רפואת תדרים, נוירוני מראה ויוגה:
בשנים האחרונות מתחילות להצטבר עבודות מחקר העוסקות בזיהוי נוירוני מראה במוח. נוירוני מראה הם נוירונים – תאי עצב – המצויים במוח ומגיבים בשני מצבים דומים אך שונים מהותית. הם מגיבים גם כאשר האדם מבצע פעולה כלשהי וגם כשהוא צופה במישהו אחר מבצע את אותה פעולה. כך הם משקפים את הפעולה המבוצעת על ידי האחר, כאילו האדם הצופה ביצע אותה. לדוגמה, כאשר אתם חותכים עגבנייה, מרימים כוס או מבצעים אוטאנאסאה-התנועה נולדת מנוירונים השולחים הוראה לשרירים המפעילים את היד. אך במקביל פועלים נוירונים אחרים שאינם מפעילים את השריר. אותם נוירונים פועלים בתצורה דומה גם כאשר אתם צופים במישהו אחר חותך עגבנייה…
ב-2006, בראיון לניו יורק טיימס, המדען ג'יאקומו ריזולטי פרסם את תובנות תחום המחקר הצעיר שייסד עם פרסום מאמרו עשר שנים קודם לכן: "אנחנו יצורים חברתיים לעילא. ההישרדות שלנו תלויה בהבנת הפעולות, הכוונות והרגשות של הזולת. נוירוני ראי מאפשרים לנו לתפוש את מחשבתו של הזולת לא באמצעות הסקה והמשגה, כי אם באמצעות סימולציה ישירה. לתפוש באמצעות רגש, לא באמצעות מחשבה". רמנצ'דרן הרחיק וטען בספר משלו שהיו אלה נוירוני הראי שלפני עשרות אלפי שנים הזניקו את תנועת המין האנושי אל עבר גבהי התרבות והארגון החברתי.
מדבריו של פרופסור ריזולטי: "מה שגילינו הוא שבאמת קיים מכניזם שמאפשר לנו לשים את עצמנו בנעליהם של אחרים. נוירוני המראה הם מעין מנגנון המקשר אותנו באופן מידי לזולתנו, כך שנוסף ליכולת שלנו להבין אחרים באופן אינטלקטואלי, יש לנו מנגנון שמעניק לנו יכולת להיות איתם, להשתתף ברגשות שלהם ואפילו בתנועות". "החידוש בתגלית שלנו", הוא מסביר בשיחת טלפון ממשרדו באוניברסיטת פארמה, איטליה, "הוא שהיא מחברת שני תחומים שנחשבו נפרדים – התחום המוטורי ותחום הראייה. העיקרון המאחד הוא אותו סוג ספציפי של נוירונים שגילינו, שפועל גם כשאדם עושה משהו, וגם כשהוא צופה באדם אחר מבצע את אותה פעולה. הם עושים תרגום מידי של משהו ויזואלי למשהו מוטורי". פעולת התרגום הזו, לפי אחת התיאוריות, היא זו שמאפשרת לנו לחקות אנשים אחרים: אנחנו רואים אותם, ויודעים מיד אילו שרירים להפעיל כדי לחזור על התנועות שלהם. הנחה אחרת מציבה את נוירוני המראה בבסיס היכולת שלנו להבין מה אחרים עושים – ולצפות מה הם עומדים לעשות. "כשאני רואה מישהו מושיט את ידו לגעת באף, אותו דפוס פעולה מוטורי מופעל אצלי ואני יכול להבין מה הוא עושה באופן מידי לחלוטין, ללא שום תהליכים קוגניטיביים מורכבים", אומר ריזולטי. "גילינו שזה קורה גם עם רגשות – אותו אזור מופעל כשאני חווה כאב, למשל כשצובטים אותי, וכשאני רואה מישהו אחר חווה כאב. זו בעצם אמפתיה". בינתיים בארצות הברית, בשנת 2003, הוכיחו ב־UCLA שנוירוני מראה משקפים לא רק את הפעולה שבה אנו צופים, אלא גם את מטרתה: קבוצה אחת של נוירונים מופעלת למראה יד המושטת לכוס מלאה, ואחרת למראה יד המושטת לכוס ריקה ומלוכלכת. לדעת החוקרים, זו עדות לתפקידם של נוירוני המראה בהבנת הכוונות של האחר – אם הוא מתכנן לשתות מהכוס או לשטוף אותה. ב־2009 הראו חוקרים איטלקים כי הנוירונים הללו פועלים גם אצל עיוורים, בהתבסס על שמיעה. בשנים האחרונות נראה שההבטחה של נוירוני המראה מתחילה להתממש – דווקא באמצעות חקירת המקרים שבהם הם אינם מתפקדים כראוי. היכולות שאותן נהוג לייחס לנוירונים האלה – חיקוי, אמפתיה ויכולות לשוניות – הן בדיוק היכולות הבעייתיות בתסמונות שעל הספקטרום האוטיסטי. משום כך, כבר בשלב מוקדם של המחקר החלו מדענים שונים לקשר בין אוטיזם לליקויים בנוירוני המראה. זה גם הכיוון שבו מתמקד ריזולטי לאחרונה. "מה שנראה בהתחלה כמשהו מאוד תיאורטי", הוא מסביר, "נהפך לחשוב גם להבנת בעיות התפתחותיות ואולי גם לריפוי. "ילדים אוטיסטים ברמת תפקוד גבוהה מבינים מה אתה עושה, אבל לא למה אתה עושה את זה", הוא מדגים וחוזר לדוגמה הפופולארית בתחום: "נניח שהם מביטים בך מחזיק כוס – הם יגידו תמיד שאתה מתכוון לשתות, גם אם אתה מחזיק את הכוס בצורה מאוד משונה, כי כוסות מיועדות לשתייה. לעומת זאת, ילדים עם התפתחות תקינה שרואים שאתה אוחז בשפת הכוס יגידו שאתה מתכוון להזיז אותה או לתת אותה למישהו. הם מבינים מיד מה אתה עושה ולמה". תנועה המתרחשת אצל האחר מפעילה מנגנונים פיזיולוגיים ורגשיים בתוכי.