בס"ד

מפגשי תרגול,זן והעמקה בעולם היוגה והתנועה

שלום לכולם

אני שמח לבשר ולשתף אתכם במפגשים ייחודיים שיערכו בדוג'ו שלנו בפרדס חנה.

המפגשים יערכו אחת לחודש ביום שישי בין השעות 9:00-11:00 בבוקר.

במהלך המפגשים נתרגל תרגול שאדו יוגה מלא ולאחריו נחקור יחד טקסטים מעולם הזן,הפילוסופיה והפרקטיקה של הרפואה הסינית והרפואה היפנית,עולם הטיפול התנועתי (shin-sen-do),אומנויות הלחימה וכמובן עולם היוגה בכלל והשאדו יוגה בפרט.

המפגשים פתוחים לתלמידי בקבוצות השונות ולקהל הרחב.

עלות כל מפגש היא 80 ₪.

פרויקט זה עלה בי מתוך רצון לחשוף תכנים אלה לקהל הרחב בכדי לשתף ולחלוק בדרך שאני פוסע בה ב 17 השנים האחרונות.

תאריכי המפגשים ימסרו מראש לחברי הקבוצות השונות וכמו כן יפורסמו באתר שלי ובדף הפייסבוק המקצועי שלי.

המפגש הבא יתקיים ב 9/9/2016-יום שישי.

לפרטים נוספים והרשמה אפשר ליצור קשר:

דודו- 050-8543340 

יעל- 054-7533772 

אמייל- davidrevach1@gmail.com

אתר-  http://davidrevach.com/?p=2350

פייסבוק- https://www.facebook.com/profile.php?id=100003889594756

ברוכים הבאים!!!

הפוסט מפגשי תרגול,זן והעמקה בעולם היוגה והתנועה-שישי אחד בכל חודש הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

בס"ד    

על פי הכתובים במדע האירוודה, גוף האדם הם שלושת המחוללים (דושות),שבע הרקמות (דהאטו),רקמות המשנה ומוצרי הפסולת שלהן,שבעת הקרומים,או העורות,שבעת המכלים,כגון שלפוחית השתן ואיברים פנימיים אחרים,210 הרצועות,300 העצמות,500 השרירים,16 הגידים ועשרת הפתחים,107 נקודות המארמה,700 תעלות ,ו 24 ערוצים-וכולם מורכבים מחמשת היסודות ,כל עוד האיזון בין כולם נשמר- הגוף בריא וחזק,יכולת החשיבה טובה והרגשות מאוזנים.

החלל, האוויר, המים האש והאדמה, מרכיבים את שלושת הדושות –פיתה, ואטה וקאפה, אותם עקרונות אנרגטיים המסדירים את התהליכים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים בגוף החי והמושפעים מאד האחד מהשני.

המונח אירוודה מורכב משתי מילים, ופירושו מדעי החיים או ידע החיים.                                                                                                                                                                                                                                                                      איור(איו) = חיים ,ודה = ידע 

אדמה: מסמלת את המבנה והיציבות.  באדם היסוד מופיע כשלד, גידים ורצועות שיוצרים את היציבות והכוח של גוף האדם.
אש: מסמלת את הפירוק, גורמת להתחדשות.  בגוף האדם מתחוללים שינויים כימים, מטבוליזם ורגשיים.
מים: מחברים את כל האלמנטים ביחד.  באדם הנוזלים והמים מחברים בין התאים, הריריות, הבלוטות ובין כל חלקי גוף האדם.  60%-77% מגוף האדם עשוי ממים – בדיוק באותו אחוז בו קיימים מים בעולם.
אויר: יוצר תנועה ויוצר את המחזוריות.  באדם מניע את מחזור הדם, תנועת המים ואת מערכת העצבים.
מרחב, חלל: היקום והחלל הם שמאפשרים לכל היסודות להתקיים.  באדם ישנם חללים רבים כגון חלל המוח, חלל הפה וכו'.  גם בתאים ובכל חלקי הגוף ישנם חללים.

לפי שיטת האירוודה שילוב של יסודות אלה ביחד יוצרים שלושה כוחות אשר משפיעים על האיזון של האדם, בדיוק באותו אופן שכוחות אלה יוצרים איזון או חוסר איזון בעולם וביקום כולו.

היסודות מייצגים את כל רמות הדחיסות של החומר ביקום, כולל גוף האדם. מהמוצק ביותר המיוצג על ידי האדמה, ועד החופש המוחלט של התנועה הקיים באתר (מרחב/חלל). אברי החישה ואיברי הפעולה עובדים על פי היסודות.

 טבלה המתארת באופן כללי  את מאפייני 5 האלמנטים והשפעתן:

כל שעה עגולה נשלטת ע"י 5 האלמנטים בגוף :

 ב 8 דק' הראשונות שולט אלמנט הרוח

ב 12 הדק' הבאות שולט אלמנט האש

ב 16 הדק' הבאות שולט אלמנט המים

ב 20 דק' הבאות שולט אלמנט האדמה

ב 4 דק' הנותרות שולט אלמנט האתר.

כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר ולהימנע מפגיעות בזמן תרגול יש להתחיל לתרגל כאשר אלמנט האדמה או המים שולטים.

לדוגמה :נכון להתחיל חימום בין 6:20  ל-6:56 (זמן השליטה של אלמנט המים והאדמה).

הזמנים הטובים ביותר לתרגול: לפני הזריחה, אמצע היום, לפני השקיעה ולפני חצות.
(למידע נוסף בנושא: http://davidrevach.com/?p=1674)

 שלושת הדושות:

חמשת היסודות יוצרים בתרכובת שלוש אנרגיות בסיסיות, או עקרונות מעשיים, הקיימים בדרגות שונות בכל דבר ובכל אחד.

החלל (אֶתֶר) והאוויר יוצרים ואטה.

האש והמים יוצרים פיטה.

המים והאדמה יוצרים קאפה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 בכל הנוגע לגופנו, התפקוד הפסיכו-ביולוגי שלנו נקבע על ידי שלוש ה"דושות", או סוגי האופי.

ואטה-קאפה-פיטה קיימות בכל תא, רקמה ואיבר.  כאשר יש איזון הבריאות במיטבה, אולם הפרת האיזון בין הדושות גורמת להתפתחות מחלה.
שלוש הדושות הללו אחראיות למגוון הרחב של ההבדלים הבינאישיים וההעדפות האישיות.  הן משפיעות על כל הווייתנו ועל כל פעולותינו, החל בבחירת המזון ועד לאופן ההתקשרות שלנו עם הזולת.  הן משפיעות על התהליכים הביולוגיים והפסיכולוגיים של הגוף, הנפש והרוח.  הן מסדירות את ההתהוות, התחזוקה וגם ההרס של הרקמות בגופנו, כמו גם את סילוק ההפרשות.

הדושות אף שולטות ברגשותינו. כאשר הן נמצאות במצב של איזון, הן מעוררות תכונות אציליות כגון הבנה, חמלה ואהבה.  אך כשהאיזון מופר על ידי מתח נפשי, תזונה לקויה, תנאים סביבתיים או גורמים אחרים, הן עלולות לעורר רגשות שליליים כגון כעס, פחד ורדיפת בצע.

היחסים בין הדושות שונים מאחד לאחד.  רוב האנשים נוטים להיות בעלי השפעה של אחת או שתיים מהדושות.  שילוב ייחודי זה נקבע ברגע ההתעברות ובמהלך 5 השנים הראשונות של חיינו, והיא תוכנית או מבנה אישי של כל אחד ואחת.

במרוצת החיים חלקן של כל אחת משלושת הדושות משתנה באופן תדיר בהתאם לסביבה, לתזונה, לעונות השנה, לאקלים, לגיל וגורמים רבים אחרים.  הדושות יכולות להשפיע על הבריאות, רמת האנרגיה ומצב הרוח הכללי.

כפי שציינו כל עוד הדושות מאוזנות לא תופיע מחלה.  ברגע שהדושות יוצאות מהאיזון הטבעי שלהן (הפרקרטי, הטבע המולד) והופכות להיות לא מאוזנות (במצב ויקריטי) הן מתחילות להצטבר במקומות בעלי תנגודת נמוכה ויוצרות הפרעה או מחלה.

עוצמת המחלה או ההפרעה נקבעת על פי חומרת חוסר האיזון (הויקריטי).

ישנם 3 טיפוסים בסיסיים: VATA, PITTA, KAPHA                                                            

לכל טיפוס מאפיינים פיזיים, מאפיינים תנועתיים וצרכים תזונתיים שונים.                                                                           רבים נולדים עם שילוב של 2 טיפוסים.

VATA – אויר:
מקושרים לאלמנטים:  אוויר וחלל.

מתאפיינים ב:  חשיבה מהירה ויצירתית.

טיפול ל-VATA:  קרקוע וייצוב התנועה. איזון ע"י מנוחה, חום, מדיטציה, מסאז', מוסיקה מרגיעה.

יציאה מאיזון בגלל:  דאגות, צום, חוסר שינה, אכילה מהירה, פעילות מינית לא מאוזנת, חוסר שגרה, התרוצצות, הדחקת רגשות.

בעיות בריאות נפוצות: כאבי מפרקים,כאבי שרירים,וסת לא סדירה,עור יבש,שיעול יבש,כאבי ראש,חרדה ומתח.

מזון – ואטה מתחזקת מאכילת מזונות חריפים,מרים או בטעם בוסר,ונחלשת כאשר אוכלים מזונות מתוקים,חמוצים או מלוחים.לאנשים מטיפוס ואטה מומלץ לאכול מזונות מחממים ומבושלים ולהימנע מאכילת מזונות מוקפאים,מטוגנים או לא מבושלים.רוב הפירות המתוקים מועילים להם,מותר לצרוך מוצרי חלב במידה.דוגמה למזונות מומלצים:בצל מבושל,בננה,אספרגוס,צנונית מבושלת,שום ומנגו.

האיכויות המאפיינות את ואטה הן היובש, הקור, בהירות, ניידות וקלות

הטיפוסים השייכים לקבוצת ואטה מתאפיינים בגוף קל וגמיש, מידותיהם  קטנות, אין להם מסת שרירים  וכמות השומנים בגופם מעטה.  לעיתים הם נראים בלתי מפותחים גופנית, עם חזה שטוח ופחות כוח ועוצמה מן הטיפוסים האחרים.  הם נוטים לפתח נוקשות ללא תרגול מתמיד ושגרתי, הם דורשים תרגול השם דגש על בניית סיבולת וכוח, אך במתינות וללא מהירות אשר יכולה לפגוע בגופם.  על אנשי ואטה לגשת בזהירות אל התרגול, וללא מאמץ יתר.  טיפוס ואטה שמזניחים את הגוף שלהם ומגזימים בהתמקדות בתודעה יגרמו לנוקשות בגוף ולתקיעות הזרימה שהיא ואטה.

אסור לטיפוסי ואטה להיחפז ולהיכנס מהר מדיי לתִרגול אסאנה.  קודם עליהם להביא את התודעה והרגש  למרחב רגוע.עליהם להאט ולהעמיק את הנשימה לפני שמתחילים בתנוחות.
טיפוסי הואטה מתאפיינים לעתים קרובות בעור יבש הנוטה לחספוס ובמפרקים יבשים וחורקים.  לפעמים מחזור הדם שלהם אינו תקין, ועל כן קצות הגפיים שלהם קרות. חימום הגוף בהדרגה, שחרור מפרקים, ודגש על תרגול מחמם יועילו מאד לואטה.
אחת הדרכים הטובות ביותר לטיפוסי ואטה לפתוח את התרגול היומי הוא בשימון הגוף עם שמן שומשום חם עם דגש על המפרקים, ולאחריו תרגול.
אנשי ואטה ניחנו במהירות טבעית ואף פזיזות, בגוף אקטיבי, בפעילות מנטאלית רבה, בחוסר שקט, בקושי להתמיד וחוסר סבלנות.על כן תרגול מתאים יהיה כזה המדגיש עדינות ועם זאת קרקוע, תנועה זורמת אך לא מאמצת או מהירה מדי, תרגול איטי המדגיש רוגע ושקט, חיבור לשורש, תרגול ברור ושיגרתי אך לא נוקשה מדי.  תרגול אסאנות לואטה יהיה על ידי צמצום תנועה – משמע ויניאסות רכות ואיטיות, אשר יתרמו לואטה לזרום ולהתחמם מעט.  יש לתת דגש על נשימה  ושהייה קצרה ולא מאמצת מדי בתנוחות סטטיות.

תִרגול אסאנה לאנשי ואטה צריך להדגיש את אזור האגן והמעי הגס, שהם האתרים העיקריים של ואטה.  התנוחה הטובה ביותר לואטה היא ההרפיה.  תרגול שאבאסאנה על צורותיה הרבות או תנוחת העובר, הם חובה לואטה ואל לו לדלג על חלק זה אלא להדגיש ולהאריך את ההרפיה בכדי שיצא מתרגול נינוח ולא מעורר יתר על המידה.
אנשי ואטה זקוקים לדרבון ולהתמדה, לתמיכה, להרגשת ביטחון והכלה של המורה והתרגול עצמו.ניתן את הדגש על בנייה של ריכוז ומיקוד ללא התלהבות יתרה ושינויים רבים מדי. ואטה מבקשת השתרשות, קרקוע של האנרגיה העודפת, תשומת לב להבאת האנרגיה מטה (דגש על אפאנה) יחד עם איזון של האנרגיה העולה מעלה (אודאנה).

PITTA – אש                                                                                                                                                     מקושרים לאלמנטים:  אש ומים.                                                                                                                       מתאפיינים ב:  בנחישות, רצון חזק ואש עיכול חזקה.                                                                                                       לאיזון:  אויר צח, ביטוי רגשות ותמיכה מהסובבים.                                                                                                       חוסר איזון בגלל:  אלכוהול, מזון מתובל, פעילות מתסכלת, בגדים חמים וצמודים, התעמלות בשעות  חמות, סמים, הרבה בשר בקר, הרבה מלח.

בעיות בריאות נפוצות: בעיות עיכול,גלי חום,תחושת צריבה בכפות הידיים ובכפות הרגליים,דלקות שתן,הזעת יתר,עיניים כואבות,מיגרנות,כעס ועצבנות.

תזונה:למזונות חריפים,חמוצים או מלוחים יש השפעה מחזקת על פיטה,ומזונות מתוקים,מרים או בטעם בוסר מחלישים אותה.לטיפוסים מסוג פיטה מומלץ לאכול מזונות מצננים ולא מבושלים ולהימנע מאכילת כל מאכל חם,מתובל בתבלינים חריפים מטוגן או חמוץ ,ולהימנע מאלכוהול,קפאין,בשר אדום ומלח.רצוי לאכול פירות מתוקים וירקות מתוקים או מרים,ולשתות משקאות קרירים מפירות או חלב. דוגמה למזונות מומלצים:אורז,במיה,גהי (חמאה מותכת),תאנים,שיבולת שועל ומנתה.

האיכויות השולטות בפיטה הן החום, הקלות, החדות, מהירות, שומניות ונוזליות.                                                            לאנשי פיטה יש מבנה גוף בינוני או ממוצע. הם אינם גבוהים מדי או נמוכים מדי, כבדים מדי או רזים מדי. בדרך כלל יש להם שרירים טובים וגמישות הודות למחזור הדם הטוב שלהם ולאיכות השומנית של פיטה המסככת את הפרקים. כאשר אנשי פיטה מתמסרים לתִרגול אסנה הם מצטיינים בכך וכאן צריך להאיר כי השאפתנות המצויה בפיטה, היכולת להתמדה ומצוינות עלולים להיות מסוכנים בתרגול היוגה.

ללא איזון והקשבה טיפוס פיטה עלול למתוח את גבולות התרגול מעבר לנכון ולפגוע בעצמו.   על כן הדגש בתרגול לפיטה יהיה אקטיביות מספקת, ענין מספק בכדי לשמור על ההתלהבות, אך שימת לב להרפיה ושחרור ומהישגיות.  כניסה פנימה ורכות ופחות אמביציה.

בגוף האדם הפיטה אחראית לכל צורות העיכול והמטבוליזם בגוף, מרמת התא ועד לפעולות הקיבה והמעיים.  פיטה שולטת בעיכול גם ברמות המנטאליות והרוחניות – היכולת שלנו לעכל גירויים, רגשות ומושגים כדי להגיע לתפיסת האמת.  פיטה מקנה לנו את התכונות החיוביות של תבונה, אומץ וחיוניות.  בלעדיה יחסרו לנו ההחלטיות או התמריץ להשיג את מטרותינו.
הטיפוס "הפיטאי" הוא בעל נטיות ראג'אסיות, כאשר אותה ראג'אסיות תבוא לידי ביטוי בדרך סטווית היא תאפשר משמעת ואומץ, חוש אחריות עם חום וחמלה כלפי כולם, הם יהיו מנהיגים כריזמטיים וסוחפים.  אך הראג'אסיות עלולה להוביל לשאפתנות והישגיות מרובה מדי, קידום עצמי, יהירות ונהייה אחרי כוח ושררה, ביקורתיות ושתלטנות עם נטייה לכעס ואף אלימות, שנאה, טינה ועוינות במקרים קיצוניים.באופן טבעי, טיפוסי פיטה נמשכים לתרגול מהיר, אקטיבי, דינאמי ויש לספק להם את האיכויות הללו, אך להדגיש את האיטיות כמאזנת.

וניאסות איטיות, עם דגש על נשימה והרפיה בכל תנוחה יביאו לפיטה תועלת רבה.

הם נוטים לעצבנות והם כפייתיים ויש להשתמש בתנוחות יוגה כדי לקרר אותם גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית. עליהם לבצע אסנות בדרך מקררת, מזינה, מרחיבה ומרגיעה. לזה נדרשות ישיבות שקטות בין אסנות עוצמתיות כדי לשחרר כל מתח שעלול להתפתח.  יש להיזהר שלא להפוך את התִרגול שלהם לפעילות גופנית מאומצת אשר מפתחת חום נוסף בגוף או גורמת לזיעה רבה.  תנוחות מקררות ומרגיעות הן כל הכפיפות קדימה ובמיוחד הכפיפות בישיבה אשר מביאות רוגע, כינוס החושים, מביאות יותר אנרגיה למרכז הבטן ויש להן השפעה משרשת.

בכדי לאזן את אותה האש, היו משתמשים באבקת סנדל ווד (אבקה מגזע עץ הסנדל), אשר איכויותיו המתקתקות מצננות ומזינות את הפיטה ותורמות להכרה רגועה.  היוגים היו מערבבים את האבקה עם מעט מים ומורחים על המצח והרקות בכדי לצננן את כל הגוף.   בהמשך השתרש המנהג והפך לסמלים המצוירים על המצח ומביאים את הזרם אליו משתייך היוגי.

היום אנו יכולים להשתמש בשמן אתרי "סנדל ווד", לטפטף 5-10 טיפות לכפית של שמן שקדים או זרעי ענבים, ולמרוח מעט מן השמן על אזור המצח והרקות, הרגשת צינון מובטחת!
פיטה בצורתה המאוזנת היא המקור לטג'אס, הזוהר הפנימי שלנו.  הוא השולט בהתגלות של כל יכולות החישה. הזוהר הפנימי הוא זוהר החיים, הוא התשוקה, הוא הניצוץ שבעיננו, הוא המעניק חדות חושים ורגש.טג'אס הוא החום הפנימי.

KAPHA – מים                                                                                                                                                   מקושרים לאלמנטים: אדמה, מים.                                                                                                                            מתאפיינים ב:  אמונה, קרקוע, רוגע ,לחות ,און וכוח חיים. (בילדים – מידה רבה של רכות, שרירים רכים  ועור לח). בנוסף מאופיינים  בצורך במזון ובביטחון .                                                                                                                                                                                  חוסר איזון בגלל:  נמנום אחרי ארוחות, אכילת יתר, מאכלים שמנים, עצלות, חוסר פעילות גופנית, הדחקת רגשות, אחיזה בדעות ואמונות ישנות העלולות להוות מקור לפסולת בגוף שיתקשו (ואולי גם לא ירצו) להשתחרר ממנה.

בעיות בריאות נפוצות:                                                                                                                                                  חוסר איזון גורם להתקררות, גודש, סינוסיטיס,עצלות, עייפות,בעיות עיכול,רגישות בשדיים,אדישות וקהות שכלית,דיכאון, עודף משקל, סכרת, בצקות.                                                                                                                                                            לאיזון:  פעילות גופנית, לאפשר לעצמם התרגשות, אתגר ושינויים בחיים.                                                                          תזונה: קאפה מתחזקת מאכילת מזונות מתוקים,חמוצים או מלוחים,ונחלשת בעקבות אכילת מזונות חריפים,מרים,או בטעם בוסר.לטיפוסי קאפה מומלץ לאכול מזונות קלים,יבשים ומתובלים,ולהימנע מצריכת מלח,סוכר ומוצרי חלב.ניתן לאכול פירות וירקות בטעם בוסר,כגון חמוציות וחצילים.

דוגמה למזונות מומלצים:קוסקוס,עדשים,דוחן,שעועית אזוקי וחומוס.

האיכויות המאפיינות קאפה הן הקור, כבדות, לחות, יציבות, שומניות ורכות.                                                                 טיפוסי קאפה נתברכו בגוף חזק, בריא ומפותח. הם בעלי חזה רחב, שרירים חזקים ושלד גדול וכבד. מבנה גופם גדול ומגושם ותכונותיהם נשלטות על ידי האיטיות והכבדות. לכן הם נוטים לעודף משקל ומתקשים לרזות. תהליכי העיכול וחילוף החומרים בגופם פועלים באיטיות, וכתוצאה מכך, הם נוטים לסבול מעודף משקל ולהיות שמנמנים. לטיפוסי קפאה יש נטייה לסבול מעודף קור בגופם – קור המגיע מחילוף חומרים איטי, קור אשר גורם להאטה בזרימה בגוף.

לקאפה ישנה נטייה לצבור ליחה ורעלים בערוצי הפיסיים והאנרגטיים בגוף. יש לאנשי קאפה נטייה למעט בפעילות ואם לא מדרבנים אותם הם לא פעילים, במיוחד אחרי תקופת הילדות. דרושה להם פעילות גופנית נמרצת יותר שתמריץ את העיכול, את חילוף החומרים ואת מחזור הדם. לאנשי קאפה טוב לבצע פעילות גופנית שגורמת להם להזיע, אפילו להזיע הרבה. יש ללמד אותם לאתגר את עצמם. תנוחות עמידה,יחד עם שהיה ארוכה בתנוחה טובות ביותר למטרה זו. תנוחות אלו, למרות האיכות המקרקעת שלהם, מחממות ומאתגרות.הנטייה של טיפוסי קאפה לכבדות ואגירה מביאה את זרימת האנרגיה בגופם לנוע כלפי מטה ולמרכז – דבר אשר בהחלט תורם ליציבותם אך גם למקובעות. תנוחות המזרימות כלפי מטה ואשר פותחות את האנרגיה אל הצדדים, ממרכז הגוף אל הגפיים, יהיו טובות להם. התנוחות ההפוכות מצוינות לתרגול ע"י טיפוסי קאפה.

בדרך כלל לאנשי קאפה יש עיכול איטי וחילוף חומרים נמוך.העיכול האיטי והאגני (אש העיכול) העצלה הם אלו אשר יחלו את צבירת הליחה והרעלים ויעודדו סטגנציה. כדי להמריץ את יכולת העיכול טוב להשתמש בתרגילים שיש להם פעולה מכוונת לאזור הטבור ומקלעת השמש. תרגול אקטיבי, מהיר, מניע ומחמם הוא המומלץ ביותר לקאפה. ויניאסות ממריצות (כמו סוריה נאמסקאר) הן קלאסיות אם נעשות בצורה ממריצה ועם מעט הפסקות (איכות השמש אשר מביאה סוריה נאמסקאר זו מושלמת לקאפה!). עם זאת על אנשי קאפה להגביר את הפעילות גופנית שלהם בהדרגה, במיוחד אם הם סובלים מעודף משקל חמור, או בעיות תורשתיות של חסימה בכלי הדם וכו. בניית תרגול המפתח את יכולתם באיטיות אך בהתמדה הוא המפתח.

לקאפה יש לעיתים אנרגיה של התנגדות ומקובעות. בקלות הם יכולים ליפול לעצלות וכבדות, על כן הטיפול הנכון לטאמסיות זו הינו המסה איטית כמו של קרח… לטיפוס קאפה עצמות קצרות ושרירים קצרים אך רכים. גמישותם היא בינונית ואם לא יקפידו על תרגול הרכות תהפוך לגודש ותקיעות.חימום נאות לפני תרגול הינו הכרח ויותר מכך ההתמדה למען שמירה על זרימה.

