן ליקוי העלול להשפיע לרעה על יציבתו הכללית של האדם.

מפרק הקרסול:
מפרק הקרסול נוצר במקום המפגש של שתי עצמות השוק עם עצם הקפץ. המצב תקין טווח התנועה המתאפשר במפרק זה הוא 70 מעלות (כפיפה גבית וכפית). תנועות הטיה המבוצעות בכף הרגל אינן מתרחשות במפרק הקרסול אלא במפרק שמתחתיו הנקרא subtalar joint.
למפרק זה יש תפקיד חשוב בנוגע ליציבה, בהעברת משקל הגוף לכף הרגל בעמידה, בהליכה ובריצה. הקרסול הנו מפרק נוח לפגיעה כאשר כוחות בלתי רגילים פועלים על חלקיו. המפרק רגיש במיוחד לשינויים חדים במהירות תנועת הגוף וכיוונה.

מפרק הברך:
מפרק הברך הוא אחד המפרקים הגדולים של הגוף. כמו כן, הברך היא אחד המפרקים המורכבים והפגיעים ביותר בגוף. המפרק נמצא בין עצמות הירך והשוק, והוא נושא משקל תוך שימוש במנופי תנועה ארוכים. עובדות אלה גורמות לכך שהכוחות והמומנטים הפועלים עליו גדולים וחזקים במיוחד. עצם הירך, השוקה והפיקה מתחברות בצורה המאפשרת לברך תנועות של כפיפה ופשיטה, תנועות של סיבוב השוק ביחס לירך וכן תנועות קלות קדימה ואחורה בין העצמות.כ אשר הברך כפופה ניתן גם לבצע תנועות רוטציה.

הפיקה היא עצם ססמואידית הנמצאת בתוך הגיד של השריר הארבע-ראשי. הפיקה מאפשרת ריכוז כוחות מהשריר הארבע-ראשי המתחבר לאותה נקודה מכיוונים שונים, והיא עוזרת לתנועת הפשיטה בברך ע"י הגדלת זרוע המומנט. באופן זה, מבחינה ביומכנית משמשת הפיקה כמנוף לכוחות הסטטיים והדינאמיים המתפתחים בברך. השריר הארבע-ראשי הנו הפושט העיקרי של הברך,והוא נושא בעומס העיקרי של תפקודים רבים כמו עמידה,הליכה,ריצה,עלייה וירידה במדרגות ועוד.ארגון נכון של משקל הגוף ומדעות לתפקוד נכון של מפרקי הברכיים יאפשרו למפרקים אלה להיות יציבים במגוון מצבים דינאמיים.איזון קבוצות שרירים אנטגוניסטיות ותפקוד תקין של הרצועות התומכות הם הגורמים העיקריים בשמירה על יציבות זו.

טווח התנועה הנורמטיבי בכפיפת הברך נע בין 120-140 מעלות בהתאם למנח הירך.במעגל תנועה פתוח(כשהשוק משוחררת)מנח מפרק הירך יקבע את טווח התנועה בתנועות הברך.במעגל תנועה סגור טווח התנועה בברך תלוי הן במנח הירך הן במנח הקרסול.כל מגבלה תפקודית באחד המפרקים האלה (ירך-קרסול) תיצור מגבלה תנועתית גם בברך.

מפרק הירך:

מפרק הירך נוצר במקום המפגש של ראש עצם הירך עם השקע באגן.בנוסף למבנה הגרמי המפרק מיוצב ע"י מערכת רצועות ומגוון שרירים,העוטפים אותו מכל עבר ומאפשרים שילוב של חוזק ויציבות עם תנועה רחבה בכל המישורים.מפרק הירך מאפשר תנועה של כפיפה-פשיטה,קירוב-הרחקה,רוטציה פנימה והחוצה,תנועת סיבוב בכל המישורים.טווחי התנועה הנורמטיביים המתאפשרים במפרק הירך משתנים בהתאם למנח המפרקים השכנים (ברך-אגן) ותלויים גם באורך השרירים. הטווחים הנורמטיביים הם:כפיפה (כשהברך כפופה)-110 מעלות.פשיטה-30 מעלות.הרחקה-50 מעלות.קירוב-30 מעלות.רוטציה לטרלית-60 מעלות.רוטציה מדיאלית-40 מעלות.איזון תפקודי בין קבוצות השרירים האנטגוניסטיות הפועלות על מפרק הירך הוא תנאי למנח תקין של הרגליים ושל האגן.