איני מנותק מסביבתי, אירועים רגשיים אפקטיביים משפיעים על מערכת העצבים שלי-במידה מסוימת גם בלי בחירה מושכלת ומודעת שלי.נוירוני המראה מנתצים פנטזיות סוליפסיסטיות, לפיהן רק הסובייקט הבודד קיים או ניתן להכרה באופן ממשי.. חוקרת התקשורת אן מארי בארי טוענת שנוירוני מראה שוברים את החומות שבינינו לבין האחר ומאפשרים לנו להזדהות עם האחר ולהרגיש אותו דרך הגוף שלנו. הפנומנולוג,(גישה תאורטית בפסיכולוגיה, המדגישה את חשיבות החוויות האישיות של האדם), מוריס מרלו-פונטי טען בשנת 1962 כי חוויית הגוף שלנו נובעת מתהליכים דיאדיים של חישתנו את האחר וחישת האחר אותנו. זאת אומרת, שהגוף שלנו נוצר ומתפתח מתוך שאנחנו מרגישים גוף אחר ומתוך כך שגוף אחר חש אותנו…מחקרים אלו מראים לנו בצורה מוכחת ומדעית שפעילות של אדם אחר משפיעה על מערכת העצבים של המתבונן בה.חוקרים מנסים להבין תופעות רבות דרך עדשות נוירוני המראה-החל מ"הדבקות" של פיהוקים ועד להסבר של אמפתיה כמתאפשרת באמצעות נוירוני מראה. הפסיכותרפיסט הגופני אסף רולף בן –שחר, טוען כי הגבול בינינו לבין האחר מעולם לא היה ממשי. אלא שיש לנו שני סוגים של גוף: הגוף הראשון הוא הגוף התחום בעור, הגוף אותו אנו מזהים כשלנו, גוף שהוא מערכת סגורה-אך מתקשרת עם הסביבה-ושניתן לנו להכיר אותו מבלי להתחבר לאחר. הגוף השני אינו אלא גוף למחצה, גוף שבא לידי קיום מתוך קשר עם האחר. זהו גופה של הנפש הרחבה, של העצמי הדיאדי, גוף שלעולם אינו שלם כשלעצמו. גוף זה מופעל על ידי התקשרות.. מכאן ניתן להבין את החיפוש המתמיד שלנו אחר קשר מצד אחד, והצורך לאינדיווידואציה מאידך כניסיון לתת מענה לשני הגופים הללו ולמתח ביניהם, בין שתי מערכות העצבים המשלימות הללו. כאשר אני קשוב לתחושות וחוויות גופניות בתוך מערכת יחסים רגשית ,איני מרגיש את גופי שלי כי אם את גופנו המשותף, את הגוף שיצרנו, לו זו בלבד שיש לנו גוף ושאנו גוף, אלא שאנו גם שייכים לגוף רחב יותר. המדע הוכיח כי האזנה לצלילים ותדרים שונים אינה מכנית לחלוטין ויש לה השפעות שונות הניתנות למדידה, על המוח,על נוירוני המראה ועל הפיזיולוגיה האנושית כמו גם על תופעות שונות בטבע; ולא מדובר רק על תדרים הניתנים לשמיעה – ישנם תדרים שהאוזן אינה שומעת הנתפסים על ידי הגוף כתחושה או מגע – ויכולים לחולל שינוי פיזי או פסיכולוגי. התחום המדעי המתעסק בתופעות אלו נקרא פסיכופיזיקה ובתוכו נמצא ענף הפסיכו אקוסטיקה Psycho-acoustics החוקר את השפעת הצליל על גוף ונפש האדם. פסיכופיזיקה היא אחד מענפי הפסיכולוגיה העוסק ביחס שבין הגירויים הפיזיים להם נחשף האדם, ובין התחושות הפסיכולוגיות המתעוררות אצלו כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו. החוקרים בתחום עוסקים בקשר שבין הגירוי האובייקטיבי לבין התחושות הסובייקטיביות שהוא מעורר אצל אנשים, באמצעות מערכות החישה והתפיסה. תחום התדרים לאימון גלי מוח או תדרים לאימון בהאזנה, התפתח מתוך מדע הפסיכו-אקוסטיקה, והוא הולך וצובר תאוצה ככול שחולפות השנים. הוא מכיל טווח נרחב של מחקרים, הממפים את התופעות השונות של החשיפה לתדרים, והשפעתם על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה האנושית. כמו בפיזיקה הקוונטית, גם כאן מדובר במודל המבוסס על תוצאות שהוכחו במחקרים מדעיים אך לא בכול המקרים ניתן להסבירן בכלים של המדע הקלאסי, כשחלק מהידע בתחום הגיע מחקר תרבויות עתיקות או בדרכים "רוחניות" כמו חלום או תקשור.