טבלה המתארת באופן כללי  את מאפייני הדושות והשפעתן:

לכל מתרגל יוגה מסור, אשר עולה על המזרון בכל בוקר, חשוב להבין את עקרונות הדושות ועקרונות חמשת האלמנטים כדי שיוכל לאמוד את השינויים החלים בגופו ולכוון את תירגולו בצורה מדוייקת, רגישה ובטוחה.

בנוסף,הדושות עוזרות לנו להתאים את אימון היוגה לדושה הדומיננטית בגוף.
לדוגמא בימי החורף,עקב הקור והלחות אנחנו פחות אקטיביים ומתנהלים ביתר כבדות ואיטיות. לכן עקרון הקאפה יותר דומיננטי. אנשים מסוג קאפה ירגישו זאת יותר מאחרים, אם כי גם אנשים מסוג ואטה,הרזים והכחושים, אשר סובלים מקור כמעט כל הזמן, יצטרכו לדאוג לגופם בזמן זה. לכן נצטרך לחמם יותר את הגוף בעזרת תנוחות עמידה או עיסוי עצמי בשמן שומשום לפני התרגול.  נעדיף מזון מבושל עם תבלינים מחממים וממריצים כמו, גרגירי חרדל, גרגירי כמון, קינמון, ג'ינג'ר, עלי דפנה. 

ד"ר דיויד פרוולי מגדולי המורים לאיורוודה במערב כותב:                                                               "יוגה מראה את הדרך להגשמה עצמית, והאיורוודה מראה לנו איך לחיות בדרך זו כך שהגוף הפיסי והמנטאלי לא יסטו ממנה".

 תודה לבת זוגתי, לבני, למורי ולתלמידי היקרים .

קריאה נעימה!!! 

ליקט,כתב וערך: דודו רווח

אתר:  davidrevach.com

טלפון: 050-8543340 

ביבליוגרפיה:

• חומר ורוח ביוגה / אילן גולדוסר.
• חמשת האלמנטים/יגאל קוטין.
• מה בין הדושות באירוודה ליוגה/שרית אדרי.
• טיפול איורוודה – שלושת הדושות/שני שרון.
• איורוודה תרופות ביתיות / ד"ר ואסאנט לאד (בהוצאת פוקוס).
• Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta                                                                                סרנגדהרה סמהיטה,קובץ סרנגדהרה.                                                                                                    משיאצו ועד יוגה/ז'קלין יאנג.  

הפוסט חמשת האלמנטים ושלושת הדושות – המפה עליה נרקם התרגול הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

ימי הווסת הם ימים של חסד. ימים של הקשבה, התבוננות והתכנסות. אלו ימים בהם האינטואיציה של האישה במיטבה. כאשר לא נותנים לזה ביטוי כתוצאה מאורח חיים דינאמי קבוע, הימים האלו הופכים להיות מטלטלים. הגוף זקוק למנוחה, הרפיה ומדיטציה, אך האישה ממלאת את כל תפקידיה בנאמנות תרבותית ומרצה את הבוס, הבעל והילדים, אז גופה זועק: מיגרנות, כאבי בטן קשים ומנטרלים, עצבנות ומצבי רוח קשים, תשוקה עזה למתוק ועוד. אם האישה ממשיכה בשלה, הגוף יחמיר את המצב עד כדי בעיות קשות הרבה יותר. 

בתרביות רבות מחזור הווסת של האישה נתפס כמקודש. כל מחזור יתחיל בימי הווסת, הימים של הווסת הם ימים של כינוס פנימה התבוננות, סוג של חשבון נפש, ימים שבהם טוב לווסת את הפעילות להוריד הילוך, הימים שבהן fsh (הורמון מגרה זקיק המופרש מההיפופיזה) מתחיל לעלות עד לביוץ. לאחר הווסת מתחילה עלייתו של האסטרוגן המופרש מהשחלות. האסטרוגן מכין את הגוף לקליטה של היריון ע"י עיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד, הגוף מכין עצמו לבריאה של חיים חדשים. בשלב זה ביצית מבשילה בשחלה בתוך זקיק וכשהזקיק גדול הביצית פורצת מתוכו ומתוך השחלה, זה רגע הביוץ. הביצית נשאבת ע"י החצוצרה ונודדת לאורכה עד שהיא מגיעה לרחם. אסטרוגן מעלה חדות וזיכרון, מעלה את החשק המיני, מעלה את היכולות הקוגניטיבית, מפתח את החושים, מרכך את העור, מחזק את העצמות ונוגד דיכאון. האסטרוגן יגיע לשיאו בביוץ.במידה ואין האישה הרה בזמן הביוץ היא עוברת למחצית השנייה של מחזור הווסת.

Lh המופרש מההיפופיזה הופך את הזקיק שממנו פרצה הביצית לגופיף צהוב, הגופיף הצהוב אשר בשחלה יפריש פרוגסטרון אשר יזין את רירית הרחם לקראת ההיריון הרצוי הורמון זה גם אחראי על כך שהגוף לא ידחה את ההיריון.השבועות שמהביוץ עד לווסת זה הזמן שבו מתחיל כינוס עדין והדרגתי פנימה.

שאנדור ראמטה,מייסד אסכולת השאדו יוגה,טוען שתהליכים קיצונים שנשים רבות חוות בגיל הבלות נובעות מחולשת מרקם העצם בגוף. תנוחות עמידה מסוימות והסדרה הראשונה של השאדו יוגה(balakrama-stepping into strength) מחזקות מאוד את מבנה ,נפח ויציבות מסגרת השלד ובכך תומכות במניעת הסימפטומים שנשים רבות חוות בגיל הבלות.

ב.ק.ס איינגאר חושף שתרגול פיזי לא מאוזן בזמן הווסת מגדיל את הסיכויים לסימפטומים קשים בגיל הבלות.הוא ממליץ על 12 תנוחות בלבד שמיועדות לזמן הווסת.

יוגה ומחזור הווסת:ממש לפני הווסת, האסטרוגן עולה וישנה תחושה שרוצים להיות פעילים, כאילושאפשר לעשות הכול; אבל בארבעת הימים הבאים רמת האסטרוגן תרד. ולכן כדאי לשמור על רמת האנרגיה בזמן המחזור. אם שומרים על האנרגיה בזמן המחזור ואחרי המחזור משתמשים בה, התרגול מעמיק ומשתבח. בזמן הווסת רמת האסטרוגן נמוכה, ולאט מתחילה לעלות במהלך המחזור- לקראת חלקו השני. אסטרוגן גורם לגוף להיות פעיל, שומר על רעננות המינד ועוזרלהתגבר על עייפות.

שתי תנוחות ווסת חשובות על בסיס קבוע: האחת תנוחת האישה – סופטה בדה קונסנה. זוהי תנוחה נשית יומיומית וטובה גם בימי הווסת. תנוחה המזרימה דם אל אברי האגן ומשפרת את תפקוד מערכת העצבים והלימפה. והשנייה – ואג'ראסנה, ישיבה יפנית. זוהי תנוחת ווסתהמאפשרת זרימת דם טובה דרך צוואר הרחם אל הנרתיק ואל האדמה.
תנועה טובה להניע ווסת מכאיבה היא עמידה על 6 עם קימור המתנית בנשיפה וקיעור בשאיפה(חתול).   אם בזמן המחזור יש כאבי בטן – דיסמנוריאה- כדאי להתחיל לתרגל תרגול שלמחזור + תנוחות הפוכות כבר 4 ימים לפני המחזור. כלומר: צריך לעשות תנוחות הפוכות לפני המחזור כדי להימנע מבעיות ותופעות בזמן המחזור. כדי למנוע כאבי ראש- כדאי להתרכז בכפיפות קדימה. בזמן הווסת אסור לעשות תנוחות הפוכות, נאוואסנה, אובהיה פדנגושטאסנה, אורדהווה מוקהה פשימוטאנאסנה , ג'אטרה פריוורטנהאסנה כל אלה מקשות את הבטן זה יגרום לדימום להיות כבד ויזיק.                                                                  

התרגול אחרי הווסת קשור לביוץ שיתרחש 15 ימים אח"כ ,פה נזרע הזרע של הווסת או ההיריון  הבא. ולכן, ביום שאחרי המחזור מומלץ להתחיל עם שירשאסנה(עמידת ראש)וסארוונגאסנה(עמידת כתפיים) עם כל הוריאציות ולאט להגביר את עוצמת התרגול. בימים שאחרי הווסת האסטרוגן לאט לאט עולה. הימים שבין סוף המחזור והביוץ הבא הם ימים נהדרים לעבודה על כפיפות לאחור תנוחות עמידה, תנוחות איזון וכו..

בזמן הביוץ יש שינוי הורמונאלי.
בלוטת הפיטואיטרי מגורה על ידי ההיפותלמוס Fsh  ו- lh  מופרשים על ידי ההיפוטאלמוס. באמצעות תרגול ניתן לגרום לבלוטה לשחרר הורמונים. כשאנחנו מתרגלים שירשאסנה וסארוונגאסנה אנחנו עוסקים ישירות בשחרור fsh  ו lh   .
בזמן הביוץ יש פחות כוח ואז ישנה כמו אכזבה כי לפני כן (לפני הביוץ ) עשית כפיפות לאחור ותנוחות איזון טוב יותר, ועכשיו בזמן הביוץ הן הרבה יותר קשות לך. הגוף נעשה נוקשה יותר, ישנה הזעה מוגברת. האסטרוגן מתחיל לרדת והפרוגסטרון לעלות וזו הסיבה לאנרגיה הנמוכה.הפרוגסטרון עולה כהכנה  למחזור או לווסת.
גם אם את לא בהריון אבל ישנה אנרגיה נמוכה של ביוץ- צריך לתרגל בהתאם.
לנשים עם ווסת בעיתית וקשיים בכניסה להריון אסור לתרגל תרגול קשה ואינטנסיבי כמו: כפיפות לאחור חזקות, הן צריכות להתרכז בתנוחות הפוכות, כפיפות לאחור צריכות להיות  עם תמיכה. צריכה להיות תמיכה לאזור האגן בכל הכפיפות לאחור. צריך להקפיד לא לדחוף את הבטן למטה ולהרים את גופכן מהבטן התחתונה למעלה.( אחרי הביוץ- נשים שמרגישות שהן נעות לכיוון של הריון צריכות להימנע מכל התנוחות מלבד תנוחות הפוכות וכפיפות קדימה מתונות.( אח"כ זה הזמן של פוסט ביוץ- בחלק זה של המחזור ישנה יותר נוקשות. אלה שסובלות ממתח קדם וויסתי- זה הזמן לתרגל פתיחות חזה ואגן על הגב –
supine poses. ישנן נשים שלפני המחזור חשות בכובד בגוף, או סוג של כאב, הן מקוררותמשתעלות, לפעמים יש להן חום. לנשים אלה כדאי להתחיל לתרגל בהתאם, כבר 4 ימים לפני המחזור- כלומר לתרגל supine pose  על מנת להפחית את המתח הקדם וויסתי.
בתקופה זו אם יש כאב ראש או מתח וכו.. כדאי לתרגל ז'אנו שירשאסנה עם תמיכה לראש, סארוונגאסנה עם כסא, חצי הלאסנה. אם יש כאב ראש לא לתרגל שירשאסנה, אם אין כאב ראש- בהחלט כן לתרגל שירשאסנה.
אלה שנכנסות לדיכאון, הפרעות רגשיות, חוסר איזון מנטאלי, רעד – להן כדאי לתרגל כפיפותלאחור עם תמיכה- כמו דוויויפריטה דנדאסנה על קשת ועל כסא.                 

ישנם כל מיני בעיות בווסת:  

 אמנוריאה- כשלא מקבלים ווסת או כשהווסת מתאחרת – על מנת לפטור את בעיית האיחור-לתרגל כפיפות לאחור- כך שתהייה ווסת, סוג של ווסת. אבל לא לעשות יותר מידי כי זה יהפוך להיות הפרעה פנימית. צריך לתרגל כפיפות לאחור באופן שהוזכר קודם- כמו לפני הביוץ- כפיפות לאחור שבהן כפות הרגליים למעלה. כל אלה עוזרים לאמנוריאה                                                                                                  .

דיסמנוריאה- כאבים במחזור ,צריך לתרגל אוטהיטה הסטה פדנגושטאסנה, סופטה פדנגושאסנה, בדהה קונאסנה, אופווישטה קונאסנה לפני המחזור. זה עוזר למניעת דיסמנוריאה.                                                                                                                 

במנוראגיה יש דימום כבד ומטרוראגיה הדימום ממשיך אחרי שנגמר זמן הווסת.  במקרים אלה צריך להדגיש תרגול של supine poses יותר מאשר כפיפות קדימה, בזמן המחזור . 

בהיפומנוריאה- כשיש מעט דימום- כפיפות קדימה עוזרות. למשל מאלאסנה .                            

במטרוראגיה הזרימה מאד חזקה ונמשכת הרבה ימים.
נאמר שהדימום אינו כבד אבל נמשך 10 ימים. במקרה כזה תנוחות עמידה יעזרו לזרוק את הדם החוצה, כלומר זה הזמן שצריך לעשות תנוחות עמידה ואחריהן supine   poses  שמחזירות את הדברים לשליטה                                                           .

בפולימנוריאה- יש ווסת של יום או יום וחצי, יש תחושה של חוסר סיפוק, כאילו משהו לא הושלם. במקרה כזה צריך לעשות תנוחות עמידה ובמקרים מסוימים אפילו פיתולים יכולים לעזור על מנת שהדימום יתרחש במלואו. למרות שהדימום תלוי יותר במצב הורמונאלי פנימי. לפעמים זה טבעי ונורמאלי שיש דימום יותר ימים, פחות ימים,יותר דימום וכו..

בלויקוריאה- הפרשה צמיגית ולבנה בזמן הווסת ואחרי הווסת, חשים בעייפות פנימית וגירוי. במקרה כזה צריך לתרגל supine poses   באופן מאד קבוע, בתנוחות עמידה לא לאפשר לבטן להתקשות. תנוחות הפוכות הן הטובות ביותר למניעה של הפרשה לבנה                                                                                                                    .

כשלאישה אין ביוץ היא צריכה לתרגל באופן קבוע טריקונאסנה, פרשווקונאסנה, וויראבהדראסנה 2 ארדהה צ'אנדראסנה,
פרשווטאנאסנה, אוטאן אסנה, אדהו מוקהה שוואנאסנה, פרסריטה פאדוטאנאסנה עם גב קעור.

מתוך כך ניתן להבין כמה חשוב לתרגל תנוחות הפוכות באופן מאד קבוע.                           שימו לב- ב15 הימים אחרי המחזור עד לביוץ הגוף עובד מצוין וב 15 הימים שבין הביוץ ועד למחזור הוא לא כ"כ משתף פעולה. חשים בעייפות, כעס ,כובד חום וכו.. ואז צריך לתרגל בהתאם. כך שהתרגול של לפני הביוץ עוזר לימים שאחרי הביוץ. זאת לא שאלה של לעשות פחות או יותר אלא איך עומדים מול המצב ועושים את ההתאמה. גם תרגול פרניאמה צריך להיות מותאם למחזור החודשי.
בזמן הווסת אי אפשר לתרגל יותר מדי פראניאיאמה. היכולת פוחתת וישנה עייפות פנימית,לא צריך להכריח את הגוף לתרגל פרנאימה. אחרי המחזור זה זמן מצוין לתרגול פראניאמה. היכולת גדולה יותר- היכולת לשאוף, להחזיק בפנים, לנשוף וכו.. עולה.
בזמן הביוץ מצוין לתרגל פראניאמה היא יכולה לעזור לביוץ טוב יותר.
לפני הווסת אם יש תופעות קדם ווסתיות- הדבר הטוב ביותר לעשות זה ווילומה פרניאמה.         צריך ללמוד להקשיב לכל השינויים הקטנים שמתרחשים במהלך המחזור.ככל שתתרגלי יותר נשיפות בזמן של לפני הווסת, תמצאי שהמתח הקדם וויסתי יהיה יותר בשליטה. לפני הביוץ, את בפירוש יכולה לאחסן ולאגור אנרגיה בזמן שאיפה- עצירה או אוג'אי על שאיפה או קומבהקה(החזקה) אחרי שאיפה.    מתחילת הווסת ועד לגיל המעבר- מנופוזה,כל התרגול צריך להיות מאורגן באופן הזה. בין הגילאים 25-50  חשוב לבסס תרגול שמותאם למחזור החודשי.                                                                             

כדי להתחיל להחזיר את הגוף למשהו הקרוב לאיזון, על האישה להבין כי ימי הווסת הם מתנה בשבילה. בימים אלו עליה להוריד הילוך, לעשות קצת פחות. אין הכוונה לוותר על עבודה, ילדים ובית ולשכב במיטה. אלא למצוא איזון, להחליט מה לא מספיק חשוב עכשיו ויכול לחכות לימים אנרגטיים יותר. אלו ימים בהם כדאי לדבר פחות, להיות יותר קשובות פנימה, לאינטואיציה, לעולם הפנימי.

למידע נוסף והורדת חוברת אימון בזמן ימי הוסת מאת אמה (בת זוגתו של שאנדור ראמטה,מייסד השאדו יוגה):
https://www.hostdigital.net/shop/shadowyoga2012/

מקורות:

תרגול יוגה לימי הווסת- מירה ארצי פדן.

יוגה לנשים-גיתה איינגאר.                                                               

יוגה נשית –טלי מור.

שאנדור ראמטה (סדנאות עומק פרונטאליות 2009-2012).

ב.ק.ס. איינגאר- אור על היוגה.

הפוסט ווסת,ביוץ,יוגה ומה שבניהם הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

העד,ההוויה ובהירות התודעה/דודו רווח

*"בטקסטים המוקדמים יותר של היוגה ישנה תפיסה ודנטית (Vedanta) הצועדת לצד הטכניקות היוגיות.תפיסת עולם זו דוגלת במציאות אחת,שהיא רוחנית ביסודה.ואילו האדם ש"אינו רואה" חווה מציאות זו כרבת-פנים.עם זאת,פטנג'לי עצמו מציע בסוטרות תפיסה דואליסטית.הוא העמיד את הנשמה,העצמיות,העד (purusha) מול הטבע,ההוויה (prakriti) כישויות הקיימות בפני עצמן ונפרדות לחלוטין. ישנם יחסי גומלין חשובים בין הפורושה(העצמיות)-הפרקריטי(ההוויה)- והצי'טה(citta-תודעה).

היוגי המפורסם ט.ק.וו.דסיקשר (בנו של המאסטר קרישנמצ'ריה) טוען שאחד הרעיונות החשובים ביוגה סוטרה של פטנג'לי נוגע לדרך שבה אנו תופשים את הדברים,והוא מסביר מדוע אנו תמיד נקלעים לקשיים בחיינו.אם אנחנו יודעים לייצור בעיות כאלה,נוכל גם ללמוד כיצד להשתחרר מהן.

כיצד פועלת התפישה שלנו?

 פעמיים רבות אנו משוכנעים שהבנו סיטואציה מסוימת בצורה "נכונה",ואז אנו פועלים לפי תפישה זו.עם זאת,בפועל מתברר שהשלינו את עצמנו,ולכן הפעולות שעשינו עלולות לגרום צרות לנו או לאחרים.בעייתי באותה מידה הוא המצב שבו אנו מפקפקים בהבנה שלנו כשהיא בעצם נכונה,ולכן איננו נוקטים שום פעולה אל אף שהפעולה שלנו עשויה להועיל במקרה זה.

היוגה סוטרה משתמשת במושג אווידיה כדי לתאר את שני הקצוות האלה של טווח החוויה.הפירוש המילולי של אווידיה הוא "הבנה מוטעית",והיא מתארת תפישה שגויה או חוסר הבנה.אווידיה גורמת לבלבול בין הגס לעדין.ההפך מאווידיה היא וידיה-"הבנה נכונה".

לא קל לקלוט את האווידיה בתוכנו. קל יותר לזהות את מאפייני הענפים של האווידיה.

הענף הראשון של אווידיה הוא מה שאנו מכנים "אגו"(אסמיטה)-הוא דוחף אותנו למחשבות כמו "אני חייב להיות טוב יותר מאחרים","אני הטוב ביותר" וכו'.

הענף השני של האווידיה מתבטא בהצבת דרישות (ראגה)-אנו רוצים משהו היום מכיוון שהוא היה נעים לנו אתמול,לא מפני שאנו ממש צריכים אותו היום("אני רוצה את המאכל ההוא..",אני רוצה להיות עם האדם ההוא..").אנו רוצים דברים שאין לנו.אנו רוצים לשמור את מה שהתבקשנו לתת.זוהי ראגה.

הענף השלישי של אווידיה הוא דחייה (דוושה)-הייתה לנו חוויה קשה ואנחנו חוששים לחוות אותה שוב,לכן אנו דוחים אנשים,מחשבות ואת הסביבה הקשורים לאותה חוויה,בהנחה שהם שוב יובילו אותנו לכאב.דוושה גם גורמת לנו לדחות דברים שאנחנו לא מכירים.

הענף הרביעי הוא פחד (אבהיניוושה)-אנו חשים לא בטוחים,חווים ספקות לגבי מיקומינו בחיים, אנו פוחדים שאנשים ישפטו אותנו לשלילה. אנו לא רוצים להזדקן וכו'…

ארבעת ענפים אלה של אווידיה,ביחד או לחוד,מערפלים את תפישתנו.

מטרת היוגה היא להפחית את שכבת האווידיה כדי שנפעל בצורה נכונה.

העצמיות (purusha )היא ללא שינוי ולחלוטין בלתי מהולה.ע"פ היוגים ,העצמיות היא מושא ההתנסות היחיד בעל ערך-והוא הערך העליון."העצמיות היא המציאות היחידה שנותרת,לאחר שהיתר נשחק ומתבטל מכוחו של הזמן"(ג'ורג' פוירשטין).הבהגבדגיטה מוסיפה-"הוא לעולם אינו נולד או מת.הוא לא התהווה ולא יתהווה.הראשון הזה הוא לא נולד,הוא נצחי ואינסופי.הוא לא נשחט,כשהגוף נשחט".

הפורושה יכולה לתפוס את השינוי התמידי של הדברים,מכיוון שהיא עצמה אינה ניתנת לשינוי.

אך גם הפורושה עצמה עטופה באותו מעטה של אווידה המכסה את התודעה.

הפורושה היא החלק בנו שיש לו יכולת ראייה ותפישה אמיתית.

"התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה-העצמיות,שהיא בלא השתנות".(פטנג'לי )

ההוויה,טבע (prakriti) הוא הנראה והעצמיות היא הרואה.

הוא נתון לשינוי תמידי וכולל את כל מה שהוא חומר-כולל התודעה,המחשבות,הרגשות והזיכרונות שלנו

בהוויה נע החומר בשלושה מצבי אנרגיה:

סטווה(sattva)-טוהר,לובן,קלילות,ניקיון,שקט נפשי

ראג'אס(rajas)-פעלתנות,אודם,אי-שקט,תנועה,אי-סדר,כעס.

טאמאס(tamas)-יציבות,כהות,ריקבון,עצלות,לכלוך,אדישות,בערות.

ההוויה נמצאת כל הזמן בהשתנות מתמדת ונעה בין המצבים האלו ובין גוני המיזוג שלהם.

ההוויה אינה רק ישות מכנית,אלא היא כוללת בתוכה את התודעה-citta,וכך נוצרות נקודות החיבור בין שני הקטבים-הפורושה והפרקריטי.

"לנראה תכונות של בהירות,תנועה ויציבות-הוא עשוי מהיסודות ומהחושים,ומטרתו הנאות העולם והשתחררות".( פטנג'לי).

התודעה ((citta היא הבמה עליה מתרחשת הדרמה של החיים. הצ'יטה אינה ישות בפני עצמה אלא חלק מהטבע,מההוויה. דרך השימוש בתודעה אנו קולטים את ההוויה ויכולים גם לקלוט את העצמיות.

הצ'יטה מגלה את ההוויה-את העולם-ולאט לאט מגלה לא רק את ההנאות אלא אף את הסבל,את ההשתנות הבלתי פוסקת.כאשר היא מואסת בעולם,היא מחפשת אפיקים חדשים,שלא יישחקו,ולבסוף היא מפנה את מבטה אל עבר העצמיות.כל היוגה-סוטרה היא שרטוט מפה עבור תודעה החפצה להיפגש עם העצמיות,הנשמה.

התודעה בנויה מחלקים נוספים:

מנאס(manas)-לפי הכתבים זה החלק בתודעה שאחראי למחשבות ולרגשות.

בודהי(buddhi)-האינטליגנציה הגבוהה והבהירה שבתודעה.ההבנה.