אגן הירכיים:

מקומו של האגן במרכז הגוף יוצר השפעות שרשרת תפקודיות הן על הגפיים התחתונות הן על מנח עמוד השדרה.חיבורו של עמוד השדרה לאגן יוצר את "זווית האגן",זווית טבעית זו של האגן היא בד"כ בגודל של 55 מעלות אצל גברים ו-60 מעלות אצל נשים.הגדלת או הקטנה של זווית זו משפיעה על מצב הלורדוזה בגב התחתון.נקודת חיבורו של עמוד השדרה המותני לעצם העצה היא מוקד רגיש להיווצרות עומסים בתפקודי היום יום.לחצים אלו באים לידי ביטוי בשכיחות גבוהה לפגיעות בדיסק הבין-חולייתי באזור המפגשS1-L5  .מבחינה קינזיולוגית עצם העצה מושפעת בעיקר מתנועות הנוצרות בגו,והיא מגיבה בהתאם.בשל עקרון השרשרת ומבנהו התפקודי המורכב של עמוד השדרה,תנועתו של האגן משפיעה בד"כ על חוליות אחדות באזור המותני ואינה מתמקדת רק באזור החיבור L5-S1 . האגן מאפשר הגדלה בטווח התנועה במפרק הירך.

עמוד השדרה:

עמוד השדרה מורכב מ7 חוליות באזור הצוואר (c1-7) ,12 חוליות אזור החזה (t1-12),  5 חוליות מותניות(L1-5),סקרום ועצם הזנב.היחסים התפקודיים בין המשטחים המפרקים בחוליות,הדיסק הבין-חולייתי,השרירים,הרצועות ומערכת העצבים יוצרים מערכת מורכבת.במבט על שלד שלם מראות עקומות עמוד השדרה: לורדוזה צווארית, קיפוזה גבית,לורדוזה מותנית.

הדיסק הבין חולייתי מהווה נקודת משען והעברת עומסים בין החוליות.הוא מאפשר תנועה בין

החוליות ועוזר בספיגת הזעזועים לאורך עמוד השדרה.ליקויים מבנים או תפקודיים,נגרמים לרוב מניוון. תהליכים אלו,הנגרמים משחיקה לאורך השנים,גורמים לירידה ביכולת הדיסק לעמוד בעומסים מכניים ולפגיעות כגון פריצה או בלט דיסק.

תפקיד הרצועות לייצב את עמוד השדרה ולהגביל את תנועתו במישורים השונים.

השרירים בקבוצת זקופי הגב העמוקים נדרשים לפעולה מתמשכת כנגד כוח המשיכה,והם מאפשרים את תנועתו ויציבתו של עמוד השדרה.מבנהו המורכב של עמוד השדרה מאפשר תנועה רחבה במישורים השונים.תנועה זו היא סכום התנועות החלקיות הקטנות המתרחשות בין חוליה לחוליה בהתאם לעקרון השרשרת.מסיבה זו מושפעת התנועתיות הכללית בעמוד השדרה מתפקודם התנועתי התקין של עשרות מפרקים קטנים בין החוליות עצמן.מגבלה מקומית משפיעה באופן ישיר על טווח התנועה באותו אזור,ובאופן עקיף על אזורים נוספים מעל לאותו מקום ומתחתיו.

בית החזה:

מבחינה אנטומית בית החזה הגרמי בנוי ממסגרת המכילה את 12 החוליות הגביות בעמוד השדרה,T1-12, 12 זוגות של צלעות ואת עצם החזה.תפקידו העיקריים של כלוב בית החזה הם: הגנה על מערכות פנימיות,נקודת אחיזה לשרירים רבים,עזרה אקטיבית לתהליך הנשימה. 7 הצלעות הראשונות מחוברות ישירות לעצם החזה באמצעות סחוס,והן נקראות "צלעות אמיתיות".צלעות 8-9-10 מחוברות באמצעות סחוס לצלע 7,והן נקראות "צלעות מדומות".צלעות 11-12 הן "צלעות צפות",והן אינן מחוברות לעצם החזה. הצלעות יוצרות מפרקים אחדים בחיבורן לעצם החזה ולחוליות עמוד השדרה.מבחינה תפקודית קיימת חשיבות בעיקר לשני מפרקים: מפרק צלע חוליה,מפרק עצם חזה סחוס.קיים קשר תפקודי בין הנשימה ובין המפרקים הרבים הקשורים לאזור בית החזה.תנועתם ותפקודם התקין של מפרקים אלה חשובים לשמירה על טווחי נשימה אופטימליים,ולהפך.

עובדה זו מצביעה על הקשר בין אפיוני היציבה לבין תפקודן של מערכות הגוף הפנימיות.