מה זה הרץ HZ?
כול חומר ביקום מורכב מרטט חשמלי וכך גם הגוף הפיזי שלנו ואפילו כול תא ואטום בגוף. על פי חוקי הפיזיקה, סביב כול גוף שזורם בו חשמל נוצרים שדות אלקטרומגנטים. השדות הללו רוטטים, והקצב או המהירות בו הם רוטטים נקרא תדר. יחידות תדר נמדדות בהרץ – HZ. למשל אם שדה פועם 100 פעמים בשנייה (כלומר 100 אירועים לשנייה) – הוא יקרא 100 הרץ, וכן הלאה.
תדרי גלי מוח (Brainwave -Entrainment): המוח שלנו מייצר במהלך הפעילות השוטפת שלו, גלים שיש להם תדרים שונים הניתנים למדידה בסולם התדרים – הרץ*. מחקרים הראו, שכאשר משמיעים למוח תדרי סאונד בתדר גלי המוח, הנטייה שלו היא לשכפל את תדר הסאונד החיצוני ולייצר גלי מוח בהתאם. במילים אחרות, באמצעות ההאזנה, ניתן "להביא" את המוח לפעול בתדרי גל מסוימים שהוא פועל בטווח שלהם במסגרת היומיום (הדבר הוכח באמצעות חיבור של המוח למכשיר EEG בזמן ההאזנה), כשכול תדר גל כזה קשור למצב תודעה רצוי כמו רגיעה, פוקוס, ריכוז שינה ועוד.
תדרי גלים במוח: דלתא: בין 0.5 הרץ ל- 4 הרץ- מצב המוח בזמן שינה עמוקה.
גלי מוח תטא: בין 4 הרץ ל- 8 הרץ – נצפים במוח בזמן חלום, מדיטציה עמוקה ואף בזמן חלום בהקיץ.
גלי מוח אלפא: בין 8 הרץ ל- 12 הרץ – מצב ערנות רגוע ושלו שבו המוח קליט מאוד להשאות (סוגסטיות) מבחוץ.
גלי מוח ביתא: בין 13 הרץ לבין 300 הרץ – מצב ערות טבעי.
גלי מוח גמא: בין 30 הרץ ל- 60 הרץ – תדר המקושר למודעות ותפקוד מנטלי גבוה במיוחד (המוח מפסיק לייצר גלי גמא כאשר אנו תחת הרדמה.)
אפסילון: התדרים שמתחת ל- 0.5 הרץ, מכונים אפסילון- Epsilon range הם נחוים במוח לעיתים נדירות יותר, במצבי תודעה גבוהה מאוד או מדיטציה עמוקה במיוחד. זה נחשב מצב אקסטטי של השראה גבוהה, תובנה רוחנית, חוויה חוץ גופית או "השהיית נשימה" ביוגה.
תדרים לריפוי ואיזון:
תדרי הריפוי הם תדרים שהוכחו כיעילים בטיפול במגוון בעיות בתחום הפיזי והנפשי. מדובר באחד מהתחומים הנחקרים ביותר ברפואה המשולבת (גוף-נפש), כשכיום רוב המחקרים מתרכזים תחת הפרקטיקה של "רפואת תדרים". תדרי ריפוי שונים, פועלים על הגוף ועל המוח ויכולים לעורר תגובות פיזיות וכימיות כמו חידוש תאים או עצבים, חיזוק המערכת החיסונית, והפעלת מרכזי הגוף השונים כמו הכבד, הכליות או מרכזי הצ'אקרות (שבעת מרכזי האנרגיה בגוף). בנוסף, תדרים אלו יכולים לעודד ייצור של חומרים כימים בגוף כמו אנדורפינים סרוטונין, דופמין או הורמון גדילה, ואף להשפיע על מצבים כימים שונים במוח כמו דיכאון או התמכרות.
4 מעגלי ההתמכרות
הסיבה שסמים למיניהם עובדים על המוח האנושי היא שיש לנו רצפטורים במוח בשביליהם…
הסם עובד רק עם יש בתא רצפטור שיכול לקבל אותו
זה לא שיש לנו רצפטורים להרואין או חשיש-יש לנו רצפטורים שמגיבים לתאים שנראים ומתנהגים באותה הצורה.
ישנם ארבעה מעגלים מוחיים-גופניים שקשורים בתהליך ההתמכרות:
מעגל ראשון-אנדרופינים:
במוח שלנו יש לנו נוירוטרנסמיטרים זהים לאופיאטים- ואלו נקראים אנדורפינים. אז הסיבה שאופיאטים פועלים אלינו היא בגלל שיש לנו תאים שנראים בדיוק אותו הדבר שנקראים אנדורפינים, ובגלל זה בתאים השונים יש לנו רצפטורים שקולטים את האופיאטים ומשנים את הכימיה בדמינו. סמים אופיאטים נפוצים הם: מורפיום, הרואין, כדורי פרקוסט, אוקסיקונטין, ווליום ועוד.. אבל למה יש לנו אופייאטים טבעיים בגוף?
- משככי כאבים (גופנים ורגשיים)
- גורמים להתרוממות רוח
- תחושת הנאה
- חיזוק מערכת החיסון
- מחזקים קשר בין התינוק להורה (הנתון הכי פחות ידוע עליהם),כימיקלי האהבה-מולקולות האהבה.
המוח מגיב לכאב גופני וכאב נפשי באותה הצורה, אותו אזור במוח פועל ואותם חומרים כימיים מופרשים-אנדורפינים. דוגמה נוספת-כשתינוק מסתכל בעיניה של אמו יש הפרשה מוגברת של אנדורפינים במוח שלו וגם במוח של האם.אם לא היו מופרשים אנדורפינים לא היינו נהנים כל כך מהקשר והחיבור עם התינוקות שלנו…דוגמה נוספת-לאחר קפיצת בנג'י כמות האנדורפינים בגוף עולה מאוד, בגלל זה אנשים מתמכרים לספורט אקסטרים וריגוש ממצבים מסוכנים.
מעגל שני-דופמין:
אחד הנוירוטרנסמיטורים החשובים לקיום חיים אנושיים.
מה הוא גורם לנו?
1.הרגשת סקרנות שגורמת לנו רצון לחקור
2.עוזר בסנכרון תנועות הגוף
3.תחושת ויטאליות-חיוניות-התרגשות
4.קשור מאוד למיניות האדם
ללא דופמין אנחנו בעצם כמו "זומבים". חוסר רצון לחקור דבר,לא מתרגשים מדבר.
סמים חיצוניים שגורמים לגירוי זהה הם סמים כגון: קוקאין, ניקוטין, קריסטל-מת', אקסטה-זי, קפה.
מעט נתונים: כשאדם מצפה לאוכל רמת הדופמין שמופרשת במוח עולה ב50%. כשאדם לקראת קיום יחסי מין רמת הדופמין במוח עולה ב 100%.כשאדם מסניף שורת קוקאין רמת הדופמין במוח עולה ב 300%. כשאדם משתמש בקריסטל-מת' רמת הדופמין במוח עולה ב 1200%.
מה שקורה בשימוש בסמים זה שבגלל ההצפה הלא טבעית בדופמין לדוגמה, המוח שולח הוראה להרוג ולנטרל רצפטורים לדופמין במוח בכדי לנסות וליצור איזון כימי. ואז כשמסתיימת ההשפעה של הסם נוצר מצב שהאדם לא מקבל את כמות הדופמין שהוא זקוק לה מבחוץ וגם אין ייצור מספק של המוח. ולוקח זמן עד שהמוח מרפא את עצמו, ובזמן שזה לוקח האדם חלש, עייף ומדוכא, וזה יוצר שימוש נוסף.
מעגל שלישי-אנדרנלין
הורמון שקשור לסטרס. עוזר בשמירה על הגוף במקרה של סכנה. קשור למערכת התקפה-בריחה של מערכת העצבים. מכורים מספרים שהם משתמשים בסמים בכדי להקל על הסטרס. נמצא שלמכורים אין מספיק יכולת הכלה של סטרס ובגלל זה הם מגיעים לשימוש בחומריים חיצוניים או התנהגויות מסוימות בשביל לסייע בהתמודדות מול הסטרס.