בנוסף,פעילים בתודעה עצמה גורמים אחדים:

סמסקרה(samskara)-הטבעה.משקע בתודעה הנוצר מכל פגישה עם המציאות הסובבת אותנו מיום לידתנו.כל מגע עם ההוויה מוטבע בתוכנו.כאשר משהו במציאות נוגע בנו ומעורר זיכרון עמוק,עולה הטבעה זו לסף הכרתנו ומעצבת תגובה.

וסאנאס(vasanas)-רשמים.אלו הן נטיות אופי שמשפיעות אף הן על ההתייחסות להוויה.ניתן להתייחס אליהן כאל תכונות גנטיות.

נירודה(nirodha)-הגבלה.

קאיבליה(kaivalya)-ראייה בלבדית ומתמשכת של העצמיות.בסוף מסע רוחני נוצרת מציאות,שאין ממנה נסיגה,מציאות של ראייה בלעדית.

"יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה".( פטנג'לי).

השאלה שעולה היא –מדוע בכלל אנו מתחילים במסע הזה? התשובה היא שאנו חשים שלא תמיד אנו עושים את מה שעשוי להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו או בשביל אחרים,מכיוון שאנו מבחינים שהרבה פעמים איננו מזהים דברים מסביבנו ובתוכנו בצורה בהירה מספיק.ומדוע זה קורה? מכיוון שמעטההאווידה מערפל את התפיסות שלנו.אנחנו יכולים בכל רגע נתון להיות צודקים או טועים בהערכתנו את המצב,אך איננו יכולים לדעת זאת באותו רגע.אם נקודת המבט שלנו על מצב כלשהו היא מוטעית,זה אומר שקיימת אווידה ושהפעולה הבאה שלנו תהיה מעורפלת על ידה.כך אווידה משפיעה על הפעולה שלנו וגם על תוצאותיה,שעמן נצטרך להתמודד במוקדם או מאוחר.

האווידה מתבטאת בארבע דרכים:

אסמיטה-האגו: "אני צודק","אני עצוב" וכ'.

ראגה-הרצון .התשוקה שיהיה לנו משהו,בין אם אנו צריכים אותו ובין אם לא.

דוושה-דחייה: מתבטאת בדחייה של דברים וברגשות של שנאה.

אבהיניוושה-פחד: בעקבות פחדנו מהמוות נאחזים בחיים בכל כוחנו.

המטרה העיקרית בתרגול היוגה היא להפחית את האווידה,כך שבהדרגה תוכל ההבנה לעלות אל פני השטח.

אווידה משתנה על פי הצורה שבה היא מתגלית: לפעמים היא תתגלה כחרדה,במקרים אחרים כדחייה,היקשרות,תאבת בצע וכ'.ארבעת ההיבטים של אווידה לא תמיד נוכחים ביחס שווה,אף על פי שבאופן רגיל כל ההרבעה תמיד נמצאים שם,בד"כ היבט אחד או שניים הם דומיננטים והאחרים מסתתרים מאחורי הקלעים.כמה ימים של תרגול יוגה והתבוננות יכולים לעזור לזמן קצר,אך התועלת לא תימשך לנצח.עלינו להניח לבנה על לבנה,זהו תהליך הדרגתי.עלינו לעסוק בתרגולים אלה בקביעות,מכיוון שלמרות שהיום הגענו רחוק יותר מאתמול,מחר אנו עלולים להידרדר צעד אחד אחורה. לעולם אל לנו לשבת בחיבוק ידיים ולשקוע בשביעות רצון עצמית כאשר נראה לנו שאנו משוחררים מהאווידה.מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של אווידה עלינו להישאר דרוכים וערניים בזמן הפעולות שלנו ולהמשיך במאמצינו להפחית את השפעת האווידה עלינו.אנחנו נדרשים להיות פעילים באופן קבוע עד שהזרעים של אווידה יישרפו ולא יוכלו לנבוט עוד.כל זמן שנמצא שם הזרע,איננו יכולים לדעת אף פעם אם הוא יצמח או לא.תרגול היוגה עוזר לכך שזרעים אלה לא ינבטו ויגדלו מחדש.

כל פעולה שנובעת מאווידה תמיד מובילה לצורה זו או אחרת של דוהקהה(סבל,צרות,חולי,מוגבלות).לעיתים קרובות מאוד קורה שאנחנו לא רואים את האווידה שלנו בצורה של אנוכיות,תשוקה,שנאה או פחד,אלא יכולים לתפוש רק את התוצאה,את הדוהקהה.

בפעולה שנובעת מתודעה בהירה לא יכולה להסתתר דוהקהה כלשהי. דוהקהה יכולה לעלות אפילו מתוך המאמץ שלנו להתקדם בדרך היוגה.כאשר אנו רואים משהו שהיינו רוצים בו,עדיין לא קיימת דוהקהה. דוהקהה מתחילה לתפוס אחיזה כאשר אנחנו לא יכולים להשיג את מה שאנו רוצים. הרבה פעמים כאשר ההרגלים שלנו מופרים אנו חווים דוהקהה.סוג זה של דוהקהה נובע מהפעולות שלנו עצמנו,שהסבו לנו תחושה של סיפוק. ומכיוון אחר-לפעמים התהליך של עזיבת מסלול ישן שהבנו שאינו טוב בשבילנו הוא כואב ויכול לגרום ל דוהקהה.ההיפרדות מההתנהגות או הדפוס שאליהם אנו רגילים יכולה להיות מאוד כואבת.

לפי היוגה סוטרה ,לתודעה שלנו יש 5 אופני פעולה שאותם אנו מכניםוריטי-תנועות:

פראמנה-תפישה ישירה דרך החושים שלנו.

ויפריאיה-הבנה לא נכונה.

ויקלפה-הכוח של הדמיון.(הכוונה היא לידע או הבנה המבוססים על רעיונות שאין להם קשר במציאות).

נידרה-שינה חסרת חלומות.

סמריטי-זיכרון.(היכולת של התודעה לאחסן חוויה או מראה).

כל היכולות האלה ,פרט לנידרה,פועלות יחד.אנחנו חווים תערובת שלהן בכל רגע של היום.פעילויות מנטאליות אלה,לא בהכרח טומנות בחובן צורה כלשהי של דוהקהה,אבל יכולות להשפיע על כמות הדוהקהה הקיימת.

היוגה מתארת שלוש איכויות של התודעה: טאמאס,ראג'אס וסאטווה-נקראות יחד גונות. הגונות כוללות 3 איכויות אלה שמיוחדות לכל מה שהוא חומר-לרבות המחשבות שלנו,הרגשות שלנו וכל טווח הפעילות המנטלית שלנו-אך לא לפורושה. התנועה של 3 הגונות יכולה גם היא לגרום לדוהקהה.

טאמאס-מתאר מצב של כבדות ואיטיות במחשבה ובקבלת החלטות.מצב זה מעלה דוהקהה.

ראג'אס-מתאר מצב של תנועה,יצריות,נמרצות,אי יציבות ומהירות מחשבה.מצב זה גם מעלה דוהקהה.

סאטווה-האיכות השלישית של התודעה שמתארת את היעדר שתי האיכויות האחרות.אין כבדות ועייפות וגם לא נמרצות וחוסר מנוחה,אלא רק בהירות ותובנה זכה,בהירה ושקופה.ממצב זה של התודעה לא עולה הדוהקהה.

שלוש איכויות אלו נתונות למחזורים משל עצמן-לפעמים אחת מהן שולטת ולפעמים אחרת.

היוגה סוטרה מציינת שאף על פי שדוהקהה יכולה להימצא בכל מקום,אנחנו לא תמיד תופשים אותה,וכנראה שיש אנשים שלעולם לא יהיו מודעים אליה כלל. הפרשנות של ויאסה ליוגה סוטרה נותנת דוגמה נהדרת לכך.נאמר שם שאבק המתיישב על העור אינו מזיק,אך אם רק חלקיק זעיר ממנו ייכנס לעין,זה יכאב מאוד. במילים אחרות: אדם המחפש בהירות נעשה רגיש מכיוון שעיניו חייבות להיות פקוחות,אפילו אם מה שהן רואות הוא לפעמים מאוד לא נעים.מי שמחפש בהירות תמיד רואה יותר סבל מאחרים.

דרך תרגול היוגה שלנו אנחנו מנסים להיות מודעים יותר לתנועות הפנימיות האלה,להפחית את המגבלות הנובעות מהן ולהימנע מהיווצרות דוהקהה עתידית.כאשר אנחנו הופכים מודעים לדוהקהה ורואים בה דבר שיש להתמודד עמו,אנחנו גם מסוגלים למצוא דרך להיפטר ממנה.לכן מודעות לדוהקהה היא הצעד הראשון להשתחררות ממנה.מעט גמישות מחשבתית  תמיד מפחיתה דוהקהה.

הקשר בין התודעה(צ'יטה) לחלק בנו שרואה(פורושה) הוא מורכב- הפורושה יכולה לראות רק באמצעות התודעה.אם התודעה צבועה ומוכתמת,התפישה תהיה צבועה ומוכתמת גם כן,והדבר ישפיע על הפורושה.

אבל אם התודעה בהירה,כוח ההתבוננות שלה יהיה במיטבו.מאחר שהפורושה מתבוננת דרך התודעה ובעזרתה,איכות ההתבוננות של הפורושה תלויה לחלוטין באיכות התודעה.מכיוון שאיננו יכולים לעבוד ישירות עם הפורושה,אנחנו מתמקדים בתודעה.בעזרת היוגה הופכת התודעה בהתמדה לשקופה יותר,כך שהפורושה מסוגלת לראות בבהירות רבה יותר ולהפוך את הראייה הזו לנגישה לנו.

לעיתים קרובות מאוד התודעה הי זו שמחליטה להיכן תופנה תשומת לבנו.היא עושה זאת מכיוון שהיא הותנתה לעשות זאת.ההתניה של התודעה,שגורמת לה לפעול באותו כיוון שוב ושוב,נקראת סמסקרה.

סמסקרה היא כלל הפעולות שלנו שמתנות אותנו להתנהג בדרך מסוימת.סמסקרה יכולה להיות חיובית או שלילית.דרך היוגה אנחנו מנסים ליצור סמסקרה חדשה וחיובית במקום לחזק את הסמסקרה הישנה שהגבילה אותנו.כאשר דפוסי ההתנהגות החדשים הופכים חזקים יותר,הדפוסים הישנים הופכים לחסרי יכולת השפעה.

אנחנו יכולים להבין בקלות רבה מהי פורושה אם נחשוב לרגע על מה שחסר בגוויה.עם המוות,הפורושה נעלמת.הגוף,המוח ואיברי החישה עדיין נוכחים,אך הם חסרי חיים,כי הפורושה איננה.אך בשביל הפורושה אין כל מוות.אנחנו יודעים שיש פורושה רק מפני שלפעמים אנחנו חווים רגעים של בהירות.הפורושה היא  העד המרכזי לכל פעולותינו.העד הוא פעיל ,אך איננו מושפע ממה שהוא רואה.מכיוון שהפורושה פועלת דרך הצ'יטה(התודעה),היא יכולה לראות רק כאשר התודעה בהירה.

ע"י הבנה עמוקה של הבעיות והבלבול אנו יכולים להתקדם לכיוון הבהירות.

אם קיימת בהירות אמיתית ,אנחנו חווים שקט ושלום בתוכנו.אם ישנה רק בהירות אינטלקטואלית,ייתכן שנהיה שמחים למשך רגע או שניים,אך תחושה זו לא תימשך. המטרה שלנו היא השתחררות מדוהקהה,ממצוקה ומסבל. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להכיר בדוהקהה,אנחנו חייבים לדעת שהיא מתעוררת בעקבות הבנה לא נכונה מתוך אווידיה ,ואנחנו חייבים להכיר בכך שאנחנו יכולים להימנע ממנה. המטרה שלנו בתרגול היוגה היא לגרום לשינוי באיכותה של התודעה,כדי שנוכל לתפוש יותר דרך הפורושה.היוגה מנסה להשפיע על התודעה כך שהפורושה שלנו תוכל לפעול ללא הפרעות.

שלושת הגופים:

האורגניזם האנושי מורכב מחלקים שונים ונבדלים זה מזה,הקשורים זה עם זה באופן בלתי ניתן להפרדה פחות או יותר.

שטולה-הגוף הפיזי הגס

שוקשמה-הגוף הדק

קרנה-הגוף הסיבתי

אלו הם שלושת השמות הניתנים לגופים השונים של הנשמה הטהורה.

-הגוף הפיזי הגס מכיל חלקיקים של חומר הלוקחים מן האדמה או מהמישור הפיסי. הגוף הפיסי מורכב מחמישה יסודות-אדמה,מים,אוויר,אש וחלל. גוף זה נקרא "דהה" בסנסקריט,הואיל   והוא מתבלה בעת הזקנה ויש לו מספר שלבי קיום שהם: הלידה,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה.

-הגוף הדק או האסטראלי עשוי מתשעה עשר יסודות, שהם: 5 אברי פעולה: ידיים,רגלים,פה,אברי המין,פי טבעת. 5 אווירים חיוניים:פראנה,אפאנה,סאמנה,אודאנה,ויאנה. 5 איברי מידע: עיניים,לשון,עור,אוזניים,אף. ו 4 כלים פנימיים הקרויים: תודעה,שכל,תת-מודע,האני. בגוף זה בא לידי ביטוי טבעו הריגושי של האדם.גוף זה הו האמצעי להתנסות בהנאה ובכאב.הוא מתפורר רק כאשר האדם מגיע לשחרורו הגמור שבו הוא נעשה אחד עם אלוהים,(לפי הכתובים זה השלב השביעי והאחרון בתוך שלבי הסמהדי,ההארה) .

-הגוף הסיבתי ידוע בתור הקרנה שרירה או גוף הזרע.

חמשת המעטים:

חמישה מעטים(קושה) מכסים את הנשמה.היא מכוסה ע"י הגוף,האוויר החיוני,התודעה,השכל והגוף    הסיבתי.

חמשת המעטים ידועים בשמות אלה:

אנמיה קושה-מעטה המזון-מעטה המזון בגוף הפיזי הגס עשוי מחמישה יסודות- אדמה,מים,אוויר,אש וחלל.

פרנמיה קושה-המעטה החיוני-המעטה החיוני עשוי מאווירים חיוניים ומחמישה אברי פעולה.

מנומיה קושה-המעטה התודעתי-המעטה התודעתי מורכב מהתודעה,התת מודע וחמשת אברי המידע הנקראים ג'ננה אינדרים בסנסקריט.

ויג'ננמיה קושה-המעטה השכלי-המעטה השכלי מורכב מן השכל והאני ופועל באמצעות חמשת אברי המידע או אברי התחושה.

אננדמיה קושה-מעטה האושר-האחרון הוא מעטה האושר,הואיל ובאמצעותו מתנסה היחיד בתוצאותיו של מעשה טוב.כאשר אנו ישנים,אנו יודעים שמחה,אושר,שלווה ונחת,אשר מושגים באמצעות המעטה הזה.

חמשת המעטים הללו מתחלקים לשלושה גופים: הפיסי,האסטראלי והסיבתי.

לגוף הפיסי ישנו מעטה אחד-מעטה המזון.

לגוף האסטראלי ישנם שלושה מעטים- החיוני,התודעתי והשכלי.

לגוף הסיבתי ישנו מעטה אחד-מעטה האושר.

במצב העירות,האדם מתפקד באמצעות הגוף הפיסי,במצב זה כל חמשת המעטים מתפקדים.

במצב חלום פועל האדם עם ארבעה מעטים-החיוני,התודעתי,השכלי ומעטה האושר.

במצב השינה העמוקה הוא מתפקד עם מעטה האושר בלבד.

הקיום,הלידה ,הגידול,השינוי,ההתבלות והמיתה הם תכונות השייכות למעטה הפיסי.

הרעב,הצמא,החום והקור הם תכונות השייכות למעטה החיוני.

החשיבה,הטלת הספק,הכעס,התשוקה,הצהלה,הדיכאון,דמיון –שווא וכו' הם תכונות השייכות למעטה התודעתי.

הבחינה וההחלטות הם תכונות השייכות למעטה השכלי.

החוויה של האושר  שייכת למעטה האושר.

מדבריו העמוקים של סואמי וישנו דיוננדה אנו יכולים לראות שישנם גופים דקים יותר של הנשמה,הפועלים בגופים שונים בתנאים נפשיים שונים.

הפילוסופיה של היוגה מלמדת שהאדם האמיתי איננו גופו,כי אם האני האלמותי,שכל בן-אנוש מודע לו עד לדרגה מסוימת לפי התפתחותו הרוחנית.האדם אינו הגוף,כי אם רק שוכן בו ומשתמש בו,בגוף,כבכלי.

כתוב ב"סרימד-בהגודגיטה" שהגוף דומה לשמלה,שהרוח לובשת אותה ופושטת אותה מזמן לזמן,כאשר השמלה הישנה מתבלה.מעטה בשרי זה הוא חיוני לגילויו של האדם בשלב מסוים זה של התפתחותו.אף-על-פי שהיוגי מקדיש תשומת לב וטרחה מרובה לגוף הפיסי,הוא עולה מעל לנקודה זו ומביא את הגוף תחת פיקוחה של התודעה,ולבסוף הוא משתמש בשניהם כאחד לשם עיסוקיו הרוחניים הסופיים והעילאיים יותר.

התודעה והגוף הם בני ברית הפועלים ומשפיעים זה על זה. אצל רובינו הגוף חזק יותר מהתודעה וכופף את רצונו עליה. לפי נוסחה זו אפשר להבין שעל ידי לימוד הפיקוח והשליטה על הגוף נוכל לאמן את התודעה,ולחשוף,בהדרגה,את טבעה האמיתי.

על מנת להגיע לפיקוח על הגוף ועל התודעה עלינו להסתייע תחילה בתרגילים פיסיים מסוימים,לאחר שהגוף נתון לפיקוח מספיק,יכולים אנו,להתחיל לאמן את התודעה.טוהר התודעה אינו אפשרי ללא טוהר הגוף,שבו היא מתפקדת ואשר ממנו היא מושפעת.ע"י אימון באסנות ופרנאימה נעשית התודעה מרוכזת בנקודה אחת,וכך אדם יכול להתקדם בזהירות בהתרכזות ובמדיטאציה. עם אימון התודעה גובר כוח הריכוז,וברגע של חסד אנו עשויים למצוא את אותה היחידה היסודית אשר ממנה נוצר כל הקיום האישי שלנו,שהיא בעצם חלק מהאינטליגנציה האחת שנעשית רבות.

ב.ק.ס. איינגאר מטיב לתאר את ההתפתחות הרוחנית של האדם בספרו "עץ היוגה": "יום או יומיים אחרי שהזרע נזרע,הוא נובט ומתפתח לשתיל.שתיל זה ידוע כדהרמנדריה…אבר הסגולה.אבר הסגולה הוא המצפון.נביטת זרע הנשמה מניבה את התפיסה הראשונה,תפיסה של מידות ומצפון,פתיחה של שער.

כשהזרע נפתח כך,צומח ממנו גבעול שהוא הצ'יטה או תודעה.הגבעול היחיד שיוצא מהזרע נחלק לענפים שונים-ענף אחד הוא העצמי הקטן,הידוע כאסמיטא.אחר הוא האגו או אהמקארה.אסמיטא הוא מודעות הפרט לקיומו.זה עדין לא אגו.זו מודעות של העצמי,של האני.אהמקרה הוא אגו-זוהי הנביטה של האסמיטא,התעוררות העצמי לפעולה.כל עוד אין העצמי פועל,זהו אסמיטא,אבל ברגע שהוא מבטא את עצמו בפעולה הוא נהפך לאהמקרה.

כשהתודעה מתפתחת היא מתפצלת לכמה ענפים:האהמקארה או האגו,הבודהי או התבונה,המנס או המינד.כששלושתם ממשיכים לגדול,מתפצלים מהם עוד ענפים-הקרמנדריה והניאננדריה.אלה אברי הפעולה והחישה הבאים במגע עם העולם החיצוני ויוצרים גלי מחשבה,תנודות,כוונות,אפנונים והתאמות.כמו עלי העץ הפוגשים את האטמוספרה,העצמי הפרטי,התבונה הפרטית והמיינד באים במגע עם העולם החיצוני ואוספים מידע שמוזן חזרה לענפים,ומשם לגבעול או לגזע המרכזי של התודעה והלאה אל זרע הנשמה.כך אברים אלה פועלים כגשר שמביא את הגוף הפנימי והגוף החיצוני במגע זה עם זה."

…אברי החישה והפעולה שלנו קיימים כדי לאסוף ידע והבנה וכדי לפתח את התבונה ואת האגו,וכך הם מזינים את העצמי ואת הזרע המקורי,הנשמה,שהיא הסיבה המכילה את מהות השלם כולו.כפי שהעץ מתפתח במסע החוצה מהזרע דרך הגבעול אל הענפים והעלים,כך במסע השיבה עליו לעבור מהעלים ועד לזרע.בתרגול אסנות אתם חשים את האנרגיה הזורמת במערכת שלכם.אתם חשים איך היא עובדת,איך היא זורמת.בעץ האנרגיה זורמת מהזרע לעלים וכשהעלים במגע עם האוויר,הם מזינים אנרגיה חזרה במסע בכיוון ההפוך,דרך הענפים והגבעול אל השורש,והשורש שב ומצמיח את העץ כדי שיוכל ללבלב וליצור פרחים ופירות."

תודה מיוחדת למורי היקר דודי מלכא, שנוטע בי השראה ורצון להמשיך לחקור, לרפא ולחדור מבעד הצללים שבי.

תודה לאל ,לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

מאת: דודו רווח

davidrevach1@gmail.com

בברכת תרגול פורה,מאוזן ושלם

סוף

 ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ב.ק.ס איינגאר-אור על היוגה

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

סואמי וישנו דיוננדה-ספר היוגה השלם

אורית סן גופטה- תרגום ליוגה סוטרה של פטנג'לי

הפוסט הפסיכולוגיה בראי היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

הטקסטים המוקדמים של ההתה-יוגה מסכימים כולם על תשע האסנות הבסיסיות והחשובות מכולן.שמהן,נגזרו והתפתחו כל הוואריאציות שאנו מכירים היום.

תשע אסנות אלו הם הזרע לכל האפשרויות הבלתי מוגבלות של התנועה ולכל שאר התנוחות שקימות. השליטה בתשע האסנות האלו תיתן את הבסיס הנדרש לשליטה בתנוחות מתקדמות יותר.

תשע אסנות המפתח:

Baekasana-תנוחת העגור

Bhujangasana-תנוחת הנחש (קוברה)

Mandukasana-תנוחת הצפרדע

Kurmasana-תנוחת הצב

Mayurasana-תנוחת הטווס

-Bhadrasanaתנוחת הפרפר

Siddhasana-תנוחת החכם

Badda padmasana-תנוחת הלוטוס הקשור

Kukkutasana-תנוחת התרנגול

במאמר זה אנסה להסביר מעט על תנוחות אלו ועל דרך ביצוען הנכון.כמו כן,אנסהלפשט ולבהר את התפתחות האתה-יוגה .

Baekasana-תנוחת העגור:

הגוף דומה בתנוחה זו לעגור בבריכת מים,ומכאן שם התנוחה.שבו ישיבה שפופה על העקבים כשכפות הרגליים צמודות.סוליות כפות הרגליים והעקבים צריכים להיות לגמרי על הרצפה.הרימו את הישבנים מן הרצפה והתאזנו.פסקו את הברכיים והרכינו את החלק העליון של הגוף לפנים.נשפו,כרכו את הזרועות סביב הברכיים הכפופות והניחו את כפות הידיים על הרצפה.כופפו את המפרקים,הרימו את העקבים מן הרצפה,הביאו את החלק העליון של הגוף עוד קדימה והניחו את השוקיים על גב החלק העליון של הזרועות קרוב לבתי השחי.נשמו 2 או 3 נשימות.נשפו,נדדו את הגוף קדימה והרימו את אצבעות הרגליים מן הרצפה.יישרו את הידיים ומתחו אותן והאזנו את הגוף כולו על כפות הידיים.הישארו בתנוחה במשך 20 עד 30 שניות כשאתם נושמים נשימות רגילות.נשפו,כופפו את המפרקים,הורידו את החלק העליון של הגוף,שחררו את הרגליים מבתי השחי,חזרו לישיבה שפופה על הרצפה והרפו.

השפעות: אסאנה זו מחזקת את הזרועות ואת אברי הבטן מכיוון שאלה מתכווצים,כמו כן שרירי הגב והבטן מתחזקים ושיווי המשקל משתפר.