חגורת הכתפיים:

העצמות הקשורות לחגורת הכתפיים כוללות את השכמה,עצם הבריח,כלוב בית החזה ועצם הזרוע.חגורת הכתפיים בנויה מ 4 מפרקים הפועלים באופן הרמוני וסינכרוני:

הראשון נמצא בחיבור בין ראש הזרוע לעצם השכמה.השני נמצא בחיבור בין שיא השכמה לקצה החיצוני של עצם הבריח. השלישי נמצא בחיבור בין עצם החזה לקצה התיכוני של עצם הבריח.הרביעי נמצא במפגש בין עצם השכמה לכלוב בית החזה.

בניגוד למבנהו היציב של מפרק הירך,מבנהו האנטומי של מפרק הכתף פגיע ביותר.

תפקודן התקין של השכמות משפיע על כל המבנים המחוברים אליהן באופו שבו קיימים יחסי גומלין תנועתיים בין היד,הכתף,בית החזה ועמוד השדרה.ומכך אפשר להסיק שמנח השכמות משפיע על היציבה הכללית.

פתולוגיות המערכת השלד ודרכי טיפול:

בחלק זה הנסה לתאר פתולוגיות נפוצות במערכת השלד ודרכי טיפול ומניעה.זה המקום להוסיף שכל הכתוב הוא בגדר המלצה בלבד ואין להתייחס אליו כאל "מרשם" שרירותי.גוף האדם מורכב מאין כמהו,ופתולוגיה זהה אצל אנשים שונים יכולה לנבוע מסיבות שונות ומגוונות.תמיד עדיף לעבור תהליך טיפולי בפרטנות מול מטפל תנועתי המוסמך לכך.ההמלצות הן בגדר כיוון,רמיזה והכוונה כללית.

קיפוזיס:

קיפוזיס קשור לליקוי יציבתי שבו קיים קמר מוגבר בחוליות החזה,המאופיין בנטיית הכתפיים והראש לפנים.כמו כן קיצור בשרירי החזה וחולשה בשרירי הגב העליון ומקרבי השכמות.תופעה זו גורמת לרוב לנשימה קצרה ושטחית ומודעות נמוכה לגוף. תופעה זו גורמת לקשיים בתפקודים מוטוריים ותחושת מתח ואי-נוחות באזור העורף וחגורת הכתפיים עקב טונוס שרירי מוגבר.

לקיפוזיס סיבות שונות: פתולוגיות שונות בחוליות עמוד השדרה (לדוגמא-מחלת שוירמן).חוסר איזון בקבוצות שרירים אנטגוניסטיים. גורם פסיכולוגי המאופיין במקרים של מתח רגשי ודימוי עצמי נמוך.מודעות גופנית נמוכה והרגלי תנועה מוטעים בפעילויות היום יום.

תחומי הטיפול העיקריים בקיפוזיס:

1. תרגול לשמירה על מנח תקין של האגן-כבסיס לארגון נכון של עמוד השדרה.
2.תרגילי מתיחה והארכה לשרירי החזה.
3.תרגול נשימתי להגדלת טווח הנשימה.
4.הנעת המפרקים שבין עצם החזה לצלעות ובין הצלעות לחוליות עמוד השדרה.
5.פעילות אירובית לשיפור סבולת לב-ריאה.
6.תרגול תנועתי המכוון להנעת חוליות החזה
T1-12).7.תרגילי הגמשה לשרירים פושטי הירך.
8.תרגילי מודעות והרפיה.

לורדוזיס:

לורדוזיס הוא מצב שקיימת בו עקומה מוגברת בעמוד השדרה המותני עם סיבוב מוגבר של האגן לפנים.במנח זה משקל הגוף מועבר מהחלק החזק,הרחב והתומך של גוף החוליות לקשתות העדינות יותר,כך שהזיזים הגביים מתקרבים זה אל זה יותר מהרגיל.הפתחים של החוליות שדרכם עוברים העצבים נעשים קטנים יותר,ולאורך זמן מצב זה עלול להוביל ללחץ על שורשי העצבים באזור המותני.

הסימנים ללורדוזה הם: זווית אגן מוגברת-למעלה מ-60 מעלות אצל נשים או 55 מעלות אצל גברים. קער בולט בחוליות המותניים. בטן בולטת ורפויה. עכוז בולט.פשיטת יתר בברכיים. כפות רגליים שטוחות.

ללורדוזיס סיבות שונות: קיצור שרירים המסובבים את האגן לפנים. חולשת שרירים המסובבים את האגן לאחור. שינויים מבניים בחוליות. הרגלי תנועה לקויים. מבנה תורשתי. ליקויים במנח מפרקים בגפיים התחתונות. פגיעות בחוליות המותניים.

