בס"ד
בסדרת המאמרים הקרובה בחרתי לפרסם קטעים קצרים מתוך הספר-
"טאו טה צ'ינג-ספר הדרך והמוסר" מאת לאו טזה , בתרגמו של אלון מאיר פאר-חבר וקולגה .
ספר זה השפיע ומשפיע עלי בעבודתי בקליניקה ובמחקרי האישי ,ולעניות דעתי יטיב אם כל מי שיבוא בשעריו.
———————————————————————————
איש פשוט היה אותו ספרן של המלך. איש פשוט וחכם. קראו לו הזקן החכם – לאו טזה.
הוא לימד ולמד את דרכי היקום ומוסר האדם.
בדרכו האחרונה אל עבר ההרים, היציאה אל המוות ואל המוחלט, ביקש ממנו שומר דרך להעלות על הכתב – למען הדורות הבאים את חכמתו שהגה וגיבש במהלך שנות חייו.
לאו טזה כתב שמונים ואחד פרקים קצרים שמכילים עולם ומלואו ויצא אל עבר ההרים.
לאו טזה השאיר אמת אחת יקומית לאדם. מי שמבין אותה אינו יכול לספרה…
פרק 3
אם תהלל אדם גדול,
הסובבים אותו יהיו חסרי כח.
אם תעריך רכוש יתר על מידה,
אנשים יתחילו לגנוב.
הנעלה מוביל
על-ידי ריקון דעות העם
ומילוי ליבם.
הוא מחליש את שאיפותיהם
ומחזק את החלטתם.
הוא עוזר לעם לאבד את כל הידוע לו,
וכל אשר העם חושק
ומבלבל את אלה הסבורים שהם יודעים.
תרגל אי-עשייה
והדברים יבואו על מקומם.
פרק 4
הטאו הוא כמו באר:
משתמשים בו, אך לעולם אינו כלה.
הוא כמו הריק הנצחי:
הוא מלא באינסוף אפשרויות.
הוא חבוי אך תמיד נוכח.
איני יודע מי יצר אותו.
הוא עתיק יותר מהאלוהים.
פרק 5
הטאו אינו נוקט עמדה;
הוא מעניק חיים גם לטוב וגם לרע.
הנעלה אינו נוקט עמדה;
הוא מברך גם קדושים וגם חוטאים.
הטאו הוא כמו מפוח:
הוא ריק אבל עדיין מכיל את האינסוף.
ככל שתשתמש בזה, כך הוא ילך וינבע;
ככל שתדבר על זה, פחות תבין.
הישאר קרוב למרכז.