Bhujangasana-תנוחת הנחש (קוברה):

בהוג'אנגא פירושה נחש.בתנוחה זו,שכבו על הבטן על הרצפה,פנים למטה.מתחו את הרגלים,ברכיים הדוקות וכפות הרגלים צמודות.אצבעות הרגלים פונות ישר ולאחור.הניחו את כפות הידיים לציידי אגן הירכיים.נשפו,לחצו את כפות הידיים בחוזקה לרצפה ומשכו מעלה את החלק העליון של הגוף.נשמו 2 נשימות.

נשפו,הרימו את החלק העליון של הגוף עד שהחיק יבוא במגע עם הרצפה והישארו בתנוחה זו כשמשקל הגוף על הרגליים ועל כפות הידיים.הטו את הראש לאחור.חשוב לא לתת לראש לקרוס לתוך הכתפיים.כווצו את פי הטבעת ואת הישבנים,הדקו את הירכיים.הישארו בתנוחה זו כ10-20 שניות , כשאתם נושמים נשימות רגילות.

נשפו,כופפו את המרפקים והניחו את החלק העליון של הגוף על הרצפה.

השפעות: תרופת כל לעמוד שדרה פגום ובמקרים של פריצות דיסק קלות מחזיר התרגול של תנוחה זו את הדיסקים למקומם המקורי.נוצר טונוס באזור עמוד השדרה והחזה נפתח במלואו.הכליות מקבלות עיסוי,ובלוטות יותרת הכליה מגורות.תנוחה מאוד מעוררת וממריצה ולכן מומלצת יותר בשעות הבוקר.

Mandukasana-תנוחת הצפרדע:

הפעולה באסנה זו דומה לפעולת הצפרדע ומכאן שמה.

שכבו על הבטן על הרצפה,שהפנים מטה.מתחו את הזרועות לאחור.נשפו,כופפו את הברכיים וקרבו את העקבים לעבר הירכיים.אחזו ביד ימין את כף רגל ימין וביד שמאל את כף רגל שמאל.נשמו 2 נשימות.נשפו,הרימו את הראש ואת החלק העליון של הגוף מן הרצפה והביטו מעלה.כעת סובבו את כפות הידיים כך שהחלק הפנימי שלהן יגע בגב כף הרגל כשאצבעות כפות הרגלים פונות לראש.דחפו את הידיים עוד מטה והביאו את אצבעות הרגליים ואת העקבים קרוב לרצפה.השאירו את האמות,משורשי כפות הידיים עד המרפקים,מאונכות.כאשר הברכיים והקרסוליים מתגמשים,העקבים יכולים לגעת ברצפה.הישארו בתנוחה 15-30 שניות,אך על תעצרו את הנשימה.בכל מקרה של כאב חד בגב תחתון או בברכיים לצאת מהתנוחה.נשפו,שחררו את כפות הידיים מכפות הרגליים,ישרו את הרגליים והרפו.

השפעות: איברי הבטן מפיקים תועלת רבה מאסאנה זו מכיוון שהם נלחצים לרצפה.הברכיים מתחזקות והתנוחה משחררת כאבים במפרקי הברכיים כתוצאה משגרון וצינית.התנוחה מקלה גם כאשר קיימת תזוזה פנימית של מפרקי הברכיים.לחץ הידיים על כפות הרגליים יוצר קשת נאותה ולכן מרפא פלטפוס.התנוחה עוזרת לקרסוליים נקועים ומחזקת אותם.התנוחה משחררת גם כאבים בעקבים.ע"י תרגול מתמשך של אסאנה זו,מתרככים העקבים.אנשים הסובלים מדרבנים בעקבים מפיקים תועלת רבה מתנוחה זו.

Kurmasana-תנוחת הצב:

קורמא פירושה צב.שבו על הרצפה כשהרגליים מתוחות וישרות לפנים.פסקו את הרגלים עד שהמרחק בין הברכיים יהיה כ-45 ס"מ.כופפו את הברכיים והרימו אותן על-ידי קירוב כפות הרגלים לחלק העליון של הגוף.נשפו,כופפו את החלק העליון של הגוף לפנים והכניסו את הידיים בזו אחר זו מתחת לברכיים.דחפו את הזרועות מתחת לברכיים ומתחו אותן לצדדים.הניחו את הכתפיים על הרצפה והשאירו את כפות הידיים עליה,נשמו נשימה אחת.

נשפו,מתחו עוד יותר את החלק העליון של הגוף,הושיטו את הצוואר והביאו את המצח ולאחר מכן את הסנטר ולבסוף את החזה,אל הרצפה.לאחר מכן,יישרו שוב את הרגליים.כעת יהיו הברכיים ליד בתי השחי והצד האחורי של הברכיים יגע בחלק העליון של גב בזרועות ליד בתי השחי.

הגבירו את המתיחה בהדרגה עד שהסנטר והחזה ינוחו לרצפה.מתחו את הרגליים מתיחה מלאה ולחצו את העקבים על הרצפה.זהו השלב הראשון.הישארו במצב זה במצב זה במשך 30 עד 60 שניות.כעת סובבו את שורשי כפות הידיים כך שפנים כפות הידיים יפנה כלפי מעלה והעבירו את הזרועות הרחק מן הכתפיים כשאתם משארים את הרגליים,החלק העליון של הגוף והראש באותו מצב.מתחו את הזרועות ישר כך שהאמות יהיו קרוב למפרקי הירכיים.הישארו במצב זה מבלי לכפוף את המפרקים במשך 30 עד 60 שניות.זהו השלב השני של התנוחה.

כופפו והרימו את הברכיים.לאחר מכן הרימו מעט את החזה מן הרצפה,כופפו את המפרקים והעבירו את הידיים אל מאחורי הגב ואחזו את כפות הידיים זו בזו. כעת העבירו את כפות הרגליים לכיוון הראש.שלבו אותן בקרסוליים כשאתם מניחים את כף רגל ימין על כף רגל שמאל או להפך.נשפו,הכניסו את הראש בין הרגליים והשאירו את המצח על הרצפה.הקודקוד יגע בכפות הרגליים השלובות ליד הקרסוליים.זהו השלב הסופי המכונה: סופטה קורמאסאנה.רצוי להחליף את שליבת הרגליים במהלך השהייה  במנח הסופי.שאפו,הרימו את הראש ושחררו את כפות הידיים וכפות הרגליים.מתחו את הרגליים ישר לפנים,שכבו על הרצפה והרפו.נשמו נשימות רגילות בשלושת השלבים המתוארים לעיל.

השפעות:  "כאשר,שוב כמו צב הוא מושך את איבריו פנימה מכל הצדדים,הוא מושך את חושיו ממושאי החושים,ואז הבנתו נעשית מאוזנת היטב" (בהגאוואד גיטה,נאום שני,פסוק 58).בתנוחה זו נמשכים האיברים והגוף דומה לצב.המחשבה הופכת שקטה והמתרגל מפתח קור רוח הן בצער והן בשמחה.התנוחה יוצרת טונוס בעמוד השדרה ומפעילה את איברי הבטן.היא מרגיעה את עצבי המוח ולאחר שמסיימים אותה חשים רעננים כמו לאחר שינה ארוכה ללא הפרעות.אסאנה זו מכינה את השוחר לשלב החמישי בתרגול,כלומר,לפראטיאהארה(משיכת החושים פנימה).

Mayurasana-תנוחת הטווס:

כרעו ברכיים על הרצפה בפיסוק קל.רכנו קדימה,הפכו את כפות הידיים והניחו אותן על הרצפה.הזרתות צריכות לגעת זו בזו והאצבעות צריכות להיות מופנות לכיוון כפות הרגליים.כופפו את המפרקים והשאירו את האמות צמודות.הניחו את הסרעפת על המפרקים ואת החזה על גב הזרועות.יישרו את הרגליים  והשאירו אותן צמודות וחזקות.

נשפו,הביאו את משקל הגוף לשורשי כפות הידיים ולכפות הידיים,הרימו את הרגליים מן הרצפה(בזו אחר זו או ביחד)ובו זמנית מתחו את החלק העליון של הגוף ואת הראש לפנים.כל הגוף צריך להיות מקביל לרצפה כשהרגליים מתוחות וכפות הרגליים צמודות.הישארו בתנוחה זו כפי יכולתכם,כשאתם מאריכים בהדרגה את הזמן עד שתגיעו ל-30 עד 60 שניות.אל תפעילו לחץ על הצלעות.הנשימה תהיה כבדה מכיוון שהסרעפת לחוצה.הורידו תחילה את הראש לרצפה ולאחר מכן את הרגליים.הניחו את הברכיים לצד כפות הידיים,לאחר מכן הרימו את כפות הידיים והרפו.לאחר שתשלטו בתנוחה,למדו לשלב רגליים כמו בפאדמאסאנה(לוטוס)במקום להשאירן ישרות.

השפעות: אסאנה זו יוצרת טונוס מצוין באזור הבטן.כתוצאה מהלחץ שמפעילים המפרקים על אב העורקים של הבטן זורם הדם בצורה נאותה באברי הבטן.הדבר משפר את העיכול,מרפא מחלות בקיבה ובטחול ומונע הצטברות רעלנים הנובעים מהרגלי אכילה גרועים.אנשים הסובלים מסוכרת יפיקו תועלת מן התנוחה.   "כמו שהטווס משמיד נחשים,מחסלת תנוחה זו את הרעלנים בגוף".היא מחזקת את האמות,שורשי כפות הידיים והמפרקים.

-Bhadrasanaתנוחת קרסול-ברך (פרפר):

פשוט את הרגליים כשסוליות כפות הרגליים נוגעות זו בזו ישירות.קפל את הרגליים בברכיים.מבלי לתת לסוליות לאבד מגע,משוך אותן כלפי הגוף ושים את העקבים סמוך למפשעה.שלב את כפות ידיך סביב כפות הרגליים ומתח את גבך.  הרפה את הברכיים כמה שניתן.השאר בתנוחה זו כ 15 נשימות.

השפעות:תנוחה זו מותחת את השרירים של הירכיים,השוקיים וכפות הרגליים.כמו כן יש השפעה גדולה על טווח התנועה של מפרק אגן ירך.מחזורים של תנוחה זו, בשלוב כפיפה קדימה, מתקנים אי סדירות במחזור החודשי ועוזרים לשחלות לתפקד כראוי.התנוחה מומלצת לנשים בהריון.ישיבה יומיומית בתנוחה זו מונעת ורידים ודליות ברגליים.

Siddhasana-תנוחת החכם:

סידא פירושה ישות חצי אלוהית שאמורה להיות טהורה וקדושה ביותר,בעלת יכולות על טבעיות המכונות סידהיס. סידהא פירושה גם חכם,נביא וחוזה מלאי השראה.בכתבים מצוין ש: "מבין 84 האסנות,צריך תמיד לתרגל את הסידאהאסאנה.היא מטהרת 72,000 נאדיס."

:היוגי השוקע בהרהורים על אטמאן ומקפיד על תזונה מתונה,אם הוא מתרגל סידהאסאנה במשך שתים עשרה שנים,הוא משיג את היוגה סידהיס."

שבו על הרצפה,כשהרגליים מתוחות וישרות לפנים.כופפו את רגל שמאל בברך.אחזו בכף רגל שמאל בשתי הידיים,הניחו את העקב ליד חיץ הנקביים והניחו את כף רגל שמאל על ירך ימין.כעת כופפו את רגל ימין בברך והניחו את כף רגל ימין על קרסול שמאל,כשאתם משאירים את העקב הימני על עצם החיק.הניחו את כף רגל ימין בין הירך והשוק של רגל שמאל.

אל תשעינו את הגוף על העקבים.

מתחו את הזרועות לפנים והניחו את גב כפות הידיים על הברכיים כך שהן יפנו מעלה.הצמידו את האגודלים ואת האצבעות המראות והשאירו את שאר האצבעות פתוחות(גננ'ה מודרה).הישארו בתנוחה זו כמה שתוכלו.שחררו את כפות הרגליים ונוחו זמן מה.לאחר מכן חזרו על התנוחה במשך פרק זמן זהה,כאשר כעת אתם מניחים את העקב הימני ליד חיץ הנקביים תחילה ולאחר מכן את כף רגל שמאל על הקרסול הימני כפי שתואר לעיל.

השפעות: תנוחה זו שומרת על אזור חיץ הנקביים בריא.כמו בלוטוס,גם תנוחה זו היא אחת מן האסנות המרפות ביותר.אסאנה זו מומלצת גם לתרגול פראנאיאמה ולמדיטציה.מנקודת מבט פיזית טהורה,אסאנה זו טובה לריפוי נוקשות בברכיים ובקרסוליים.בתנוחה זו הדם זורם היטב באזור המותניים והבטן והיא יוצרת טונוס באזור התחתון של עמוד השדרה ובאיברי הבטן.

Badda padmasana-תנוחת הלוטוס הקשור:

באדהה פירושה קשור,מאופק.בתנוחה זו הידיים שלובות מאחור והבהונות נתפסים מאחור.הגוף קשור בין הרגליים השלובות מלפנים והידיים השלובות מאחור ומכאן שם התנוחה.

שבו בלוטוס.נשפו,סובבו את זרוע שמאל לאחור מן הכתף והביאו את כף היד קרוב לירך.תפסו את הבוהן השמאלית,הישארו במצב זה ושאפו.באופן דומה,עם הנשיפה,סובבו את זרוע ימין לאחור מן הכתף,הביאו אותה קרוב לירך השמאלית ותפסו את הבוהן הימנית.אם קשה לתפוס את הבהונות מתחו את הכתפיים לאחור,כך שהשכמות יתקרבו זו לזו.מעט תרגול בסיבוב הזרועות לאחור עם הנשיפה יאפשר לכם לתפוס את הבהונות.

אם כף רגל ימין נמצאת תחילה על ירך שמאל ולאחר מכן כף רגל שמאל על ירך ימין,תפסו את בוהן שמאל תחילה ולאחר מכן את בוהן ימין,ולהפך.תפסו תחילה את הבוהן של כף הרגל העליונה.

משכו את הראש לאחור רחוק ככל האפשר ונשמו כמה נשימות עמוקות.שאפו שאיפה עמוקה,ולאחר מכן עם הנשיפה כופפו את החלק העליון של הגוף לפנים מן הירכיים והניחו את הראש על הרצפה,מבלי לשחרר את הבהונות מאחיזת הידיים.

השפעות: שילוב הידיים מאחור פותח את החזה ומגביר את טווח התנועה של הכתפיים.התנוחה בשילוב כפיפה קדימה מחזקת את פעילות המעיים ודוחפת מטה את הפסולת המצטברת במעי הגס וכתוצאה מכך משחררת עצירות ומגבירה את עוצמת העיכול.ב.ק.ס איינגאר כותב שאסאנה זו יעילה במיוחד כדי להעיר את אנרגית הקונדאליני.

Kukkutasana-תנוחת התרנגול:

קוקטא פירושה תרנגול,שתנוחה זו דומה לו.

שבו בתנוחת לוטוס.הכניסו את כפות הידיים ברווח שבין הירך והשוק ליד הברכיים.התחילו עם האצבעות ובהדרגה דחפו את כפות הידיים מטה עד למפרקים.נשפו,הרימו את הגוף מן הרצפה והתאזנו על כפות הידיים כשאתם משאירים את האגודלים צמודים.שמרו על האיזון זמן ממושך ככל שתוכלו כשאתם נושמים נשימות רגילות.חזרו לרצפה,שחררו את כפות הידיים,שנו את שליבת הרגליים וחזרו על התנוחה.

השפעות: תנוחה זו מחזקת את שורשי כפות הידיים ואת דפנות הבטן.

כמו כן,שיווי המשקל משתפר.

_________________________________

השאלה הגדולה שנשאלת כאן היא-האם היו תנוחות או סדרות של תנועות שמכינות את הגוף לאסנות מורכבות אלו? מניסיוני כמתרגל וכמורה  מדובר במקבץ של תנוחות מורכבות,מאתגרות ואפילו מסוכנות לתלמידים מסוימים.בתור תלמיד ומורה למדתי ולימדתי את רוב תנוחות אלו רק לאחר מספר חודשים ולעיתים שנים של תרגול.

הרי, לרוב האוכלוסייה שלא מתאמנת על בסיס קבוע ,טווח התנועה במפרקי כף הרגל,קרסול,ברך,אגן-ירך,כתף וחוליות עמוד השדרה מוגבל יחסית.ומתיאור אסאנות אלו אפשר להבין שהמתרגל המתחיל יתקשה מאוד לבצע תנוחות אלו ואפילו יסתכן בפציעה.

שאלה זו עוררה את מחשבתי וגרמה לי להסיק מסקנות על התרגול שקדם ל 9 תנוחות אלו.

שאלות ותהיות אלו הביאו אותי לחזור ולחקור את הבסיס האנתרופולגי של התפתחות היוגה.

 בשנת 1923 שני מהנדסים בריטיים נשלחו ל"נקור" (עיר בצפון הודו) לשם בניית מסילת רכבת. הם נעזרו במקומיים בכדי למצוא סלעים לשם בניית המסילה. אחד המקומיים לקח אותם למאגר גדול של אבנים מסותתות.המהנדסים גילו שהוא לקח אותם לאתר ארכיאולוגי עתיק. במקום זה נתגלו 2 ערים עתיקות שנקראו-"harapa" ן"mohenjo-daro" .גילו  שבשתי ערים אלו הייתה קיימת-"תרבות עמק האינדוס".תרבות זו שגשגה בערך בשנת 3500 לפני הספירה .

נמצאו בשני ערים אלו פסלונים וציורים של דמויות בתנוחות יוגיות,מכך הסיקו החוקרים שבשנים אלו תרגול היוגה ,בצורה כזאת או אחרת, כבר הייה קיים.

בנוסף גילו שלאחר הפלישה הארית לאזור בשנת 2000 לפנה"ס ,התרבות הזאת מתחילה לדעוך.

כשהארים פלשו לאזור ,הם החלו לכפות את דרכם,דתם ודעתם.לעיתים גם בכוח הזרוע.משם מתחילה החלוקה ל 4 מעמדות:

המעמד העליון היו ה-ברהמינים שהם היו כוהני הדת.

המעמד השני היו ה-כשהטריאס שהם היו הלוחמים.

המעמד השלישי היו ה-ווישיאס  שהם היו הסוחרים ובעלי האדמות.

והמעמד הרביעי היו ה-צ'ודראס שהם היו העבדים.

חוץ מ 4 אלו היו השבטים שלא "אולפו" ונחשבו כטמאים לחלוטין.

באותה תקופה החיים היו ארוגים דרך טקסים שמי שניהל אותם היו הברהמינים,שלאט לאט צברו יותר ויותר כוח.

לציידם של הברהמינים מתחיל להתפתח זרם שנקרא:   shramanism-"החושבים החופשיים".זרם זה היה מורכב מזרמי משנה רבים ובניהם היאטיס,מוניס,ג'ינאס,רישיס,יוגיס,סאדניס.

החושבים החופשיים היו מעין מורדים שהחלו להתקיים בצד והפוך לברהמינים.

החושבים החופשיים עסקו בעבודה רוחנית,בחיפוש ובשאלות פילוסופיות קיומיות,הם עסקו בתרגול יוגה שאז התמקד בסגפנות,אי-אלימות ומדיטציה.

הברהמינים התחילו לזהות את ניסיון החלשת כוחם ולאט לאט החושבים החופשיים נפלטים החוצה אל היער וההר.אם הזמן אנשים מהמעמדות הנמוכים מצטרפים לחושבים החופשיים,בעיקר של מעמד הלוחמים.בסביבות 1500 לפנה"ס התחילו להופיע כתבי ה-upanishads .אלו הם הכתבים של החושבים החופשיים.הפירוש של המילה   upanishadsהוא-  "לשבת לרגליהם". בכתבים אלו היה ניחוח נסתר ומיסטי שלאט לאט גנב מזוהרן של הואדות(הכתבים של הברהמינים).

ה- Upanishads נתפסים ככתבים היוגים הראשונים,אך רובם היו כתובים בצורה סתומה ומוצפנת.כל Upanishad חובר ע"י יוגי אחר,הם נכתבו בין 500-1500 לפנה"ס. היוגה סוטרה של פטנג'לי נכתבה סביב המאה השניה לספירה,יצירה מופלאה זו ביארה ופישטה את המורכבות של כתבי ה- Upanishads.

בערך בשנת 500 לספירה מתחילה התקופה המתקשרת לטנטריזם,בזרם זה מתחילה עבודה אם ה-kaya sadhana-עבודה עם הכוחות שטמונים בגופנו. משם בעצם מתפתח מה שאנו מכירים היום כ-hata yoga. 2 המורים הגדולים באותה תקופה היו: matsyendra-nath ו- .gorak-nathשני מורים אלו היו כנגד שיטת המעמדות,הם היו פמיניסטים ,הם היו נודדים .מסופר שהם היו מאוד חזקים,מומחים באומניות לחימה,בעלי ידע עמוק בקריות (ניקיונות),פראנאימה,מדיטציה ותרגול אסאנות. באותה תקופה נכתבו חיבורים רבים כגון ה –siva samhita וה- hata yoga pradipika. בכתבים אלו ובעוד היה מוצפן ולא מוצפן ידע רב על התרגול.במהלך 1500 השנה שחלפו מאז ועד היום.התפתחה והשתנה היוגה.מורים רבים הוסיפו טכניקות חדשות וטכניקות ישנות הלכו לאיבוד באבק הזמן, או שנשמרו בסוד אצל מורים מסוימים.המערב חדר למזרח והשפיע על אופן התרגול בצורות רבות לעיתים חיוביות ולעיתים מזיקות. מאסטר שאנדור ראמטה שפיתח  את שיטת ה-shadow yoga ,נשאר נאמן לבסיס ולמקור הראשוני של התרגול.שאנדור ומורים נוספים כגון ב.ק.ס איינגאר(מייסד אסכולת איינגאר),בנו דסיקשר (מייסד אסכולת הויני יוגה) ופאטבי גוי'ס(מייסד אסכולת אשטנגה) הושפעו רבות מהמורה הנערץ- קרישנהמצ'אריה שהקפיד ללמד במסורת ה- .old school  בזרם ה-shadow yoga ישנם שלושה סדרות  המבוא, שנקראותPrelude.סדרות אלו מכילות את כל כיווני התנועה שיכינו את המתרגל לתשע אסנות המפתח,ולתנוחות הנגזרות מתשע אלו.שאנדור טוען שתרגול תנוחות ישיבה ושכיבה מורכבות אלו ללא הכנה ארוכה,אינטנסיבית ועמוקה ,תגרום לבזבוז אנרגיה גדול וסיכון של פציעה.

מהתבוננות אובייקטיבית זו על התפתחות התרגול היוגי,שמים לב שהראשונים שהצטרפו לאותם "חושבים חופשיים" היו אנשים מקסטת הלוחמים.הסקת מסקנות פשוטה מביאה אותנו להבין שהבסיס התנועתי למה שלימים התפתח לhata yoga ,על כל זרמיה שאנו מכירים היום ,הן סדרות תנועה מעולם אומניות הלחימה ההודיות.עוד אז הבינו שהדרך הטובה ביותר להכין את הגוף לכל אותן תנוחות ישיבה ושכיבה מורכבות,הן תנוחות העמידה למיניהן.סדרות התנועה מעולם השאדו יוגה, (שרוב רובן נעשה בעמידה), מכילות תנועה ספירלית ומעגלית(סדרות לוחמים) ותנועה ליניארית (ברכות שמש) ובכך מכסות את שלושת כיווני התנועה של מפרקי הגוף.ובכך עוזרות למתרגל לחזק ולהגדיל את טווח התנועה של המפרקים,הרצועות, הגידים,השרירים והאיברים השונים בגופו. שלושת הסדרות נלמדות באיטיות ולאורך זמן,כאשר דרגת הקושי עולה מסדרה לסדרה . שנדור ממליץ לתרגל את שלושת הסדרות בין שלוש לשבע שנים(תלוי במידת המוכנות,המבנה והמסירות של התלמיד)לפני שניגשים לתנוחות הישיבה.

אין ספק שהיוגה עשתה דרך ארוכה מתקופת ה- shramanism,היוגה השתנתה והתפתחה לאורך הדורות.הידע עבר ממורה לתלמיד בעל פה או בכתב,וכל תלמיד שלימים הפך למורה הכניס להוראתו משהו חדש,שונה ומתאים יותר לאוכלוסייה ולזמנים שבה הוא חי. העובדה הפשוטה היא שבראש ובראשונה היוגה שרדה,לעומת מסורות אחרות שנעלמו באבק הזמנים.ויותר מכך,תרגול היוגה חדר לכל היבשות וכמעט לכל העמים באשר הם.הסיבה העיקרית לכך היא שתרגול יוגה אף פעם לא היה קשור לדת מסוימת. התרגול היוגי מקרב כל אדם לבוראו בלי קשר לתרגול דתי כזה או אחר,עצם ראיית הנשמה מקרב ומזכך את ההבנה והאמונה באל.

כאן חשוב לי להביא נושא חשוב נוסף.תלמידים ומורים רבים מתמקדים רק בתרגול האסנות .היוגה היא מערכת בעלת 8 שלבים:

- Yama     קוד מוסרי
Niyama   -טיהור עצמי ולימוד.
Asana –תנוחה (תרגול פיזי)
Pranayama -שליטה בנשימה
Pratyahara -שליטה בהכרה (נסיגת החושים)
Dharana -ריכוז
Dhyana -מדיטציה
Samadhi –התבוננות,שחרור, הארה.

צריך ללמוד ולהכיר את כל השמונה בכדי להבין את תרגול היוגה במלואו.כאשר לומדים את השלבים השונים אפשר לזהות את השינויים שמתחוללים בנו עם הזמן בעקבות התרגול.

בספרו "עץ היוגה",מטייב לתאר ב.ק.ס איינגאר איך כל שמונת השלבים באים לידי ביטוי בתרגול האסנות. רמה כזאת של תרגול מעוררת השראה וכיוון בדרך.ליבנתים סרטט לנו פטנגאל'י מפה מפורטת ,סולם בעל שמונה שלבים, שעליו אפשר לטפס בבטחה.היוגי המסור, לאורך שנות תרגולו ,"משוטט" לו בין השלבים,הלוך ושוב, ולומד להכיר את גופו,נפשו ונשמתו.ההגעה לשלב האחרון תלויה בחסדו של האל, באמונה גדולה ובמסירות ללא תנאי. מניסיוני כמורה,תלמיד וכמתרגל אין דרך אחת שמתאימה לכל בני האדם.לכל אחד יש תכונות,מבנה נפשי ופיזי,משיכה והבנה שונה.אנחנו שונים ולכן הצרכים שלנו שונים.מה שמתאים לאדם היום לא בטוח שיתאים לו גם מחר.קיבעון בתרגול יוצר תקיעות וחוסר מעוף .יותר מכך,קיבעון בתרגול יוצר אי-סימטרייה במבנה הגוף ויצירת סטגנציות וחסימות נוספות.בכל יום צריך לתת ליצירתיות ולדמיון שלנו לשוטט למחוזיים לא ידועים.התרגול של היום צריך להמשיך מאיפה שהתרגול של אתמול הפסיק.מה שהיה בלתי אפשרי נהיה אפשרי.כל הצורות וכל התכנים נמצאים במצב קבוע של זרימה.רעיון זה של שינוי קבוע ומתמשך נקרא פרינאמאוודה בסנסקריט.הדרך שבה אנו רואים דברים היום לא חייבת להיות הדרך שבה ראינו דברים אתמול.זאת מכיוון שהמצבים,היחסים שלנו עם אחרים,ואנחנו עצמנו-כל אלה השתנו בינתיים. ההמלצה לתרגול יוגה קבוע נובעת מהעיקרון לפיו באמצעות תרגול אנו יכולים ללמוד להיות נוכחים בכל רגע,וכך להשיג חלק גדול ממה שקודם היה מעבר ליכולתנו.

יש בגופנו 300 מפרקים,למוח יש 4 אונות,כלי הדם הם באורך של 96000 ק"מ(אם מסכמים את כל העורקים,הוורידים ונימי הדם),פני השטח של הריאות הם בגודל מגרש טניס,יש 16000 ק"מ של אנרגיה ביולוגית שזורמת במערכת העצבים.היוגה מסייעת לכל החלקים האלה לפעול יחד כך שפעולתם תהיה הרמונית ומתואמת.היוגה פועלת על המצפון שלנו.היוגה פועלת על התודעה שלנו.היוגה פועלת על התבונה שלנו.היוגה פועלת על חושינו.היוגה פועלת על הבשר שלנו.היוגה פועלת על אברי החישה שלנו.לכן היא נקראת אמנות גלובלית.כשהגוף,הנפש והנשמה שלנו בריאים והרמוניים,נביא בריאות והרמוניה לסובבים אותנו ובריאות והרמוניה לעולם-לא על ידי פרישה מהעולם,אלא בהיותנו אבר חי ובריא בגוף האנושות.

תודה לבת זוגתי,למורי ולתלמידי היקרים .

מאת:דודו רווח

dudurevach@gmail.com

                       סוף

ביבליוגרפיה:

הרצאות פרונטאליות עם דודי מלכא ושאנדור ראמטה

ב.ק.ס איינגאר-אור על היוגה

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

סואמי וישנו דיוננדה-ספר היוגה השלם

הפוסט אסנות המפתח-תשעת שערי הגוף הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

- שב בכריעת ברך(ישיבה יפנית) כך שראשך מול מרכז גופו של המטופל.אחוז בשני קרסוליו תוך תמיכה באחורי העקב עם כפות ידיך.הנח את כפות הרגליים צמוד לבטן שלך.שמור על כתפיים רפויות,גב זקוף,התחל את התנועה מאזור האגן קדימה ושהה.. אחר כך תנוע לאחור כך שהקרסוליים נתמכים ע"י כפות הידיים. (את 2 הפעולות עשה במשקל גופך ולא בכוח הזרועות).לבצע את שני התנועות לפחות חמישה פעמיים.

-הרחק את רגל ימין משמאל ולאחר מכן מקם את רגל ימין(של המטופל) ב 90 מעלות כאשר אתה יושב בין רגלי המטופל.מקם את כפות  רגליך בצמוד לחלק הפנימי של ירך המטופל ובעזרת כפות הידיים אחוז בקרסול ימין של המטופל.הטה את משקל גופך אחורה והתחל ":ללכת" על החלק הפנימי של ירך ימין.התנועה  צריכה להיות איטית ועמוקה מקו הברך עד לחיבור אגן-ירך. (למשך שתי דקות לפחות).

-סובב פנימה את כף רגלו הימנית של המטופל שתהיה סמוכה לברכו הנגדית, כך שרגלו הימנית בזוית ישרה והברך כפופה וחושפת את החלק הפנימי של הרגל.כרע ברך והנח את ברך ימין בצמוד לחיבור קרסול-כף רגל ימין של המטופל וכף רגלך השמאלית לצד גוף המטופל, שים את כף יד ימין באזור האגן אך ללא לחץ כבד,ואת יד שמאל בחלק הפנימי של הירך.

בתנועה עם גב ארוך העבר משקל קדימה כאשר רובו של משקלך נמצא על יד שמאל,

כאשר רוצים להעביר את כף היד לאורך הירך שרירי השוקיים וכף הרגל בכל פעם לנוע עם משקל הגוף לאחור, משנים את מיקום כף היד ושוב לנוע קדימה ולשהות.יש לעשות את המתיחות בהקשבה רבה ליכולות התנועה במפרק הירך.(אפשר למקם כרית מתחת לברך ימין של המטופל בכדי להקל על המתיחה ולהגן על המטופל ממתח יתר).

-ניקח את רגל ימין של המטופל ,נכופף אותה ואם הנשיפה נצמיד את הירך לסירוגין אל ביטנו של המטופל (אפשר לבקש מהמטופל להעביר את  הנשימה לבטן). אחר-כך נמקם את ברך ימין שלנו מתחת ברך ימין של המטופל, נשלב כפות ידיים בצמוד לירך המטופל ובכל נשיפה נעביר את משקל גופינו אחורה, חשוב במנח זה שראש המטופל יהיה במרכז וצווארו מונח בצורה ארוכה ומאוזנת על המזרן.

-נתיישב לצידו הימני של המטופל כאשר ברכנו צמודות לגופו ,  המטפל ממקם את יד שמאל על כתף ימין של המטופל ואת ימינו על ירך ימין של המטופל(המטפל ממקם את רגל ימין של המטופל כפופה כך שכף רגלו של המטופל נמצאת מעבר רגלו השמאלית. עם הנשיפה נצמיד את כתף ימין של המטופל למזרון ובעזרת יד ימין נרים את רגל ימין של המטופל ונמקם אותה בפיתול מעבר רגלו השמאלית(במצב זה הגב נמצא בפיתול חזק ולכן לא מומלץ לנשים בהריון או מחזור וכמו כן לאנשים אם פריצת דיסק).

נתיישב בישיבה יפנית לצידו של המטופל כך שברכינו  פונות כלפי ראשו(נצמיד את ירכינו לגב המטופל בכדי לשמור על הפיתול) ,נמקם את כף יד שמאל על כתף ימין של המטופל ואת כף יד ימין על החלק העליון של בית החזה.עם שאיפת המטופל נתרומם ואם הנשיפה נדחוף את בית החזה של המטופל למטה  ושמאלה, באותה העת נצמיד את כתפו לכוון המזרון( לא ללחוץ חזק מדי על בית החזה).לאחר שביצענו את סחיטת בית החזה לפחות פעמיים נמקם את כף ידינו הימנית על כתף ימין של המטופל ובעזרת כף יד שמאל נתחיל ללחוץ לכל אורך היד: זרוע-אמה-כף יד מספר פעמיים, לא ללחוץ על המרפק ולהשתדל לעבוד עם משקל הגוף ולא אם כוח השרירים.

נאחז את ברך ימין  ועם הנשיפה נצמיד אותה לבטן המטופל ובמנועה סיבובית נחזיר את הרגל למצב שכיבה (נמקם את הרגליים בפיסוק ).

נשב בישיבה יפנית בין רגלי המטופל כאשר ברכינו פונות לכיוון ברך ימין של המטופל,נמקם את יד ימין מעל ברך המטופל ואת יד שמאל מתחתיה .נתרומם מעט ונעביר משקל אל כפות הידיים .לאט לאט נצעד על כל אורכה של פנים הרגל(כאשר כל יד הולכת לכיוון אחר בכדי ליצור הארכה של שריר).

כעת נבצע את כל הסדרה  על רגל שמאל.

היתרונות

הסדרה מקלה על מתח וחסימה במפרקי הקרסוליים ,האגן והירכיים.

התנועה תשפיע על כל אורכו של העמ"ש (עמוד-שדרה) ותקל על חסימות אנרגיה באזור הצלעות והצוואר.

המתיחה גורמת לזרימת דם טובה יותר ברגליים.

המתיחות מקלות על בעיות כמו דלקת פרקים,התכווצויות שרירים ,חוסר תחושה,מחזור דם גרוע,עייפות וכבדות ברגליים.

המתיחה משפיעה גם על איזור הגב התחתון,הלחץ של הירך ולחץ הפיתול מפעיל את האיברים הפנימיים בבטן וממריץ את פעולתם.

המתיחות משחררות את איזור האגן,מקלות על מתח וכאב בברכיים,עוזרות לבעיות בווסת.

הסדרה תורמת להגמשת מפרקי הירך האגן והגב התחתון,המתיחות משפרות את תנועת מפרקי החוליות לאורך העמ"ש. כמו כן איזור הכתף והשכמות מתגמש ונפתח.

הלחץ על החזה משחרר רגשות חזקים ועצורים,יש תועלת רבה לתפקוד הלב והריאות,מקל על כאבים בחזה,בלב ובצלעות,משפר מצבים של קצרת ומועקה בנשימה וכן את יצירת החלב אצל נשים מניקות.

המתיחות משפעיות על ששה מרדיינים: כליות, טחול, כבד ,מעטפת הלב ,ריאות ומרדיין הלב .

הערות:

חשוב לשים לב למגבלות גופו של המטופל ולתשאל אותו לגבי מצבו הבריאותי לפני תחילת הטיפול

להיזהר במקרים של בעיות לחץ דם ,בעיות לב ובעיות בעמוד השדרה (בעקר בלט או פריצה באחת החוליות).

לנשים במחזור לא עושים פיתולים.

עדיף לא לעבוד על נשים בהריון (במיוחד לא פיתולים ולחיצות לאורך הרגליים).

עדיף לא לאכול בסמוך לזמן הטיפול.

*מאמר זה נכתב למטרות לימודיות בלבד ,נא לא לבצע ללא נוכחות של מטפל מוסמך.

מקורות:

שיאצו\יגאל אדר

הפוסט שיאצו – סדרת שכיבה על הגב הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

(חוזה אורטגה אי גסט / "התורה של נקודת המבט" / החיבור המודרני).

בתוך כל אחד מאתנו ישנו אלמנט מסוים סביבו נעים האחרים, המקור שממנו הדחפים העמוקים ביותר שלנו זורמים קדימה.  אנו יכולים להבחין בחמישה סוגים – כל אחד מהם אוחז בנוף פנימי שונה. באמצעות לימוד המבנה שלנו אנו מגלים את טיבנו.  כאשר אנו מכירים את עצמנו, אנו יכולים להתנהג בהתאם.  הכרה עצמית היא התנאי המוקדם לשליטה עצמית.

מודל 5 האלמנטים הוא תיאור של כוחות ראשוניים במסגרת היקום, כוחות של מערכות גדולות יותר וקטנות יותר, מתכווצות ומתרחבות, פועלות זו על זו ומולידות זו את זו.

5 כוחות אלו מציינים תהליך – מתחילתו, ודרך האלמנטים: ביסוס ותגבור שייכים למים.   התרחבות וקבלה – לעץ.   השלמה והגשמה – לאש,  צמצום ושחרור – למתכת ויציבות ואיזון – לאדמה.  היקום מגלם בחובו את כל האלמנטים, כפי שכל אדם ותהליך מגלמים אותן.

קרל יונג יצר "אב-טיפוסים" לתיאור נושאים בעלי משמעות כללית, ומיזג את ההבחנות של החשיבה הפסיכואנליטית ושל החשיבה מחוכמת המזרח.  בספר "בין שמים לארץ" המחברים יוצרים הקבלה בין חמשת הטיפוסים של יונג לבין חמשת האלמנטים.

חמשת הטיפוסים:
1.  החלוץ מגלם את אלמנט העץ.2.  הפילוסוף מגלם את אלמנט המים.3.  משכין השלום מגלם את אלמנט האדמה.4.  הקוסם מגלם את אלמנט האש.5.  האלכימאי מגלם את אלמנט המתכת.

בכל אדם אלמנט או פאזה אחת שולטת ככוח מארגן ומניע.  הדרך שבה אנו חיים את חיינו יכולה להשתנות אבל עליונותה של פאזה אחת נותרת בעינה.  אנו משתנים, אבל הסוג שלנו אינו משתנה.  לאחר שהבנו איזה אלמנט דומיננטי אצלנו, אנו יכולים להבין הרבה תופעות שעד כה התרחשו בחיינו, בתודעתנו, ביחסינו, ברגשותינו ובגופינו שעד כה התכסו במעטה של חוסר ידיעה.  בתור מטפלים, כלי חשוב זה יכול לתת לנו אינדיקציה רבת ערך על האדם שעומד מולנו ועל הבסיס לסימפטומים שמהם הוא סובל.

חשוב להבהיר – אל אף שאלמנט אחד הוא השולט ככוח המארגן שלנו, אנו קיימים כסגסוגת מורכבת של כל האלמנטים במשחק מתמשך-כך שכל חמשת האלמנטים קיימים בכל אדם.

כאשר נדרשת פעולה, העץ שלנו נכנס להילוך.  כאשר מגיע הזמן ליהנות מהשגת מטרותינו, היבט האשהוא שנוטל פיקוד.  כאשר אנו נפטרים מהרגלים ומערכים ישנים כדי להתכונן לשלב חדש בחיינו, הקו שלמתכת מאפשר לנו להיאנח בכבדות ולשלחם.  כאשר העבודה שלנו תובעת מאתנו לעצור, לנוח, לרשום את שכבר עשינו ולהקדיש את עצמנו שוב למטרה חדשה, היבט המים שלנו מעניק לנו את החיוניות המחודשת ואת הרצון להמשיך הלאה.  כאשר גלגולי חיינו מאיימים להתהפך עלינו או להטות אותנו מנתיבנו, היבט האדמה שלנו מחזיר את ספינת חיינו למצב מאוזן ומקורקע.

אם נשווה בין מגמות האנרגיה של היסודות השונים נקבל את הכיוונים הבאים:
מתכת(ריאות-מעי גס)-אנרגיה הדוחפת כלפי מטה.
אדמה(טחול-קיבה)-אנרגיה הדוחפת כלפי מעלה.
אש(לב-מעי דק)-אנרגיה בוערת ומשתלהבת כלפי מעלה.
מים(כליות-שלפוחית השתן)-אנרגיה תהומית המושכת כלפי מטה.
עץ(כבד-כיס מרה)-אנרגיה במגמה של צמיחה וגידול מתמיד.

דפוסי המחלה והבריאות שלנו שניהם מתאימים לאלמנט המאפיין אותנו.  לכן ניתן להשתמש במערכת חמשת האלמנטים בכדי לבחון לא רק את תהליך המחלה, אלא גם, בד בבד, את התהליך של בריאות והחלמה.

אלמנט העץ- החלוץ:

שינוי צורה הוא העיקרון המארגן של החלוץ.  החלוץ הוא אדם מסתגל, פיקחי ועצמאי מאוד.  העץ מתאמץ להתגבר על מגבלותיו, הרפתקן.  הפעולה כופה עצמה על טיפוס העץ, הוא מדביר התנגדות באמצעות המשיכה של נחישות הלוחם.  לאדם שאלמנט העץ שולט בו מאוד חשוב לתמרן ולהגשים דברים ותוכניות, האתגר הוא חלק מחייו המקצועיים והאישיים.  טיפוסי עץ עובדים ללא ליאות ופועלים היטב תחת לחץ ולוח זמנים צפוף.  ברגע שנקבעה מטרה ע"י טיפוס העץ הוא אינו סובל שום הפרעה בדרך להשגתה.  הוודאות והביטחון העצמי של טיפוס העץ מעוררים אחרים לפעולה, ויוצקים לתוכם את השאפתנות ואת האופטימיות של אלמנט זה.  טיפוסי עץ חשים באמת בנוח רק שהם נתונים בתנועה מתמדת.  קצב חייהם בד"כ מאוד מהיר – דבר שלעיתים יוצר בעיות עם האנשים ומערכות היחסים הסובבות אותם.  גם בשעות הפנאי בבית הם אינם נהנים להתבטל ולרבוץ – לכן הם מעסיקים את עצמם ללא סוף.  טיפוסי עץ לא יהססו לוותר על נוחות, לשבור מסורת ולשאת מצוקה בכדי להשיג מטרה מסוימת או להשתחרר מאילוצים של התחייבות וחוקים.  לטיפוסי עץ לא קל עם דעות שונות משלהם, קשה להם לקבל ביקורת, הם מתעקשים ללכת בדרך שלהם ומעטים האנשים שיוכלו לשנות את כיוון תנועתם. טיפוסי עץ נוטים לכעס.  פעילות גופנית או מנטאלית מאומצת ומורכבת עוזרים להם להפיג כעס זה.  בגלל מהירות חייו של טיפוס העץ הוא נוטה לאכול בצורה לא מסודרת, שותה המון קפה ומחבב אלכוהול.  לרוב טיפוס זה, אם יצא ממצב מאוזן, יסבול מכאבים במפרקים ובשרירים, אנרגיה בלתי יציבה ומצבי רוח בלתי-צפויים.  כאשר טיפוס זה מגיע לתשישות גופנית ונפשית הוא יחוש עצבני, פסימי, רגזן ומתוח, הוא ינסה ליצור אנרגיה זמינה ע"י תרגול גופני או באכילת מזונות מתוקים, שמנים ומתובלים, שבתורם ייצרו עומס נוסף על המערכת שתיצור תשישות נוספת.

במצב לא מאוזן טיפוס זה יסבול מ:  לחץ-דם גבוה, תת סוכר בדם, צרבת, שרירים תפוסים, פציעות בגידים ואי-יציבות רגשית.  לפעמים יופיעו חרדות, נדודי שינה, ראייה מטושטשת, רגישות-יתר ועייפות. נשים עלולות לסבול מבעיות במחזור הווסת שלהן, גודש בשדיים ובבטן, מתיחות ורגישות מוגזמת.  טיפוסי עץ נוטים לסבול מהתמכרויות, רגישות לרעש וכאבי ראש חוזרים.  אזורי הגוף הרגישים הם: הראש, הצוואר והגב העליון.  טיפוס העץ עלול לפתח כפייתיות בנושאים שעוסקים בפתרונות, שינויים ועצמאות.

עוד קווים לדמותו של טיפוס העץ:  לעץ יש הליכה קופצנית, מבנה גוף גרמי מרמז על טיפוס עץ במצב פיזי לא מאוזן, ואילו מבנה פיזי מאורך, רזה וגבוה (לא תמיד) מרמזים על מצב מאוזן.  טיפוס העץ נמצא במצב מאוזן כשנשמר קצב חייו בעיסוק מתמיד, אך לא מתיש, כשיש לו מטרה מוגדרת, אבל לא כזו שתגביל אותו לתכנית בלתי-גמישה.  אם הוא יתיר למתן את הקיצוניות שלו ויקבל על עצמו מסגרת ומשמעת, הוא יוכל לרסן ולעדן את יצריו.

הפחד הרוחני הגדול ביותר של טיפוס העץ הוא להיות חסר אונים.  הוא עלול לפתח סלידה ופחד ממצבים של אטיות, סרבול, אי-בהירות, התערבות, סמכות, התפשרות, תסכול, יציבות, כניעה וריתוק.
האיברים הדומיננטיים של אלמנט העץ הם כיס המרה, כבד, גידים, ציפורניים ועיניים.

מבחינה תנועתית:  אימון גופני הכולל מתיחה והרפיה של השרירים יקל לחץ ועווית ויאזן את מחזור הדם בין הגפיים, בין החזה ובין הבטן של האדם.  פעולה זו מקררת את ראשו של האדם, ומצד שני מחממת את ידיו ורגליו.  תרגול תנועתי מתמקד באזור בית החזה ומשם אל האופק.  תנועה במגמת פריצה וצמיחה לאופק.  בתרגילים שמעצימים את אלמנט העץ נמצא ריבוי של ספיראלות שמעצימות את התנועה ואת כיוונה.  תרגילים שעובדים ע"פ קודים ודפוסים אלו עוזרים מאוד לשחרור והפגת כעסים ולשחרור ועידון סטגנציות.

הרפואה הסינית רואה את גוף האדם כממלכה שמנוהלת ע"י קיסר רם. הקיסר מיוצג ע"י הלב האנושי(אלמנט אש).  ואילו הכבד מייצג את דמות הגנרל היוזם את התוכניות האסטרטגיות.  מקוריותו עוזרת ליצור את הרעיונות הדרושים לשם שינוי והתפתחות.  הכבד מציג את התוכניות, בעוד שכיס המרה (בן-זוגו) שוקל ומחליט איזו מהתוכניות ליישם.  כל פעולת התכנון מתבצעות בעזרת אנרגית הכבד.  חוסר איזון בכבד המתבטא בתכנון יתר הגורם לעודף מחשבות, מעיד על עודף אש בכבד.  פיזית מתבטא מצב זה בכך שמעט מדי דם מגיע לכבד וחומו עולה.

עבודה בתנאי הרעלה (עישון, סמים, תזונה שומנית ועוד) מאמצת את הכבד.  כמו כן הדחקת כעסים וטינה יכולים לבוא לידי ביטוי בהתכווצויות גידים, מיתרים ונוקשות במפרקים.  צריבה וכאבים בעיניים גם הם מרמזים על כבד לא מאוזן.  היכולת לחוות את המציאות כמות שהיא זאת תכונת הכבד, בדומה לגמישות העץ.  ניסיון מתמיד לשנות את המציאות ולכפות את עצמנו עליה מעיד על חוסר איזון בכבד. היכולת לקלוט מידע חדש ולאפשר לו לחולל שינוי התפתחותי, והיכולת להסתגל ללא זעזוע לשינויי מצב בלתי צפויים היא מעלת הכבד המאוזן.

הכוח של טיפוס העץ בא מהיכולת להתרחב ולבנות לחץ.  טיפוסי עץ צריכים לווסת את חריפותם ולהישאר גמישים כדי שיהיו מסוגלים לסגת ולוותר ויחד עם זאת להתקדם הלאה ולהיות עשויים ללא חת.

אלמנט האש-הקוסם:

אש היא מסנוורת, נשכחת, רוטטת, מרגשת וחובקת-כול.  הקיץ מסמן את עליית הכוח של האש.  הקיץ מעלה תחושה של זוהר והגשמה בעת שאנו נמתחים לגבולות יכולתנו.  בקיץ, היאנג שולט.

היתוך הוא העיקרון המארגן של הקוסם.  טיפוס האש מבקש להלהיב את העולם באמצעות היוצא מן הכלל, למזג שאיפות אנושיות עם המטרה האלוהית.  הקוסם, בעל תכונות של קסם ושכנוע, הוא איש מכירות טבעי, המוכר לא רק את המוצר עצמו, אלא את הניסיון שצבר כבעליו של כלי קסם, קמע אמיתי, התורם לנו באמצעות הכוח לעלות על קיומנו הרגיל.  הקסם מצוי בתוך הקוסם עצמו, לא בתוך הסחורה. אדם זה משתמש בכושר המשיכה האישי ובמתת יכולת הביטוי שנתברך בהם, וכך הוא יכול לאסוף קבוצה של יחידים ולהפוך אותם לגוף אחד, בין אם כנבחרת, מקהלה, כיתה, קהל, עדה או מפלגה פוליטית, הקוסם מקבץ אותנו לתוך מרחב משותף של ראיה ותחושה.

טיפוס האש הוא אדם המלא חיבה שמיטיב לבטא את עצמו.  הוא בעל חוש הומור, גישה אופטימית ועליזה ונדיבות הרוח.  הוא דואג באמת לאושרם של הסובבים אותו, ובשל פתיחותו, קל לו להתעניין בצורכיהם ובתשוקותיהם של חבריו, של בני משפחתו ואף של אנשים זרים.  הוא מאוד אינטואיטיבי ואמפאתי ומאמין בכוחה של הכריזמה והרצון.

הוא ניחן בדמיון יוצר ובכושר הבעה, והוא להוט ליצור קשר באמצעות מגע ושיחה.  בגלל אהבתו לדיבור הוא נואם ומורה טוב.  דרך יכולתו ליצירת קשרים, הוא משיג חברים, בעל כריזמה ומתיידד בקלות.

הקוסם, בהיותו ספוג באיכות החמה, הבהירה והמושכת של אש, מושך בטבעיות את תשומת לב הסובבים.  הוא מאופיין בעליזות ובגילוי לב, לעיתים קרובות כאשר יש גירוי בסביבה הוא מאבד מיקוד ונמשך אליו.  השפעות חיצוניות מהוות חלק גדול מעיצוב חייו של טיפוס האש.  לעיתים הוא נתפס כנהנתן.  לפעמים, כאשר הקוסם יוצא מאיזון, הוא מתקשה להפריד את מחשבותיו ואת רגשותיו שלו מאלו של הסובבים אותו.  תחת לחץ, טיפוס האש יכול להיעשות פעיל מדי, עצבני, והוא עלול להתקשות במיקוד תשומת הלב שלו.  ידיו מתחממות ועוטות לחות, והוא מזיע בקלות בשעה שהוא מתרגש או עסוק.  הקוסם אוהב דברים חמים:  אוכל מתובל, מים חמים, להט רגשי מזין את מודעותו הגבוהה באופן טבעי, והוא יכול "להישרף" עקב חריפותו הבלתי-מרוסנת.  טיפוס האש מתקשה להאט את קצב חייו ומהלכיו – דבר זה יכול לגרום לו חוסר יכולת לנוח, לישון ולתדלק את המשאבים.  בקצה גבול היכולת לבו עלול ללקות בהפרעת קצב או בעוויתות.  טיפוס אש קלאסי  הוא דמות מאוד מלחמתית, חזק במאבקי-כוח ולא יהסס לרמוס את היריב בדרך למטרתו.

כדי שהאש תיצור שמחה וקיום, עליה להיות מוגבלת.  האש בכבשן מחממת בית, ואילו ביער, בעת שהיא יוצאת מכלל שליטה, היא נפוצה והורסת את הארץ.  הקוסם צריך להכיל את כוחו, שאם לא כן כוח זה יכלה אותו.  הקוסם נותן הרבה ודורש הרבה.  שלוות רוח ורגיעה הם חותמות האיכות של עבודה מתואמת של הלב.  כאשר הלב מוטרד עקב בלבול ותזוזות פתאומיות במציאות, קשה לו לשמור על שלווה ובהירות. בעקבות כך עולים חרדה, תסיסה ופחד.  חמלה הופכת לרגשנות.  פטפטנות ומחשבות פזורות הם התולדה של חוסר התמצאות ונדידת הרוח.  כשהוקסם יוצא מאיזון הוא סובל מאבדן זהות עצמית ומחוסר היכולת להבחין בין האני לאחר.

טיפוס האש המאוזן הוא אוהב, ידידותי, פתוח, נדיב, בעל הבנה חושית, חם ופיקח.  בשעה שהקוסם מותש בשל נטיותיו, הוא חשוף לחום, ללהט, ליובש, לאודם ולהתרגשות.  כמו כן, הוא עלול לסבול ממאניה, התנהגות שווא וחוויות מוזרות כמו הזיות וביעותי לילה.  התנופה שנוצרה ע"י שמחה בלתי-מעוגנת מביאה אכזבה בעת שהחיים האמיתיים אינם תואמים לחלומות.   טיפוס האש הלא מאוזן נבלע, הופך להיות כל-אחד, או מתפזר, הופך להיות אף אחד.  מעלתו היא החמלה, היכולת לדעת, לחוש ולהבין את מה שאחרים חווים.

האנרגיה של הלב נפתחת באמצעות הפה ושולטת בפעולת הדיבור.  ישנן שתי דרכים לדבר:  דיבור מן הלב – כלומר אמת, ושידור של פטפוטים היוצאים מאליהם.  הדרך הראשונה תייצר יותר אנרגית לב בדובר ובמאזינים.  הדרך השנייה תנקז את אנרגית הלב מהדובר ומהמאזינים, ותגרום לתחושת ניכור בין כל הנוכחים.  חוש הטעם נובע אף הוא מאנרגיית הלב.  הטעם המועדף על טיפוס הלב הוא הטעם המריר (צרכנים כרוניים של טעם מר סובלים ככל הנראה מחוסר איזון באנרגיית הלב).  אנרגיית הלב שולטת גם באיכות השינה שלנו ובחלומותינו בעת השינה.  בהירות מחשבה היא תכונה של אנרגיית לב תקינה.  אין המדובר במחשבה האינטלקטואלית, הנשלטת ע"י הטחול, אלא במודעות של האדם.

במצב לא מאוזן טיפוס זה עלול לסבול מ:  גלי חום, פצעים בגוף ובפנים, תת-סוכר בדם, פריחה, שיתוק, דלקות חוזרות, צמא, ידיים ורגלים נפוחות, פצעי כיב בפה, חלומות רעים, זיהומים, תשוקה למזונות מעוררים, אורגזמה מוקדמת, הפרעות נפש, התמכרות או שימוש בחומרים משני מחשבה, גודש של דם, דופק מהיר וחלש או לא סדיר, אנמיה, התעלפות או סחרחורות, חולשה וגרד בגוף.

הפחד הרוחני הגדול ביותר של טיפוס האש הוא גבולות, עתיד, הלא נודע, שתקנות, קלות-דעת ואבדן.

האיברים הדומיננטיים של טיפוס האש הם:  הלב והמעי הדק.

מבחינה תנועתית:  תנועה במגמה של פיזור מאזור הראש למרחב שמסביב תטיב עם טיפוס האש. תנועה מוחצנת בפלג גוף עליון ועבודת ידיים תאזן ותטיב עם מרידיאני האש שנמצאים לאורך  כף היד, האמה והזרוע.

הכוח של טיפוסי האש בא מהיכולת לשחרר חום ואור ולממש שמחה והגשמה.  טיפוסי האש צריכים לאזן את הכימיה שלהם ולרסן את הלהט שלהם, גם לשמר וגם לחלוק את משאביהם, לפרוש ולהיפרד, וכן להתגפף ולהתמזג.

אלמנט האדמה-משכינת השלום:

אדמה-הקרקע המזינה אותנו והיסוד הממקם אותנו בזמן ובחלל-מקנה יציבות.  עץ הוא חסון כמו הקרקע שבה הוא נטוע.  שתיל, הנובט בכורכר או בחול, קל לשרשו, ואילו שתיל, השולח את שורשיו וכורכם סביב שחם, ניצב חסון, וכמט אין אפשרות לסלקו.  כאשר האדמה נקבובית מדי, המבנה המחזיק אותנו בביטחון נסחף, וכאשר היא כבדה מדי, אנו עלולים להיתקע במקום אחד, מבלי יכולת לזוז לכל כיוון שהוא. דחיסותה וכמותה של אדמה תומכות בתנופה שלנו, שומרות שניערך בכיוון המטרה בה אנו חפצים. אדמה מולידה יכולת לשינוי כיוון מבלי לאבד את כושר האיזון.  האדמה היא הציר סביבו סובבים כל שאר ההיבטים האחרים של דמותנו.

העיקרון המנחה של משכינת השלום הוא האיחוד.  באמצעות כוחה לכונן מערכות יחסים ולשמרם, היא מזינה ומקדמת את הקשר ההדדי שלנו ואת קשרינו עם העולם.  משכינת השלום מעריכה שלווה,  פשרה ויציבות.  בדומה לזיקית, היא יכולה ליטול ולהגביר את תרומותיהם של הסובבים אותה, תוך שהיא מקנה לאנשים תחושת נוחות בסביבה של אמון, דאגה ואהדה.  כמו האדמה, היא תמיד נמצאת שם, חודר ומסננת את סביבתה החברתית, משרתת ומספקת.

עולמו של טיפוס האדמה הוא עולם מגובש ונישא.  הוא שומר על כך באמצעות תבונה מעשית, ארצית, תוך שהוא מקדם וממלא את צורכיהם של בני משפחתו, חבריו ושותפיו לעבודה.  טיפוס זה שומר את אי-ביטחונו לעצמו, מסתיר דאגה מאחורי חזות עליזה, נינוחה.  לרוב טיפוס זה יהיה מאוד אהוד בחברה (לא תמיד בגלל הסיבות הנכונות).  לרוב הוא יהיה מבוסס היטב מבחינה כלכלית ויוכל להרשות לעצמו להעניק וליטול בנוחות.  גופו של טיפוס האדמה יהיה לרוב שמן וחזק ולא שרירי או מתוח.  כוחו הוא בכמותו, הנישאת בגוף עגול עם מותניים מוצקות וירכיים הנטועות ביציבות על הקרקע.  למרות שטיפוס זה אינו נע במהירות, הוא יעיל, ממלא משימות במתינות ובריכוז.  לרוב גם אנשים זרים יחושו נוח בחברת טיפוס האדמה.

טיפוס זה הופך את ביתו למרכז חייו, המקום שהוא אוהב לשלב בין עבודה, נופש וחיי בית.  טיפוס האדמה הוא הדבק המגבש קבוצות.  לעיתים טיפוס זה שוקע לחלוטין באחרים ובכך מסתכן באיבוד זהותו שלו.  הוא מאוד מתקשה לומר "לא" לאחרים, ולעיתים נוטה לקחת על עצמו משימות של אחרים.  משקל עודף זה מגדיל את המסה שלו, והוא עלול להפוך לאיטי ועצל.  כמו קרקע רוויה מדי, טיפוס זה עשוי לחוש גדוש וכבד, כאילו נלכד באדמת ביצות טובענית.  טיפוס זה עלול לשחוק את עצמו על-מנת ליצור קשרים במסגרת מעגל נרחב ולשמור עליהם.  הוא אוהב להיות אחראי לדברים, אבל לא להיות נתון לאור הזרקורים.  טיפוס זה אוהב לארח והופך את המטבח והבישול למרכז הבית.   הוא מתעקש על נאמנות, על ביטחון ועל חיזוי מראש.  כאשר טיפוס זה יוצא מאיזון (בעודף או בחוסר) הוא מתחיל לאבד גבולות, נתינה מופרזת, לא עומד בזמנים, מאחר פתולוגי, אגוצנטריות, מוצפות רגשית ובכיינות.  ע"פ הרפואה הסינית הקיבה, האיבר הדומיננטי של טיפוס זה אחראית לקבלת הדברים הקורים לנו בחיים, וליכולתנו לקבל את עצמנו כפי שאנו.  עוצמת המתח שאנו חשים במקלעת השמש מעידה על רמת חוסר הקבלה שלנו את עצמנו.

הטחול, האיבר הדומיננטי השני אחראי לשמור את איברי הגוף במקומם.  לדוגמא:  טחורים, צניחת רחם ושטפי דם הם עדויות לחוסר איזון וחולשה של הטחול.  ע"פ הרפואה הסינית השרירים, ארבעת הגפיים וכושר ההישרדות כפופים לטחול.

הנדיבות היא מעלתו של משכין השלום.  השאיפה של האדמה היא שלכולם יהיה כמה שנדרש להם. לעיתים קרובות הם יעסקו בתפקידים מרכזיים בקהילה כגון הרב הראשי של בית הכנסת, מנהל ומרכז המתנ"ס השכונתי,  או העובד הסוציאלי.

טיפוס זה מתנגד לשינוי, אשר הוא צופה שיסכן ביטחון ויציבות.  אם הסביבה של משכין השלום קבועה ונדיבה, הוא מתפקד היטב.  כאשר התזונה החברתית, הרגשית והגופנית אינה יציבה ובלתי צפויה, טיפוס זה יכול להיות חמדן ורכושני בשעה שהוא ניצב מול עושר.

היכולת הטבועה בטיפוס האדמה לאגור ולספוג, עושה אותו פגיע לעומס יתר ולמשקל יתר.

השבעת רצונם של אחרים לא מותירה לו מקום להגשמת רצונו ויוצרת בו ריקנות גדולה ואובדן זהות וכוח. במצב זה האכילה הופכת להיות אמצעי של מילוי.  מצב זה של מילוי מתמיד גורם לחילוף החומרים וספיגת החומרים התזונתיים להפוך איטי ביותר.  טיפוסים אלה מתעסקים הרבה עם דיאטות (לעיתים קיצוניות), צומות ולעיתים גם הפרעות אכילה פתולוגיות.  תנודות דרמטיות בתיאבון, במשקל ובהערכה העצמית של טיפוס זה הם תולדה של איבוד שיווי המשקל.

אם טיפוס זה ישכיל להניא את עצמו מלהגזים, תחזור נטייתו הטבעית לאיזון ולשיווי משקל.

במצב לא מאוזן טיפוס זה עלול לסבול מ:  בעיות בכבד, חולשה בטחול ובמערכת העיכול בכלל, בעיות בערמונית, חניכיים ושיניים חלשות, כאבי גב תחתון כרוניים, עודף נוזלים ברקמות ואברי הגוף, קרסוליים ופרקי ידיים חלשים, צניחה של הקיבה, המעיים או/ו הרחם, ורידים דליתיים, ריפוי אטי של חתכים, מתח שרירים נמוך, חולשה אפשרית במערכת הלימפתית, חולשה אפשרית בכליות, עייפות כרונית, בגלל משקל היתר הוא עלול לסבול מבעיות במחזור הדם שיכולות לגרום לבעיות שונות בלב.  לרוב אנשים עם בעיות נפש שונות או/ו התמכרויות לסמים סובלים מחוסר איזון באלמנט האדמה.

הפחד הרוחני הגדול של טיפוס האדמה הוא מהשינוי ואיבוד הזהות.

האיברים הדומיננטיים של טיפוס האדמה הם הטחול והקיבה.

מבחינה תנועתית:  מישור התנועה יהיה מול הבטן, התנועה תשאף למירכוז, מוטוריקה מעוגלת, מכילה, ממרכזת ומקרקעת שכוונתה איסוף.

הכוח של טיפוס אדמה בא מהיכולת לקשר, להזין ולתמוך.  טיפוסי אדמה צריכים לאזן את מחויבותם למערכת יחסים עם בדידות וביטוי-עצמי, לפתח אמון עצמי וגם לבנות קהילה.

אלמנט מתכת-האלכימאי:

מתכת, הנגזרת מן האדמה, היא חומר טהור, הנוצר ע"י תהליך של הפחתה.  פאזת התפתחות זו, הנובעת מהמושג של תורת האלכימיה (הדן בשינוי מתכות בסיסיות והפיכתן לזהב) מייצגת את השינוי של חומרים גסים של הטבע ל"תמצית" זכה.  פאזת התפתחות זו מגלמת את כוח הריסון, ההפרדה והזיקוק.

הסתיו, העונה הקשורה והמייצגת את אלמנט המתכת, הוא תקופה של קמילה ובליה.  עלים שנשרו נרקבים, חוזרים אל הקרקע, כפי ששיירי היבול מוחזרים אל מתחת לפני האדמה באמצעות המחרשה. פקעי פריחות ונפולת פירות מדשנים את הקרקע לקראת הצמיחה בשנה העתידה לבוא.  זהו הזמן לסלק את כל הדברים הלא נחוצים, לאחסן רק מה שדרוש לחורף.  הסתיו היא עונה נוספת של שינוי בנוסף לאביב והפוכה לאיכותו.  מעגל החיים משלים עצמו בסתיו.  ה"ני-ז'ינג" אומר, שהאנרגיה של הסתיו היא "אנרגיה רצחנית" – חדה, מבטלת ומסיימת.

העיקרון המנחה של האלכימאי הוא שינוי מהות, שכן האלכימאי רודף אחר שלמות הצורה והתפקוד. במאבקו להפיק סדר מהתוהו, הוא מעצב מצבים, כך שאנשים ממלאים את משימותיהם בדיוק מהודר. טיפוס זה שואף לדבקות בערכים נאים ומוסריים, מגינם של המעלה, העיקרון והיופי.  הוא אדון הטקס והמשמעת, רגוע, לא משוחד, מכבד, מדויק, יציב, צנוע ובלתי ניתן להשגה.

טיפוס זה דבק בארגון וסדר.  הוא שיטתי, ביקורתי, יעיל וממושמע, אדם החי לפי עקרונות.  הוא מצוין בהצמדות ללוח זמנים וגורם גם לאחרים סביבו לכבד את זמנו.  טיפוס זה מתקשה להציג את רגשותיו, במיוחד בחברתם של זרים.  חתך דיבור של טיפוס מתכת קלאסי יהיה בטון מאוד נמוך ובמשפטים מאוד קצרים וברורים.  המלל יהיה קצר וקולע.  עיצוב ביתו יהיה מינימליסטי ביותר.

ע"פ המסורת לטיפוס מתכת קלאסי יהיה מבנה גולגולת צר, שמשווה לו פנים נאות וחדות.  בעל צוואר ועמוד שידרה נוקשים, חזה עגול, אגן ירכיים הדוק ונוקשות בסיסית שאינה ניתנת להכנעה.  גון פניו חיוור, עורו צונן, מתוח ויבש והוא מזיע רק לעיתים רחוקות.  החוש הדומיננטי אצלו יהיה חוש הריח.

טיפוס זה ישמור על יחסים מאוד ברורים עם האנשים הסובבים אותו.  הוא אינו פתי וגם אינו מתרגש בקלות, לפיכך הוא נותר אדיש ומקשה על מי שמבקש להכירו מקרוב.  טיפוס זה ישמור על מרחק רגשי מסוים מבת-זוגו ומילדיו, אבל הוא תמיד ישר והוגן, מעניק די זמן ויחס שווה, כדי שיוכל לענות על צורכיהם של בני משפחתו.  הוא מתעב עימותים ואי-סדר ומעדיף מתינות על-פני התלהבות.  הוא עלול להיות חסר סבלנות לחוסר יעילותם של אחרים.  הוא לרוב מציב רף גבוה לו ולאחרים, מצב זה יוצר אצלו תסכול לעיתים קרובות.  הוא לעיתים גם משתמש באמצעי ענישה ואיסור בביתו ובעבודתו.  הוא יכול להיות מאוד מתוסכל בגלל הרצון התמידי שלו להיות בשליטה.  האיברים הדומיננטיים באלמנט המתכת הם הריאות והמעי הגס.  הריאות מסדירות את קצב פעימות הלב.  הריאות הן הנכד של הלב, הקיסר.  ככל שהריאות נמצאות בהרמוניה – כך עמוקה ואיטית יותר הנשימה, וסדיר יותר קצב הלב.  דבר זה יסדיר את פעולת הטחול, שיסדיר את קצב חילוף החומרים בגוף.  הנשימה הנכונה היא חסרת מאמץ, כעין רוח קלילה. נשימה מאולצת, מאומצת, גסה, גוררת חספוס וגסות של כל אנרגית הגוף.  נשימה נכונה תאזן את כל שדה האנרגיה בגוף.  איכות המתכת היא זו של אנרגיה בשקיעה וירידה.  היא מתבטאת בן היתר, בתפקוד המעי הגס, הדוחף את הפסולת במורד מערכת העיכול אל מחוץ לגוף.  המעי הגס מיועד להוצאת הפסולת הגסה ביותר ופתח היציאה הוא הנמוך ביותר בגוף (פי הטבעת), ואילו הריאות מנקזות את הפסולת העדינה ביותר בגוף(הפחמן הדו חמצני) ופתח היציאה הוא הגבוה ביותר בגוף (האף).

ביטוי נוסף למגמת הדחיפה כלפי מטה נמצא בנטיות הגוף לקרוס, להתקפל מטה וליפול, אגב כפיפה לפנים, שמיטת הראש והרפית הבטן.  במובן עמוק יותר מסדירות הראות את יחסי הגומלין בין עולמנו הפנימי לבין התרחשויות בעולם החיצון, הסובב אותנו.

איכות תחושת המגע נשלטת אף היא ע"י הריאות.  בעוד חוסר איזון באלמנט אדמה מתבטא בפחד מפני מגע גופני, מתבטא חוסר איזון בריאות בסלידה מפני מגע גופני.  בנוסף, הריאות שולטות על העור, הזעה ותנועת הנוזלים בגוף.

התנהגותו של טיפוס זה, כשיוצא מאיזון,  עלולה להתחלף בין יהירות מתנשאת לאדישות רופסת.

טיפוס זה מעדיף שלדברים בחייו, ובחייהם של הסובבים אותו, יהיו צורה, רצף והגדרה, והוא חש נוח בתפאורה שבה הוא יכול לקבוע כיצד יתגלגלו האירועים.  הסמכותיות והשאיפה לשלמות תופסות את מקומה של גמישותו.  כשהוא ממש יוצא מאיזון הוא עלול להפוך חסר חוט-שידרה, זהיר מידי, נטול הגדרה ממשית, נבוך עקב כוחות פנימיים ונתפס לחוקים חיצוניים במטרה לעגן את בינתו.  שלווה מפנה מקומה לקהות, הפתיחות נעלמת וסדר הופך להיות שגרה טקסית.

במצב לא מאוזן טיפוס זה עלול לסבול מ:  בעיות עור, אנמיה, חוסר זיעה, עצירות, נשימה שטוחה, דלקות כרוניות, התעטשות כרונית, שומות ויבלות בעור, איבוד שער הגוף, ציפורניים סדוקות, שתן מועט, כאבי ראש, צינון כרוני, אובדן וסת, מחזור דם איטי, גירוי ואלרגיות.

מבחינה התנהגותית  הוא עלול לסבול מטקסיות יתר, הצדקה עצמית, התבודדות, רודנות, קטנוניות, רישול, צביעות ואדישות.

הפחד הרוחני הגדול של טיפוס המתכת הוא איבוד שליטה.

האיברים הדומיננטיים של טיפוס המתכת הם הריאות והמעי גס.

מבחינה תנועתית:  דיוק גיאומטרי וסכמתי מוקפד.  תנועה במגמה של דחיסה לאורך מרדיאן ה-cv(החוצה הקדמי).  תנועה שמיועדת לאנשים שרוצים למקד ולהרגיע אותם (למשל במצבי אש בעודף, לפני אירוע חשוב או במצבים של הפרעת קשב וריכוז).

כוחה של המתכת בא מהיכולת לעצב ולזקק.  טיפוסי מתכת צריכים לפצות על ההיגיון שלהם, על שליטתם העצמית ועל קפדנותם באמצעות תשוקה, פעולה בלתי-אמצעית ומעורבותם החברתית.

אלמנט המים-הפילוסוף:

המים מייצגים את הכוחות ההתחלתיים העיקריים של הטבע האנושי, את התחום של התת-מודע הקיבוצי והאישי.  המים הם מחתרתיים כמו האד התת-קרקעי, אפלים ופוריים כרחם.  המים עולים ומטפסים עד דרגה של מלאות בקור המקפיא של החורף, כפי שהצמחים משקיעים את האנרגיה שלהם לתוך שורשיהם, כפי שהחיות מעבות את עורן והאגמים קופאים לקרח.  התנועה מתרופפת כמו חומר, והאנרגיה מתגבשת.  זוהי עת של שקט ועמידה ברורים, ויחד עם זאת-מתחת לפני השטח מתרחשת פעילות של עיבור ונביטה, המקדמים את התחדשות עונת האביב.  המים מקשרים בין עבר לעתיד, בין אבות לצאצאים, והם המקור של בינתנו המורשת.

החיזיון הוא הדוחף את הפילוסוף בחיפושיו חסר הרחמים אחר האמת.  הוא מאיר את החבוי, מפרה ידע חדש, מפזר מסתורין ומאכל בורות.  טיפוס זה לעולם אינו מתעייף מן המאמץ לתפוס את טיבה של המציאות.  הפילוסוף מייחל למשמעות העולה על הנפתולים חסרי העיקרון המנחה של הפרשיות האנושיות.  הפילוסוף מסוגל לחזות את מה שעתיד להתרחש, ולכן יש בו ביקורת על הדברים באמצעות השוואה.

טיפוס המים הוא אדם בעל שכל יוצר, חריף ובעל היקף עצום.  יש לו יכולת לתפוס היכן מתחילים הדברים ולאן הם מובילים.  הוא נחשב לאדם מאוד מקורי.  הוא מוגדר כאיש ההלכה ולא כאיש המעשה.  הוא מעדיף את חיי הדעת, ולכן קל לו  לשבת ולהרהר בעוד העולם סביבו נוהג כמנהגו.  ע"פ הרפואה הסינית מבחינה גופנית הוא יכול להיות רזה או שמן, מבנה גוף חסון, עצמות ארוכות, מותניים רחבים, אצבעות ובהונות ארוכות, תווי פנים חטובים, כפות ידיים רכות, שער בריא, עיניים נוצצות, חדות ומלאות חיות. באפלה חש טיפוס המים כמו בביתו, והוא מתבודד בחללי חייו הפנימיים, מקום שבו משתרעת תשומת הלב שלו מעבר לפרטים הרגילים של חיי היום-יום.  מאחר שהוא חי בעולם של רעיונות, הוא נותר אדיש יחסית לעולם הארצי.  התנהגותו גובלת בתימהונות והוא נצמד בתקיפות להשקפותיו, מבלי להתחשב בעובדה שהם עשויים להיות מחוץ להשקפותיהם של כלל האנשים, או אף מנוגדים להם.  במצב מאוזן טיפוס זה יהיה גמיש, סקרן, ערני, מדויק, מחושב, מתמיד, בהיר, ישר, צנוע  ובעל סיפוק עצמי.  טיפוס זה כמו שמעוניין בנגישות לחום ולקרבה הוא גם עלול להסתלק לפתע לבדידותו.   הוא נאמן, מסור ומחויב, ותופס את ההמשכיות של משפחתו כבעלת חשיבות רבה יותר מן האושר היום-יומי המושלם. טיפוס זה מסתכן בבידוד מבחינה חברתית, וסומך יתר על המידה על אחרים שימשכו אותו החוצה מבדידותו.  מאוד קשה לדעת מה טיפוס זה חושב או מרגיש הוא מאוד מופנם ולעיתים גם שתקן.  מדי פעם טיפוס זה בוחר לפרוש מהחברה ומנתק קשרים.  אך לאחר תקופת ריחוק, כמו פקעת באדמה, הוא מופיע ומתקשר מחדש.  במצבי חוסר איזון טיפוס זה יהפוך לעוקצני, חשדן, קטנוני, עקשן, תובעני, יתקשה להתמיד במערכות-יחסים, קמצן, ביקורתי, פחדן, פזור דעת, בלתי פעיל, קשוח, תשוש, ציני, קר וחסום, חסר תגובה ובלתי נגיש.  מצב זה עלול להוביל לדיכאון שמוביל לתבניות חשיבה ותפיסות שליליות.  אדם זה עלול להפוך לחשדן ונוטה לאבד אמון באנשים.  בגלל עולמו הפנימי העמוק, הסוער והתוסס הוא מפתח זלזול בסובבים אותו וביקורתיות חריפה כלפיהם.   במצב זה הוא מתקשה ליהנות מהדברים הקטנים כמו מגע עם חברים, משפחה, בן זוג ושותפים לעבודה ושוקע יותר פנימה למחשבותיו.  טיפוס זה חשוף ביותר לפחד.  פחד מפני ההווה ופחד מפני העתיד.  האיברים הדומיננטיים של אלמנט המים הם:  הכליות ושלפוחית השתן.  ההתרכזות הפנימית העצומה של טיפוס זה נבנית על עצמו, מחזקת את מערכת ההתגוננות המבודדת שבה הוא ספון.  ברם, במעמקי הדכדוך והבדידות שלו יש לו הניצוץ האפשרי הדרוש להתחדשות-עצמית.  הזמן הוא המרפא שלו, מתיר למעיין שיבש לשוב ולהתמלא.  הוא ממשיך להתקיים.  טיפוס זה הוא שורד.

המים נוטלים לעצמם את צורתו של האגרטל המכיל אותם.  לטיפוס זה, כשיוצא מאיזון, יש נטייה להתקשות ולצמצם עצמו לאבן או לאבד צורה, ולהפוך לדמות בלתי-מוגדרת, מעין אמבה, ובמידת מה אלמוני.  כמו כל הטיפוסים, גם כוחותיו של טיפוס זה המים נדרשים להיות מאוזנים באמצעות הקרבה שלאדמה, החום של אש, הגירוי לפעולה של עץ והמבנה של מתכת.  פיתוח של היבטים אלה יאפשר לפילוסוף ליהנות מכישורי העצמאות והיצירתיות שבורך בהם.

במצב לא מאוזן טיפוס זה עלול לסבול מ:  כאבי גב תחתון (באזור הכליות), גוף נוקשה וקר, תחושות ומחושים בכל חלקי הגוף, מירמור,  היפוכונדרייה, החשק המיני שלו וההתלהבות מן החיים והאהבה נמוגים, נטייה לבצקות, עיגולים כהים סביב העיניים, כרס רופסת, תנועת מעיים לקויה, נשימה שטחית, אצירת שתן, יובש של האף והגרון, דלקות פרקים, אובדן לחות פנימית וחיצונית (על העור), נוקשות מפרקים ושרירים, אבנים בכליות ובשלפוחית השתן, קושי להתעורר, אין אונות, בעיות חניכיים, רגישות לקור, דיכאון, מחשבות אובדניות, ייאוש, תיאבון לקוי, גזים, מחזור דם איטי, תנועה לקויה בעמוד-שדרה, איבוד שער הראש.

הפחד הרוחני הגדול של טיפוס המים הוא ציות למוסכמות וחברתיות.

האיברים הדומיננטיים של טיפוס המים הם הכליות ושלפוחית השתן.

מבחינה תנועתית:  מוטוריקה מינימליסטית.  התנועה מתרכזת באזור האגן (לעיתים יוצאת מאזור האגן למרחב של אלמנט אחר, בד"כ אש), אבל חוזרת לאגן שם מתבצעת רוב התנועה.  מיועדת לאנשים בחוסר.  בתנועה יש דגש של חדירה פנימה אל תוך ה"יין".  כפיפות קדימה מטיבות עם אלמנט זה.

כוחם של המים נובע מהיכולת להבין, לגבש ולשמר.  טיפוסי מים צריכים לאזן את קשיחותם, את קהותם ואת אדישותם באמצעות רכות, רגישות ופתיחות, להסתכן בעדינות ומגע, חשיפה וזיקה.

בכל מקרה של ספק או של בעיה גופנית מומלץ להתייעץ עם רופא.   אין הכתוב לעיל מתיימר להוות תחליף לטיפול רפואי ואין בדברים משום עצה רפואית.

אסף, ביאר, ציטט וכתב:

דודו רווח-מורה ליוגה ותנועה טיפולית, b.a.   במדעי ההתנהגות, מטפל בתנועה,מטפל בשיטת 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות, שיאצו, פוקוסינג וטווינה.

מייל:dudurevach@gmail.com

ביבליוגרפיה:

-שיאצו/ יגאל אדר ("מכללת הגליל המערבי" 1995).

-הזרימה המחומשת/גלעד שדמון.

-בין שמים לארץ/ הארייט ביינפילד ואפרם קורנגולד ("אור-עם" 1995).

-הרצאות פרונטאליות עם מר גרשון קום (וינגייט 2011-2012).

הפוסט מודל חמשת האלמנטים הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

בענווה העשה ניסיון לחבר בין עולם היוגה לעולם 12 הצעדים, וכמו כן אחלוק בתהליך העמוק שאני עברתי במהלך הקורס להכשרת מנחי צעדים.

                        —————————————————

כתבי היוגה העתיקים דנים בהרבה מעבר לתרגול הפיזי המוכר,הם דנים ברמה עמוקה

ביותר במבנה הפסיכולוגי של האדם.עם השנים ,התרגול ובזכות מורי הענווים והיקרים נחשפו בפני רמזים  למפה ברורה ובהירה של המבנה הפסיכולוגי והנפשי של האדם ותודעתו. בשנים האחרונות בחרתי להתעמק בנושא ואת התובנות שמצאתי אנסה להביא במילים.

בטקסטים המוקדמים יותר של היוגה ישנה תפיסה ודנטית (Vedanta) הצועדת לצד הטכניקות היוגיות.תפיסת עולם זו דוגלת במציאות אחת,שהיא רוחנית ביסודה.ואילו האדם ש"אינו רואה" חווה מציאות זו כרבת-פנים.עם זאת,פטנג'לי עצמו מציע בסוטרות תפיסה דואליסטית.הוא העמיד את הנשמה,העצמיות,העד (purusha) מול הטבע,ההוויה (prakriti) כישויות הקיימות בפני עצמן ונפרדות לחלוטין. ישנם יחסי גומלין חשובים בין הפורושה(העצמיות)-הפרקריטי(ההוויה)- והצי'טה(citta-תודעה).

היוגי המפורסם ט.ק.וו.דסיקשר (בנו של המאסטר קרישנמצ'ריה) טוען שאחד הרעיונות החשובים ביוגה סוטרה של פטנג'לי נוגע לדרך שבה אנו תופשים את הדברים,והוא מסביר מדוע אנו תמיד נקלעים לקשיים בחיינו.אם אנחנו יודעים לייצור בעיות כאלה,נוכל גם ללמוד כיצד להשתחרר מהן.

כיצד פועלת התפישה שלנו?

 פעמיים רבות אנו משוכנעים שהבנו סיטואציה מסוימת בצורה "נכונה",ואז אנו פועלים לפי תפישה זו.עם זאת,בפועל מתברר שהשלינו את עצמנו,ולכן הפעולות שעשינו עלולות לגרום צרות לנו או לאחרים.בעייתי באותה מידה הוא המצב שבו אנו מפקפקים בהבנה שלנו כשהיא בעצם נכונה,ולכן איננו נוקטים שום פעולה אל אף שהפעולה שלנו עשויה להועיל במקרה זה.

היוגה סוטרה משתמשת במושג אווידיה כדי לתאר את שני הקצוות האלה של טווח החוויה.הפירוש המילולי של אווידיה הוא "הבנה מוטעית",והיא מתארת תפישה שגויה או חוסר הבנה.אווידיה גורמת לבלבול בין הגס לעדין.ההפך מאווידיה היא וידיה-"הבנה נכונה".

לא קל לקלוט את האווידיה בתוכנו. קל יותר לזהות את מאפייני הענפים של האווידיה.

הענף הראשון של אווידיה הוא מה שאנו מכנים "אגו"(אסמיטה)-הוא דוחף אותנו למחשבות כמו "אני חייב להיות טוב יותר מאחרים","אני הטוב ביותר" וכו'.

הענף השני של האווידיה מתבטא בהצבת דרישות (ראגה)-אנו רוצים משהו היום מכיוון שהוא היה נעים לנו אתמול,לא מפני שאנו ממש צריכים אותו היום("אני רוצה את המאכל ההוא..",אני רוצה להיות עם האדם ההוא..").אנו רוצים דברים שאין לנו.אנו רוצים לשמור את מה שהתבקשנו לתת.זוהי ראגה.

הענף השלישי של אווידיה הוא דחייה (דוושה)-הייתה לנו חוויה קשה ואנחנו חוששים לחוות אותה שוב,לכן אנו דוחים אנשים,מחשבות ואת הסביבה הקשורים לאותה חוויה,בהנחה שהם שוב יובילו אותנו לכאב.דוושה גם גורמת לנו לדחות דברים שאנחנו לא מכירים.

הענף הרביעי הוא פחד (אבהיניוושה)-אנו חשים לא בטוחים,חווים ספקות לגבי מיקומינו בחיים, אנו פוחדים שאנשים ישפטו אותנו לשלילה. אנו לא רוצים להזדקן וכו'…

ארבעת ענפים אלה של אווידיה,ביחד או לחוד,מערפלים את תפישתנו.

מטרת היוגה היא להפחית את שכבת האווידיה כדי שנפעל בצורה נכונה.

העצמיות (purusha )-הנשמה.היא ללא שינוי ולחלוטין בלתי מהולה.ע"פ היוגים ,העצמיות היא מושא ההתנסות היחיד בעל ערך-והוא הערך העליון."העצמיות היא המציאות היחידה שנותרת,לאחר שהיתר נשחק ומתבטל מכוחו של הזמן"(ג'ורג' פוירשטין).הבהגבדגיטה מוסיפה-"הוא לעולם אינו נולד או מת.הוא לא התהווה ולא יתהווה.הראשון הזה הוא לא נולד,הוא נצחי ואינסופי.הוא לא נשחט,כשהגוף נשחט".

הפורושה יכולה לתפוס את השינוי התמידי של הדברים,מכיוון שהיא עצמה אינה ניתנת לשינוי.

אך גם הפורושה עצמה עטופה באותו מעטה של אווידה המכסה את התודעה.

הפורושה היא החלק בנו שיש לו יכולת ראייה ותפישה אמיתית.

"התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה-העצמיות,שהיא בלא השתנות".(פטנג'לי )

ההוויה (prakriti)- הטבע הוא הנראה והעצמיות היא הרואה.

הוא נתון לשינוי תמידי וכולל את כל מה שהוא חומר-כולל התודעה,המחשבות,הרגשות והזיכרונות שלנו

בהוויה נע החומר בשלושה מצבי אנרגיה:

סטווה(sattva)-טוהר,לובן,קלילות,ניקיון,שקט נפשי

ראג'אס(rajas)-פעלתנות,אודם,אי-שקט,תנועה,אי-סדר,כעס.

טאמאס(tamas)-יציבות,כהות,ריקבון,עצלות,לכלוך,אדישות,בערות.

ההוויה נמצאת כל הזמן בהשתנות מתמדת ונעה בין המצבים האלו ובין גוני המיזוג שלהם.

ההוויה אינה רק ישות מכנית,אלא היא כוללת בתוכה את התודעה-citta,וכך נוצרות נקודות החיבור בין שני הקטבים-הפורושה והפרקריטי.

"לנראה תכונות של בהירות,תנועה ויציבות-הוא עשוי מהיסודות ומהחושים,ומטרתו הנאות העולם והשתחררות".( פטנג'לי).

התודעה ((citta היא הבמה עליה מתרחשת הדרמה של החיים. הצ'יטה אינה ישות בפני עצמה אלא חלק מהטבע,מההוויה. דרך השימוש בתודעה אנו קולטים את ההוויה ויכולים גם לקלוט את העצמיות.

הצ'יטה מגלה את ההוויה-את העולם-ולאט לאט מגלה לא רק את ההנאות אלא אף את הסבל,את ההשתנות הבלתי פוסקת.כאשר היא מואסת בעולם,היא מחפשת אפיקים חדשים,שלא יישחקו,ולבסוף היא מפנה את מבטה אל עבר העצמיות.כל היוגה-סוטרה היא שרטוט מפה עבור תודעה החפצה להיפגש עם העצמיות,הנשמה.

התודעה בנויה מחלקים נוספים:

מנאס(manas)-לפי הכתבים זה החלק בתודעה שאחראי למחשבות ולרגשות.

בודהי(buddhi)-האינטליגנציה הגבוהה והבהירה שבתודעה.ההבנה.

בנוסף,פעילים בתודעה עצמה גורמים אחדים:

סמסקרה(samskara)-הטבעה.משקע בתודעה הנוצר מכל פגישה עם המציאות הסובבת אותנו מיום לידתנו.כל מגע עם ההוויה מוטבע בתוכנו.כאשר משהו במציאות נוגע בנו ומעורר זיכרון עמוק,עולההטבעה זו לסף הכרתנו ומעצבת תגובה.

וסאנאס(vasanas)-רשמים.אלו הן נטיות אופי שמשפיעות אף הן על ההתייחסות להוויה.ניתן להתייחס אליהן כאל תכונות גנטיות.

נירודה(nirodha)-הגבלה.

קאיבליה(kaivalya)-ראייה בלבדית ומתמשכת של העצמיות.בסוף מסע רוחני נוצרת מציאות,שאין ממנה נסיגה,מציאות של ראייה בלעדית.

"יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה".(פטנג'לי).

השאלה שעולה היא –מדוע בכלל אנו מתחילים במסע הזה? התשובה היא שאנו חשים שלא תמיד אנו עושים את מה שעשוי להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו או בשביל אחרים,מכיוון שאנו מבחינים שהרבה פעמים איננו מזהים דברים מסביבנו ובתוכנו בצורה בהירה מספיק.ומדוע זה קורה? מכיוון שמעטההאווידה מערפל את התפיסות שלנו.אנחנו יכולים בכל רגע נתון להיות צודקים או טועים בהערכתנו את המצב,אך איננו יכולים לדעת זאת באותו רגע.אם נקודת המבט שלנו על מצב כלשהו היא מוטעית,זה אומר שקיימת אווידה ושהפעולה הבאה שלנו תהיה מעורפלת על ידה.כך אווידה משפיעה על הפעולה שלנו וגם על תוצאותיה,שעמן נצטרך להתמודד במוקדם או מאוחר.

האווידה מתבטאת בארבע דרכים:

אסמיטה-האגו: "אני צודק","אני עצוב" וכ'.

ראגה-הרצון .התשוקה שיהיה לנו משהו,בין אם אנו צריכים אותו ובין אם לא.

דוושה-דחייה: מתבטאת בדחייה של דברים וברגשות של שנאה.

אבהיניוושה-פחד: בעקבות פחדנו מהוות נאחזים בחיים בכל כוחנו.

המטרה העיקרית בתרגול היוגה היא להפחית את האווידה,כך שבהדרגה תוכל ההבנה לעלות אל פני השטח.

אווידה משתנה על פי הצורה שבה היא מתגלית: לפעמים היא תתגלה כחרדה,במקרים אחרים כדחייה,היקשרות,תאבת בצע וכ'.ארבעת ההיבטים של אווידה לא תמיד נוכחים ביחס שווה,אף על פי שבאופן רגיל כל ההרבעה תמיד נמצאים שם,בד"כ היבט אחד או שניים הם דומיננטיים והאחרים מסתתרים מאחורי הקלעים.כמה ימים של תרגול יוגה והתבוננות יכולים לעזור לזמן קצר,אך התועלת לא תימשך לנצח.עלינו להניח לבנה על לבנה,זהו תהליך הדרגתי.עלינו לעסוק בתרגולים אלה בקביעות,מכיוון שלמרות שהיום הגענו רחוק יותר מאתמול,מחר אנו עלולים להידרדר צעד אחד אחורה. לעולם אל לנו לשבת בחיבוק ידיים ולשקוע בשביעות רצון עצמית כאשר נראה לנו שאנו משוחררים מהאווידה.מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של אווידה עלינו להישאר דרוכים וערניים בזמן הפעולות שלנו ולהמשיך במאמצינו להפחית את השפעת האווידה עלינו.אנחנו נדרשים להיות פעילים באופן קבוע עד שהזרעים של אווידה יישרפו ולא יוכלו לנבוט עוד.כל זמן שנמצא שם הזרע,איננו יכולים לדעת אף פעם אם הוא יצמח או לא.תרגול היוגה עוזר לכך שזרעים אלה לא ינבטו ויגדלו מחדש.

כל פעולה שנובעת מאווידה תמיד מובילה לצורה זו או אחרת של דוהקהה(סבל,צרות,חולי,מוגבלות).לעיתים קרובות מאוד קורה שאנחנו לא רואים את האווידה שלנו בצורה של אנוכיות,תשוקה,שנאה או פחד,אלא יכולים לתפוש רק את התוצאה,את הדוהקהה.

בפעולה שנובעת מתודעה בהירה לא יכולה להסתתר דוהקהה כלשהי. דוהקהה יכולה לעלות אפילו מתוך המאמץ שלנו להתקדם בדרך היוגה.כאשר אנו רואים משהו שהיינו רוצים בו,עדיין לא קיימת דוהקהה. דוהקהה מתחילה לתפוס אחיזה כאשר אנחנו לא יכולים להשיג את מה שאנו רוצים. הרבה פעמים כאשר ההרגלים שלנו מופרים אנו חווים דוהקהה.סוג זה של דוהקהה נובע מהפעולות שלנו עצמנו,שהסבו לנו תחושה של סיפוק. ומכיוון אחר-לפעמים התהליך של עזיבת מסלול ישן שהבנו שאינו טוב בשבילנו הוא כואב ויכול לגרום ל דוהקהה.ההיפרדות מההתנהגות או הדפוס שאליהם אנו רגילים יכולה להיות מאוד כואבת.

לפי היוגה סוטרה ,לתודעה שלנו יש 5 אופני פעולה שאותם אנו מכניםוריטי-תנועות:

פראמנה-תפישה ישירה דרך החושים שלנו.

ויפריאיה-הבנה לא נכונה.

ויקלפה-הכוח של הדמיון.(הכוונה היא לידע או הבנה המבוססים על רעיונות שאין להם קשר במציאות)

נידרה-שינה חסרת חלומות.

סמריטי-זיכרון.(היכולת של התודעה לאחסן חוויה או מראה).

כל היכולות האלה ,פרט לנידרה,פועלות יחד.אנחנו חווים תערובת שלהן בכל רגע של היום.פעילויות מנטאליות אלה,לא בהכרח טומנות בחובן צורה כלשהי של דוהקהה,אבל יכולות להשפיע על כמות הדוהקהה הקיימת.

היוגה מתארת שלוש איכויות של התודעה: טאמאס,ראג'אסוסאטווה-נקראות יחד גונות. הגונות כוללות 3 איכויות אלה שמיוחדות לכל מה שהוא חומר-לרבות המחשבות שלנו,הרגשות שלנו וכל טווח הפעילות המנטלית שלנו-אך לא לפורושה. התנועה של 3 הגונות יכולה גם היא לגרום לדוהקהה.

טאמאס-מתאר מצב של כבדות ואיטיות במחשבה ובקבלת החלטות.מצב זה מעלה דוהקהה.

ראג'אס-מתאר מצב של תנועה,יצריות,נמרצות,אי יציבות ומהירות מחשבה.מצב זה גם מעלה דוהקהה.

סאטווה-האיכות השלישית של התודעה שמתארת את היעדר שתי האיכויות האחרות.אין כבדות ועייפות וגם לא נמרצות וחוסר מנוחה,אלא רק בהירות ותובנה זכה,בהירה ושקופה.ממצב זה של התודעה לא עולה הדוהקהה.

שלוש איכויות אלו נתונות למחזורים משל עצמן-לפעמים אחת מהן שולטת ולפעמים אחרת.

היוגה סוטרה מציינת שאף על פי שדוהקהה יכולה להימצא בכל מקום,אנחנו לא תמיד תופשים אותה,וכנראה שיש אנשים שלעולם לא יהיו מודעים אליה כלל. הפרשנות של ויאסה ליוגה סוטרה נותנת דוגמה נהדרת לכך.נאמר שם שאבק המתיישב על העור אינו מזיק,אך אם רק חלקיק זעיר ממנו ייכנס לעין,זה יכאב מאוד. במילים אחרות: אדם המחפש בהירות נעשה רגיש מכיוון שעיניו חייבות להיות פקוחות,אפילו אם מה שהן רואות הוא לפעמים מאוד לא נעים.מי שמחפש בהירות תמיד רואה יותר סבל מאחרים.

דרך תרגול היוגה שלנו אנחנו מנסים להיות מודעים יותר לתנועות הפנימיות האלה,להפחית את המגבלות הנובעות מהן ולהימנע מהיווצרות דוהקהה עתידית.כאשר אנחנו הופכים מודעים לדוהקהה ורואים בה דבר שיש להתמודד עמו,אנחנו גם מסוגלים למצוא דרך להיפטר ממנה.לכן מודעות לדוהקהה היא הצעד הראשון להשתחררות ממנה.מעט גמישות מחשבתית  תמיד מפחיתה דוהקהה.

זה המקום להביא מדבריו של ד"ר רוברט סבובודה (אחד מהרופאים האירוודים הידועים ביותר בעולם) על נושא ההתמכרות לאלכוהול, בספרו מעורר ההשראה- "פרקריטי" :

"an alcoholics worst mental problem is weakness of will .the alcohol dependent ahamkara(ego )believes she can live and act independent body, mind or spirit, and is willing to deceive body ,mind and spirit as long as she can. to perpetuate her unrestricted indulgence she weakens the individual will power until it can no longer object to her desire to drink. Nothing can be done to remedy this addiction until the individual will power reasserts itself and reestablishes limits for ahamkara (ego).as my teacher vimalananda put it, "if you want to drink, you must make sure that you are drinking the drink ,and that the drink is not drinking you. "The alcohol-dependent ahamkara (ego) allows drink to consume her whole organism, in return for the false promise of eternal life and vitality that the intoxication of alcohol provides.