תחומי הטיפול העיקריים בקיפוזיס: 1. הארכה והגמשה של השרירים המסובבים אגן לפנים.2.חיזוק וקיצור של השרירים המסובבים את האגן לאחור.3.לימוד השליטה במנח האגן התקין.4.לימוד הפעלתו הנכונה של עמוד השדרה בכלל,ושל הגב התחתון,בפרט.

גב שטוח:

ליקוי זה ביציבה מאופיין בהקטנת הלורודזה המותנית ביחס לנורמה.סיבות לליקוי זה:גורם תורשתי,חולשה בשרירים המכופפים את הירך וקיצור שרירי ה-hamstrings,מצב היוצר שינוי במנח האגן וגורם לסיבובו לאחור.

במקרים רבים ליקוי זה כרוך בכאבי גב תחתון. המבנה הלקוי במנח החוליות והדיסקים הבין חולייתיים יוצר לחץ על חוט השדרה במנחים מסוימים,לחץ זה יכול לגרום לכאבים חריפים באזור.

תחומי הטיפול העיקריים בגב שטוח:

1.תרגול לשמירה על מנח תקין באגן.2.תרגילי הגמשה והארכה לשרירי ה-hamstring במטרה לשפר את מנח האגן בסיבובו לפנים.3.חיזוק השרירים המכופפים את הירך.4.תרגול לשיפור התנועתיות הכללית בחוליות הגב התחתון.

יציבה רפויה:

ביציבה רפויה האגן מוסע קדימה,הכתפיים שמוטות,ולעיתים קיים שיטוח של העקומה המותנית עם הגברת העקומה הטורקאלית(בית החזה).זהו ליקוי המאופיין במקרים רבים במודעות גופנית נמוכה ובדפוסי תנועה לקויים. סיבות לליקוי זה:חולשה כללית,עייפות והרגלי תנועה מוטעים,היבטים רגשיים (כגון דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון).

"מעגל הקסמים"-חולשה כללית ועייפות-גומת להשענות הגוף על רצועות המפרקים-שגורמת לעומס יתר על הרצועות-שגורם להיחלשות הרצועות עקב עומס מצטבר-שגורם לעומס יתר על מערכת השרירים-שגורם לחולשה כללית ועייפות….וחוזר חלילה…

תחומי הטיפול העיקריים ביציבה רפויה:

1.חיזוק שרירי הגב העליון וחוגרת הכתפיים.2.חיזוק שרירי הבטן.3.חיזוק שרירי הרגליים.4.עבודה על מודעות לגוף לשיפור ארגון הגוף ושינוי דפוסי התנועה והיציבה.

עקמת:

למצב של סטיית עמוד השדרה מקו האמצע קיימות הרבה וריאציות המוגדרות כעקמת (סקוליוזיס).העקמת מלווה בד"כ גם ברוטציה בחוליות.לעקמת 2 צורות אפשריות:1- עקמת מסוג 'c' מאופיינת בקימור עמוד השדרה לצד אחד(ימין או שמאל).הסטייה יכולה להתמקד באזור אחד בעמוד השדרה או לכלול גם אזור אחר בעמוד השדרה.

2-עקמת מסוג 's' המאופיינת בקיומן של לפחות 2 עקומות העוברות משני צדי קו האמצע של עמוד השדרה,לדוגמה קמר עליון ימיני באזור החזה,ותחתון שמאלי באזור המותניים.

בגלל מורכבות הפתולוגיה ,הטיפול בעקמת דורש משנה זהירות ,התמחות ספציפית

בנושא ובפיקוח רופא אורתופד.

מסיבות אלה ונוספות ההמלצה לטיפול בעקמת (לסוגיה)תינתן רק לאחר אבחון מעמיק וניתוח המצב הכללי של המטופל.

ליקויים בגפיים התחתונות:

כף רגל שטוחה:

ליקוי זה מתייחס למצב שבו הקשת האורכית בכף הרגל נמוכה מהנורמה.מנח זה פוגע במנגנון בלימת הזעזועים וגורם גם לקשיים בתפקודים מוטוריים הדורשים שיווי משקל.כמו כן ,יתכנו תגובות שרשרת שיתבטאו בכאב או סטגנציה לאורך הרגליים,האגן והגב.

 תחומי הטיפול העיקריים בכף רגל שטוחה:1.חיזוק השרירים העוזרים בשמירה על קשתות כף הרגל.2.חיזוק השרירים המבצעים כפיפה כפית בכף הרגל.