מעגל רביעי-שליטה בדחפים
דחף זה תחושת מוטיבציה חזקה לבצע דבר מסוים. כמו לגנוב משהו מחנות או לומר משהו למישהו ללא שום שליטה על זה. לכולנו יש דחפים חזקים, אך לרובינו יש גם את הכלים לווסת אותם. החלק במוח שצריך לעזור לנו בשליטה בדחפים הוא החומר האפור במוח שנמצא בקורטקס. זה בסדר שיהיו לנו את כל התשוקות האלו וזה גם בסדר שיהיו לי דחפים לעשות דברים מאוד לא קונפורמיים, אך זה בסדר אם יש עוד חלק בתוכי שיודע לעזור לי לווסת את עצמי ואת הדחפים שלי. לאדם המכור יש בעיה במנגנון הזה. האמת היא שאין לנו הרבה רצון חופשי, יש תהליכים חזקים שפועלים אצלנו במוח ומפעילים אותנו, במידה והם לא מאוזניים –חוסר הרצון החופשי מתגבר.
ארבעת המעגלים האלו (כולם או רובם) לא פועלים בצורה טובה אצל האדם המכור. זאת גם הדרך לנבא התמכרות אצל אדם מסוים. ארבעת המעגלים האלו ניתנים למדידה בסריקות מוחיות-לכולם יש ביטוי כימי מוחי.
תדרים המיועדים לעורר את מרכזי האנרגיה:
צ'אקרת הבסיס – 256 הרץ
צ'אקרת המין – 288 הרץ
צ'אקרת הסולר – 320 הרץ
צ'אקרת הלב – 341 הרץ
צ'אקרת הגרון – 352 הרץ
צ'אקרת העין השלישית – 448 הרץ
צ'אקרת הכתר – 480 הרץ
יש לציין אלו אינם התדרים היחידים שנוהגים לעשות בהם שימוש בהתייחסות למערכת הצ'אקרות, ולכול צ'אקרה יש יותר מתדר אחד שפועל עליה.
תדרים של תופעות טבע (תדרים פלאנטריים):
סוג נוסף של תדרים הנחשבים כבעלי השפעה על הגוף והמוח הם "תדרי תופעות טבע". אין זה מפתיע בהתחשב בעובדה כי משחר האנושות, בני האדם סבורים כי למערך הכוכבים בשמים יש השפעה על כדור הארץ ועל גוף ונפש האדם. התדרים באימון זה כוללים תופעות טבעיות שיש להן סאונד או תדר מסוים בטבע, דוגמת "התהודה של שומאן" שהוא הצליל שמופק על ידי כדור הארץ. ותדרים נוספים המחושבים בהסתמך על הסיבוב והמסלול של כוכבים שונים, שעל פי הטענה, משפיעים על בני האדם בדרכים רבות (פיזית, מנטלית ורגשית).
סולם הסולפג'יו האבוד: מקורם של התדרים הוא בסולם מוזיקאלי עתיק, שנחשב אבוד בערך משנת 1050 לספירה, השונה מהסולם המוזיקאלי בו אנו משתמשים כיום המבוסס על כוונון מוזיקאלי סטנדרטי על פי תדר A=440 הרץ. הטענה כי התדרים "אבדו", נדחית על ידי רבים מהחוקרים בתחום, כשהסברה הרווחת יותר היא כי הם הוסתרו במכוון על ידי הכנסייה – אולי מתוך המחשבה כי ה"המון הנבער", לא בשל לקבל אותם.
האמונה הייתה כי מזמורים אלו מכילים תדרים עוצמתיים, ובכוחם להביא לריפוי, תיקון והתעלות רוחנית. הטונים המוזיקאליים במזמורים, בנויים מסולמות מתמטיים, ומיצרים תדרים, שעל פי האמונה מרכיבים את הגאומטריה המקודשת של היקום, והם עוצבו במיוחד כדי להשפיע על הגוף והנפש בזמן טקסים דתיים. סולם הסולפג'יו, נחשב כיום עתיק הרבה יותר, והסברה היא שמקורו עוד הרבה לפני שהכנסייה גילתה והסתירה אותו מחדש. ניתן לראות עדויות על השימוש בו גם בתנ"ך באסטרולוגיה ובנומרולוגיה, בתפילות ומנטרות בסנסקריט ובמבני הפירמידות מסביב לעולם. יש טוענים כי הוא היה בשימוש הכוהנים בבית המקדש הראשון, ואף שימש כתדר שגרם להפלת חומות יריחו. הטון המרכזי בסולם שהוא תדר 528 הרץ . הוא נקרא גם "מפתח דויד" ומיחסים אותו לנעימות של דוד המלך, שכונה בתנ"ך "נעים הזמירות" על גבי הנבל – נעימות ששימשו מפתח לתודעה רוחנית גבוהה. סולם הסולפג'יו היה אפוף בהילה של מסתורין שנים רבות, והוא עדיין עוצר בתוכו סודות רבים.
הוא כולל 6 טונים מרכזיים ועוד 3 משלימים שהתגלו מאוחר יותר על ידי ד"ר לאונרד הורוביץ – 9 טונים סך הכול, שלטענת מומחים, מייצגים ברמה מתמטית וגאומטרית את מארג החיים והבריאה. הם מבטאים רצף מתמאטי ספציפי, וחוזרים על עצמם בכול הרבדים בטבע: במבנה המים והחלל, בתהליכי צמיחה של אורגניזם ועיבוד אור השמש, בחיתוך הזהב, בסולם פיבונאצ'י ובעץ החיים, בתדרי אור וצליל ובתופעות ביולוגיות ופיזיולוגיות.
קונספירציות? למרות שהדעות על הסיבה שהסולם הזה אבד בזמן חלוקות, ידוע שלאורך ההיסטוריה תרבויות שונות השתמשו בכלי מדידה שונים על מנת לקבוע סולם מוזיקאלי אחיד. בעת הקדומה, השימוש היה במערכת כיוונון שנקראה "אינטונציה נכונה". שיטה שעשתה שימוש באינטרוולים (מרווחים) בין הטונים שהיו קשורים בצורה מתמטית בהפרשים של מספרים שלמים קטנים, מה שהוביל לטונים נקיים יותר.
הטענה של חוקרים רבים, היא שהסולם המוזיקאלי בו אנו משתמשים כיום בעולם המערבי, סולם הידוע בשם "סולם 12 הברות שוות" שהוחלף בשנת 1939 ומכוון לפי סטנדרט של תדר A=440 Hz, הוא דיסהרמוני לטבע, יוצר חשיבה בתוך קופסה, רגשות דחוסים ומדוכאים, ותודעה מצומצמת מבוססת פחד. רבים מקדמים כיום חזרה לסולמות הרמוניים יותר המכוונים לפי תדרי הבסיס A=444Hz (המגלם – C5=528 או לחלופין- A=432Hz שהוא סולם המכוון לתנועות, ולמקצב הרטט הקוסמי הנמדד ביקום. אמנם מדובר בתדר השונה רק ב- 8 ויברציות לשנייה מהסולם הסטנדרטי, אך הטענה היא כי מדובר בהבדל מהותי מאוד עבור התודעה האנושית. אמנם ידוע כי בתקופות שונות בהיסטוריה, מוזיקאים שונים כיוונו את הכלים שלהם לפי תדרים שונים, אך חלק מהיצירות שאינן בנות חלוף כמו אלו של בטהובן באך וורדי למשל- נכתבו על תדר 432 הרץ.
6 תדרי הסולפג'יו הם :
Ut = 396 Hz
Re = 417 Hz
Mi = 528 Hz
Fa = 639 Hz
Sol = 741 Hz
La = 852 Hz התדרים המשלימים שהתגלו מאוחר יותר על ידי לאונרד הורוביץ:
01 = 174 Hz
02 = 285 Hz
09 = 963 Hz
היתרונות בהאזנה לתדרי הסולפג'יו: נאמר כי האזנה לתדרי הסולפג'יו, בונה מסלולים נירולוגים חדשים במוח, דרך רשתות אנרגטיות בתוך הגוף ומחוצה לו, מה שעוזר לנו להתחבר טוב יותר לרשתות אנרגיה גלובליות (ה"גריד") וגם לטבע הפנימי האמתי שלנו, שקיים מעבר לזמן או צורה. היא מעודדת סנכרון בין האונות- hemisphere synchronization- מחדדת את הקוגניציה, מעלה את האנרגיה ואת התודעה לתדר של המקור שממנו נוצרה הבריאה. האזנה קבועה, יכולה להעיר פוטנציאל קוונטי שהיה רדום במבנה הגנטי שלנו, ולשפר את תחושת הבהירות, האיזון והרווחה שלנו. כשהצלילים האלו מוצגים למוח, הם פועלים כמו חומר שממיס חסימות אנרגטיות מהזיכרונות התאיים, ומאפשר לערוץ עשיר של אנרגיית החיים לזרום דרכינו. רבים סבורים כיום, כי הבנה של תדרים אלו, תקרב אותנו להבנה כיצד נוצר היקום והחיים עצמם.
התהודה של שומאן: התהודה של שומאן או Schumann Resonance מתארת סדרת צלילים שהאזנה להם,יכולה לא רק לסנכרן אתכם עם פעימת הלב של כדור הארץ, אלא גם לרפא, לעורר יצירתיות, להפעיל את מערכת החיסון ועוד.
מדובר בתופעה גלובלית, המתארת סדרה של צלילים בתדר נמוך במיוחד (ELF), המהווים חלק מהשדות האלקטרומגנטים של כדור הארץ ומכונים "תדרים פלאנטריים", והיא קרויה על שם הפיזיקאי שניבא אותה בצורה מתמטית ב- 1952 ווינפריד שומאן Winifried Otto) Schumann) התהודה של שומאן מבטאת את התדרים או הצלילים המופקים מהמתח החשמלי בין כדור הארץ לשכבת היונוספרה שמקיפה אותו, ונוהגים לכנות אותה התדר של כדור הארץ, או פעימת כדור הארץ. כבר בשנות החמישים, הבין המדען וינפריד שומאן, כי מאחר והיונוספרה- שהיא שכבת הגזים שמקיפה את כדור הארץ החל מגובה 60 קילומטר ועד גבול האטמוספרה, נושאת מטען חשמלי חיובי, וכדור הארץ נושא מטען שלילי, הרי שהחלל שנוצר ביניהן, נושא מתח חשמלי שמתפרק בקביעות באמצעות סופות ברקים על כדור הארץ. במקביל אותו חלל גם מתפקד כתיבת תהודה, כשהמתח החשמלי בתוכה מתורגם לתדרים של סאונד. תיבת תהודה זו אגב, משמשת אותנו להעברת כול תקשורת התדרים, גלי הרדיו, ותקשורת לוויינים למרחקים ארוכים. תדר שומאן כך הסתבר, זהה לתדר המוחי שלנו בזמן גלי תטא על גבול גלי אלפא- התדרים בהם פועל המוח כאשר אנו נמצאים על הגבול בין שינה ליקיצה, וגם כאשר אנו מתרגלים מדיטציה. אלו התדרים במוח, שאחראים ל"הטענת" הגוף באנרגיה, לתפקוד המערכת החיסונית ושאר מערכות הגוף, וגם למצב הרוח, ליצירתיות, ליכולת ללמוד או לזכור ועוד, והם זהים לתדר הפעימה של כדור הארץ.
בהתחשב בעובדה שכמות התדרים ביקום היא אין-סופית (כמו המספרים), הרי שקשה להאמין כי מדובר במקריות. נראה כי מסיבות אבולוציוניות ואחרות, החיים על כדור הארץ, התאימו עצמם לפעימת הכדור, וכך היה מיליוני שנים.
פעימת כדור הארץ, חשובה לחיינו כמו אור השמש: בני האדם הם יצורים ביולוגים, אבל לא רק.
במקביל, אנו גם מחוללים חשמליים, ולכן – קולטים ופולטים תדרים.
כל מה שקורה בחיינו, תלוי בתדרים אליהם אנו נחשפים, ומחקרים הוכיחו ש: 30% מהתאים בבלוטת האצטרובל במוח- רגישים מגנטית לפעימה הזו של כדור הארץ. היא שקובעת את הקצב של גלי המוח ואת התדר שהוא מפיק. העיוות שיצרנו בשדות המגנטים סביבנו, גובה מחיר יקר, ופוגע בין השאר בייצור המלטונין- הורמון שמופק במוח בלילה ומסייע לנו לישון, לחדש את מערכת החיסון, להילחם ברדיקליים החופשיים שמאיימים על גופינו ועוד.
התדר המוחי שלנו פועל בצורה מותאמת לתדר כדור הארץ, והערפיח הזה מונע מאתנו להיות בהרמוניה עם התדר של האדמה. יציאה מאיזון, יכולה לעלות לנו בבריאות, ולגרור שלל גדול של בעיות פיזיות, נפשיות ומנטליות. הסברה היא, כי השדות החשמליים של כדור הארץ, מכוסים כיום ב"ערפיח אלקטרומגנטי" שנגרם מריבוי הולך וגדל של מכשירים אלקטרוניים, תדרי רדיו וקרינה הולכת וגדלה. זו הסיבה שאיבדנו קשר עם הצליל הטבעי של פעימת כדור הארץ, וכתוצאה מכך, יצאנו מאיזון, ואנו חשופים פי כמה למחלות ותחלואים. אנו מבלים את רוב זמנינו בין קירות, רמת הסטרס שלנו עולה ואנו "יוצאים" מהאיזון או מהקצב הטבעי שלנו. הסיבה שאנו חשים טוב כשאנו בטבע, נובעת מכך שאנו חוזרים להדהד בתדר הטבעי שלנו, תדר מוחי של גלי אלפא וגלי תטא, שהוא חיוני ביותר לחיים עלי אדמות. למרבה הצער, אנחנו איננו היחידים שנפגעים מהמצב...
ההעלמות של הדבורים מהעולם, ההחפה (תופעת "התאבדות" על החוף) של להקות גדולות של לווייתנים ודולפינים, וגשמים של ציפורים, דגים וצפרדעים מתות באזורים שונים בעולם, מסמנים לנו שמשהו השתבש בקטבים האלקטרומגנטים של כדור הארץ. כל זה קורה אמנם, לא רק באשמתנו; כדור הארץ הולך ומאבד את העוצמה של הקטבים המגנטים שלו כחלק ממחזור טבעי שנמשך כמה אלפי שנים, למעשה ב- 2000 השנים האחרונות קיימת ירידה הדרגתית בסיבוב של כדור הארץ שהתוצאה שלה היא ירידה באלקטרומגנטיות של הקטבים. הירידה הזו רק הולכת וצוברת תאוצה ככול שהזמן עובר ובשנים האחרונות היא גדלה באחוזי ענק כול שנה, עד שלטענת מדענים היא תגיע לנקודת ה-0 ואז תתכן החלפה בין הקטבים של כדור הארץ (כפי שאירע כמה פעמים בהיסטוריה של כדור הארץ). יחד עם זאת, ההאצה והגידול הבלתי פוסק או שימוש היתר שאנו עושים בתדרים בסביבתנו, משפיע על כל מחזור החיים על פני האדמה.
למה כדאי להאזין לתדר התהודה של שומאן?
מומחים בתחום טוענים, שכאשר אנו נמצאים בטבע, הגוף שלנו משנה את התדר שלו, ומסתנכרן חזרה לתדר פעימת של כדור הארץ, מה שגורם לו לתקן, לרפא ולהצעיר את עצמו בצורה יעילה יותר.
בספרו "המגה כוח של מוח" כותב מייקל הצ'קינסון (Michael Hutchison) כי התהודה של שומאן, היא חלון תדרים שהוכח שיש להם השפעה על טווח רחב מאוד של תחומים בחיינו. ניסויים שהוא מציג, מוכיחים תוצאות יוצאות דופן – החל מדיווחים על שיפור בבריאות, יציאה מדיכאון, וריפוי סרטן ועד תפוקה גבוהה יותר בלימודים ובעבודה, שיפור הזיכרון, עליה ביצירתיות וביכולת לפתור בעיות סבוכות ועוד. לדברי הצ'קינסון "כאשר מערכת ביולוגית, רוטטת בתדר הזה, היא מהדהדת בתאום מושלם עם התדר של המטריקס שממנו התפתחו החיים עצמם". בבדיקות מעבדה, הסתבר כי כאשר משמיעים את הטון הזה לתאים מבודדים, הם משכפלים עצמם ביעילות גבוהה יותר ויש עליה ברמות החיסון וההגנה שלהם. הניסוי היחידי שהצליח עד היום לייצר תאי DNA אנושים יש מאין, היה כאשר הציגו את התדר הזה למבחנה שהכילה מים שנשאו זיכרון של DNA ששהה בתוכם והוצא החוצה לפני הניסוי, לכן יש שקוראים לו-"תדר הבריאה". אך האם התדר לו אנו חשופים כיום כאשר אנו נמצאים תחת כיפת השמים הוא אכן פעימת כדור הארץ?
אנו כבר יודעים כי הפעימה הזו ממוסכת כיום על ידי תדרים מלאכותיים, בעיקר כשאנו נמצאים בערים הגדולות או במרכזי תעשייה ובידור. למעשה המדידה של תדר שומאן, מתבצעת כיום רק בלב ים, מהסיבות האלו בדיוק.
החדשות הטובות הן, כי ניתן להשמיע את תדרי התהודה של שומאן בצורה מלאכותית, והאזנה לתדרים האלו, יכולה לשנות תחומים שונים בחיינו ללא היכר, החל ממצב בריאותי ועד מצב נפשי. אך לא רק זאת, היא גם יכולה להגן עלינו מפני ההשפעות של "ערפיח אלקטרומגנטי" שנוצר בסביבתנו.
"כשהתנודה הגדולה לוקחת אדם אל תוך עולם של מסתוריות סמלית, שום דבר לא יוצא מכך, אלא אם כן זה מתקשר עם האדמה, אלא אם כן זה מתרחש כשאותו אדם היה בתוך הגוף…וכך אינדיבידואציה יכולה להתרחש רק אם תחילה אתה שב אל הגוף, אל האדמה שלך, רק אז היא הופכת להיות אמתית". (יונג, 1934-1930).
ביביליוגרפיה:
http://www.meditationlibrary.net .1
- מייקל הצ'קינסון / המגה כוח של מוח.
- אתר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.
- ג'ואן חודורוב/תרפיה במחול ופסיכולוגיה של המעמקים.
5.אנטומיה של טיפול-פסיכותרפיה גופנית-אסף רולף בן-שחר.
- מדעי האמפתיה- אורי פסובסקי.
- ד"ר גאבור מאטה-Brain Development & Addiction