Ayurveda recognized alcoholism to be a grave disease more than 3,000 years ago, respecting it for its puissance and its potential to cause harm, and insisting that an alcohol-dependent individual accept outside help to put ahamkara back in her place. Modern-day programs also recognize that the first step in management of any dependency is the recognition that a problem exists. Once ahamkara (ego) recognizes that she ahs gone beyond her limits she opens the door to a new balance for the entire organism."

מהכתוב למעלה אפשר לראות את קווי הדמיון הרבים בין עולם היוגה לתוכנית 12 הצעדים.

לעיתים נדמה שהשיטות מדברות על אותו הדבר.

מהתפישה הפסיכולוגית בראי היוגה אפשר להבין שרוב המחלות, ההתמכרויות,המצוקות והסבל של האדם  נובעות מהאגו ומהבנה מוטעית-ריכוז עצמי כעקרון רוחני.

היוגה מציאה מספר שיטות לזכך את התודעה(,תרגול,אימון,למידה,כלים מוסריים,דבקות,תפילה וכו') בכדי שטבעה האמיתי של הנשמה יוכל לזהור החוצה ולהשפיע מבעד לאגו ולריכוז העצמי.

במסעי האישי בתוכנית בחודשים האחרונים עברתי דברים רבים,דברים שלא ציפיתי שיעלו בי..

בשיעורים הראשונים לא בדיוק הבנתי מה קורה.לאן זה לוקח ומה המשמעות של הדרך הזאת.אל לאט לאט נפשי ותודעתי התחילו לקבל את הדברים.

בחרתי להימנע מהצפה רגשית(ההתמכרות האישית שלי).בחירה לא קלה.העולם הביא בפני לא מעט ניסיונות שהראו לי בזה אחר זה שהמשימה שלקחתי קשה כמו קריעת ים סוף. כמעט וויתרתי…פיתחתי מנגנון הגנה עתיק וידוע-ציניות. אך זה נחרב כשפגשתי את הצעד השני והשלישי שהעניקו לי מרחב של שפיות ,אמונה ונחמה.ואז הגיע השלב הרביעי שערבב את הקלפים מחדש.חשבון נפש..לא קל. וכך צעד אחר צעד נפתחו בפני רבדים חדשים למחלתי האישית ולהחלמה ממנה. היום אני יכול לומר שמצבי הרבה יותר טוב,זה לא שאין נפילות.אבל נוצר בי מרחב פנימי חדש שנותן לי מקום לנוע ולהחליט מתוך בחירה מה להרגיש-ולא מתוך אינסטינקט.

העבודה בקבוצה הייתה חזקה מאוד…בזה אחר זה ראיתי איך החברים לקבוצה ממוטטים את כל מערכות ההגנה שלהם וצוללים פנימה,אל תך מחוזות לא ידועים בנפשם,בעברם ובהווה המתדפק בנשמתם. גילתי אנשים,אנשים רגישים ופצועים הסובלים כולם מהתמכרות כזאת או אחרת.גילתי אנשים אמיצים ונחושים שברגישות אין-קץ מתבוננים פנימה, מקשיבים ותומכים.

הרבה דרמה הייתה שם ,דמעות וחשיפה. בזה אחר זה ראיתי איך כולנו מנסים לעשות מניפולציות על התוכנית ועל הדרך…ובזה אחר זה ראיתי איך התוכנית בחכמתה ופשטותה מביאה לנו שוב את האמת הישר לפנים.

לקחתי את השפה הזאת הביתה –לזוגיות,למערכות היחסים עם המשפחה ,הקולגות והחברים וראיתי כי אנשים גם בלי להבין תמיד על מה אני מדבר-מבינים ומברכים על הגישה.

אך הדרך לא קלה,הרבה צלקות ומכתמים שקברתי במודע ושלא במודע צצו ועלו בי,וזה לא קל באמצע החיים להתמודד עם כל זה.אני יודע שהדרך עוד ארוכה ולמעשה לא תסתיים עד יומי האחרון.היום,4 שנים אחרי,אני מבין את אימרתו העמוקה של מורי היקר ליוגה :"יש הבדל גדול בין רגישות,שהיא דבר חיובי ומקדם לרגשנות שיוצרת בלבול ועיכוב".

וכמו ביוגה גם כאן מדובר בתרגול בלתי פוסק.הגוף והנפש צוללים לדפוסים הלקויים בשניה שנותנים להם, בשניה שנרדמים על המשמר.ורק תרגול יומיומי של התוכנית מאפשר לראות תוצאות.

גם ביוגה המתרגל מחכה לרגע של חסד-רגע של בהירות של התעלות רוחנית-זה נקרא בסנסקריט "סמהדי"-הארה.בכתבים כתוב שאת כל 7  שלבי היוגה הראשונים המתרגל יכול לכבוש בעצמו ,חוץ מהשלב השמיני והאחרון-"סמהדי". שלב זה ניתן למתרגל אך ורק בחסדו של האל.

הדבר הנפלא שקרא הוא שלאורך כל הקורס יישמתי את 12 הצעדים על מטופלים רבים שלי בקליניקה ובכפר איזון .כשהתחלתי לשלב את השיטה בטיפול נוצרו פריצות דרך רבות למטופלים שכמעט כבר הרימו ידיים… לרבים מהם השימוש פסק לגמרי ושלב אחר שלב המטופלים התחילו לראות ולהכיר את פני המחלה האישית שלהם ולזהות את נתיב ההחלמה.

אני רוצה לומר תודה לכם מנחי היקרים.

תודה על הסובלנות,הידע,הרגישות,הכנות,הגבולות ,החופש וההכלה שנתתם לי. תודה רבה.

בהערכה רבה

דודו רווח

טלפון: 050-8543340             מייל: dudurevach@gmail.com

ביבליוגרפיה:

ב.ק.ב איינגאר –עץ היוגה

רק להיום-נוסח מתוקן

הרצאות פרונטליות עם אבי מזרחי,אבי גורלי(12 הצעדים).

הרצאות פרונטליות עם דודי מלכא(יוגה).

ט.ק.וו. דסיקשר- לב היוגה

ד"ר רוברט סבובודה/פרקריטי

Shadow yoga, chaya yoga-shandor remeta

רק להיום:

"האמונה,אותה מצאנו לא מכבר,משמשת כיסוד מוצק לאומץ בעתיד"

הפוסט טיפול בהתמכרויות בשיטת 12 הצעדים בהקבלה למסורת היוגה הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

תרגל אי-לימוד ולמד משהו.

זרעי התרבות חייבים להיות מטופחים בתוך הלב.

כשהזרעים מתעוררים לחיים, האמנות משתלטת על הווייתך,

ושולטת בפעולותיך.

שינוי מוחלט,כל מה שאתה עושה הוא אומנות.

מוסכמות לא מגבילות אותך יותר.

אתה הופך חופשי ממגבלות חומריות.

כאן,הגעת לדרגה של חוסר מאמץ

ויצירה שלא מתכלה.

לטפח את זרעי האמנות-טיפוח עצמי הוא הדרך."

הפוסט הדרך-גו' מינג הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה

במרוצת השנים שאלתי את עצמי לא פעם מהו איזון?מה מסמלת אותה מילה בת 5 אותיות שכולנו שואפים אליה?

האם מדובר על איזון גופני?איזון נפשי?איזון רגשי?איזון כלכלי?איזון חברתי?איזון אמוני?איזון רוחני?איזון מחשבתי?איזון תודעתי?איזון סביבתי? או אולי המילה איזון מכילה את כל אלו כמקשה אחת,כמין שאיפה כמוסה בלב האדם לחיות בהוויה שמכילה את כול אלו יחד.

מניסיוני בחיים עד כה ולמיטב הבנתי והידע שצברתי במהלך חיי מצב קבוע של איזון הוא ביליתי אפשרי,מהסיבה הפשוטה שהכול נמצע בתנועה מתמדת.

כל –כך הרבה דברים בחיי היומיום משפיעים על האיזון,זה מתחיל בתזונה ,שעות שינה,מצב חברתי,מצב רגשי,כלכלי,מחשבתי,השפעת דפוסי עבר, תנועה,מקום מגורים,עיצוב הבית ,זיהום אוויר,מצב גופני עכשווי,גיל,גנטיקה ,תרבות ועוד…

כדברי הפילוסוף הרקליטוס :"הכול זורם"…

עם כל זאת,הכמיהה לאיזון היא דבר מובנה באדם,ואכן ישנם אינספור תורות,מורים,מאמנים ופילוסופיות שמנסות לכוון אותנו לעבר האיזון הנכסף. תורת הפאנג-שואי שמלמדת על עיצוב נכון של חלל מגורינו וסביבתנו לשם יצירת איזון, תורתו של ניסים אמון הטרילותרפיה שמנסה לאזן בין הרגש לרציונל ע"י מציאת האמצע,תיאורית ההומוסטזיס (שיווי המשקל פנימי) של גופינו, וכמובן היוגה עוסקת באיזון כל מרכיבי הגוף-רגש-נפש-רוח-מחשבה.

כבר בתרבות יוון הקלסית ניתן למצוא כי הנחת היסוד היא שקיים בטבע איזון– כל התופעות נתפסו כקשורות זו בזו בכדי לשמר את הסדר הטבעי. ארגון יציב זה תואר כמתוזמר על ידי כוח אלוהי. אקראיות של התופעות, כמו למשל היעלמות של מינים, לא נתפסו בדרך כלל כאפשריות, וגיוון או שינוי, גם כאשר נצפו, זכו בדרך כלל להתעלמות. תפקיד האדם היה לסייע לכוחות השמימיים בשמירה על יציבות זו על ידי תפילות, מנחות וקרבנות. ניסיונם של האנשים לימדם כי מזג אוויר יציב או יבולים שופעים אינם משהו צפוי מאליו. כך נוצרו תפילות להורדת הגשמים בעתם, ליבולים שופעים ולהעדרם של מזיקים חקלאיים או מגפות. גם בעתות מאוחרות יותר היה מקובל כי אחדות והרמוניה נכפות על העולם בידי שמימיות נדיבה ומיטיבה. בימי הביניים, עת בה האמונה הדתית בהשגחה האלוהית הייתה אולטימטיבית, כלל לא היה דיון בנושא, והוא התחדש רק בעת הרפורמציה, עם התפתחות הפרוטסטנטיות. במאה ה-17 החל עניין בארגון של החברה, השלטון וגםהטבע, והתעורר עניין מחודש בתפיסת האיזון בטבע. במקביל לדיון פילוסופיבנושא, חוקרים גם החלו לעסוק בתצפיות אקולוגיות, כדוגמת קצב ריבוי ומוות של אוכלוסיות שונות ותצפיות על שיעורי הישרדות של צאצאים.המעניינת והקשה מכל השאלות הייתה השאלה שהציבו מאובנים – היו בהם שרידים של חיות, אשר לא דמו לאף חיה מוכרת. אי אפשר היה שלא להעלות לראשונה את האפשרות כי הטבע אינו יציב וקבוע, אלא משתנה, והיו מינים שחיו בעבר ואינם חיים יותר. היה ברור לעוסקים בנושא כי יש בכך ערעור מהותי על התפיסות שהיו קיימות עד אז. הפתרון שהוצע לסתירה זו היה כי חיות אלו, ששרידיהן במאובנים, קיימות במחוזות לא נודעים שטרם התגלו בעולם. במאה ה- 20, התפיסה של "איזון בטבע" הייתה כוח מעצב באקולוגיה ובתחומים קרובים. נעשה בה שימוש ככוח חלוץ בתחומי הביולוגיה של שמירת טבע, והיא בבסיס של עמדות סביבתיות רבות. באקולוגיה מודרנית, התפיסה של איזון בטבע יצרה אמונה כי הטבע פועל ליצירת שיווי משקל בין כוחות מנוגדים. התוצאה היא מערכת שבה יש אוכלוסייה יציבה או רק תנודות קלות באוכלוסייה ובמספר המינים. גישה זו הייתה תולדה של כוחות מדעיים וחברתיים. מחד גיסא, מדע האקולוגיה שהתפתח היה עשיר במודלים אך עני בתצפיות רלוונטיות. מאידך גיסא, גישות חברתיות והיסטוריות, ובכללן הטבע האנושי, שמעודדות יציבות חיזקו את האמונהב"איזון בטבע". בנוסף תיאורית ה"פרא האציל", על פיה האדם חי בהרמוניה עם הטבע עד להיווצרות הציוויליזציות, קשורה בעבותות עזים לתפיסת ה"איזון בטבע". תיאוריה זו גם מתיישבת היטב עם אופנות "החזרה אל הטבע" שראשיתן בשנות השישים. בשנים הללו האופנות של חיים ב"הרמוניה עם הטבע" השפיעו מאוד לא רק על המוזיקה ואורך השער, אלא גם על החשיבה בין כותלי האוניברסיטאות. כיום מקובל בין מדענים כי לא קיים איזון בטבע, ותפיסת רקע זו נשללה לחלוטין ברוב המחלקות לאקולוגיה ושמירת טבע. מרבית המדענים מתייחסים לתפיסה של "איזון בטבע" כאל גישה רומנטית מאוד. בפועל, הטבע אינו "שוקט על שמריו" – אוכלוסיות באות והולכות, מינים נוצרים ונעלמים וחברות משנות את אופיין. השאלה הגדולה והחשובה היא היכן אנו כבני אדם מפרים את "העדר האיזון בטבע," או במילים אחרות יוצרים הפרעה בדינמיות הטבעית של הטבע.

מעניין לציין שגם בתיאוריות עתיקות יותר (מלפני 3000-5500 שנה) כגון: תיאורית 5 האלמנטים ברפואה הסינית, ותאוריית 5 האלמנטים ,3  הדושות ו3 הגונות מעולם הרפואה האירוודית מדברות על מערכת דינמית של מיזוגים ואיזונים אין סופיים שמתרחשים בטבע ובאדם. ושוב אנו מוצאים שאותם יוגים ,שאמנים ומרפאים ידעו את כל אותם נתונים שהמדע המודרני מאמת כיום,וזאת ללא אמצעי ניתוח,מחשבים,סכין מנתחים,אינטרנט וכו'…כל זאת מהתבוננות מעמיקה בעולמו הפנימי והחיצוני של האדם ע"י טכניקות כגון תרגול תנוחות גוף שונות,אומנויות לחימה,מדיטציה,סווט-לוג',תקשור,טקסי מעבר,חלימה, ועוד.

הומיאוסטזיס הנו מונח מתחום הביולוגיה המציין תהליך ביולוגי שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית למרות השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. יציבות פנימית זו דרושה בכל אספקט הקשור לחיים. ליצור החי דרוש חום קבוע, רמת מלח ומים קבועה, רמת חומציות קבועה, רמה קבועה של אנרגיה שאגורה בו, רמה קבועה של אותות עצביים שמקורם בגריה חושית ועוד. רעיון ההומיאוסטזיס מרכזי גם בענפי הפסיכולוגיה הקשורים לביולוגיה ולפיזיקה  ובאלה הקשורים לתודעה. אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען כי גם מבחינה פסיכולוגית, מטרתו של האדם הינה להגיע להומיאוסטזיס פנימי, כלומר, להפחית מתחים נפשיים ולשמור ככל האפשר על האיזון הנפשי. בתיאוריה של פרויד, היצרים השוכנים באיד גורמים לעלייה של המתח הנפשי. על מנת להחזיר את הנפש לשיווי משקל אופטימלי, מבקש האדם לספק את היצר. היות שרוב היצרים אינם מקובלים מבחינה חברתית, הם מודחקים או באים לידי ביטוי בדרכים חלופיות, המותרות ומקובלות בחברה (לדוגמה, עידון או אינטלקטואליזציה).

בניגוד לגישה זו, תיאוריות הומניסטיות ואקזיסטנציאליות שהחלו להתפתח בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, טענו כי השאיפה הבסיסית של האדם אינה שמירה של שיווי משקל נפשי, אלא דווקא להפך: הפרה בלתי פוסקת של האיזון על מנת להתפתח לכיוונים של הגשמה עצמית. כך ניתן להסביר למשל שאיפה של סמנכ"ל חברה לקבל קידום ולהגיע למעמד של מנכ"ל, על אף שביעות רצונו מהאחריות ומהשכר שהוא מקבל בתפקידו הנוכחי. הרפואה הסינית מדברת על תנועה ואיזון בין 5 האלמנטים-אדמה,מתכת,מים,עץ ואש,תנועה שיוצרת את כל הנראה ואפילו מצבים רגשיים וטיפוסי אופי.

מדע היוגה מדבר על איזון בין שלושת הגונות (ראג'ס,טאמאס וסטווה ),שלושת הדושות (ואטה,פיטה,קאפה) וחמשת האלמנטים (אש,רוח,חלל,אדמה ומים) לשם יצירת איזון באדם.מידע פילוסופי רב בנושאים אלה אפשר למצוא בכתובים עתיקים  ובספרי יוגה מהעת האחרונה. אך איך מורידים את כל אותו ידע פילוסופי לקרקע,לפרקריטי? ע"י הכלי הכי נגיש לנו-הגוף.                                                         הגוף הוא הכלי שניתן כמרכבה לרוחנו מכיל בתוכו את כל הדרוש ליצירת חוויה של איזון, למרות שכבר הבנו שאיזון תמידי זה דבר לא ראלי אך רגעים ותקופות של איזון הם אלה שנותנות להווייתנו את המרווח המיוחל,אותו פתח שבו אפשר לנוח ולהירגע,לצבור כוחות,יצירתיות והשראה להמשך הדרך. כולנו חווינו תקופות של לחץ ומרוץ בלתי פוסק אחרי דבר מה,נוכל להסכים שאיזון היא לא המילה שמאפיינת תקופות כאלה. נהפכו,לחץ גורם לתגובות שרשרת הרסניות רבות שמקרינות מרמת הגוף (מחלה) החוצה לעולמינו החברתי,הכלכלי והמשפחתי. אז איכן נפתר הפרדוקס? ברמה הכי קרובה אלינו,בנקודת ההתחלה,בגוף.                                                                                                              היוגה תופסת את האדם כישות רוחנית עם נשמה פרטית ,כשהגוף הגשמי הוא רק מראה של הנפש. למעשה כל מה שאנו רואים וחשים בגוף דרך החושים שלנו הוא רק שיקוף למה שהתחיל במחשבות שלנו או בחלק הרוחני שבנו שאותו עלינו לטפח,להכיר ולפתח.

בהיבט הפיזי-בריאות אינה תלויה באיבר אחד או בתפקוד מסוים,אלה ביחסים שבין האיברים, במכלול כולו .בין האיברים בגוף יש חילופי מידע העוברים דרך מערכת העצבים, בריאות היא תוצאה של איזון ביחסים האלה, כאשר יש הרמוניה בין האיברים ובין המערכות הפנימיות בגוף ניתן לומר שיש השגה של מה שקרוי בריאות.אימון יוגה בהיבט הגופני מפעיל את כל האיברים וכל המערכות ..אין טוב ורע יש אימון בכוחות שפועלים אצל כולנו ואיזונן.בנוסף היוגה לא מתמקדת רק בקליפה החיצונית של הגוף אלה גם בפנימית כלומר שאנו מאמנים גם את האיברים הפנימיים בגופנו על ידי תרגילי נשימה ותרגול אסאנות.ללא תשומת הלב לנושא הזה המהות של האימון לא תהיה יוגה.לאמן את הבחוץ ואת הבפנים,את כל החלקים מקדם את הדבר שכולנו רוצים בריאות. אימון יוגה טוב שממצא את עצמו צריך לתת כלים ממוקדים לחיזוק ההגנות הטבעיות של הגוף ולאפשר הקשבה מלאה לכל איתות שהגוף נותן ולתת כלים לזיהוי נכון של טוב ורע, לידיעת התחושות הנלוות, האם הכאב או התחושה המסוימת נכונה לי או מסמנת לי להוריד קצב ולהאט? האם הכאב הוא התחושה של המתיחה? ואז זה "כאב טוב"?. עשיית הזיהוי משקפת חיבור עמוק של המתרגל עם עצמו ועם יוצרו ומאפשרת לו לחוות ביטחון במתרחש בגופו.בנוסף  בניית כוח,גמישות,תנועתיות, זרימה, הכנסת חיות ואנרגיה דרך הנשימה ושחרור רעלים מכל המערכת.

בהיבט התודעתי-היוגה מאמנת את המתרגל להגביל את תנודות התודעה כלומר להגביל את המחשבות,לצמצם אותם לאותה מהות וערוץ  של חיבור פנימה וחיבור רוחני. באימון יוגה מאטים את קצב התנודות בתודעה בזכותהעבודה עם הנשימה ,ניתן להרגיש בשקט שבין מחשבה למחשבה,בדממה מסוימת לכן מירב האימון הוא בריכוז התודעה וזה אימון אינסופי כי כל יום מגיעים לתרגול עם מצב רוח שונה,עם מחשבות שונות שכתוצאה מהם מרגישים שונה, יש ימים שקל להתרכז ויש ימים שזה מרגיש בלתי אפשרי אבל עבודה ממוקדת וממושכת תביא עימה יכולת ריסון ותכניס אותנו לריכוז מהר יותר.כאשר מטפחים את החלק החשוב הזה ניתן לשחרר עומסים רבים מגופנו,מחשבות שליליות מובילות  להרס,לכאב לייסורים רבים ומחלות קשות.מחשבות ורגשות הן פועל יוצא אחת של השנייה.הקולות הפנימיים שפועלים (מחשבות) בזמן כעס(רגש) הם קשים ושליליים לא ניתן יהיה לוותר על הכעס מבלי לוותר על המחשבה שיוצרת אותו.והאם זה בשליטתנו? אז כןהמחשבות והפרשנויות שלנו ניתנות לשינוי ואם היוגה נותנת לנו כלי להתבוננות במחשבה והגבלתה משמע שיש לנו כלי ליצור שינוי,לשחרר ולהתאזן מחדש לעשות  סוג של  reset למחשב שלנו-למוח.כאשר נחווה את הניקיון המנטאלי הזה במהלך תרגול, נוכל לבחון מחדש את הרגשות שלנו.כל מי שמתרגל יוגה באופן קבוע מכיר את התחושה של לפני התרגול ואחרי, לעיתים השינוי מאוד קיצוני ואנו מקבלים הזדמנות לשנות את ההרגשה שלנו כל יום מחדש.וזה יוגה, לא משהו חד פעמי שגורם לתענוג גדול אלה תחזוקה קבועה ומתמשכת שמאפשרת לנו להכיל טוב יותר את "הצינור הרגשי התודעתי".

בהיבט הנפשי רוחני-ניתן לומר שאחרי שהגוף עובר תהליך של זיכוך והתודעה עוברת תהליך של הגבלה ריכוז ומיקוד אז החיבור אל הנפש החלק הרוחני שבנו שאקרא לו גם נשמה יורגש עם הזמן.אימון יוגה הוא רוחני לחלוטין למי שמתכונן לכך.התמזגות אל הנשמה הפרטית היא למעשה התמזגות והתחברות אל נשמת הבורא.זו מטרת העל של היוגה(בסנסקריטסאמהדי). המילוי הוא רוחני,חוויתי וסובייקטיבי.לא ניתן ללמוד את זה מספרים או מסיפורים של אחרים,זו חוויה והשגה של דרגת איחוד שכל מתרגל מתקדם אליה בקצב שלו. אם כך ניתן להבין  שבריאות רוחנית תכלול תחושות של אמונה,תיקווה,אהבה ושמחה.יכולת נתינה לזולת,הבנת מהות החיים,קבלה של כל החלקים בחיינו הטובים והמוצלחים והקשים יותר.מודעות עצמית יכולה להוביל להתפתחות רוחנית.היופי שביוגה שהיא מאפשרת לכל אדם להתחיל מהמקום שהוא נמצא בו ללא ביקורת ושיפוט ללא הגבלה של דת או לאום וללא קשר לאמונה הפרטית.היוגה מסמלת שלמות ואחדות בכל אחד מההיבטים שדובר עליהם ולכן מועילה לחיינו כל כך.

ביבליוגרפיה:

-האם יש איזון בטבע?/ד"ר יעל גבריאלי ואורי רול.

-אתר בטיפולנט – (http://www.betipulnet.co.il/).

– אתר ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

-אור על החיים- ב.ק.ס איינגאר.

-תרומת היוגה לבריאות-מירב אשכנזי

-אתר טרילותרפיה/ניסים אמון –(http://www.nissimamon.com/).

הפוסט איזון הופיע ראשון בדודו רווח - דרך היוגה