קשת מוגברת בכף הרגל:

ליקויי זה מאופיין בקשת גבוהה מהנורמה בכף הרגל.זהו מצב נדיר יותר באוכלוסיה.

מצב זה גורם לחוסר איזון בחלוקת המשקל.

תחומי הטיפול העיקריים בכף רגל שטוחה:הטיפול בליקוי זה מתמקד בהיבט האורתופדי,בעזרת מדרסים המתואמים לכף הרגל וממלאים בתמיכתם את החללים שנוצרו.

Pronated foot:

ליקוי זה מתאפיין במצב שבו הגבול הפנימי של כף הרגל שוקע ונמצא במנח נמוך ושטוח ולפיכך חשוף לעומסים מוגברים.

Supinated foot:

מצב זה הפוך לקודם.ובו כף הרגל קורסת לגבול החיצוני ועיקר העומס מופעל על השפה הלטרלית (חיצונית) של כף הרגל.מחזור ההליכה התקין נפגע וקיימת נטייה לפציעות ונקעים במפרק הקרסול.

תחומי הטיפול העיקריים ב- foot  Pronated\: Supinated

1.לימוד ותרגול של ארגון הגוף המאוזן על כל נקודות התמיכה בכף הרגל.2.תרגילי ביסוס והשתרשות.3.תרגילים לחיזוק קשתות כף הרגל.

ברכי 'x':

ליקוי זה במנח הברך מאופיין במצב שבו שתי הגבליות המדיאליות בברכיים קרובות זו לזו.כתוצאה מכך חלוקת המשקל על מפרק הברך אינה מאוזנת וזה יכול לגרום לעומס ושחיקה באזור החיצוני של המפרק.לרוב נוצר מצב זה על רקע תרשתי,אולם לעיתים מופיע גם כתגובת שרשרת לשינויים במנח מפרק ירך-אגן ולליקויים במנח כף הרגל.

ברכי 'o':

ליקוי זה מאופיין במרחק גדול בין הברכיים בעמידה ישרה.במצב זה חלוקת המשקל על משטחי השוקה אינה מאוזנת ועיקר העומס על מפרק הברך מופעל על האזור הפנימי של המפרק. לרוב נוצר מצב זה על רקע תרשתי,אולם לעיתים מופיע גם כתגובת שרשרת לשינויים במנח מפרק ירך-אגן ולליקויים במנח כף הרגל.

תחומי הטיפול העיקריים ב- ברכי 'x' ובברכי 'o':אם הבעיה מתעוררת על רקע של ליקוי במנח כף הרגל או מפרק אגן –ירך,ניתן לכוון את הטיפול לשיפור מנח כפות הרגליים או שיפור טווח התנועה וכיוונה במפרק אגן-ירך.

פשיטת יתר במפרק הברך:

תפקודן התקין של הרצועות והשרירים העוטפים את הברך מאפשר תמיכה טובה ויציבות,המונעות מהמפרק פשיטה מוגזמת ומגבילות את תנועתו לאחור.כשאר תמיכה זו נפגמת בעקבות חולשת הרקמות הרכות או בעקבות ליקוי מבני, נוצרת פשיטת יתר מעבר לטווח הפשיטה הנורמאלי.מצב זה חושף את החלק הקדמי של המפרק לעומסים מוגברים.בנוסף,מצב זה יוצר תגובת שרשרת שעלולה לפגוע במפרק הקרסול ומנח האגן,ובכך מערער את איזונו האופטימאלי של הגוף כולו.

תחומי הטיפול העיקריים ב פשיטת יתר במפרק הברך: 1.תרגילי חיזוק לשרירים העוטפים ומייצבים את מפרק הברך.2.עבודה על מודעות גופנית ושינוי דפוסי התנועה בגפיים התחתונות.

בכל מקרה של ספק או של בעיה גופנית מומלץ להתייעץ עם רופא. אין הכתוב לעיל מתיימר להוות תחליף לטיפול רפואי ואין בדברים משום עצה רפואית.

הערה: התיאורים האנטומיים, הקינזיולוגיים והפיזיולוגיים נלקחו מספרו של ד"ר גיל זולברג.

ביבליוגרפיה:

• הרצאות פרונטליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה (2006-2012)
• הרצאה פרונטליות עם גברת ציפי נגב, גברת מיכל ירקוני וד"ר גיל זולברג (2010)
• ד"ר גיל זולברג – יציבה ותנועה (2004)

הפוסט אנטומיה, פתולוגיה ותנועה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה